2018-02-04 08:35:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... יט' שבט*\n *הכל עניין של גישה*\n\nליצחק, בעל המסעדה בה נהגנו לאכול, היה תמיד מצב רוח טוב. כשמישהו שאל לשלומו תמיד הוא ענה: "אם היה לי טוב יותר הייתי משתגע..."\n\nיצחק היה בעל כוח רצון, כשלעובד שלו לא היה מצב רוח טוב הוא הסביר לו כיצד לראות את הצד החיובי של המצב.\n\nבאחד הימים חברו ניגש אליו ושאל: "אני לא מכיר אדם שיכול להיות כל הזמן חיובי! כיצד אתה עושה זאת?"\nהשיב לו יצחק: "בכל בוקר כשאני מתעורר אני אומר לעצמי שיש לי שתי בחירות, אני יכול לבחור להיות במצב רוח טוב או במצב רוח רע, אני תמיד בוחר להיות במצב רוח הטוב".\n\n"זה רעיון מצוין" השיב חברו, "אך לא תמיד הדבר אפשרי". "זה קל, אתה זה הבוחר כיצד להגיב, אתה בוחר איך אנשים ישפיעו על מצב רוחך כיצד לחיות את חייך..." השיב יצחק.\n\nבחלוף מספר שנים השאיר יצחק את הדלת האחורית של המסעדה פתוחה ונשדד על-ידי גברים חמושים. כשניסה יצחק לפתוח את הכספת ידיו רעדו מעצבים ולא הצליחו לפתוח את הכספת. נלחצו השודדים וירו ביצחק. כשהגיעו כוחות ההצלה הם הובילו אותו במהירות לבית החולים.\n\nלאחר שעות של ניתוח ושבועות של טיפול שוחרר יצחק מבית החולים עם רסיסים בגופו.\nכשהגיע חברו לביתו, שאל לשלומו והוסיף: "מה עבר לו בראש בזמן השוד?"\n"הדבר הראשון שעבר לי בראש היה שהייתי צריך לסגור את הדלת האחורית של המסעדה" השיב. "וכשירו בי ונשכבתי על הריצפה חשבתי שיש לי שתי אפשרויות: לבחור בחיים או במוות... בחרתי בחיים...\n\nפני הרופאים והאחיות בישרו נוראות, למען האמת פחדתי מאד, ראיתי שאני בעיניהם נחשב למת וביקשתי: 'אני בוחר לחיות אנא נתחו אותי כאילו שאני חי לא מת...'"\n\nלכל אחד מאיתנו יש בחירה בחיים, האם לעשות טוב או פחות טוב, האם לחייך או להיות חמוץ פנים, ליהנות מהחיים או לשנוא אותם. הכל תלוי בנו!\n\nאף אדם לא יוכל לקחת ממך את הרצון להיות טוב יותר, את החיוך, את הרצון לחיות, הכל תלוי בך, בגישה שלך, האם להתעלות על עצמך או להגרר לאחור.\n\nלא תמיד החיים מבשרים טובות, אבל אתה הוא המחליט אם לשקוע בדיכאונות או לחפש את הטוב שבדבר, להעצים את האמונה, את כוחות הנפש שלך ולהבין שהיום אולי פחות טוב אבל מחר יהיה לבטח טוב יותר כי אתה הוא זה שמחליט איך ייראה היום שלך...\n\nהתחל את היום בחיוך גם כשקשה, האמן שהכל לטובתך ותזכה להפוך את חייך למאושרים ושמחים יותר...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*
2018-02-05 08:45:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כ' שבט*\n*מעדני מלך שווים יותר ממעדני מלאך*\n\nאדם המפחד אף על פי שאינו יודע ממה הוא מפחד צריך לדאוג, משום שמזלו יודע דבר שהוא אינו יודע.\n\nמציעה הגמרא שלושה דברים שאדם יעשה ויינצל מהפחד: "יקרא קריאת שמע.\nואם הוא נמצא במקום שאינו יכול לקרוא, יקפוץ ממקומו ארבע אמות.\nואם לא אז יאמר: 'העיזה הנמצאת בבית המטבחיים שמנה יותר ממני...'" (מגילה ג'.)\n\nככשאלו את הסבא מקלאם על פשר הגמרא הוא השיב: "אדם שמפחד ולא יודע ממה, אדם שיודע שיום הדין יגיע ואינו יודע מה לעשות, ראשית יקרא קריאת שמע, יקבל עליו עול מלכות שמים.\n\nואם הדבר קשה לו, יצרו גובר עליו מאד יקפוץ ארבע אמות - יזכור את יום המוות בו ייכנס למקום קטן בגודל ארבע אמות.\n
2018-02-06 09:04:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כא' שבט*\n*פטירת הרב משה גלאנטי - כבוד שמים*\n\nרבי משה גלאנטי, היה ראש רבני ירושלים לפני כשלוש מאות וחמישים שנה, צדיק, חסיד וחכם בשבע חוכמות העולם - חוכמת ההיגיון, המספר, המידות, הטבע, התכונה, הניגון וחוכמת האלוקות. לא היה כמוהו בדורו, פרט לשייח ערבי שגם הוא התמצא בשבע החוכמות. ויתירה מכך - מי שהיה חולה, בא לשייח וביקש ממנו להתפלל לרפואתו.\n\nהשייח התבודד שעה קלה, אמר "זה יחיה" או "זה ימות", ותמיד צדק בדבריו.\n\nכשהגיעו הדברים לאוזניי רבי משה, תמה: "כיצד יתכן שנגלו לפני הגוי תעלומות ספרי החיים וספרי המתים?!" הלך הרב לבית השייח שקיבלו בכבוד גדול. כשהתיישבו שאל השייח: "שמעתי עליך כי איש חכם אתה. האם יש לך ידיעה בחוכמת ההיגיון?"\n\nהשיב הרב משה: "חנני הבורא מעט מאותה חכמה". "למד אותי את החכמה הזו" ביקש השייח ושניהם למדו עד הערב.\nלמחרת נכסף השייח לחוכמת ה"מספר" ושלח את מרכבתו להסיע את הרב.\n\nהם נשאו ונתנו בחוכמת המספר. כך נפגשו מדי יום ורבי משה החכים את השייח בשאר חוכמות העולם.\n\nלבסוף שאל השייח: "האם יש לך ידיעה בחוכמה השביעית, חוכמת האלוקות?" "ברוך ה', בקי אני מעט באותה חוכמה" השיב הרב.\n\n"אנא למדני חוכמה זו עד תכליתה!" ביקש השייח. \n"חוכמה זו עלתה לי ביוקר רב", השיב הרב, "לכן לא אלמדך בחינם". "אמור לי את שכרך, ואוכל לתת לך ממון ככל שתחפוץ" אמר השייח.\n\n"חלילה לי למכור את החוכמה תמורת ממון! אני מוכן ללמדך רק תמורת חוכמה אחרת" הציע הרב.\n\n"ומה היא?", תמה השייח. "מכיר אתה בחולים אשר התפללת עליהם, אם יחיו ואם לאו. חוכמה זו נעלמת ממני. אם תלמדני אותה, אלמד אותך את חוכמת האלוקות" חתם הרב.\n\nקדרו פני השייח: "לא אוכל לגלותה לשום נברא". "אם כך", אמר רבי משה גלאנטי, "גם אני לא אוכל לגלות לך את החוכמה השביעית!"\n\nלאחר הפצרת הרב, נעתר השייח ואמר: "לך לביתך וקבל על עצמך תענית ליומיים. בארוחה המפסקת אל תאכל בשר ואל תשתה יין. ביומיים הללו תטבול בבוקר ובערב". "אעשה כאשר דיברת" הבטיח הרב.\n\nהלך הרב לביתו וצם במשך יומיים. בבוקר לאחר התפילה חזר לשייח. השייח יצא לקראתו ואמר: "נטבול בטרם נבוא למקום הקודש".\n\nלאחר שטבלו הגיעו לביתן מלכותי עם שער כסף מגולף בפיתוחי חותם. השייח הוציא מכיסו מפתח כסף, פתח את הדלת, והתגלה אולם מפואר ביותר, ממול תלויה פרוכת רקומה באבנים טובות ומרגליות. השייח נכנס בחרדה והשתחווה שבע פעמים כנגדה.\n\nהשייח פנה אליו בקול נמוך: "קרב אל ההיכל, הסט את הפרוכת, ותמצא את מבוקשך!"\nהרב קרב, הסיט את הפרוכת ולפניו נגלו דלתות זהב משובצות יהלומים. הוא פתח אותן וראה לוח זהב מרהיב ובו מגולפת צורת המנורה ומעליה חרוט: "שיוויתי ה' לנגדי תמיד", כאשר אותיות שם הויה גדולות ביותר.\n\nאמר השייח ברעדה: "דע לך, שאותיות גדולות אלה הן שמו של הבורא הכל-יכול, שברא את העולם יש מאין ומקיימו גם עתה... כאשר בא אדם ומבקש שאתפלל על חולה, אני טובל ומגיע לכאן ביראה ומתפלל. בסיום תפילתי אני מסיט את הפרוכת ופותח את הדלתות. אם אני רואה שאותיות השם מאירות מעל מנורת הזהב, אני יודע שהחולה יתרפא, ואם הן כבויות, מובטחני שימות".\n\nחזר הרב לביתו והתייפח בלב נשבר: "אוי לנו מיום הדין! אם גוי זה, מתוך שידע שזה שמו של ה', עשה לו כבוד כה גדול וירא מפניו וזכה בשל כך לכבוד ויקר, אנו, בניו של המקום וקוראי שמו, מה היה עלינו לעשות, וכמה היה עלינו לירא, ובפרט בהזכירנו את שמו הגדול, ולמה היינו זוכים, אילו היינו יראים כך מפני קדושת שמו יתברך ומכבדים אותו כראוי..."\n\nהאם אנו חרדים מהבורא, מלאי יראה וכבוד שמים? קטנות האדם מול הבורא, ההסתרה והעליונות של הקב"ה גורמים לו לעיתים לשכוח אותו, לא להבין מה ומי הוא, לעסוק בטפל ולהמעיט מהעיקר.\n\nלו רק ננסה מעט לתפוס את גדלות הבורא, נתפלל אליו ועליו, נוכל ואפילו במעט להרבות בכבוד שמים ולעשות לו מעט נחת.\n\nאמר הרב משה חיים לוצאטו: "יתפלל אדם תמיד על השבת כבוד שמים, ואם יבקשו בניו על זאת אף שלא תעשה בקשתם הקב"ה שמח בזה"\n\nיש לנו אבא גדול, רחב כתפיים, כל יכול, נשים אותו מולנו בכל צעד שלנו, ראשית נפנה אליו, נתפלל, נבקש, נדבר איתו, נאמין שבידיו הכל, שהוא הישועה היחידה שלנו, שהרי אז נזכה לבטח לישועות ונחמות רבות, כי פשוט... אין עוד מלבדו...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*
2018-02-07 08:35:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כב' שבט*\n *תפילה בכוונה*\n\nבצעד נועז ניגש תלמיד צעיר אל הגאון הרב שלמה זלמן אויירבך זצ"ל, ושאלו: "מהי עבודתו הרוחנית של הרב?" ביקש התלמיד לומר שמן הסתם הרב בגדלותו כבר מושלם ואין לו צורך בעבודה רוחנית.\n\nחייך הרב והשיב: "דע לך, למרות שחושבים כי התפילה הינה דבר קל שצריך לעבור, התפילה הינה עבודה קשה. יום בו הצלחתי לכוון בכל המילים כולן הינו יום חג בשבילי!"\n\nלעת זקנתו של הרב שלמה זלמן, שמו לב מקורביו כי הרב החל להתפלל באריכות יתרה. ניגשו אליו ושאלוהו לפשר הדבר.\n\nהשיב הרב: "היום אין לי את הכוחות שהיו לי בעבר להתרכז בכל התפילה, לכן אני נאלץ לעצור לפני כל ברכה לאגור כוח על מנת שאוכל להתרכז ולכוון את הברכה שלפני, לכן התפילה אורכת לי זמן כה רב..."\n\nאת כוחה של התפילה לא ניתן לשער, אדם המסגל לעצמו לפתוח פיו ולדבר עם בורא עולם יום יום פותח אט אט את צינורות הישועה לכל מצוקותיו.\n\nלפני שאדם עומד לדבר בפני ציבור, בפני משפחתו, בפני רבו או בעל הבית שלו, הוא מכין את עצמו הדק היטב, בוחן כל מילה, מסדר את הדברים בצורה המובנת ביותר כדי שהדברים יתקבלו אצל השומעים.\n\nכשאתה עומד בתפילה לפני בורא עולם, כל כוונתך צריכה להיות במילים שאתה מוציא מפיך, שמחשבתך תהיה מכוונת יחד עם המילים שאתה מוציא מפיך.\n\nתפילה היא "נשק חם", איתה אתה יכול להחיות מתים, לרפא חולים, להביא ישועות ונחמות.\n\nהתייחס אל מילות התפילה בכוונה, עשה כל תיבה אבן יקרה, ותפילתך תגיע למקומות הגבוהים ביותר ובעזרת ה' תפתח את השערים הסגורים ביותר...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*
2018-02-08 08:45:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כג' שבט*\n\n *מעלת שיר השירים*\n\nיהודי בעל מלאכה לא זכה להרבות בלימוד התורה, יחד עם זאת עשה לו מנהג - בכל יום שישי אחר הצהריים, הלך למקווה טהרה, לבש בגדי שבת, ישב בביתו וקרא במשך שעתיים את מגילת שיר השירים מילה במילה בשמחה רבה ובניגון.\n\nהשנים חלפו והיהודי נלקח לבית עולמו, בית הדין העליון דנו אותו לפי מעשיו לרדת לגיהנום.\n\nהוא נמסר בידי השמש שהובילו אל הממונה. כשנמסר בידי הממונה, נשמע קול רעש של מזמורי שיר השירים בניגון נפלא, קול המנגינה היה ערב ומשך תשומת לב, עד שנשתתקו תנועת הגלגלים, והאש של גיהנום פסקה.\n\nהממונה שאף הוא נמשך אחרי הקול עמד וחיכה עד שיפסק קול שיר השירים. אולם מרגע לרגע הקול התחזק. בראות הממונה של גיהנום שאש הגיהנום פסקה, כעס וקרא לשמש שיקח את האיש בחזרה "כל זמן שהאיש עומד כאן מנגינת שיר השירים אינה פוסקת" רטן.\n\nהשמש החזיר את האיש לבית הדין העליון, שפסקו כדברי הממונה, ושלחו את האיש למקום עליון.\n\nהנפטר בא בליל שבת לרב העיר בחלום וסיפר לו את כל הקורות אותו כדי שיפרסם את מעלת שיר השירים.\n\nמעלת קריאת שיר השירים גדולה ביותר עד שאמר עליה רבי עקיבא: "אין כל העולם כולו כדאי כיום שניתן בו שיר השירים לישראל, שכל הכתובים קודש, ושיר השירים קדש קדשים!" (מסכת ידיים ג', ה')\n\nוהוסיף רבי נחמן מברסלב: "כל הרפואות שבעולם מרומזים וכלולים בשיר השירים, והוא מועיל לכל מי שזקוק לרפואה או לאיזו ישועה שהוא יכול להיפקד בברכת ישועה ורחמים על ידי אמירת שיר השירים".\n\nמהיכן הכוח של אמירת שיר השירים? הרי אלו "בסך הכל" מילים...\n\nבורא עולם ברא את העולם במילים, הסתכל בתורה וברא את הטבע. הטבע עצמו מונהג באמצעות מילים, מילים יכולות לשנות את הטבע...\n\nלא רק באמירת שיר השירים ניתן לחולל ניסים, אף בתפילה, בקריאת התורה ולימודה ובמילה מעודדת לחבר אתה יכול לקרוע שערי שמים.\n\nכוחו של הפה עצום, בכוחה של מילה אתה יכול לשנות את הטבע, בכוחו של לימוד תוכל להביא לך ולעולם גאולה פרטית וכללית...\n\nלרכישת הספר "חיזוק יומי" יש ליצור קשר בטלפון - 0525581133\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*
2018-02-09 09:13:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כד' שבט*\n *פרשת - "משפטים"*\n *מדבר שקר תרחק*\n\nתלמיד חכם למד בצעירותו אצל רבי עזרא עטיה זצ"ל, ראש
ישיבת פורת יוסף בירושלים.\n\nהתלמיד נבחן אצל ראש
הישיבה, והיה אמור לקבל ממנו תעודת הוראה בחתימת ידו.\n\nבאותם ימים, הישיבה שכנה בעיר העתיקה, אותו התלמיד
פגש את רבי עזרא עטיה בשכונת "גאולה" בירושלים, וביקש ממנו
לחתום על התעודה.\n\nהביט רבי עזרא עטיה בתעודה ואמר
לתלמיד: "הזמן מונית וניסע לעיר העתיקה, שם אחתום לך על
התעודה".\n\nתמה התלמיד ושאל: "רבינו! מדוע לטרוח ולנסוע
לעיר העתיקה? כבודו יכול לחתום כאן".\n\nהביט בו הרב ואמר: "ראה בני, בסוף התעודה כתוב: 'ובאתי על החתום פה ישיבת
פורת יוסף בעיר העתיקה ירושלים', היאך אהיה דובר שקר כשאחתום לך פה בשכונת 'גאולה' ולא כפי שכתוב בתעודה 'פה
העיר העתיקה?
'"\n\nנסעו השניים לעיר העתיקה ושם חתם לו הרב (הרב זבדי הכהן)\n\n"מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק וְנָקִי וְצַדִּיק אַל תַּהֲרֹג כִּי לֹא אַצְדִּיק רָשָׁע" (שמות כג', ז')\n\nבורא עולם מצווה אותנו להתרחק מהשקר. קיימת ידיעה ברורה שמהשקר לא תצמח לנו הישועה, לא תבוא ההצלחה...\n\nכשאדם נפטר אחת משש השאלות ששואלים אותו היא: "נשאת ונתת באמונה?" - האם המסחר שלך עם הבריות היה ביושר?\n\nלעיתים המוח האנושי חושב שאם נשקר או נגנוב - נרוויח יותר, זוהי הרווחה זמנית ושיקרית, כי משקר וגזילה לא מרוויחים מאומה!\n\nאמר רבי זושה מאנפולי: "דווקא בעבירת השקר נאמר 'תרחק' - לא די שלא ישקר אלא יברח ממנו כמה שיותר..."\n\nאדם המרגיל את לשונו לדבר אמת גם כשהיא קשה, ירכוש לו הרבה אוהבים, ירכוש אמונה מהסביבה. כשאתה יוצר סביבך אמון אתה הופך לבריה אחרת, לאדם מורם מעל כולם, אליך פונים, איתך מתייעצים...\n\nחותמו של הקב"ה הוא אמת, כשאתה דובר אמת אתה חותם בחותמת של הבורא, אתה הופך להיות מחובר אל הבורא, אל האמת, אל הטוב, אל התכלית שלך...\n\nיום טוב, שבת שלום ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!\n\nניתן לרכוש את הספר הראשון של "החיזוק היומי" בטל- 0525581133\n\n*זמני כניסת ויציאת השבת:* \n\nירושלים - 17.59-16.44 \nתל אביב - 18.00-16.59 \nחיפה - 17.59-16.49 \nבאר שבע - 18.01-16.52 \nצפת - 17.56-16.57 \nאילת - 18.01-16.54
2018-02-11 08:44:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כו' שבט*\n\n*פטירת רבי דוד הלוי סגל - צדקה*\n\nבאחד הימים הגיע לביתו של רבי דוד בעל ה"טורי זהב" איש עני. הוא התחנן לתרומה של מטבע זהב אחד. הרב, שהיה עני מאד לא מצא אפילו פרוטה, ומטבע זהב? בוודאי שלא. "הרי מוכרחים לעזור לעני" חשב בליבו.\n\nלקח רבי דוד את הגביע של שבת, נתן לאיש העני ואמר: "קח את הגביע הזה אל פרנס העיר, ותבקש ממנו שימשכן את הגביע תמורת מטבע זהב. אתה תשתמש במטבע, ואני בעתיד, אשחרר את המשכון".\n\nהאורח הנדהם לא היה מסוגל לפצות פיו מרוב שהיה מופתע. "מתי יחזור אליך הגביע?" התעניין העני.\nהשיב לו רבי דוד: "בערב שבת אקבל את משכורתי וכך אוכל לפדות את הגביע".\n\nלקח העני את הגביע, הביאו לקופת הגמ"ח של פרנס העיר וביקש תמורת הערבון שבידיו שני מטבעות זהב. נתן פרנס העיר שני מטבעות לעני וזה העניק לו את הגביע.\n\nבסוף השבוע, שלח הרב דוד מטבע זהב בידי תלמידו כדי להחזיר את הגביע היקר מיד הפרנס.\n\nאמר פרנס העיר לתלמיד: "תמורת הגביע של הרב נתנו לאיש שהיה כאן בתחילת השבוע הלוואה של שני מטבעות זהב, לא נוכל להחזיר לך את הגביע תמורת מטבע אחד!"\n\nהתלמיד הזדעזע, "האם העני ניצל את התמימות של הרב?" חשב לעצמו.\n\nהוא הגיע לביתו של רבי דוד וסיפר לו את שקרה. רבי דוד שמח כל-כך שמח, פניו קרנו, הוא הוציא מכיסו מטבע זהב נוסף שיועד לצרכי הבית, ושלח את התלמיד לשלם לקופת הערבון.\n\n"למה אתה שמח כל-כך?" שאל התלמיד.\nהשיב לו הרב: "זכות גדולה היא בשבילי. אותו אדם היה כנראה זקוק בדחיפות לשני מטבעות זהב אלא שהוא התבייש כל-כך לבקש. לכן ביקש ממני רק מטבע אחד.\nאבל השמחה שלי עוד הרבה יותר גדולה- עכשיו אני שמח על זה שלא היה לי כסף לתת לו, כי אם היה לי כסף הייתי נותן לו רק מטבע אחד, עכשיו דווקא בגלל שלא היה לי כסף, הוא קיבל ממני שני מטבעות!"\n\nאם אדם היה יודע מה ערך של מטבע אחד שהוא נותן לאחר ספק אם הוא היה משאיר בחיקו מטבעות...\n\nאמרה הגמרא (פאה ירושלמי א', א'): "צדקה וגמילות חסדים שקולות כנגד כל מצוותיה של תורה" - הצדקה לאחר שקולה כנגד כל המצוות.\n\nמוסיף על כך רבי חיים לוצטו: "יסייע האדם לחברו כאשר תשיג ידו ויימנע ממנו נזקים בכל מה שיוכל, כל שכן שירחיק הוא כל מיני נזקים שיכולים לבוא מחמתו..." ('מסילת ישרים')\n\nהסיוע לאחר הוא לא רק בנתינת הצדקה, אם מנעת מחברך נזק, הצלת אותו מהפסד זוהי צדקה לכל דבר.\n\nצדקה לא רק מצילה את החבר, יותר מכל היא מצילה אותך, המטבע הקטן שהבאת לאחר יכולה להציל אותך מנזק גדול.\n\nפתח את ידך, אל תשאיר אותה קפוצה, פתיחת היד שלך היא לעיתים ההצלה שלך...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*
2018-02-12 08:45:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כז' שבט*\n *צניעות*\n\nבאחד הימים הלך יוסף לשוק לקנות ירקות. כשהגיע לסוף השוק ראה דוכן מוזנח ועליו מאות עגבניות. החל יוסף למשמש את העגבניות, להרגיש את המרקם ולנסות להשיג את העגבנייה הקשה והיפה ביותר.\n\nאך המשימה לא הייתה פשוטה, שהרי מספר גדול של ידיים כבר הספיקו למשמש את העגבניות, לגעת בהן ואף להשאיר עליהן סימנים וצלקות. לבסוף לאחר התלבטות קשה ומישושים רבים לקח יוסף את העגבנייה הפחות נגועה, וניסה להוציא ממנה את הטוב שנשאר בה...\n
2018-02-13 08:15:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כח' שבט*\n\n *אריכות ימים*\n\n\nרבי שמואל הלוי וואזנר זצ"ל נפטר בגיל 102. לרגל יום הולדתו ה-101 מנהל ביטוח לאומי ביקר בביתו של הרב.\n\nבעיצומה של השיחה שאל המנהל את הרב: "כבוד הרב, גלה לנו, כיצד זכית לאריכות ימים שכזו?"\nהשיבו הרב: "מעולם לא התערבתי במחלוקת שאינה שייכת לי..."\n\nכיצד אדם זוכה לאריכות ימים? הוא הופך את חייו לחיים שלווים יותר, רגועים יותר עם פחות מריבות ודאגות.\n\nלעיתים אנו אלו שהורסים בידינו את חיינו, נכנסים למחלוקות עם חברנו, מתערבים בכל מריבה, לא מוותרים ויותר מכך ממאנים לסלוח על פגיעה בנו.\n\nכדי ליצור לנו אורח חיים בריא, אנו צריכים להסיר מאיתנו כל מחלוקת, לוותר גם כשקשה לנו, לסלוח גם אם הפגיעה בנו הייתה קשה.\n\nאמנם הדבר כלל לא פשוט, אך אם נסתכל על העבר נבחין במספר מריבות שלא הועילו, במחלוקות שהיו לרעתנו, בדאגות שהתבררו כמצג שווא...\n\nנסמוך על בורא עולם שמסדר לנו את היום, את השבוע ואת החיים, נדאג פחות, נאמין יותר, ובעזרת ה' נזכה לאריכות ימים ושנים. ימים טובים ושנים מלאי נחת ושמחה...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*
2018-02-14 08:37:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כט' שבט*\n *פטירת הרב נתן צבי פרנקל*\n *מבשרך אל תתעלם*\n\nבאחד הימים פנה הרב נתן צבי פינקל זצ"ל, "הסבא מסלובודקא" אל אחד מתלמידיו ושאל: "האם כבודו עוזר לאשתו בערבי שבתות?"\n\nהשיב התלמיד בחיוב והוסיף: "הרי חז"ל מזהירים שכל בעל יטרח בהכנות לכבוד שבת".\n\nחייך ה"סבא" ואמר: "צדיק! וכי רק חז"ל הזהירו על זה, הרי זה הוא דין מפורש בתורה! ציוותה אותנו התורה: 'עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ' (שמות כג', ה') - יש לעזור למי שחמורו נפל כשמשאו על גביו, ואם כן, על אחת כמה וכמה לאשתו, שוודאי אינה פחות מחברו..."\n\nיש מאיתנו שזוכים יום יום להדר במנהגים, במצוות, אשריהם ישראל, אך מצוות מפורשות בתורה של בין אדם לחברו - חסד, נשיאה בעול, ואהבת לרעך כמוך, אותן הם מניחים בקרן זווית.\nכל מצווה כזו, חשובה היא מאד, אך לעיתים אנו עושים חסדים, עוזרים, מייעצים, מטים אוזן קשבת, דווקא מחוץ לבית.\n\nהנביא ישעיה אמר מסר נוקב: "וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם" (נח', ז') - אל תתעלם ממי שהכי קרוב אליך - אשתך, ילדיך, משפחתך...\n\nרבי שמואל אוירבך אמר על אביו רבי שלמה זלמן אוירבך: "אבא חינך אותנו כל ימינו לחוש בקושי של השני, ומי שאינו חש בקושי של השני, לא רק שאין בו דרגות במידת החסד, אלא אין לו צורת אדם כלל!"\n\nהדברים נאמרו על אדם שזר לנו, כל שכן מתאים לבני משפחתנו הקרובים.\n\nחוסר הראייה הטובה כלפי האישה, כלפי הבעל, מכריע על אופן הנתינה שלנו. לו רק נסתכל כמה האישה עושה למען הבית, על המידות הטובות שבה, כמה הבעל משקיע, על הדברים הטובים שבו, נוכל למנף את כוח הנתינה כלפיהם ולא להשקיע את כל הכוחות שלנו בחוץ...\n\nאמרו חז"ל: "מי מעיד על האדם לעתיד לבוא? קירות ביתו ואנשי ביתו מעידים עליו".\n\nכולנו מקיימים מצוות אשר יבואו ויעידו עלינו לפני מלך מלכי המלכים לעתיד לבוא, נתחיל לעשות מצוות רבות בבית כדי שקירות בתינו יעידו עלינו לעתיד לבוא רק טוב...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*
2018-02-15 08:40:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... ל' שבט*\n *כי בשמחה תצאון*\n\nכבר בהיותו בן עשר היה הבעל שם טוב חבר בחבורת הצדיקים הנסתרים. בהיותו בן שבע עשרה שנים, כשהוא לבוש בבגד עליון של חצי פרווה, כמו אנשי הישובים הפשוטים, נהג לבקר בכפרים ובעיירות ולחזק את לבבם של התושבים באמונת הבורא.\n\nבאחד מימי הקיץ החמים הגיע הבעל שם טוב לישוב יהודי שתושביו התעסקו בעבודת האדמה לצורך פרנסתם. זמן רב לא ירדו גשמים, תבואות השדה והכרם התייבשו, הבהמות חלו במחלת הדבר, הייתה זו עת צרה גדולה.\n\nיראי שמים היו אנשי הישוב והתעוררו בתשובה, וכשזה לא עזר החליטו להביא רב שיוכיח אותם ויעורר אותם לתשובה.\n\nכשהגיע הרב החשוב התאספו כל אנשי הישוב בבית הכנסת והרב לא חסך בדבריו ו"שפך" אש וגפרית על האנשים הפשוטים, עד שכל הקהל בכה בכיות גדולות.\n\nהבעל שם טוב שנכח בבית הכנסת, ראה בצרתם, שמע את בכיים, פנה אל הרב המוכיח וקרא בקול: "מה יש לך מהיהודים האלה? הם יהודים טובים!"\nהמשיך הבעל שם טוב וקרא: "בואו יהודים! נרקוד יחד, אחרי זמן מנחה ירדו גשמים".\n\nבתחילה הסתכלו עליו בחשש, שמא יצא מדעתו. משראה כך הביא הבעל שם טוב ראיות ממאמרי חז"ל לחיזוק דבריו, והחל לחזק את הציבור באמונה. תוך כדי האזנה לדבריו התעורר הציבור באמונה והחל לרקוד יחד עם הבעל שם טוב.\n\nבאמצע הריקוד החל לרדת גשם שוטף, וכל הציבור החל לברך את הבורא. הבעל שם טוב בירך אותם בברכת שובע, והוסיף: "זכות השמחה והאמונה שלכם פעלה לביטול הגזרה" (ספר השיחות תש"א)\n\nראש חודש אדר מבשר לנו את השמחה, להרבות בשמחה. באמצעות השמחה אדם יכול לצאת מכל הצרות, מכל הדיכאונות, לבטל גזרות ולהביא על עצמו ישועות.\n\nמתי אדם שמח? דווקא אחרי שהוא רואה את הישועה, את ההצלחה. אך אם יקדים לשמוח דווקא בשעת הקושי, בשעת המשבר, יוכיח בזאת את האמונה השלמה בבורא, את הידיעה שאין עוד מלבדו, וממילא תבוא אליו הישועה מהר יותר, בדיוק בזמן הנצרך לו.\n\nכמובן שהדבר לא פשוט, בשעת הקושי אדם מסתגר בתוך עצמו, מבכה על מר גורלו וממאן להאמין שיהיה נס.\n\nדווקא בשעה הזו תתרומם, תעמוד איתן, תרים ראש, תחייך, דבר עם בורא עולם, תשיר לו, תסתכל על הטוב שיש לך, כך תגיע לשמחה, תמוסס את העצבות ותזרע לך את הישועה... מכאן היא תתחיל לצמוח ותביא עימה את הבשורה: "הכל כבר מאחורך בני האהוב..."\n\nשמחה מקנה לאדם חיים מאושרים בעולם הזה ושכר עצום בעולם הבא...\n\n*יום טוב, חודש טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*
2018-02-16 09:09:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... א' אדר*\n*פרשת - "תרומה" - כוונת הלב*\n\nגבאי צדקה הגיע לאחד הבתים בעיר, נקש על הדלת וכשזו נפתחה אמר: "שלום לכבודו, הגעתי אליך בשם גדולי ישראל בבקשה לתרומה".\n\nכששמע בעל הבית את בקשתו, החל לבכות לפניו ואמר: "אין לי מהיכן לתת, העירייה לוחצת ודוחקת, עול הפרנסה קשה מנשוא". בכה והתלונן עד שנתן לבסוף מטבע לצדקה.\n\nהמשיך גבאי הצדקה בדרכו והגיע אל הבית שממול, נקש על הדלת וסיפר לבעל הבית את סיבת בואו... כשסיים לפרט את סיבת בואו, שמח בעל הבית ואמר: "רוצה אני לתת לך תרומה בעין יפה, אנא ממך שוב מחר כדי שאוכל לתת לך ביד נדיבה..."\n\n"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי" (שמות כה' ב')\n\nבורא עולם ביקש מבני ישראל תרומה להקמת המשכן, אך יותר מהתרומה הוא חיפש את הלב של כל אחד ואחד.\n\nכשאדם מכניס את הלב שלו לתוך התרומה ונותן אותה בשמחה, ממילא יבוא על שכרו בתוספת שפע גדול. אך אדם הנותן בבכייה, בלי חשק יבוא על שכרו אך לא יותר ממה שנתן.\n\nעל זה אמר רבי יוסף חיים: "אדם שנותן בבכייה, מקבל את שכרו כפי שנתן ולא מקבל יותר אלא "הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע". אך מי שנותן בשמחה ובלב טוב, שכרו גדול, הוא בגדר של "בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו" ויקבל שכר כפול ומכופל.\n\nלעשות מצוות זו מעלה גדולה, לעשות אותן בשמחה זו שלמות...\n\n*יום טוב, חודש טוב, שבת שלום ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*\n\nניתן לרכוש את הספר הראשון של "החיזוק היומי" בטל- 0525581133\n\n*זמני כניסת ויציאת השבת:* \n\nירושלים - 18.05-16.50 \nתל אביב - 18.06-17.05 \nחיפה - 18.05-16.55 \nבאר שבע - 18.07-16.58 \nצפת - 18.04-17.03 \nאילת - 18.07-17.09
2018-02-18 08:53:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... ג' אדר*\n*פטירת הרב מרדכי יפה - זכות אבות*\n\nבתחילת קיץ תרע"ד הגיע לישיבת מאקוב בחור צעיר בשם יצחק קראקובסקי מהעיר לאדז'. יצחק היה בן שש עשרה, הבחור הצעיר ביותר מבני הישיבה. למרות גילו הצעיר הוא עלה על כל הבחורים בכישרונותיו המופלגים. הוא היה עילוי ובעל מוח חריף ביותר והספיק בשנות חייו המעטות לרכוש ידע רב ומקיף ברזי התורה.\n\nמגידי השיעור בישיבה עמדו לא אחת חסרי אונים מולו, מבלי יכולת להתמודד עם חריפותו, בקיאותו וידענותו העצומות.\n\nאפילו ראש הישיבה הגאון, שנהג למסור שיעורים עמוקים, לא ידע איך להתמודד עם העילוי הצעיר שהגיע לישיבתו. עד שהתבטא פעם בהרמת ידיים נואשת בפני מקורביו: "מה אעשה עם יצחק'ל? אין לי מה לחדש לבחור הזה..."\n\nרבי יצחק התברך אף בקומה תמירה ובזיו פנים מרשים במיוחד. בדמותו האצילית כבש את לבם של בני הישיבה, שנהנו מחידושיו ואהבו לשהות במחיצתו.\n\nהימים היו ימי פרוץ מלחמת העולם הראשונה. הורים מודאגים רבים הגיעו לישיבה כדי להשיב את בניהם לבתיהם. באחד הימים הגיע לישיבה גם אביו של רבי יצחק מלאדז'. בני הישיבה נדהמו לנוכח מראהו של האב: הוא היה גוץ, נמוך קומה ותווי פניו היו גסים ומכוערים בניגוד גמור לבנו התמיר ויפה התואר.\n\nאחד הבחורים, רבי לוי יצחק בנדר, השתומם כמו יתר חבריו ושאל בעדינות את רבי יצחק לפשר השוני בינו לבין אביו. רבי יצחק חייך קמעה במבוכה והחל לספר בקצרה את תולדות משפחתו מלפני עשרה דורות...\n\n"משפחתי מיוחסת לגאון רבי מרדכי יפה בעל 'הלבושים' מפראג, שנקרא כך על שם ספריו. רבי מרדכי היה יפה תואר ויפה מראה. באחד הימים בשל יופיו הנדיר, אירע לו ניסיון קשה. בעודו צועד ברחוב, לבוש בעשרה מיני לבושי פאר, לעבר ביתה של גבירה נוצריה שהזמינה אותו בתואנה של פגישת עסקים, ראה בעיניי רוחו כיצד תהום של טומאה פעורה לפניו ומאיימת לבלוע אותו חי. באותו רגע החליט בלבו כי הוא מוכן ומזומן למסור את נפשו ולא להיכנע לפיתוי הנורא. הוא ראה ביב של שופכין זוחל בצידי הדרך בה הלך. הוא התבונן רגע אחד במים הסרוחים, וקפץ עם כל בגדיו המפוארים פנימה...\n\nבקושי רב עלה רבי מרדכי מאותו ביב שופכין, כשהוא רטוב עד לשד עצמותיו, ומעלה ריח צחנה שנדף למרחקים, אבל לבו ונפשו ניצלו ונותרו נקיים וטהורים.\n\nבאותה שעה נשא רבי מרדכי את עיניו השמיימה וביקש בתחינה: "ריבונו של עולם, אנא עשה שעשרת הדורות שיצאו ממני יהיו מכוערים למראה, כדי שלא יגרו את עיניי הבריות, ולעולם לא יגיעו לניסיון בשל יופיים החיצוני כפי שהגעתי אני!"\n\nרבי יצחק המשיך לספר: "בזכות העמידה בניסיון הקשה והבריחה מפח היוקשים שטמן לו היצר, זיכו את רבי מרדכי יפה משמיים להאיר את עיניי ישראל בעשרת ספריו, אשר מכונים בשם 'לבושים' כנגד עשרת לבושי הפאר שנטנפו בעת שקפץ לביב ובזכותם ניצל מהניסיון הקשה שארב לפתחו: 'לבוש התכלת', 'לבוש החור', 'לבוש עטרת זהב', 'לבוש הבוץ והארגמן', 'לבוש עיר שושן', 'לבוש האורה', 'לבוש פינת יקרת', 'לבוש אדר היקר', 'לבוש אבן יקרה' ו'לבוש ששון ושמחה'".\n\nהנער יצחק סיים את סיפורו באומרו: "עשרת הדורות הסתיימו אצל אבי, ואילו ממני החל הדור האחד עשר..."\n\nרבות הפעמים בהן אנו מצליחים בדבר מסוים או ניצולים מדבר אחר, אין אנו יודעים לעיתים מה גרם לנו לכך, אבל ודאי שזכות אבותינו הכריעה את הכף...\n\nזכות האבות מגיעה אלינו כי אבותינו שמרו על מסורת אבותיהם, על אמונתם, על צדקת דרכם, וכיבדו את את הוריהם...\n\nכדי שאף אנו נוכל לתת זכויות לילדנו אנו צריכים לפחות להיות כמו אבותינו... להמשיך במסורת הקדומה, להרבות בתפילה, לקיים מצוות ולעשות נחת להורינו. כך נוכל בעתיד לתת מעט מזכויותנו גם לבאים אחרינו...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*
2018-02-19 08:42:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... ד' אדר*\n *יש בך כוחות גדולים*\n\nבאחד הימים הגיע אל העיר הגדולה בחור שהתגורר בכפר נידח, ממנו הקידמה והטכנולוגיה היו רחוקים שנות אור.\n\nהסתובב מעט בעיר וניגש אל לשכת העבודה. לאחר דין ודברים אמר לו הפקיד: "יש לי עבודה מצוינת בשבילך, לך אל מרכז העיר, שם באחד המשרדים יש מתג, באמצעות המתג הזה כל נורות העיר דולקות בלילה, תפקידך הוא להרים את המתג לקראת הערב ולהורידו לקראת הבוקר".\n\nאמר לו הבחור: "העבודה הזו לא מתאימה לי, אני לא למדתי אלקטרוניקה בבית הספר, לא אוכל להרים את המתג".\n\n"ידידי, לא ביקשתי ממך לייצר מכשירים או לפתח תוכנות, רק להרים ולהוריד את המתג, ובסוף החודש תקבל את משכורתך" השיב הפקיד.\n\n"איך יתכן שבלי שלמדתי משהו בחשמל ארים את המתג הראשי וכל הנורות ידלקו?" שאל הבחור בפליאה.\n\nהשיבו הפקיד: "פשוט מאד, הכל כבר מוכן, הכבלים, המכשירים, הנורות, הכל כבר בנוי, מה שנותר הוא ללחוץ על הכפתור..." (הרב עדס)\n\nבכל אדם ישנה נשמה, נשמה שנחצבה מתחת כיסא הכבוד, כסאו של בורא עולם. הנשמה מלאה באורות רוחניים, והיא רק צריכה את הגוף שירים את ה"מתג" וידליק את אורותיה.\n\nיבוא אדם ויאמר: "מי אני? איך אוכל להדליק נשמה אלוקית ואני רק בשר ודם? לא למדתי הרבה, אני לא מבין כל-כך ברזי התורה".\n\nישיבו בורא עולם: "הכל בסדר בני, אתה לא צריך לעשות הרבה, הכל כבר מוכן עבורך, רק תרים את ה'מתג', תקיים מצווה, תעשה חסד, תלמד משהו קטן אף אם אינך מבין וכך תאיר את הנשמה השוכנת בתוכך".\n\nיש בכל אחד מאיתנו כוחות עצומים, אנו יכולים להאיר עולם שלם באמצעות מעשינו.\n\nאל תקטין את עצמך, בפעולה אחת טובה אתה מאיר את נשמתך ומאיר עולם שלם. התחל בדברים קטנים, תאיר עם פנס כיס, ולאט לאט הפנס הקטן יהפוך לפרוז'קטור גדול...\n\nעשית מעשה קטן, הארת עולם שלם...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*
2018-02-20 08:45:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... ה' אדר*\n\n*החוסר שלך הוא הצורך של בוראך*\n\nלאב שהיה עשיר מופלג היו שני בנים, אחד היה נעים הליכות והשני מופרע, ללא דרך ארץ.\nבחלוף השנים פנה הבן המופרע אל אביו ואמר: "אבא, אני עומד לבנות את ביתי, התוכל לעזור לי?"\n\n"בשמחה אעזור לך בני היקר, אתן לך בית, רכב, ריהוט ומשכורת קבועה תיכנס לבנק שלך בכל חודש" השיב אביו. שמח בנו ויצא.\n\nכעבור שנה פנה בנו נעים ההליכות אל אביו ובישר לו שאף הוא עומד להתחתן, "התוכל לעזור לי?" שאל.\n\n"בשמחה" השיב אביו, "תשכיר בית ואני אשלם לך את השכירות, תבוא אליי בכל חודש ואתן לך משכורת חודשית, מתי שתצטרך רכב תבוא אליי ותשתמש ברכב שלי".\n\nאת השיחה הזו שמע חברו הטוב של האב, פנה אליו ושאל: "מחילה מכבודו, אני לא מבין את שיקול הדעת שלך, לבן המופרע קנית בית, רכב, משכורת חודשית שתיכנס לחשבון הבנק שלו מידי חודש, ואילו לבנך השני, זה המכבד אותך ונותן מזמנו בשבילך, השכרת בית, את המשכורת אתה תתן לו רק כשיגיע אליך וברכב שלך הוא ישתמש, מדוע נהגת כך?"\n\nהשיב האב: "בני הראשון מצער אותי מאד, בכל פעם כשהוא מגיע אני חש כאב וצער גדול ממעשיו, לכן נתתי לו כסף לבית, כסף לרכב משלו ולמשכורת קבועה שתיכנס לבנק שלו והעיקר שלא יגיע אליי, שלא אראה אותו. אולם בני השני משמח אותי בכל פעם, מידותיו ומעשיו מעניקים לי אושר רב, אני רוצה אותו קרוב אליי, לכן אילצתי אותו לבוא אליי כדי לקבל את הרכב ואת המשכורת החודשית..."\n\nבורא עולם אוהב כל אחד ואחת מאיתנו, מרוב אהבתו אלינו, הוא משפיע עלינו שפע אדיר. אולם לעיתים הוא ממעיט מהשפע כדי שנפנה אליו, שנבקש, שנהיה מרואי פניו.\n\nלו היה הבורא נותן לנו שפע עצום שיספיק לשנה שלמה, בריאות לכל החיים, שלום בית ועוד כהנה וכהנה הטבות לכל חיינו, ספק אם היינו פונים אליו, ספק אם היינו מודים על כך.\n\nבורא עולם רוצה את התפילה שלנו, את התודה, את היחס שלנו, לכן הוא פורש את השפע שלנו לימים, כדי שבכל יום נפנה אליו, נבקש, נכניס אותו לשגרת חיינו.\n\nהחוסר שיש לך, המצוקה, הם רק סימן קטן שבורא עולם אוהב ורוצה אותך לידו, לאדם שהבורא לא רוצה לידו הוא נותן הכל כדי שלא יפנה אליו כלל, שלא ידבר איתו...\n\nהקב"ה אוהב אותך, תזכור זאת היטב, הקושי והחוסר שיש לך הם "טלפון" מאבא שלך, תרים את "השפורפרת" ופתח את שפתיך ופיך יאמר תהילות לקל עליון...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*
2018-02-21 08:33:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... ו' אדר*\n\n *מחשבה לפני חוסכת הרבה*\n\nבחור צעיר קנה עשרים וארבעה סיגרים יוקרתיים מאד ועשה להם ביטוח נגד שרפות.\nבכל יום עישן סיגר אחד וכשאזלו הסיגרים הוא תבע את חברת הביטוח בטענה שהם נשרפו...\n\nאמר לו פקיד החברה: "על מה אתה תובע אותנו? הרי אתה בידך כילית את הסיגרים, אתה שרפת אותם".\nהשיב הבחור: "אני עשיתי ביטוח על הצתות והם נשרפו".\n\nבבית המשפט ניתח השופט את המקרה ואמר: "הטענה של הבחור באמת לא מקובלת ואווילית אך יש בה צדק, לכן אני מחייב את החברה לשלם לבחור חמישה עשר אלף דולר!" שמח הבחור ויצא מכותלי בית המשפט כשחיוך ניצחון נסוך על פניו.\n\nלאחר חודש הוגשה כנגד הבחור תביעה מחברת הביטוח על עשרים וארבעה מקרי הצתה והשחתת רכוש...\n\nהבחור נכנס לעשרים וארבעה חודשי מאסר ושילם עשרים וארבעה אלף דולר פיצוי... (הרב יצחק פנגר)\n\nלעיתים אנו חושבים לרמות, לשקר, לעקוף את המערכת, לעשות מעשים לא טובים.\n\nלפני שאתה מחליט מה לעשות תחשוב לפני, אם המעשה שאתה עושה הוא מעשה טוב או לא, אם הוא רצוי לפני הבורא או לא.\n\nיש פעמים בהן הפיתוי גורר אותך להחלטות שגויות, גם אם הוא כרגע נראה לך משתלם, שתקבל הערכה מהחברה, שתצבור עוד נקודות זיכוי מהבוס, דע שבסופו נמצאת תהום אליה חלילה אתה יכול ליפול...\n\nאל תעשה את המעשה, היציאה מהתהום תהיה נפסדת הרבה יותר מהרווח שאולי תרוויח אם תחליט אחרת.\n\nמחשבה קטנה לפני המעשה תחסוך לך חודשים של תיקונו...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*
2018-02-22 08:40:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... ז' אדר*\n*פטירת משה רבינו - מעלת השכחה*\n\nחסיד אחד שכח עומר בתוך שדהו. שמח החסיד על ששכח את העומר, פנה לבנו ואמר: "לך והקרב עליי פר לעולה ופר לשלמים".\nאמר לו בנו: "אבא מה ראית לשמוח במצווה זו מכל המצוות האמורות בתורה?"\nהשיב לו אביו: "כל המצוות שבתורה נתן לנו המקום לדעתנו זו שלא לדעתנו" (תוספתא פאה)\n\nומה אדם שחשב לעשות מצווה ולא עשה מעלה עליו כאילו עשה, אדם שחשב לעשות מצווה ועשה על אחת כמה וכמה...\n\nבורא עולם נתן לעם ישראל את התורה באמצעות משה רבינו ולא ישירות ממנו, מדוע לא נאמרה כל התורה כולה לעם ישראל כמו שני הדיברות הראשונים שנאמרו מפיו של הבורא?\n\nקיימת תכונה באדם הנראית על פניו כאילו שהיא חיסרון, אך יתרונה גדול לאין שיעור, וזוהי תכונת השכחה. כשהאדם אינו זוכר כל דבר זהו יתרון חיובי, שהרי אילו היו הבריות זוכרים כל דבר שקרה, היה להם קשה מאד לשמוח ולהתקדם בחיים, עקב קשיים וכשלונות.\n\nגם את מצוות הבורא, ולימוד התורה יומם וליל, קשה היה לקיים לולי תכונת השכחה, עוצמתה של מצוות הלימוד היא בשינון שוב ושוב, ובזכות השכחה שיש לאדם הוא אינו פוטר עצמו בטענה כי כבר למד מסכת פלונית ומה לו כי שוב יחזור וישנן את אימרותיה.\n\nאלא שאם היה האדם מקבל תורתו היישר מהבורא יתברך, הייתה התורה כל כך זכה וחדה עד שלא היה שייך כי תישכח מאיתו, וכשם ש"אנוכי ה' אלוקיך" אלו הן מילים שאינן נשכחות לשום יהודי באשר הוא, כך היה על כל התורה כולה אילו הייתה נאמרת לכלל ישראל ללא מתווך כמשה, ואילו היה כן, הייתה נחסרת מצוות לימוד התורה מאחר והשכחה לא הייתה קיימת, ומשום כך ניתנה תורה לבני ישראל על-ידי משה רבינו.\n\nשכחה היא יתרון, אך יש המשתמשים בה כחיסרון, לזכור ולא לשכוח את מי שפגע בי, ולשכוח את מי שעזר לי...\n\nאדם הזוכר את האנשים שהרעו לו ולא משחרר, הוא בראש ובראשונה פוגע בעצמו, מעמיק את הפצע ומרחיבו.\n\nבורא עולם נתן לנו תכונה איתה אנו יכולים להפוך את היום שלנו ליום שונה, פחות דאגות, פחות כבדות הלב, מלא בשמחה, ויתור וסליחה.\n\nהשכחה תעניק איכות חיים טובה יותר, מה שעליך לעשות הוא פשוט לשכוח את מה שאתה צריך לא לזכור...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*
2018-02-23 09:16:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... ח' אדר*\n*פרשת - "תצווה" - זכית! אתה יהודי*\n\nסיפר הרב ד"ר משה רוטשילד: "כשנסעתי במונית עם רבי יוסף שלמה כהנמן מפוניבז' זצ"ל, ברחובותיה של העיר רומא, שמעתי את הרב חוזר פעמים מספר על המשפט: 'אני הולך לגמור איתו את החשבון אחת ולתמיד!' לא ידעתי עם מי רוצה הרב 'לגמור חשבון…'\n\nכשהגענו לשער טיטוס שברומא. ביקש הרב מנהג המונית לעצור, הביט מבעד לחלון בציור המנורה הטהורה החרוט על השער. מתחת למנורה היה כתוב: 'יהודה לא תהיה', יצא מהמונית, התקרב אל השער הגדול, יישר את כובעו סידר את בגדיו, ניצב הדור פנים מול השער הגדול והכריז בקול גדול: 'טיטוס, טיטוס! לפני אלפיים שנה רצית למחוק ולאבד את עם ישראל, מבלי להשאיר להם זכר, שם ושארית. ראה טיטוס, מי מכיר אותך היום? מי שיטייל בין רחובותיה של רומא וישאל את הילדים מי היה טיטוס, הם אפילו לא ידעו לחזור בהגייה נכונה על השם שלך…\n\nהרי מכל ה'תורה' שלך לא נשאר מאומה! האם יש בעולמנו אנשים הרואים עצמם כממשיכי מורשתך? 'ואילו אני מגיע עכשיו מבני ברק שבארץ ישראל, אותה רצית להחריב, וברגע זה ממש יושבים למעלה מחמש מאות בחורים על התורה ועל העבודה, שכל-כך שאפת להשכיח מאיתנו, וזה רק בישיבה שלי, לבד ממאות הישיבות ומוסדות התורה ברחבי תבל שבהם נמצאים אלפים ורבבות לומדי תורה!'\n\nמסביבו התאספו מספר צעירים רומאים, והוא המשיך לנאום בכיכר המרכזית שליד שער טיטוס...\n\n'את קודש הקודשים אמנם ביזית וחירפת בצורה נוראית, אבל מציע אני לך לבוא עכשיו אל הכותל המערבי, שריד בית מקדשנו, ותראה איך יומם ולילה עומדים שם יהודים ומבכים את החורבן, מצפים ומייחלים לבניית בית המקדש, לומדים ומשננים את תבנית ההיכל וכל מעשהו, הוא האות והמופת המובהק ביותר שבית המקדש שלנו אכן ייבנה במהרה!\n\nאתה נשכחת לנצח ואיבדת את שמך! ויהודה היה תהיה ופרוח תפרח!'\n\nהיה זה מעמד מרגש ביותר, שהמחיש יותר מכל את נצחיותו של העם היהודי..." ('ברכת דוד')\n\n"וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד" (שמות כז', כ')\n\nמנורת הזהב לא רק חקוקה על שער טיטוס שברומא, היא חקוקה בסמל המדינה ובכל יהודי.\n\nהמנורה היא האדם, וכדי "להדליק" אותו, את "הנר" שלו, את הנשמה שלו, צריך שמן זית - תורה, מצוות ומעשים טובים.\n\nכשאתה מאיר את נשמתך, אתה מאיר את כל העולם, אדם הוא עולם קטן, באמצעות "שמן זית מזוקק" - תורה ומצוות, הוא ממשיך את שושלת העם היהודי, מתחבר למקור שלו, מתחבר לאבותיו, מתחבר בעצם אל עצמו...\n\nיש פעמים בהן אנו בוחרים ללכת דווקא אחרי הגויים, מחקים את מעשיהם ומנסים להיות כמותם. לו ידענו כמה זכות יש לנו להיות יהודים, להיות נבחרים, להיות מיוחדים, היינו שמחים ומודים על כך!\n\nהיום ובכל יום כשנברך בברכות השחר "שלא עשני גוי" נביט בברכה הזו, נשמח בה, נחנך את ילדינו ואותנו שיחד נמשיך להדליק את הלפיד היהודי,\nאת העולם, ולומר בגאון: "זכינו, אנחנו יהודים!"\n\nיום טוב, שבת שלום ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!\n\nניתן לרכוש את הספר הראשון של "החיזוק היומי" בטל- 0525581133\n\n*זמני כניסת ויציאת השבת:* \n\nירושלים - 18.10-16.56 \nתל אביב - 18.12-17.11 \nחיפה - 18.10-17.01 \nבאר שבע - 18.12-17.04 \nצפת - 18.07-17.09 \nאילת - 18.11-17.15
2018-02-25 08:47:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... י' אדר*\n*לעיתים הדרך חשובה יותר מהמטרה*\n\nמנשה התפלל תדיר לבורא עולם שיתגלה אליו ויאמר לו את ייעודו בעולם הזה. באחד הבקרים התגלה אליו הקב"ה ואמר לו: "תפילתך התקבלה, אגלה לך מה תפקידך בעולם - מול ביתך ניצב הר גדול, עליך לצאת כל בוקר מהבית ולדחוף את ההר".\n\nשמח מנשה, סוף סוף הוא יודע מה הייעוד שלו בחיים.\n\nבבוקר שלמחרת יצא מביתו הפשיל שרוולים והתחיל לדחוף את ההר... בחלוף חודשים מספר הסתכל מנשה על ההר והבחין בכך שלא הצליח להזיז את ההר מאומה. נשבר מנשה והתחנן לקב"ה שיתגלה אליו שוב.\n\nהקב"ה ברחמיו התגלה אל מנשה ושאלו: "מדוע נשברת?"\n"השתדלתי מאד לקיים את רצונך אבל לא הצלחתי במשימה, ההר כלל לא זז" השיב מנשה.\n\nאמר לו הקב"ה: "המשימה לא הייתה להזיז את ההר, המשימה הייתה לדחוף אותו. בזכות העבודה שעשית פיתחת שרירים, דבקת במטרה והצלחת לעבוד אותי יום יום..."\n\nבחיים תמיד עומדת לנגד עינינו המטרה. לכולנו ישנן מטרות, מחפשים להתקדם, לכבוש יעדים, להגיע אל המטרות שהצבנו לעצמנו.\n\nהמטרה היא חשובה ביותר, אך לא פחות חשובה ממנה היא הדרך אליה.\n\nיש המגיעים אל המטרה אחרי ש"הפילו חללים" רבים בדרך, אמנם המטרה הושגה אך הדרך הייתה קלוקלת. ויש שבקושי רב מגיעים אל המטרה, ולעיתים אפילו לא מגיעים אליה אך הדרך שלהם טהורה ומקודשת.\n\nבעבודת הבורא חשובה מאד המטרה, צריכים אנו להיות חדורים בה, מחודדים, ובעלי כוח רצון כדי להגיע אליה, לעשות את המוטל עלינו בעולם הזה, לקיים מצוות, להדר בערכים טובים, להיות טובים יותר.\n\nגם אם ניסית ולא כל-כך הצלחת, פתחת ספר ונרדמת, חשבת לעזור לחבר ולא עלה בידך, בורא עולם אוסף את הרצון שלך ומגלם אותו למצווה שלמה. בורא עולם לא מצפה שתזיז את ההר, הוא רק רוצה שתדחוף אותו, שתתאמץ, שתראה נכונות, שתהיה לך מטרה. כשאלו יהיו לך, המטרה כבר לא כל-כך חשובה, כל עוד הרצון שלך להגיע אליה גדול.\n\nכשיש לך מטרה ואתה שואף להגיע אליה עשית כבר את רוב הדרך, הרצון שלך יוליך אותך אליה. זכור! גם אם לא הגעת אליה, אתה תבוא על שכרך על עצם הרצון שלך, כי הרצון שלך לעשות את רצון בוראך שווה לעיתים יותר מכיבוש היעד...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*
2018-02-26 08:42:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... יא' אדר*\n*פטירת הרב חיים יוסף דוד אזולאי*\n *ביאת הגאולה תלויה גם בך*\n\nבאחד ממסעותיו נסע רבי חיים יוסף דוד אזולאי לאיטליה ושהה שם בתשעה באב. הנשים הספרדיות נהגו לקנות שם בתשעה באב צבע וסיד והיו צובעות ומסיידות את בתיהם. כשראה זאת החיד"א אמר: "היתכן דבר כזה בתשעה באב? מה השמחה הזאת?"\n\nבאחד הימים הלך החיד"א ברחוב וראה שתי נשים מדברות אחת עם רעותה ומצביעות עליו. ביקש הרב מהמלווה המתורגמן שלו לשאול את הנשים על מה הן דיברו והצביעו עליו.\n\nניגש המתורגמן ושאלן, והשיב לחיד"א: "אחת הנשים אמרה לחברתה כי המשיח לא יבוא, הרב שממול אמר לי זאת... היא התכוונה אליך כבוד הרב".\n\nהזדעזע החיד"א וביקש לדעת מדוע הן אומרות שהמשיח לא יבוא? השיבו לו הנשים: "לא אתה אמרת לנו לא לסייד ולא לצבוע את בתינו? אנחנו מאמינים שהמשיח יבוא, לכן אנו מכינות את הבית לכבודו בתשעה באב, והנה אתה אמרת לא לסייד, סימן שהמשיח לא יבוא..."\n\nהחיד"א כמעט התעלף. הוא ביקש מהגבאי לזמן אליו את כל הגבאים, ראשי בתי הכנסת ורבני איטליה והודיע להם באופן ברור: "רבותיי! אם הייתם מסיידים חצי חדר תסיידו חדר שלם אם הייתם משתמשים בצבע פשוט\nתשתמשו בצבע טוב ויפה יותר, כיוון שהמשיח יבוא!" ('ברכי יוסף')\n\nכולנו מאמינים בני מאמינים שבוא יבוא משיח צידקנו, אך לא מספיקה האמונה שהוא יבוא, צריך לעשות גם מעשה.\n\nאם אדם רעב והוא רק מריח את האוכל הוא לא יישבע, אדם המאמין ולא עושה מעשה לא מועיל במאומה עם אמונתו.\n\nכדי ליצור, כדי להתעלות צריך לעבוד, צריך להשקיע, כדי להביא את המשיח, את הגאולה הכללית והפרטית שלך, צריך לעשות משהו למען, לקבל קבלה טובה, לתת כתף לחבר, לעשות את המצווה שכרגע עומדת מולך בשמחה. כל פעולה מקרבת, כל התקרבות מכינה את השטח, צובעת את הבתים, מאירה את הרחובות לביאתו של הגואל שלך, שלנו, של העולם כולו...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*
2018-02-27 08:47:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... יב' אדר*\n *אורח חשוב*\n\nבאחד הבקרים העיר הרב את תלמידיו בשעת בוקר מוקדמת תוך שהוא קורא: "קומו! קומו ישנים מתרדמתכם, אורח חשוב אמור להגיע בכל רגע, קומו להתארגן לבואו".\n\n"מי הוא האורח?" שאלו תלמידיו.\n"אורח כזה לא ראיתם מעולם, לא היה כמוהו ולא יהיה כמוהו" השיב הרב.\n\nסקרנותם של תלמידיו גברה, הם קמו ממיטתם והחלו להתכונן לבואו של האורח החשוב.\n\nחלפו הדקות והשמש עלתה והאירה את העולם. "איפה האורח?" שאלו התלמידים, "הבושש הוא להגיע?"\n\nהשיבם הרב: "האורח כבר כאן... האורח הוא היום הזה... לא היה כמוהו ולא יהיה כמוהו... זהו יום חדש, הוא לא היה אתמול, הוא גם לא יהיה מחר...\nבוקר טוב תלמידיי היקרים, תנצלו את היום החדש, תנצלו את המתנה שקיבלתם, אל תאבדו אותו בדברי הבל, בשינה ובחוסר מעש, היום הזה לא יחזור יותר..."\n\nבכל יום זורחת השמש בחסדי הבורא ומבשרת על יום חדש, יום נקי, טהור, יום שלא היה ולא יהיה כמוהו.\n\nאנו אלו המחליטים איך הוא ייראה, אם ננצל אותו או נעביר אותו, אם נקדש אותו או נקלקל אותו.\n\nאמרו חז"ל: "מי הוא הנקרא שוטה? זה שנותנים לו מתנה והוא זורק אותה".\n\nחיים שלמים בעזרת ה' לפנינו, נדע לנצל אותם, להתעלות, להעמיס את כל הימים על גבינו, כדי שהם יבואו ויעידו עלינו, יעידו שניצלנו אותם במלואם.\n\nלא נהיה שוטים ונזרוק את המתנה היקרה ביותר שקיבלנו - את החיים, ננצל אותם עד תום...\n\nלרכישת הספר - "חיזוק יומי" יש ליצור קשר בטלפון - 0525581133\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*
2018-02-28 08:50:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... יג' אדר*\n*תענית אסתר - הסתר פנים*\n\nרופא ווינאי ידוע ששהה באושוויץ במשך כשלוש שנים, נשאל לאחר המלחמה: "מדוע מבין האסירים אשר שימשו בתפקיד "קאפו" (היהודים שהיו ממונים על האסירים במחנות הריכוז) בגיא ההריגה, לא היה אפילו רב אחד? מה היה סוד חסינותם של אותם אנשים, בו בזמן שאנשים משכילים אחרים שיתפו פעולה עם הנאצים בנסיונם להישאר בחיים?"\n\nהשיבם הרופא: "אדם אשר רואה תכלית בכל מה שקורה לו, אינו מאבד את צלם האלקים. הוא יבכה, הוא יכאב, הוא יצעק, אולם הוא לא יתייאש..."\n\nלעתים נדמה לנו שאילו היינו רואים במוחש את ידו הגדולה של הקב"ה היו חיינו קלים יותר. נדמה לנו שאילו הייתה הנהגת הבורא גלויה היו אמונתנו והשקפותינו בהירות יותר.\n\nמטרתנו בעולם היא לבחור בטוב ולברוח מפני הרע. הבחירה היא יסוד חיינו, לשקול בין שתי אפשרויות הניצבות לפנינו ולבחור בטוב - "ובחרת בחיים". לו בורא עולם היה מתגלה אלינו בכל צעד הייתה נמנעת מאיתנו הבחירה, עבודת הבורא הייתה קלה יותר, אך השכר עליה היה מזערי וללא ערך.\n\nמגילת אסתר מלאה הסתר פנים, אך אם אדם קורא בה שלב אחר שלב הוא רואה במוחש איך ידו של הבורא מסובבת את הכל.\n\nבמילים "מגילת אסתר" חבויות שתי מילים מנוגדות - "מגילה" - מלשון גילוי, "אסתר" - מלשון הסתר.\n\nגם בחיינו הכל מוסתר, בורא עולם מסתיר את עצמו, אך הוא קיים בכל פעולה, בכל צעד, משגיח על כל בריה, צומח ודומם. תפקידנו לגלות אותו בכל דבר, להבין שכל הקורה בחיינו מושגח עד לפרט האחרון.\n\nעלינו להכניס לראשנו את העובדה שדווקא חוסר הבהירות הוא המקנה לחיינו את מימד הבחירה, והוא המאזן את העבודה הרוחנית שלנו.\n\nכשנעשה זאת נוכל לעבור כל מכשול, לשמוח גם כשמעט קשה, לצחוק גם כשעצוב, לברך על הרעה שלא תבוא, כשם שמברכים על הטובה.\n\nבורא עולם נמצא איתך גם עכשיו, הוא לא יעזוב אותך לעולם, הוא מנווט את חייך בדרך שהכי טובה לך...\n\n*יום טוב, צום קל ומועיל ובשורות טובות* \n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*\n\n *צאת הצום - 18.02*
2018-03-01 09:20:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... יד' אדר*\n *חג פורים - מעלת השמחה*\n\nעני מרוד היה רבי משה, הוא התגורר בכפר סמוך לעיר קוז'ניץ. בכל פורים הגיע לקוז'ניץ כדי לשמוע את קריאת המגילה מפיו של הרב הקדוש רבי ישראל מקוז'ניץ.\n\nבאחת השנים בחג הפורים, שמע רבי משה את קריאת המגילה מפיו של הרבי וחש עונג רוחני רב. כשניגש לרבי לברכו בשלום, שאלו הרבי: "הרי אתה מתגורר קרוב אליי, מדוע לא הבאת לי משלוח מנות?"\n \nרבי משה שתק. היה הוא עני מאד ובזמן האחרון מצבו החמיר. בביתו לא היה לחם לתת לילדיו ומניין ישיג כסף למשלוח מנות? אמר לו הרבי: "בא עימי לביתי ותטעם משקה, הן פורים היום". \n\nהלך רבי משה לבית הרבי ושם ישב עם בני החבורה הקדושה כשהוא טועם מהיין ומהמטעמים שעל השולחן. יצא הוא מבית הרבי ושמח על שזכה לשבת עם בני החבורה הקדושה.\n\nבאותו היום הלך רבי משה לבית הגביר סוחר היינות, וביקש לקבל בהקפה יין טוב, שהרי פורים היום. לאחר מכן הלך למוכר הפירות וגם ממנו ביקש לקבל בהקפה תפוחים טובים, שהרי פורים היום, כולם נענו ונתנו לו.\n\nהוא שב בשמחה גדולה לבית הרבי ונתן לו את משלוח המנות. "מעתה תביא בכל שנה משלוח מנות בפורים" אמר לו הרבי וברכו.\n\nבדרך לביתו נזכר בבני ביתו הרעבים ואמר: "אשמח גם אותם, הרי פורים היום". הלך למוכר היין וקיבל יין, אל האופה וקיבל לחם. בחנות אחרת קיבל מעט דגים מלוחים, ומיהר לביתו כשידיו מלאות כל טוב והוא קורא בשמחה: "פורים היום! איכלו ושתו בשמחה!"\n\nבני הבית ראו את ידיו המלאות, סעדו את לבם והחלו לרקוד כשהשמחה וההודיה לה' מרקיעה שחקים.\n\nלפתע נשמעו דפיקות על הדלת. בפתח עמד גוי פצוע כולו. בני הבית טיפלו בו במסירות והאכילוהו. הוא סיפר להם כי בנו היכהו והשליכו מביתו.\n\nכיוון שהצילו את חייו, הלך עימם ליער והראה להם אוצר כסף גדול שביקש להוריש לבנו, אך עתה החליט לתת להם אותו במתנה.\n\nכעבור ימים אחדים מת הגוי מן הפצעים, ורבי משה הלך ליער, נטל את האוצר והתעשר מאד.\n\nמאז, מידי שנה, הגיע רבי משה בפורים אל המגיד מקוז'ניץ ונתן לו משלוח מנות ביד רחבה, בשמחה ובטוב לבב! ('מרווה לצמא')\n\nלא תמיד יכולים אנו לשמוח, אף שהרצון גדול להיות בשמחה, לעיתים הקשיים והכאב פשוט לא נותנים לנו לשמוח.\n\nיום פורים הוא יום מיוחד בשנה, זהו לא יום של תחפושות והוללות, אלא יום של שמחה, שמחה על נס הניצחון, שמחה על הידיעה שבורא עולם נמצא איתנו בכל רגע.\n\nגדולה ונשגבה היא שמחת הפורים, אם נשמח ביום בזה נוכל לזכות לשפע של ברכה, ישועה ונחמה.\n\nאם ננצל את היום הזה לשמחה, למצוות הפורים, נוכל לשאוב ממנו שמחה גדולה להמשך השנה.\n\nגם אם המצב לא מאפשר לשמוח נאמץ את כל חושנו וגופנו להגיע למעט שמחה, נחייך גם כשקשה, נשיר, נרקוד, והעיקר להיות בשמחה, ואפילו מאולצת, כי מהשמחה הזו אתה תגיע לשמחה אמיתית לכל השנה...\n\n*יום טוב, חג שמח ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*
2018-03-02 09:17:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... טו' אדר*\n*פרשת - "כי תישא" - הכול לטובה*\n\nאחד מתלמידיו של הרמב״ן גסס ונטה למות. נתן הרמב״ן בידו מכתב וקמע. במכתב נשאלו שאלות על הנהגת ה' בעולם. כעבור שעות מספר נפטר התלמיד.\n\nבחלוף מספר חודשים מפטירתו, נגלה התלמיד אל רבו ואמר לו: "הגעתי לעולם האמת, בזכות הקמע שנתת לי נפתחו בפניי כל השערים, אך לגבי השאלות שביקשת שאברר על הנהגת הבורא - אין אלה כלל שאלות! למעלה רואים עולם ברור! אין שאלות, הכל מובן!" ('אמונה שלמה')\n
2018-03-04 08:41:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... יז' אדר*\n *ייסורים באהבה*\n\nאיש זקן וחלוש שכב על ערש דוי והתייסר בייסורים קשים כשהוא מחובר למכשירים שונים שבאמצעותם הוא נשאר בחיים. כשראה הרופא המטפל בו את גודל ייסוריו, חשב לעצמו: "אין סיכויים לרפא אותו, למה לו חיים? מדוע צריך הוא לסבול כל-כך?" הוריד מהחולה את כל המכשירים שהיו מחוברים אליו ולאחר זמן קצר נפטר החולה לבית עולמו.\n\nכעבור ימים מספר, בא החולה המת אל הרופא בחלום ואמר לו: "נותרו לי בעולם שלמטה עוד ארבעה ימים לחיות בעזרת המכשירים, ולהמשיך לסבול עוד ייסורים קשים. אם זה היה קורה הייתי נכנס ישר לגן עדן זך ונקי בעקבות כך שהתמרקתי בייסורים. כעת שהורדת ממני את המכשירים, גרמת בכך שאמות ארבעה ימים קודם, והרי עכשיו חסרים לי הייסורים הללו. איני יודע כמה זמן ייקח עד שאתמרק משארית עוונותיי".\n\nהתעורר הרופא משנתו כשהוא מזועזע מהחלום. לעתיד, חרדת הדין הפכה אותו לבעל תשובה... ('לשכנו תדרשו')\n\nייסורים רבים עובר כל אדם בחייו, הייסורים לא צריכים להיות ייסורי איוב כדי שהם ייחשבו ייסורים. מספיק שנפל לך מטבע מהכיס ואתה צריך להתכופף להרימו, מספיק שהתבלבלת במפתח הכניסה לביתך... כל אלה ורבים אחרים הם ייסורים.\n\nדע! ייסורים בעולם הזה ממרקים ייסורים קשים יותר בעולם הבא.\nכשנבין את משמעות הייסורים ואת מעלתם, נוכל לעיתים לשמוח עליהם, פחות לבוא בטענות, ולהאמין יותר, שכל קושי, כל נפילה, כל חולי או הפסד מירקו את נשמתנו וצחצחו את נפשנו.\n\nאין אדם השמח בייסורים, יהי רצון שבורא עולם ימרק אותנו על-ידי רחמיו המרובים, ולא על-ידי ייסורים, אך אם הייסורים הגיעו למפתן "ביתך" אל תבעט בהם, קבל אותם מתוך ידיעה שבורא עולם שלח אותם אליך כדי לטהר אותך עוד קצת כדי שתבוא זך ונקי, טהור ושלם לעולם שכולו אמת, טוהר, ארוך וטוב...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*
2018-03-05 08:42:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... יח' אדר*\n*פטירת רבי יחזקאל לוינשטיין - עצלות*\n\nהמשגיח הגאון רבי יחזקאל לוינשטיין עקר את העצלות לחלוטין. אף בסוף ימיו בהיותו קרוב לתשעים שנה, כשההליכה קשתה עליו ונצרך לעיין בספר, קם ממקומו והלך לארון הספרים להביא את הספר הנדרש, למרות שלעיתים היה צריך להתכופף כדי להוציאו.\n\nלא היה קיים אצלו המושג: "אם קשה, אהיה בלי זה", חלילה מלהתעצל. אם למען התועלת יש בו צורך היה משתדל לעשות זאת בעצמו ולא להטריח אחרים שיעשו עבורו.\n\nבכל שאר ענייניו לא נתן למידת העצלות להשאיר בו אפילו רושם. כל ימי חייו עמד כחייל בקרב, ללא הסח דעת מהמלחמה. הוא נהג כל ימיו לא להישען על משענת הכיסא. תמיד ישב בלי להשעין את גבו, כדי לשבור את היצר, להתרחק מהעצלות ולהיות באימה ויראה.\n\nבימיו האחרונים בעת שכוחותיו תשו, לא הסכים לוותר על מנהגו - לא השעין את גבו, לא בחדר, לא במונית או באוטובוס... רק כדי להיות זריז בעבודת ה' יתברך.\n\nמקור כל הקושי בדרך אל העליה הרוחנית, במיוחד בעבודת האדם היא - מידת העצלות. מידת העצלות מביאה על האדם את העצב, ועימו את הייאוש והדכדוך, שהם מקור כל הרע, שלא נותנת לאדם להתגבר על תעתועי יצרו.\n\nאמר הרמח"ל בספרו "מסילת ישרים" בביאור מידת הזריזות: "'זריזים מקדימים למצות', הוא מה שאמר התנא באבות 'הוי עז כנמר וקל כנשר ורץ כצבי וגיבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים', שאם יעשה האדם מעשיו בזריזות יגיע לעשיית רצון קונו.\n\nככל שהאדם יזדרז לעשות רצון קונו, כך יהיה בידו להתעלות באותם דברים, ולהגיע לדרך הרצויה בעבודתו התמידית.\n\nרבים מהמידות הקלוקלות שנתקל בהן האדם בסדר יומו, מקורן בעצלות, אם יידע האדם ללכת בזריזות לכל דבר ועניין, הספקו יהיה רב יותר, והסיפוק יקדם את עלייתו הרוחנית.\n\nלא רק את עלייתו הרוחנית... בכוח הזריזות ומיעוט העצלות אדם יכול להגיע להישגים משמעותיים, לנצל את זמנו עד תום, את יכולותיו וכישוריו.\n\nהיצר רוצה לעמעם את את הנר הדולק בנו עד כדי דעיכה, כדי שנתייאש מעצמנו ומחיינו, לא נשקיע, לא נתקדם וכן נחייה את חיינו בעצלתיים, ללא התקדמות ועליה, אלא בירידה מתמדת עד שאול החיים...\n\nהרם את עצמך גם כשקשה, הסתכל על הדברים הטובים שיש בך ולך, תפנק את עצמך לעיתים ממטעמי העולם הזה כדי להחדיר בך כוחות ועוצמות לעלות מעלה מעלה...\n\nעצלות היא הסוד של היצר להוריד אותך מטה, אל תתן לו את התענוג הזה, מנע מעצמך את הנפילה הזו...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*
2018-03-06 08:41:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... יט' אדר*\n *פטירת הרב יוסף חיים זוננפלד*\n *רגשות הזולת*\n\nבשנת תרע"ד ערכו רבני ארץ ישראל בראשות ראש הרבנים רבי יוסף חיים זוננפלד, "מסע תשובה", בכל המושבות החדשות שנוסדו אז בארץ, בכל מקום אליו הגיעו, עשו להם כבוד גדול. נשאו הרבנים דרשות חיזוק והתעוררות לעורר את לב העם.\n\nבאחד הערבים הגיעו הרבנים לעיר יפו, שם סיימו את "מסע התשובה". הם התכנסו בביתו של הרב אברהם יצחק קוק, לטקס סיום המסע. הרבנית טרחה עבור האורחים החשובים, והגישה בפניהם תה ועוגות להשיב נפשם.\n\nבנו של הרב זוננפלד, ניגש לאביו ולחש באוזנו: "אבא, היום אתה בתענית יורצייט, שים לב שלא תשכח!" שמע זאת הרב זוננפלד, ומיהר ללגום מן התה הרותח מספר לגימות קטנות. לאחר מכן הניח את הכוס מידו. בנו המופתע, חשב שאביו לא שמע טוב, אולם אביו רמז לו שזה בסדר, ותמיהתו של הבן גדלה עד מאד!\n\nבסיום הטקס, יצא הרב זוננפלד מהבית עם בנו ואמר לו: "בוא ואסביר לך את אשר עשיתי. זכרתי כי שרוי אני בתענית, אבל גדולה הכנסת אורחים יותר מהקבלת פני השכינה. הרב קוק והרבנית טרחו מאד במצווה בשביל האורחים, כיצד אוכל לפגוע בהם ולא לטעום ממה שהגישו לשולחן? מכיון שחששתי שייפגעו מכך – התרתי לעצמי ללגום מן התה בעיצומה של התענית, ומיהרתי לעשות זאת בעוד התה רותח, כדי שלא תהיה לי הנאת החך מהשתייה. כמו כן שתיתי פחות משיעור רביעית".\n\nרבים הנוהגים לצום ביום פטירת הוריהם, תענית מקובלת ומבורכת, אך רגשות הזולת חשובות יותר.\n\nיש פעמים בהן אנו מתעקשים לזכות בעלייה לתורה ביום פטירת יקירנו, מעלה חשובה עד מאד, אולם לוותר לטובת האחר שאף לו יש יום פטירה תגרום ליקירנו נחת רבה יותר.\n\nעלינו לחשב את דרכינו בצורה מדוקדקת, לבחון אם מעשינו ייגרמו צער לאחר, פגיעה או נזק. את הדברים הללו יש לבחון בעיקר בבתינו, האם מעשינו יגרמו צער לאישה, לבעל או לילדים.\n\nכשאתה מחשב את דרכך ולא דורך אפילו על נמלה החוצה בדרך, אתה לאט לאט משפר את מידת הרחמים שבך, ויחד עם זאת את רגשותיך כלפי האחר.\n\nכל המרחם על הבריות – מרחמים עליו מן השמים, וכל שאינו מרחם על הבריות – אין מרחמים עליו מן השמים" (שבת קנו'.)\nביאר ה"חפץ חיים" (אהבת חסד ח"ב, ג): "כידוע באופן בו האדם מתנהג בעולם הזה הוא מעורר כנגדו תגובה מלמעלה, בשורשים העליונים, של ההנהגה האלוקית, וממילא כל המרחם על הבריות מרחמים עליו מן השמים..."\n\nכשתרחם ותתחשב באחרים ירחמו גם עליך מהשמים ויעניקו לך רווח והצלחה בכל דרכך...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*
2018-03-07 08:46:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כ' אדר*\n *פטירת הרב יואל סירקיש*\n *כף זכות*\n\nרבי יואל סירקיש בעל ה"בית חדש" היה גאון גדול. בתחילת דרכו היה רב בעיירה בעלז, חי בעניות, אף שהיה רב הקהילה היה מקבל שכר פרוטות.\nבלילות חיפש נר קטן כדי ללמוד. גופו רעד מהקור הגדול וכדי לחממו הלך לבית מרזח וקנה משקה שכר קטן כדי להתחמם ולהמשיך ללמוד תורה.\n\nתושבי העיירה לא ידעו שרבי יואל לומד בלילה לאור הנר, וחשבו שכל הלילות הוא ישן ושותה משקאות חריפים, לכן אינו ראוי להיות רב הקהילה.\n\nחברי הוועד כתבו מכתב לרב: "מהשבת הזאת לא ישב הרב על כיסא רב הקהילה" ונתנו אותו לשמשו של הרב כדי שיעבירו לרב.\n\nערב שבת, יצא הרב לחצר לשטוף את פניו לכבוד שבת, למקום הגיעו שתי ציפורים וצייצו. ניגש הרב לאשתו ואמר לה: "מזל טוב". "על מה מזל טוב?" שאלה הרבנית. "שמעתי מהציפורים שצריכים להגיע שלושה שליחים מאחת העיירות, תכיני בבקשה סעודה גדולה לשבת לאורחים האלה" השיב הרב.\n\n"איזה סעודה גדולה? בקושי לעצמנו יש מה לאכול" אמרה הרבנית. הרב לא נבהל ואמר לה: "קחי הלוואה ותיקני בשפע, ששום דבר לא יחסר".\n\nבאותו זמן לקח השמש את המכתב ולא ידע איך יביא אותו לרב, "לבטח יהיה הרב בצער בשבת" חשב לעצמו. אך מצד שני אם לא אתן לו את המכתב יפטרו אותי מעבודתי. החליט השמש שעדיף שיפוטר ולא יצער את הרב ועל כן לא מסר את המכתב לרב.\n\nבערב שבת הגיעו שלושת השליחים לבית הרב שקיבלם בכבוד גדול. כשהגיע הרב לבית הכנסת ופסע לכיוון מקומו הקבוע, רצו מספר אנשים לעצור אותו שלא יישב במקומו. מיד רץ לעברתם השמש וביקש מהם שלא ימנעו ממנו, "הרב עדיין לא יודע מאומה, עדיין לא מסרתי לו את המכתב, אמסור לו במוצאי שבת" לחש באוזנם.\n\nבמוצאי שבת קרא הרב לשמשו ואמר: "אני יודע את סיפור המכתב, בזכות זה שלא רצית לצער אותי בשבת יהיה לך בן שיאיר את העולם בתורה..."\n\nהראייה שלנו לוקה בחסר, אנו רואים למרחק קצר, ממוקדת, מסתכלים על הסביבה בעיניים בוחנות ושופטות.\n\nלו היה ניתן לנו לראות ראייה מרחבית יותר היינו מופתעים כל פעם מחדש מהשפיטה הקלוקלת שלנו, המהירה שלנו, בה אנו מטיחים האשמות שווא על הסובבים אותנו. ראייה המסבה נזק עצום לאחר, ומוציאה אותנו לעיתים חסרי מילים כשטעותנו מתגלה.\n\nכף היא כלי בה יוצקים דברים לכלי אחר, כף זכות כי הכלי שלנו "לצקת" מילים מחבקות, מילים מבינות, מילים תומכות לכול ראייה שלנו על האחר.\n\nלכל פעולה של השני יש שני פנים, אנו אלו שצריכים להחליט אם פעולתו הייתה טובה או פחות טובה. בכל מה שייראו עינינו ננסה ברוב עוז ותעצמות לדון את מעשיי חברנו לזכות, כדי שאף בשמים ידונו את מעשיו לזכות ויעבירו אותו מכף חובה לזכות.\n\nזכות, היא מילה בעלת עוצמה גדולה היכולה להעביר אף אותך מכף חובה לזכות, מכף הקלע לכף העדן... רק תטה את הכף שלך כלפי הסביבה לזכות.\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*
2018-03-08 08:49:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כא' אדר*\n*פטירת הרב יצחק אלחנן מקובנה*\n *לא תרצח*\n\nרב יצחק אלחנן ספקטור היה הדיין הגדול של קובנה, ומנהיג יהדות מזרח אירופה. בבחרותו למד חמש שנים בישיבה והיה תלמיד ממוצע. החליט רבי יצחק לעזוב ולחזור לביתו על מנת לסייע בפרנסת המשפחה.\n\nבלילה האחרון בישיבה חלם כי הוא נפטר ועומד בתור לבית דין של מעלה. הוא שמע בת קול שאומרת "יצחק אלחנן" שמאלה – לגיהנום. נזעק רבי אלחנן ושאל: "מדוע?! הרי הייתי יהודי כשר!" \nבת הקול הכריזה ואמרה: "אתה רצחת!"\n"את מי?" שאל רבי יצחק אלחנן.\n\nהשיבה לו בת הקול: "אתה רצחת את רבן של כל בני הגולה, את רבי יצחק אלחנן ספקטור".\nלאחר שהתעורר משנתו החליט לשהות עוד שנה בישיבה. בשנה זו נבקעו בפניו כל מעיינות החכמה והוא המשיך וגדל עד שנהיה גדול הדור...\n\nהדיבר השישי בעשרת הדברות הוא "לא תרצח". את המצווה הזו תודה לאל כולנו מקיימים, לא רצחנו אף אדם... חוץ... מאת עצמנו...\n\nלעיתים אנו בידינו "הורגים" את שאיפותנו, ממיתים את הכוחות שבנו, לא מנצלים את מה שטמון בנו. בסופו של תהליך כשנגיע לבית דין של מעלה יאמרו לנו: "עברת על לא תרצח! רצחת את עצמך! היית צריך להיות ברמה גבוהה יותר, בפסגת ההר, היום אתה בקושי בראש גבעה קטנה..."\n\nכדי שלא "נהרוג" את עצמנו, עוד היום נפתח דף חדש, נרים את עצמנו מעלה, לא נכניס עצמנו לדכדוך, נתחשל, לא נתעצל, נקיים עוד מצווה, נקבע עוד זמן ללימוד, ננצל את הכוחות הטמונים בנו, ויש בנו כוחות גדולים, אז, כשנעשה כל זאת, נוכל להמתין בתור לבית דין של מעלה כשברקע יקראו לנו לפנות ימינה... אל שערי גן עדן...\n\n*לרכישת הספר "חיזוק יומי" יש ליצור קשר בטלפון - 0525581133*\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*
2018-03-09 09:26:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כב' אדר*\n *פרשת - "ויקהל - פקודי"*\n *כוונת הלב*\n\nלאחר שסיים רבי מאיר שפירא מלובלין לבנות את ישיבתו המפורסמת: "חכמי-לובלין", נערך ברוב והדר טקס הנחת אבן הפינה. בראש רשימת המכובדים, הגיע נדבן אחד שתרם את רוב הסכום להקמת הישיבה. על בימת הכבוד לצידו של הנדבן הושיבו את רבי ישראל מצ'ורטקוב זצ"ל.\n\nפנה הרבי לנדבן ואמר לו: "אתה יודע... אני בכלל לא מקנא בך על המצווה שקיימת לבנות את הישיבה משום שמצווה זו גוררת אחריה כבוד רב ומאבדת מערכה בעקבות זאת.\nאני כן מקנא בך על המצווה אשר עשית לפני כן, בצינעה ובסתר, שכנראה נעשתה בשלמות כזו עד שגררה אחריה מצווה כה גדולה של בניין ישיבה ללומדי תורה..."\n\n"קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה לה' כֹּל נְדִיב לִבּוֹ יְבִיאֶהָ אֵת תְּרוּמַת ה' זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת" (שמות לה', ה')\n\nנדיבות הלב היא אבן הבוחן בקיום המצווה עצמה ולא קיומה לשם הכבוד שיוצא ממנה לאחר מכן...\n\nמצוות רבות אנו זוכים לקיים במשך כל ימי חיינו, חלקן בהידור רב וחלקן פחות. בקיום המצוות חשוב הלב, היכן הלב שלך נמצא באותו רגע של קיום המצווה, האם טמון בקיומה רצון אחר או שכל ליבך טמון בה כדי להביא אותה כליל ושלמה אל בוראך?\n\nמבקש מאיתנו הבורא: "כל נדיב ליבו יביאה - אני מחפש את הלב שלכם, אני רוצה שתכניסו לתוך המצווה את הרצון שלכם לעשות לי נחת רוח, ללא כל טובת הנאה אחרת".\n\nבורא עולם חוקר ליבות וכליות, הוא חוקר את הלב שלך, ככל שהלב שלך נקי יותר בקיום המצווה כך גם השכר והשפע שלך יבואו מתוך ליבו של בוראך, ולא עוד אלא שקיום מצווה בצורה כזו תגרור אחריה קיום של עוד מצוות רבות טובות...\n\nיום טוב, שבת שלום ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!\n\nניתן לרכוש את הספר הראשון של "החיזוק היומי" בטל- 0525581133\n\n*זמני כניסת ויציאת השבת:* \n\nירושלים - 18.20-17.07 \nתל אביב - 18.22-17.22 \nחיפה - 18.21-17.13 \nבאר שבע - 18.22-17.14 \nצפת - 18.18-17.21 \nאילת - 18.21-17.24
2018-03-11 08:54:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כד' אדר*\n *האור חודר לכל חריץ*\n\nבליל שבת הגיע רב קהילה חדש אל בית הכנסת המרכזי. ועד בית הכנסת הפציר ברב החדש לדרוש את דרשת ליל שבת אך זה סירב בתוקף.\n\nאחר התפילה שאלוהו לפשר סירובו והרב השיב: "כמובן שרציתי לדרוש ולהעיר את הקהל בדברי מוסר, ידעתי כי השפעת הדרשה תיכנס אל תוך ליבם.\n\nאולם בעזרת הנשים ישבה אלמנת רב הקהילה הקודם, זה שתמיד דרש. ידעתי שאם אעלה לדרוש היא תיזכר בבעלה ותתעצב..."\n\nטענו חברי הקהילה: "הציבור גדול והשפעת הדרשה גדולה, האלמנה היא אחת..."\nהשיב הרב: "אם רק אחד יצטער בגלל הדרשה היא לא שווה מאומה..."\n\nלכל אדם יש "נר" בו הוא יכול להאיר את הדרך לעצמו ולזולתו, היכולת של האדם להאיר לאחרים צריכה להעשות ללא פגיעה באחרים. לא רק הנתינה חשובה אלא חשוב לבדוק איך ניתן להימנע מפגיעה.\n\nכשאתה מאיר לאחרים, מכוון אותם, נותן להם מילה טובה, מעודד ומפרגן, האור שלך חודר אל תוך החריצים הכי עמוקים, האור שלך כמו כל אור נכנס לסדקים קטנים, הוא נכנס אל חריצי הלב של האדם העומד מולך.\n\nהמשך להאיר לכל אחד, אתה יכול להיות המגדלור של העומד לידך, דע להשתמש בכוחות שלך לתת ולעזור ולא חלילה לרמוס בו את חברך.\n\nמעט אור דוחה הרבה חושך, מעט יחס לאחר ידחה את החושך המאפיל עליו את הדרך המובילה אל האושר שלו...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*
2018-03-12 08:40:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כה' אדר*\n*אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך* \n \nבחודש שבט תשע"ז, בתלמוד תורה בעיר ביתר עילית, נערכה "שבת גיבוש" של כל הצוות. המנהל, המלמדים וכל אנשי הצוות יצאו יחדיו לשבת מרוממת ומאחדת, ושם נפתחו הלבבות...\n\nמנהל המוסד, מנהל מסור וותיק רבות בשנים, היה שקוע מזה זמן בדאגה וצער. לאחר שנישא, נולדו לו שני ילדים, האחד בן אחד עשרה והצעיר בן תשע. אלא שמאז לא זכה להיפקד שוב בברכת שמים. הוא ורעייתו ציפו וייחלו כי יפתח להם ה' שוב את אוצרו הטוב, ויעניק להם עוד עולל מתוק.\n\nהשנים חלפו והציפיה הפכה לדאגה שהפכה לפחד של ממש. בני הזוג ניסו בכל דרכי הטבע, ערכו סגולות שונות, פעלו בכל המישורים העומדים לרשותם אך ללא הועיל, בביתם נותרו שני ילדים, וכל ישועה בדמותו של תינוק קטן לא נראתה באופק...\n\nבעיצומה של סעודת השבת החברתית, מתוך אחוות רעים, קרא לפתע אחד המלמדים: "הנה ניתנת לנו הזדמנות לברך את חברינו המנהל, כי יזכה בקרוב ממש להיוושע בתינוק חדש. הבה נברכו יחדיו על כוס יין..." אמר, וכל אנשי הצוות הצטרפו ובירכו את חברם בחום: "יוסף ברוך בן שיינא וזוגתו גיטל בת רחל, שיזכו לערוך שמחה עוד השנה! יעניק להם ה' תינוק קטן שישמח את ליבם!" בירכו החברים בידידות אמת.\n\nהמנהל היה נבוך לרגע, התרגש מהמחווה והצטרף למברכיו. הוא לחץ את ידיהם בשמחה, ענה: "אמן" אחר ברכתם בדבקות, והשיב להם בברכות שיזכו אף הם לחיי אושר ושמחה. הסעודה הסתיימה וגם השבת כולה עברה בטוב ובנעימים.\n\nכמעט שנה אחרי, בשלהי חודש שבט תשע"ח, זוג תאומות פרץ לאוויר העולם, בנות למנהל הממתין קרוב לעשור לבשורה המשמחת, תינוקות חמודים לאם שכבר חיכתה כל-כך לשמוע את קולן. "בנות של כוס לחיים" - כפי שכינו אותן חברי הצוות, בנות ששברו קרוב לעשור של המתנה וציפיה, והביאו לישועה הנכספת... (הרב אשר קובלסקי)\n\nאת כוחה של התפילה קשה לתאר במילים, במיוחד אם היא נעשית מתוך אמונה וכוונת הלב.\nאך לא רק אתה המבקש על עצמך, בשעה שיהודי נושא ברכה לזולתו, פותח את ליבו ומאחל מעומק הלב את מיטב איחוליו, גם בשמים נפתח פתח מיוחד להשפיע טובה וברכה. הרגע הזה בו יהודי מתכוון בכל נפשו, מאחל ומברך מעומק ליבו, שואף ורוצה בטובתו של חברו ונושא את איחוליו הכנים בפה מלא - באותו הרגע הוא מרעיף שפע אושר, ישועה ושמחה משמים...\n\nיש בכוחך לשנות גורלות, פתח את פיך, התפלל על עצמך בתוך שאר ישראל, הכנס את עצמך עם הכלל ותזכה לפתוח שערי שמים לך ולחברך, כי הפה שלך הוא אוצר עצום...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*
2018-03-13 08:34:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כו' אדר*\n *אהבת ישראל*\n\nבבית החולים בחוץ לארץ נולדו שתי אחיות תאומות, קריה ובריאל ג'קסון. התאומות נולדו שלושה חודשים לפני הזמן המשוער ללידה.\n\nבריאל שקלה קילוגרם אחד בלבד. התאומות הונחו באינקובטורים נפרדים. קריה התחזקה ועלתה במשקל במהירות, אך אחותה התאומה בריאל הייתה במצב קשה ומצבה התדרדר אט אט, פניה הכחילו והיא התקשתה לנשום באופן סדיר. בכי ויבבה היו מנת חלקה.\n\nגייל קספיריאן, אחות בטיפול נמרץ עשתה כל שביכולתה כדי לעזור לה - הרימה אותה וחיבקה, הגישה אותה מידי פעם לאימה, אך כלום לא עזר, מצבה הלך והחמיר...\n\nברגע אחד של חשיבה קיבלה האחות החלטה שהייתה מנוגדת למדיניות בית החולים - היא הניחה את קריה שצברה כוחות באינקובטור של אחותה החולה בריאל, ואז... כמו במטה קסמים, קריה הושיטה יד לעבר אחותה שבמצוקה וחיבקה אותה.\n\nביראל החלה לנשום בקלות יותר, הבכי פסק וצבע גופה חזר לצבעו הרגיל. כל עוד קריה הייתה ליד בריאל מצבה השתפר מיום ליום. האירוע פרץ דרך ברפואת תאומים והציל חיים...\n\nכולנו בני איש אחד, כולנו אחים, אומנם שונים אנו אחד מהשני אך אנשים אחים אנחנו.\n\nגם אנו יכולים להציל, פשוטו כמשמעו - להציל את אחינו.\n\nמילה טובה, חיבוק, עידוד ומאור פנים יכולים לחולל מהפך ביומו של האחר, בשבוע שלו ולפעמים לחולל מהפך בחייו...\n\nבאמצעות חום ואכפתיות ניתן לפתור בעיות רבות, התפקיד שלך הוא להתחיל להושיט יד, לחמם את יד חברך ולהביא אותו לשינוי, להערכה עצמית ולצבירת כוחות... יש בך כוח אלוקי, גם אתה יכול להחיות מתים...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*
2018-03-14 08:43:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כז' אדר*\n *פטירת רבי חיים סינואני*\n *קידוש שם שמים*\n\nבאחד ממסעיו של רבי חיים סינואני עלה לתעיז, מקום קבורת הרב שלום שבזי זצוק"ל.\n\nכשהתעייף מטירחת הדרך ישב רבי חיים תחת עץ לנוח ולהינפש. לפתע ניצב מולו ערבי ובירכו בברכת שלום. תמה הרב: "כיצד הערבי מברכו לשלום, והרי דבר זה אסור לפי חוקי דתם, שמא זומם עליי עלילה". שאל הרב את הערבי: "כיצד בירכתני לשלום והדבר אסור לכם באיסור חמור?"\n\nהשיבו הערבי: "מפקפק אני בכל איסורי הדת, בתי משותקת שנים מספר ולא מצאתי לה מרפא, התפללתי ונדרתי לכל אלה שהאמנתי בהם, כלום לא עזר לבתי. אבקשך, כשתהיה במקום קבורת הצדיק, בקשהו שיתפלל עבור בתי שתתרפא".\n\nנפרד הרב מהערבי והמשיך אל קברו של הצדיק. בהגיעו לתעיז סר להשתטח על קבר הצדיק. עמד בתפילה ואמר: "ריבונו של עולם, בזכות הצדיק אבא שלום שבזי, שלח רפואה שלמה לבתו של הערבי, וקדש שמך ושם ישראל בגויים..."\n\nבחזרתו, ראה רבי חיים את הערבי רץ לקראתו. כשהגיע נשק את רגלי הרב וחיבקו. "אני מודה לך בכל לשון של הודאה" אמר.\n\nלאחר שנרגע שאל הערבי את הרב: "באיזה יום ובאיזו שעה השתטחת על קבר הרב שבזי?"\nהשיב לו רבי חיים והסתבר שזוהי אותה השעה בה קראה הבת לאביה: "אבא! אבא!" ניגש אליה אביה והיא ואמרה לו: "אבא, תעזור לי לקום" הושיט לה ידו והיא קמה, ובחלוף יומיים החלימה לגמרי.\n\nבאותה השעה החל הערבי לגדף את כל גדוליהם ואליליהם, ואמר: "משה אמת ותורתו אמת, שבזי וחכמי ישראל אמת" ('תפארת תימן')\n\nאחד התפקידים שיש לנו בתור בניו של מלך העולם הוא לפאר את שמו ולפרסמו בעולם, לתת לאחרים שלא מכירים אותו מספיק, להכיר אותו.\n\nאיך עושים זאת? קשה ללכת לכל אדם ולספר לו על הבורא ומעשיו. אולם אם נקדש את שמו באמצעות מעשינו נוכל בכך לפרסם את שמו של הבורא.\n\nכשאתה מתנהג בחוץ ברוגע, בוויתור, דיבורך בנחת והליכותך נעימות בלי שתשים לב אתה משפיע על האחרים, בלי שתרצה מסתכלים ובוחנים אותך. כשאתה מקרין אור לסובבים הם מיד מסתכלים על המקור שממנו אתה שואב את הערכים הללו - התורה.\n\nכך אתה גורם לאחרים לחקור אחרי המקור הזה ולטעום ממנו. בהתנהגותך אתה יכול להכניס רבים תחת כנפי השכינה ולקדש את שמו יתברך בעולם...\nבהתנהגותך אתה יכול להיות מזכה רבים גדול...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*
2018-03-15 08:39:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כח' אדר*\n *סוף מעשה במחשבה תחילה*\n\nבחור אחד הלך באחד מרחובות העיר. התמזל מזלו והוא ראה מטבע של עשרה שקלים מנצנץ על החול. התקרב הבחור, הרים את המטבע, ומצא תחתיו פתק.\n\nהרים את הפתק וקראו: "אם תחפור מעט תמצא שטר של חמישים שקלים". שמח הבחור על הזדמנות הפז שנפלה בחלקו, והתחיל לחפור...\n\nלאחר מטר של חפירה הוא ראה שטר של חמישים שקלים. כשהרים אותו מצא תחתיו עוד פתק: "אם תחפור מטר תמצא שטר של מאה שקלים".\n\nשמח הבחור והמשיך לחפור... לאחר מטר נוסף מצא שטר של מאה שקלים, שמח הבחור, הרימו ומצא תחתיו עוד פתק: "אם תחפור מטר נוסף מטה תמצא שטר של מאתיים שקלים".\n\nחפר ומצא את השטר הנכסף. תחת השטר הונח פתק: "אם תחפור עוד שני מטרים נוספים מטה תמצא חבילת שטרות".\n"כנראה זה יום המזל שלי" חשב לעצמו. חפר הבחור במרץ ובעומק של ארבעה מטרים מצא חבילת שטרות, לא היה שמח ממנו...\n\nבתוך חפיסת השטרות הוטמן פתק נוסף בו נכתב: "אמנם הרווחת אלפי שקלים אך אתה בבעיה - כיצד תצא כעת מהבור..."\n\nכך היא בדיוק דרכו של יצר הרע למשוך אותנו אל זרועותיו - מפתה אותנו ב"כסף", בתחושות הנאה מפוקפקות, בפיתויים הנעימים לגופנו אך כל-כך גרועים לנשמתנו. ואנו נמשכים ובכך "חופרים" לעצמנו את הבור שלנו... בור שלצאת ממנו לא פשוט, בור שאולי בתוכו אתה עשיר בהנאות אך רחוק מאד מהפתח אל האושר האמיתי שלך...\n\nלא רק בדברים רוחניים, גם בחיי היומיום אדם יכול "לחפור" לו את הבור, להגיע להפסדים ונפילות כתוצאה ממחשבה פזיזה והליכה אחרי דברים מפוקפקים.\n\nאמר רבי שלמה אלקבץ זצ"ל: "סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחְשָׁבָה תְּחִלָּה".\nלו רק נחשוב מעט על התוצאה שיכולה להיגרם ממעשנו נוכל, ואפילו במעט להציל את נפשנו מנפילות תהומיות...\n\nלרכישת הספר - "חיזוק יומי" יש ליצור קשר בטלפון - 0525581133 \n \n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*
2018-03-16 08:17:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כט' אדר*\n*פרשת - "ויקרא" - כוונת הלב*\n\nרועה צאן שכח את תרמילו בביתו, בתרמיל הייתה ארוחת הבוקר שלו. כשהציק לו הרעב נטש את צאנו והשביע את רעבונו בסעודה דשנה במסעדה. כשחזר למרעה לא מצא את צאנו, הלך ושאל את אנשי המקום עליו.\n\nסיפרו לו אנשי המקום: "צאנך פרץ את הגדר ונכנס לגן מרהיב העין של שר העיר, שם רמס שושנים וקילקל את הגן".\n\nכשנודע הדבר לשר ציווה לכלוא אותו בדיר אצלו. עמד הרועה תוהה ואובד עצות. ניגש אליו אחד מזקני העיר ואמר לו: "ידוע לי שלפני שנים מספר קרה מקרה מעין זה ואותו הרועה שחכם היה, קנה עוגה מפוארת, הגישה דורון לפני השר והתנצל על המקרה. נאות השר לבקשתו ושחרר את צאנו".\n
2018-03-18 08:03:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... ב' ניסן*\n*פטירת רבי שלום דובער מליובאוויטש*\n *קבלה טובה*\n\nבאחד מביקוריו של הרב שלום דובער עם בנו בפריז, הלכו הם לקיים מצוות "ביקור חולים" באחד מבתי הרפואה. כשעברו לאורך הפרוזדורים בבית הרפואה, הבחינו ביהודי שעומד בפינה בוכה.\n\nניגש אליו הרבי ושאל אותו לסיבת בכיו. סיפר להם האיש כי אשתו נמצאת כבר ימים אחדים בבית הרפואה והיא מקשה ללדת.\n\nביקש הרבי להיכנס לחדרה. כשנכנס לחדרה שאל אותה בנעימות אם תסכים לקבל על עצמה להדליק נרות שבת.\n\nבשל מצבה לא יכלה האישה לענות בדיבור ורק הרכינה את ראשה לאות הסכמה.\n\nדקות ספורות לאחר שעזב הרבי את החדר, ילדה האישה ילד בריא ושלם ('רבותינו נשיאינו')\n\nכשאדם מקבל קבלה טובה על עצמו, שיפור מידה אחת הוא יוצר כלי קיבול - כלי שיכול להכיל בתוכו את השפע שבורא עולם רוצה להוריד לו.\n\nכשאתה מקבל על עצמך קבלה טובה אתה מבטל את עצמך כלפי רצון שמים, מבטל את התאווה שלך ומכניס מעט רוח לחייך הגשמיים.\n\nבכוח הקבלה לשנות את עתידך, להקל עליך, לפתוח שערים נעולים ולנעול גזרות. כל אדם יודע את נפשו, יודע היכן לתקן, יודע במה ניתן לשפר.\n\nקבלות טובות לא צריך לקבל רק בחודש אלול, בורא עולם מחכה לך בכל יום, מחכה שתרים ראשך ותצעק אליו: "אבא!"\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*
2018-03-19 07:58:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... ג' ניסן*\n *ייסורים באהבה*\n\nבאחד הימים הגיע יהודי בשם זונין אל רבי עקיבא ושאלו: "שנינו יודעים שאין מעבודת אלילים מאומה, ואף על פי כן אנו רואים אנשים הנכנסים לבית עבודה זרה כשהם חולים ויוצאים משם בריאים, כיצד תוכל להסביר דבר זה?"\n\nהשיב לו רבי עקיבא: "אמשול לך משל למה הדבר דומה... בעיר בדרום התגורר אדם נאמן. כל בני עירו היו מפקידים אצלו את חפציהם ללא שטר ועדים.\n\nבאחד הימים הגיע לעיר אדם ששמע על נאמנותו של האיש והפקיד אצלו חפצים. בקשה אחת הייתה לו - להפקיד את חפציו בנוכחות עדים. הסכים האיש ובכל פעם היה מביא עדים ומפקיד אצלו חפצים.\n\nבאחד הימים שכח להביא עדים והפקיד אצל האדם הנאמן חפצים יקרי ערך. כשהבחינה בזאת אשתו אמרה לו: 'בוא ונכפור בפיקדון הזה כאילו לא היה בידינו, נאמר שלא קיבלנו אותו, הרי אין לו עדים'.\n\nהשיב לה בעלה: 'וכי מפני שאדם שוטה זה עשה שלא כהוגן אנו נאבד את נאמנותנו?'\n\nבשעה שבורא עולם משגר ייסורים על האדם הוא משביע את אותם הייסורים: 'אל תתחילו לייסר את אותו האדם אלא ביום פלוני ובשעה פלונית, ולא תצאו ממנו אלא ביום פלוני, בשעה פלונית, באמצעות רופא פלוני ותרופה פלונית!'\n\nכיוון שהגיע אותו יום פלוני ושעה פלונית שצריכים הייסורים לצאת מהאדם ואותו אדם הלך אל עובד עבודה זרה, עשה סגולה כלשהי, לקח תרופה מסוימת, אומרים הייסורים: 'מצד הדין לא טוב שנצא עכשיו ממנו, שהרי הוא יתלה את הישועה שלו באותו אדם או תרופה, מצד שני... מפני שאותו אדם שוטה חושב כך אנו נאבד את שבועתנו לבורא...?'"( עבודה זרה נה'.)\n\nעל כל אדם מגיעים ייסורים, אחד יותר ואחד פחות. אין אדם השמח בהם, אין אדם המייחל להם.\nאולם יש לנו לדעת דבר אחד חשוב - הייסורים נשלחים מלמעלה לזמן קצוב ועוזבים אותנו.\n\nלעיתים אנו תולים את תקוותנו ברופא מסוים, בתרופה מסוימת, בשליח כזה או אחר. תמיד יש לעשות את מירב ההשתדלות כדי להינצל מכל מיחוש וכאב, אבל יש לזכור לפנות קודם אל מי שנתן אותם, אל בורא עולם! אליו יש לצעוק ולהתפלל, לתלות בו את התקווה שלנו ולא בשום אדם או סממן אחר.\n\nכשאדם מתחזק באמונה פשוטה שהכול נשלח מאליו מלמעלה, הוא השולח אליך הוא הלוקח ממך, יהיה לו קל יותר לקבל את הדברים, לשמוח בהם, להעביר אותם בקלות יותר.\n\nלכל קושי וכאב יש זמן קצוב, לא משנה מה תעשה הוא ישאר אצלך. אלא אם תפנה לבורא, תבקש ממנו, תראה לו שהוא המשענת היחידה שלך, אז תוכל לראות איך הקושי עוזב אותך אט אט ומפנה מקום לשמחה ולאושר שכל-כך חיכית להם...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*
2018-03-20 08:08:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... ד' ניסן*\n *אבא תמיד איתך*\n\nאב ובנו הלכו דרך ארוכה כדי להגיע אל ביתם, בדרכם הגיעו ליער גדול. לפני שנכנסו אל היער פנה האב לבנו ואמר: "היער גדול וסבוך, יש בו חיות מפחידות ובורות רבים, אני מבקש ממך - אל תעזוב את היד שלי". הבטיח בנו שיחזיק את ידו ויהי מה.\n\nבדרך ראה הילד סוגים שונים של חיות יפות, עצים גבוהים, פרחים ומראות מיוחדים שמעולם לא ראו עיניו. חשקה נפשו להתקרב למראות המרהיבים אך נזכר בהבטחתו לאביו לא לעזוב את ידו.\n\nהמשיכו השניים בדרכם והגיעו למעיין מרהיב. חשב הבן לעצמו: "מה יקרה אם אעזוב את ידו של אבי למספר רגעים? רק אלך לראות את המעיין מקרוב". עזב את ידו של אביו ושכשך במי המעיין. \n\nאביו התקדם מעט וכשהסתובב הבן לשוב אל אביו לא מצאו. החל הילד לחפש את אביו ובמקביל אביו חיפש אותו.\n\nשניהם קראו בקול אחד לשני, ומלמלו: "איפה הבן שלי?" "איפה אבא שלי?"\n\nהלילה ירד וקולות התנים מילאו את היער, הבן החל לפחד ולבכות, "למה עזבתי את ידו של אבי?" לחש לעצמו.\n\nלפתע הרגיש הבן חבטה בגבו, הוא החל לצעוק בכאב: "אייי". כשהסתובב ראה את אביו שאמר לו בבכי: "בני! למה עזבתני?" (האדמ"ור מגור)\n\nהעולם הזה הוא כמו יער גדול, יער סבוך בתלאות החיים, בורא עולם אומר לנו: "תחזיקו את היד שלי, אל תלכו בלעדיי". ואנו מתפתים אחר ה"יער" הגדול והיפה, עוזבים את ה"יד" של אבא ומסתבכים ב"יער" חיים.\n\nאנו צועקים אל אבא שבשמים, מבקשים אותו, מחפשים את אבא שלנו. מסובבים את הראש ורואים שמי שנתן לנו את החבטה, את הקושי והניסיון הוא לא אחר מאשר אבא שלנו.\n\nהחזק את ידו החזקה של אבינו שבשמים, לך איתו צעד אחר צעד, סמוך עליו ובטח רק בו.\n\nגם אם חלילה עזבת את ידו, אל דאגה, פשוט תקרא לו, הוא יבוא להיכן שאתה נמצא וירים אותך שוב מעלה, כי אתה... הבן האהוב שלו...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*
2018-03-21 08:23:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... ה' ניסן*\n*פטירת רבי יהושע השל מאפטא - ה"האוהב ישראל*\n *כוחו של יחס*\n\n\nרבי משה מקוברין נהג לבקר מדי פעם רבנים וצדיקים גדולים ולעמוד על עבודת ה' שלהם. באחד מערבי השבת הגיע רבי משה לביתו של האדמו"ר ה"אוהב ישראל", רבי יהושע השל מאפטא, והתבונן בהכנותיו לקראת שבת.\n\nכשהסתיימו ההכנות, נכנס האדמו"ר לבית המדרש והתחיל לקרוא את שיר השירים בהתלהבות ובדבקות. רבי משה לא ידע את נפשו מרוב התפעלות.\nלפתע, נפתחה הדלת, וריח חריף של רפת חדר לבית המדרש.\n\nיהודי רפתן ניגש אל האדמו"ר, וצעק: "רבי! הפרה, הפרה!" האדמו"ר הפסיק את אמירת שיר השירים, ושאל את היהודי הרפתן למבוקשו.\n\nסיפר לו הרפתן: "פרתי צריכה להמליט ויש לה קשיים בהמלטה, אם היא תמות תיפסק פרנסתי!"\nהרגיע אותו האדמו"ר, שלח אותו לגוי שהיה ידוע כרופא בהמות, ובירכו שפרתו תמליט בשלום.\n\nרבי משה מקוברין שצפה בכל הנעשה, הוטרד מאד ממה שראו עיניו, "אמנם יש לקרב יהודים פשוטים, אולם, הרי כל השירים קודש, ושיר השירים קודש\nקודשים! כיצד ניתן להפסיק את אמירת שיר השירים בגלל פרה?" חשב לעצמו.\n\nהמתין רבי משה לסיום סעודת השבת והקשה: "האם אין גבול ליחס ליהודים פשוטים?"\nהשיבו בעל ה"אוהב ישראל": "האם שמעת מה צעק אליי היהודי?"\n"כן" השיב לו רבי משה, "הוא צעק: 'הפרה, הפרה!'"\nאמר לו הרבי: "אם כן, לא הקשבת טוב. היהודי הזה צעק: 'רבי, אני כלום, אנא קרב אותי אליך!'"\n\nואכן, לא זה מה שצעק היהודי, אך זה מה שהוא שידר - היהודי הפשוט חיפש את קרבת הרבי, ועל מה יוכל לדבר איתו? האפשרות היחידה שהייתה לו ליצור קשר עם הרבי, היא באמצעות עיסוק בצורכי היומיום שלו. אך המילים הללו שידרו מסר מעבר למה שנאמר ('השדר שמעבר למילים')\n\nכשתינוק בוכה אפשר לומר שהוא בכיין, נודניק, מפונק, אולם אם נקשיב למה שמסתתר מעבר לבכי נוכל להבין שהוא רוצה את הקירבה שלנו, את היחס והחום.\n\nה"אוהב ישראל" מאפטא, כשמו כן הוא, מעלת אהבת ישראל בערה בו לאין שיעור. איך הוא הגיע למעלה כה נשגבה? הוא פשוט הקשיב לאחר, פירש את דבריו בצורה נכונה, נתן לו את היחס המתאים למצוקתו.\n\nאהבת ישראל היא אהבה לאדם, זה שאין לך כל קשר עימו, כדי לאהוב אדם כזה צריך לתת לו מקום אצלך, להקשיב לו, לעזור כשצריך.\n\nאהבת ישראל היא בראש ובראשונה אהבה לבין הזוג שלך, לילדך, לקרובים שלך, גם שם, ובעיקר שם, חשוב להקשיב, לתת יחס, למצוא את הזעקה המסתתרת בין המילים של השני, כך, תוכל לאהוב כל אדם, לחבר אליך את האחרים, להיות עמוד תומך, להיות "אוהב ישראל"...\n\nהקשבה לאחר יכולה לפעמים לתת לו כוחות לעוד שנים ארוכות...\n\n*יום טוב ובשורות טובות* \n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*
2018-03-22 08:03:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... ו' ניסן*\n *גאווה - ענווה*\n\nעשיר מופלג בעל נכנסים רבים ירד מנכסיו, אט אט כל חבריו העשירים עזבו אותו. בצר לו נשאר ללא ממון וללא חברים.\n\nקיבל עליו העשיר את הגזירה הקשה והתהלך מעיר לעיר לחפש פרנסה.\n\nבורא עולם ראה את שלוות נפשו, את האמונה שהייתה בו והשפיע עליו שפע רב עד שהפך שוב לעשיר.\n\nכששמעו חבריו שהתהפך מזלו באו לבקרו. שמח העשיר, כיבד אותם מכל טוב הארץ, עלה לקומה השנייה, הוריד משם את הכספת שלו, הניחה על השולחן ועלה לקומה השנייה חזרה.\n\nשאלו אותו חבריו לפשר מעשיו וזה השיב: "אתם לא באתם לכאן בשבילי, באתם בגלל הכסף שלי, הוא החשוב בעיניכם, לכן שבו איתו, אני אעלה למעלה..."\n\nבורא עולם משפיל גאים ומגביה שפלים, הכול נתון בידיו. הבעיה שלנו שאנו לעיתים מנתקים עצמנו מבוראנו ומיחסים את העושר, החכמה, המעמד שלנו לעצמנו, כאילו בכוחנו עשינו כל זאת.\n\nמחשבה כזו יכולה לנתק את החוט המקשר בינינו לבין בוראנו ולהפיל אותנו למקומות אפלים.\n\nכשם שאומרת הגמרא (פסחים סו':): "אמר רב יהודה אמר רב: 'כל המתיהר - אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו, אם נביא הוא נבואתו מסתלקת ממנו'"\n\nאך אדם המכיר בכך שכל מעלותיו ניתנו מלמעלה, כל כישוריו הוטבעו בו כשנוצר, בורא עולם יגביה אותו מעלה, יתן לו חן וחסד בעיני כל רואיו.\n\nהיהירות מקורה מביטול האחר מול הוד רוממותך, אל תתנשא על האחר, יום יבוא והוא זה שיסתכל עליך מלמעלה...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*
2018-03-23 08:19:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... ז' ניסן*\n *פרשת - "צו" - הודיה*\n\nבאחד הימים שאלו את הרב אברהם מרדכי אלתר מגור, בעל ה" אמרי אמת": "מה הטעם נאכל קורבן תודה רק ליום אחד, שלא כשאר קרבנות הנאכלים לשני ימים?"\n\nהשיב הרבי הקדוש: "את קורבן התודה מביאים על נס שקרה לאדם. והרי בכל יום ויום מתרחשים איתנו ניסים חדשים, ואיך ניתן לאכול מנס של אמש על נס של היום?"\n\n"וּבְשַׂר זֶבַח תּוֹדַת שְׁלָמָיו בְּיוֹם קָרְבָּנוֹ יֵאָכֵל לֹא יַנִּיחַ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר" (ויקרא ז', טו')\n\nבתודעה שלנו נס הוא דבר מעל הטבע, משהו פלאי שקורה בעולם.\n\nאמר הרמבן (פרשת שמות): "אדם מודה הניסים הנסתרים שהם יסוד התורה כולה, שאין לאדם חלק בתורת משה רבינו עד שנאמין בכל דברינו ומקרינו שכולם ניסים - אין בהם טבע ומנהגו של עולם, בין ברבים בין ביחיד, אלא אם יעשה המצוות יצליחנו שכרו, ואם יעבור עליהם יכריתנו עונשו, הכל בגזרת עליון".\n\nמדבריו של הרמב"ן ניתן ללמוד שכול מה שקורה לאדם בכל יום אינו טבע כי אם נס, אין בו מנהגו של עולם אלא הכול מתרחש בהשגחה עליונה, השגחה פרטית על כל אדם.\n\nמהיום נפנים שכל פעולה שאנו עושים גם אם היא הפשוטה והטבעית ביותר היא נס אחד גדול, כשם שאנו מודים על ניסים והצלות גדולים נלמד לתת הודיה על הדברים הפשוטים.\n\nאדם המכיר בדברים הפשוטים ומודה עליהם כאילו הם ניסים גדולים, מחדיר לעצמו אמונה בבורא על כל צעד שלו, חייו הופכים לשלווים ורגועים יותר.\n\nלהיות חלק מתורת משה רבינו הוא לזהות בכל פרט ופרט במהלך היום את אצבעו המכוונת של הבורא, אצבע היכולה להוביל אותך אל מקומות טובים ומוארים, שלווים ומלאי שפע...\n\nיום טוב, שבת שלום ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!\n\nניתן לרכוש את הספר הראשון של "החיזוק היומי" בטל- 0525581133\n\n*זמני כניסת ויציאת השבת:* \n\nירושלים - 19.30-18.16 \nתל אביב - 19.32-18.32 \nחיפה - 19.32-18.23 \nבאר שבע - 19.31-18.24 \nצפת - 19.29-18.31 \nאילת - 19.29-18.33
2018-03-25 08:11:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... ט' ניסן*\n *עבודת ה' עם הלב*\n\nבאחד הימים גילו לבעל שם טוב מן השמים שיש יהודי שעובד את בורא עולם טוב יותר ממנו.\n\nהלך הבעל שם טוב לתלמידיו, סיפר להם על הגילוי והזמין אותם ללכת ולראות את אותו יהודי.\n\nהתלמידים נדהמו - "היתכן כדבר הזה? עבד השם יותר מהבעל שם טוב?" מלמלו לעצמם.\n\nלקחם הבעל שם טוב לתוך יער וציווה עליהם להתחבא מאחורי עצים.\n\nבעודם רועדים מרוב יראת כבוד לכבוד הצדיק שעומד להגיע, הגיע נער כפרי, רועה צאן לרעות את הכבשים שלו.. אף אחד כמובן לא הקדיש את תשומת ליבו אל הנער...\n\nלפתע כרע הנער על ברכיו ואמר: "ריבונו של עולם! אני אוהב אותך! אתה יודע כמה שאני אוהב אותך! ומה אני יעשה בשבילך? להתפלל אני לא יודע! כל מה שאני יודע זה רק לחלל בחליל, עכשיו אחלל בשבילך!"\n\nלקח הנער את החליל והתחיל לחלל לכבוד הקב"ה... חילל בכל כוחותיו עד שהתעלף מאפיסת כוחות.\n\nלאחר דקות מספר התעורר שוב הנער ובכוחות מחודשים צעק: "ריבונו של עולם! אני אוהב אותך, אבל מה אעשה בשבילך אבי שבשמים? לקרוא לא לימדו אותי! ללמוד תורה אני לא יכול! כל מה שאני יכול לעשות זה רק לקפוץ ולהתגלגל!"\n\nהתחיל הנער לקפוץ ולהתגלגל לכבוד הבורא יתברך עד שהתעלף מאפיסת כוחות...\n\nתלמידי הבעל שם טוב הביטו על המאורע ולא הבינו מה הם עושים שם. הרי זה ביטול תורה, במקום לשבת ולעסוק בתורה הם עומדים באמצע שום מקום, מתחבאים מאחורי עצים ומציצים על הנער השוטה.\n\nרק הבעל שם טוב רעד וציווה על תלמידיו לשתוק ולהסתכל.\n\nלפתע התעורר שוב הנער, עמד וקרא בקול גדול: "ריבונו של עולם! אני אוהב אותך! אני רוצה לשמח אותך, אבל מה אתן לך ריבונו של עולם? כסף אין לי! כל מה שיש לי זו רק פרוטה שחוקה ואני אתן לך אותה, קח אותה וקנה בה מה שתרצה". לקח הנער את הפרוטה וזרק אותה בכוח כלפי שמים.\n\nבאותו רגע יצאה יד מהשמים ותפסה את הפרוטה לעיניהם ההמומות של תלמידי הבעל שם טוב...\n\nלבורא יתברך יש את הכל מכל כל, הוא לא זקוק לקורבנות, לצדקות, לחסדים שלנו. דבר אחד הוא רוצה - את הלב שלנו!\nכשאדם מכניס את הלב שלו בכל פעולה התוצאה שלה שונה לחלוטין, היא מקבלת ממד אחר, כוח אחר, הערכה אחרת.\n\nלא צריך להיות גדול הדור כדי שבורא עולם ישמח במעשיך, תעשה את המוטל עליך, את מה שבכוחך לעשות, אולם תתבל את מעשיך בכוונה, תכניס את הלב שלך, את אהבת הבורא, אם עשית זאת מעשיך הקטנים שווים למעשיהם הגדולים של אחרים.\n\nמעט כוונה בכל מצווה וחסד, מעט לב, מעט שמחה בעשיית המצווה יביאו אותך לדרגות של גדולי עולם, כי בורא עולם מחפש את הלב שלך... הלב שלך הוא בעצם כל כולך...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*
2018-03-26 09:00:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... י' ניסן*\n *קבל את הקושי בהכנעה*\n\nמשפחה חכרה טחנת קמח מאדון הכפר, והתפרנסה ברווח. ראה אדון הכפר שפרנסתם גדולה, והכפיל את דמי השכירות. כל תחנוניהם בפני האדון נפלו לשווא. הוסיף האדון וקבע: "אם לא תסכימו לתנאים החדשים, תאלצו לעזוב את המקום".\n\nבצר לו פנה החוכר אל הצדיק מלנטשנא זצ"ל, שנודע ברוח קודשו. אמר לו הצדיק: "רואה אני כי שורים עליך דינים במקום הזה, לפיכך באה עליך צרת האדון. אמור לו נחרצות כי אינך מסכים להוספה. אל תוסיף ולו פרוטה אחת! אם שלך הוא - יוותר האדון, ואם לא - הסתלק משם - לטובתך!"\n
2018-03-27 07:53:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... יא' ניסן*\n *לדאוג לכל יהודי*\n\nבכפר נידח בהולנד התגורר טבח יהודי, היהודי היחיד באותו הכפר. שלושים שנה התגורר בכפר וזאת לאחר שכל בני משפחתו נספו בשואה.\n\nהקפיד היהודי לשמור מצוות אחדות שלמד מהוריו - שבת, תפילין וכשרות.\n\nאולם דבר אחד העיב על אושרו - בודד היה. לא יכול היה להתחתן כי לא מצא אישה יהודייה, לאכול אצל חברים לא יכול היה מפאת הכשרות, את תפילותיו התפלל ביחידות כשהוא רואה איך בכל יום ראשון התכנסו כל תושבי הכפר לתפילה בכנסייה.\n\nבאחד הימים הוא "נשבר" ופנה אל הקב"ה במרירות: "ריבונו של עולם, איני יכול להמשיך כך לבד, אם תוך שבועיים לא אפגוש בכפר הזה פנים יהודיות אלך אל הכומר ואמיר את דתי..."\n\nבחלוף שבועיים עמד הטבח במסעדה וטיגן, דמעה זלגה מעינו, היום תם הזמן שהקציב...\n\nלפתע נכנס בעל המסעדה ואמר: "מחפשים אותך". הוא הפנה את מבטו ולא האמין למראה עיניו, לפניו עמד אדם בעל זקן, חבוש כיפה ולבוש ציצית.\n\n"יהודי אתה?" שאל האיש את הטבח המופתע. "כן" השיב הטבח בהתרגשות.\n\n"הרבי מליובאוויטש שלח לך שלוש מצות שמורות לליל הסדר" אמר האיש, הגיש לו אותן והוסיף: "הרבי ציווה אותי לקחת מצות, לנסוע לכפר הזה ולמסור אותן ליהודי שאפגוש בכפר. שעות מספר אני מסתובב בכפר ושואל על יהודים, עד שמישהו סיפר לי היכן למצוא אותך..."\n\n"הרבי שלך הציל אותי" אמר הטבח וסיפר לאיש מה תכנן לעשות.\n\n"הרבי הוא של כולם, גם שלך, ראשי תיבות של 'רבי' הן - 'ראש בני ישראל'. כשם שהראש מנהיג את כל אברי הגוף וחש בכאבם כך הרבי חש בכאבו של כל יהודי..." (סיפורי-חסידים)\n\nכל אחד מאיתנו הוא "ראש" - ראש משפחה, ראש צוות, מנהל ועוד. אם הוא לא ראש הוא יכול להפוך בן רגע לראש על ידי גילוי אכפתיות לאדם העומד מולו.\n\nכדי להיות ראש משפחה או מנהל, אתה לא צריך להיות איכפתי, מספיק שהתחתנת, מספיק שלמדת והפכת לראש, אבל אתה "ראש חסר", אמנם ראש בעל משמעות אך ללא מימוש תפקידו.\n\nתפקידו של הראש הוא לחוש את כאבם של האחרים, את חסרונם ומצוקתם, לא די שהנך ראש, מנהל או אחראי, זהו רק תואר עם סמכות, מעבר לכך כחלק מתפקידך, עליך לראות את האחר, לדאוג לו, לקרב אותו ולתת לו חום.\n\nלעיתים אנשים מנצלים את מעמדם כדי לעשות בדיוק ההיפך - לרמוס ולהשפיל, להעניש ולזלזל בקטנים מהם.\n\nאם זכית להיות ראש קבוצה תמנף את יכולותיך לתמוך ולעודד, להרים ולמחוק כאב, להיות פשוט "רבי" - ראש בני ישראל.\n\nאדם שעושה זאת ודאי יקבל סיוע מלמעלה, ויהיה תמיד בראש...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*
2018-03-28 08:22:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... יב' ניסן*\n\n *הכרת הטוב*\n\nהגאון הגדול רבי שלום משאש שימש כרבה הראשי של מרוקו. במשך השנים זכה לעלות לארץ הקודש וכיהן כרבה הראשי וראש אבות בתי הדין של ירושלים.\n\nבצעירותו פרצה במרוקו מגיפת ה"טיפוס״ שגרמה לשיתוקם של רבים. רוב החולים סיימו את חייהם תוך זמן קצר. המחלה פגעה אף ברב משאש שרותק למיטה ונזקק למקל הליכה. קיבל הרב את הדין באהבה והתפלל לבורא עולם שירפא אותו.\n\nתפילתו עשתה רושם גדול בשמים הרב אט אט התרפא ולא היה נזקק עוד למקל הליכה!\n\nעד יומו האחרון המשיך הרב להשתמש במקל הליכה, הוא ציפה אותו בכסף טהור ושם אותו על ידו לקישוט. זאת כדי שיביט במקל יזכור את הנס הגדול שעשה איתו בורא עולם...\n\nחסדים רבים עושה איתנו הקב"ה, יום יום שעה שעה. אך אנו לא תמיד זוכרים את הניסים הקטנים, מודים באותו הרגע במקרה הטוב.\n\nאם אדם היה מקבל יום יום פרנסה מחברו הטוב, מקבל תרופה מהרופא למחלה חשוכת מרפא, כמה היה מודה, משבח ומהלל אותם יום יום? בורא עולם מחייה אותך רגע רגע, לא תתן לו הודיה? לא תשבח אותו מידי יום?\n\nהרגלי הטבע והשגרה יוצרים בנו את השקיעה, את ההרגל, את אי יכולת ההודיה. כך זה כלפי אחרים כך זה כלפי בורא עולם.\n\nהודיה, זוהי הכלי שלנו להכרת הטוב, להכיר טובה ותודה למי שכרגע נותן לך אוזניים לשמוע את צלצול ההודעה הנכנסת, עיניים לראות את המילים הכתובות, ודעת להבין את המלל... תודה... זה הכל ועל הכל...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*
2018-03-29 08:12:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... יג' ניסן*\n*פטירת הרב משה אלשיך הקדוש*\n *המשך השושלת*\n\nבאחד מערבי השבתות מסר האלשיך הקדוש דרשה בצפת... "בתורה הקדושה כתוב שלבן הארמי רימה את יעקב 'עשרת מונים', וחז"ל דרשו שרימה לבן את יעקב מאה פעמים.\nבהגדה של פסח אנו אומרים שלבן ביקש לעקור את הכל..."\n\nעמד האלשיך הקדוש ובגאונות הוכיח מתוך הפסוקים את מאה הפעמים שלבן הונה את יעקב.\n\nהאר"י הקדוש ישב בין הקהל והאזין בכובד ראש. לפתע חיוך גדול הפציע על שפתיו. לאחר הדרשה הסביר האר"י לתלמידיו: "לבן הארמי ירד מן השמים והאזין לדרשה, כשעל כל רמאות שמנה האלשיך – נענע לבן בראשו לאישור.\n\nעד שהגיע האלשיך לרמאות מסוימת שעליה נענע לבן בשלילה, באומרו: 'על כזה דבר – אפילו רמאי כמוני לא חשב'.\nמראה רוחני זה גרם לאר"י לחייך בקורת רוח.\n\nלבן הארמי ביקש לעקור את הכול, את כל שושלת היהדות - עליו נאמר - "ארמי אובד אבי" שרצה לאבד את אבינו יעקב, את שושלת עם ישראל.\n\nגם היום רבים מנסים להסית אותנו מהמשך השושלת, מכניסים בנו מחשבות כפירה, עצלות ורצון ל"נצל" את העולם הזה עד תום ומבלי להתייחס לעולם הבא, לעולם החשוב באמת.\n\nהמסית הגדול ביותר הוא כמובן היצר שלנו המנסה כל רגע לנשל אותנו מדרך המלך, מראה לנו עולם גשמי, מסנוור ומונע מאיתנו לעשות את המוטל עלינו.\n\nהיצר חזק מאיתנו, על כן כל התגברות קלה, כל קיום מצווה, נחשבים בעלי משמעות רבה.\n\nביקש לבן הארמי לעקור את הכול, אל תהיה אתה שוליה שלו, אל תיסחף ותיפול ברשת שלו, עשה השתדלות רבה ותזכה להמשיך את שושלת אבותינו.\n\nבמקום לעקור את השושלת תחבר אותה אליך, תקרב את האחר, תלמד את הדור הבא, תכניס בכול מקום את בורא עולם.\n\nעשית זאת? אתה אחד משושלת העם הנבחר, בזכותך יש קיום לעם הזה, לעולם הזה... אשריך...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*
2018-03-30 09:05:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... יד' ניסן*\n *חג פסח - והגדת לבנך*\n\nלפני שנים רבות חיו בבגדאד בני זוג יראי שמים ואהובים לבריות. דבר אחד העיב על אושרם של בני הזוג - הם לא זכו לבן.\n\nבאחד מלילי הסדר הסבו בני הזוג סביב השולחן, קראו את ההגדה וסיפרו ביציאת מצרים.\n\nכשהגיעו לפסוק "והגדת לבנך..." התעצבו ובנשימה אחת הרגיעו זה את זו: "בורא עולם לא ישכחנו ועוד יזכנו בבן".\n\nבחלוף רגעים מספר נשמעה נקישה על הדלת ובפתח הופיע אורח זקן וביקש להסב עמם.\n\nקיבלו את פניו בשמחה ונהגו בו הכנסת אורחים ראויה לשמה. בסיום הסדר אמר להם האורח: "מבקש אני מאת בורא עולם שאבוא אליכם גם בליל פסח הבא, ושולחנכם יהיה אז ללא סדר..."\n\nהתפלאו בני הזוג על כפיות הטובה של האורח, אך לא אמרו דבר ונפרדו ממנו בכבוד.\n\nחלפו הימים רבים האורח נשכח מלבם לגמרי. כשלושה חודשים לפני חג הפסח לשנה הבאה, נולד לבני הזוג בן.\n\nבליל הסדר הסבו בני הזוג, קראו את ההגדה וסיפרו בסיפור יציאת מצרים בשמחה רבה.\n\nסמוך לשולחן ישב גם התינוק שמשך את המפה, היין נשפך מהכוסות והבקבוק נשבר, הצלחות נפלו ברוב רעש והמצות הפכו לפתיתים.\n\nההורים הביטו בבנם בסלחנות ובאהבה רבה הלא לילד הזה התפללו כל הימים.\n\nכשהגיעו ל"והגדת לבנך" חיוך גדול של אושר נסך על פניהם. לפתע נשמעה נקישה על הדלת ובפתח ניצב האורח הזקן משנה שעברה.\n\nשמחו בני הזוג לקראתו, נישקוהו וביקשו את סליחתו על שחשבו שהוא כפוי טובה.\n\nהאורח רק חייך ואמר: "תזכו לגדלו לתורה, לחופה ולמעשים טובים", ונעלם.\nאז הבינו בני הזוג, כי האורח לא היה אלא אליהו הנביא זכור לטוב.\n\nכל ענינו של ליל הסדר הוא לספר לדור הבא על ניסיו וניפלאותיו של הבורא יתברך בזמן יציאת מצרים.\n\n"והגדת לבנך" זהו לא רק לספר לבן על מה היה אלא להחדיר בו את האמונה בבורא, את הביטחון בו, כדי שיצא מליל הסדר עם מטען של מידע ובעיקר עם מטען של אמונה.\n\nאם אנו לא נעביר לדור הבא את המסורת והערכים לא יתכן קיום לעם היהודי. לולא אבותינו שהעבירו לנו, ספק אם היינו יושבים היום וחוגגים את ליל הסדר כהלכתו.\n\nלא רק שנשב היום ונספר על העבר, אלא נשב ונשריש את יסודות האמונה, נספר על העבר כדי לנוכל להיות כאן גם בעתיד. וכל המרבה לספר הרי הוא - אותו האדם - משובח!\n\nכי עם בלי עבר אין לו גם עתיד...\n\nיום טוב, חג שמח וכשר, שבת שלום ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!\n\n*זמני כניסת ויציאת חג הפסח:* \n\nירושלים - 19.35-18.21 \nתל אביב - 19.37-18.36 \nחיפה - 19.37-18.28 \nבאר שבע - 19.36-18.28\nצפת - 19.34-18.36 \nאילת - 19.33-18.37
2018-04-01 08:20:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... טז' ניסן*\n*חול המועד פסח - גאווה*\n\nבחור צעיר ושאפתן התחזק במידותיו והחל לקיים מצוות וחסדים רבים. באחד הימים הגיע אל רבו וסיפר לו על מעלותיו ועל המצוות הרבות שקיים. שמח רבו על התקרבותו אל תורת משה וברכו להמשיך ולקיים מצוות ומעשים טובים.\n\nבחלוף שבוע חזר הבחור אל הרב והתגאה על מעשיי החסד שעשה והוסיף: "אני מרגיש ממש בשמים, עליון ובעל מעלה".\n\nאמר לו הרב: "דוד המלך אומר בתהילים (צא', א'): 'יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן' - אתה יודע מי נקרא עליון? אדם שיושב בסתר, שלא מתגאה במעשיו, מסתיר אותם, הוא הנקרא עליון!"\n\nבליל הסדר ישבנו סביב שולחן ערוך בכל טוב, קיימנו מצוות רבות. לאחר שאכלנו את מאכלי החג וקיימנו את "שולחן עורך" ניגשנו לקיים את "צפון" - אכילת האפיקומן.\n\nצפון מלשון הצפנה, אדם צריך להצפין את מעשיו, אחרי שקיימנו את רוב הסדר יש לנו להצפין את מעשינו, לא להתרברב בהם, כי המצפין עצמו הוא העליון... ואז מגיע ה"ברך" - תתברך במיטב הברכות, תשרה עליך הברכה.\n\nמה לנו להתגאות במעשינו? שהרי אלמלא עזרתו של הקב"ה לא היינו מצליחים לעשות אותם.\n\nנמשיך לקיים מצוות ולעשות חסדים רבים, נסתיר את עצם עשייתם. בורא עולם כבר יודע מי אתה ומה מעשיך, אם הוא יירצה לפרסם אותך אין ברייה בעולם שיכולה למנוע זאת ממנו...\n\nזכור! דווקא בדבר הנסתר מהעין טמונה הברכה...\n\n*יום טוב, מועדים לשמחה ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*\n\n*היום יום אחד לעומר*
2018-04-02 08:15:00:
*בוקר טוב... חיזוק יומי... יז' ניסן*\n *חול המועד פסח - לשון הרע*\n\nיהודי הגיע אל הרבי מגור בעל ה"פני מנחם" מתייפח ואובד עצות: "רבי, משהו לא ברור קורה במשפחתנו, שלושה מבני משפחתי אמורים לעבור ניתוחים, רבי! ברכנו".\n\nשאלו הרבי: "אמור נא לי, מה אתם עושים בערב שבת בשעת הסעודה?"\n\nהשיב לו היהודי: "אוכלים, שרים ומתבלים בדברי תורה מעיין הפרשה".\n\nשאלו הרבי: "האם אתם מדברים על אנשים, 'מנתחים' אותם ואת מעשיהם?"\nכשהוא מוריד את ראשו השיבו היהודי: "אכן, לפעמים אנו מדברים על אנשים, 'מנתחים' את מעשיהם".\n\n"אם כן, אתם לא צריכים ממני ברכה, אתם צריכים להפסיק לדבר על אנשים ול'נתח' אותם, כשתפסיקו זאת ייפסקו הצרות שלכם" פסק הרב.\n\nרַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה אוֹמֵר: "כָּל שֶׁלֹּא אָמַר שְׁלֹשָׁה דְבָרִים אֵלּוּ בַפֶּסַח, לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ, וְאֵלּוּ הֵן: פֶּסַח, מַצָּה וּמָרוֹר"\n\nאמר רבי אברהם פלאג'י: "פסח הוא פה שח - אם הפה שלך מדבר תדע שזה או מצה או מרור".\n\nהפה שלנו יכול להיות "כדור אקמול" או "חדר ניתוחים", אנו יכולים להבריא אדם, לקדם אותו, לתת לו כוחות או חלילה "לחתוך" אותו בהבל פינו.\n\nלפני שאנו "מנתחים" אחרים נבדוק את עצמנו, "ננתח" את עצמנו, כשאנו נהיה מושלמים אולי נוכל להוכיח אחרים...\n\n"מוות וחיים ביד הלשון" - לא רק החיים שלך אלא אף של חברך, אתה יכול להחיות אדם בלשונך או להורגו, אתה יכול להיות "מצה" או "מרור", הכל תלוי בלשון שלך...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן*\n\n*היום שני ימים לעומר*