אלפי דברי תורה עם החיזוק היומי

עמוד 13

אלפי דברי תורה עם החיזוק היומי
2018-10-10 08:41:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... א' מרחשוון*\n\n *שמחה באה על ידי נתינה*\n\nליהודי עשיר ובעל כבוד ויוקרה רבה לא חסר דבר, אין דבר שלא השפיע עליו הקב"ה. אולם דבר אחד הפריע את מנוחתו, שמחה, השמחה הייתה חסרה בחייו, הוא לא ידע לשמוח והיה שוקע מידי פעם בדכאונות ועצבות.\n\nבצר לו הוא הלך אל האדמו"ר מגור רבי ישראל אלתר, בעל ה"בית ישראל" זיע"א וסיפר לו על עושרו והעדר שמחתו.\n\nאמר לו האדמ"ור: "אמר דוד המלך: 'הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה' (תהילים ל', יב') - בורא עולם יכול להפוך לך את ההספד למחול, את שק התעניות לשמחה, כיצד? 'פתחת שקי - ותאזרני שמחה'.\n\nאם תפתח את שקך, את כיסך לאחר, תסייע לו, תזכה ל'ותאזרני שמחה'.\n\nשמע העשיר בעצת הרב יצא מדכאונו, זכה לניסים ושמחה רבה.\n\nאמרו דורשי רשומות: "ראשי התיבות של חודש חשון הן: 'חודש שמח ומלא ניסים'\n\nכיצד תוכל לזכות בניסים? באמצעות שמחה, וכיצד תזכה לשמחה? על ידי נתינה...\n\nאם חפץ אתה להתיר את שקך ותעניתך, את העצבות שמידי פעם שורה עליך, אתה חייב להתיר גם את שקך, את ארנקך, את החשיבה רק עליך, את ה"בונקריות" שלך. כשתעשה זאת תוכל להגיע לשמחה אמיתית.\n\nכי אין שמחה כשמחה של נתינה, של עשיית מצווה וחסד, שמחה כזו נמשכת לאורך זמן ומביאה עימה שפע, ברכה וניסים.\n\nגם בחודש אפרורי, ללא חגים, כשהעצים מישירים את עליהם, תוכל להפיק הרבה באמצעות השמחה.\nתשמח בדברים הקטנים, ובורא עולם ישמח אותך בדברים גדולים...\n\n*יום טוב, חודש טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*\n\n\n*לרכישת הספר השני של "החיזוק היומי" יש ליצור קשר בטלפון - 0525581133*
2018-10-11 08:38:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... ב' מרחשוון*\n*פטירת הרב עובדיה יוסף (מחר)*\n\n *כוחה של התורה*\n\nלפני כארבעים שנה פרצה מלחמה בין עיראק ואירן, המלחמה נמשכה כשמונה שנים. במלחמה נהרגו מיליוני אנשים, וכתוצאה מכך נשארו אלפי נשים אלמנות.\n\nנשים רבות היו צעירות ונישאו בשנית על סמך עדויות של חיילים ששהו בשטח שבעליהן נהרגו במלחמה.\n\nבסוף המלחמה, לאחר דין ודברים הגיעו עיראק ואירן להסכם החלפת שבויים.\n\nאלפי חיילים חזרו לבתיהם ומצאו את נשותיהם נשואות בשנית... המראה הזה והתחושות הקשות שעברו במלחמה חלחלו עד עמקי נשמתם וחלקם התאבדו.\n\nלאחר מלחמת יום הכיפורים הקשה נותרו נשים רבות אלמנות. מרן, הרב עובדיה יוסף זצ"ל ישב לילות כימים כדי להתיר להן להינשא בשנית ולא להותירן עגונות.\n\nלימים נודע הדבר כי צדק הרב בפסיקותיו ולא טעה באף פסק דין אחד.\n\nמה גרם לרב לפסוק את הדין ולא לטעות בו? חכמת התורה, התורה האלוקית, התורה שעל פיה נברא העולם הזה.\n\nהבדלים רבים בינינו לבין אומות העולם, ההבדלים הללו נוצרו בעקבות הבחירה בנו מכל העמים ומתן התורה. על ידי התורה אדם הופך את נפשו מנפש בהמית לנפש אלוקית.\n\nיש לנו תורה שהיא אוצר גלום ומושלם, ללא סייג, ללא טעות, שופעת בחכמה ודרך ארץ, אדם המתחבר אליה, ואפילו מעט יכול להפוך את הנפש המורדת בו, את הנפש המושכת אותו לרע לנפש עדינה, לנפש טובה, לנפש שאיתה יוכל לעבור את העולם הזה על הצד הטוב ביותר.\n\nהרב עובדיה יוסף העיד על עצמו שחוכמתו וגדולתו באה כי הוא לא בזבז אפילו שעה אחת בימיו, בשל כך שהפך את הזמן "הפנוי" לאוצרות, שהמיר את הזמן למרגליות.\n\nאף אנו יכולים להגיע לדרגות גבוהות, לחוכמה ולערכים - אם ננצל את הזמן הפנוי שלנו, נהפוך את השעה מסתם שעה מבוזבזת לעולם נצחי.\n\nשעות פנויות רבות יש לכולנו, לפחות את חלקן ננצל, נעשה טוב לנשמה שלנו, לגוף שלנו, לאלוקים שלנו.\n\nתורת אלוקים, נתבונן בשתי המילים הללו ונבין מה יש באמתחתנו...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!* \n\n✨✨✨✨✨✨✨\n\n*ניתן להזמין את הספר השני של ה"חיזוק היומי" המכיל כ - 500 עמודים מחזקים ומעודדים*\n\n*בטלפון - 0525581133*\n\n✨✨✨✨✨✨✨
2018-10-12 09:10:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... ג' מרחשוון*\n*פרשת - "נח" - כוחו של עידוד*\n\nבאחד מימי החורף הקשים רצה דוד המלך לבחון מי יכול להישאר ער לילה שלם בין גלי הים הקפוא. המנצח יזכה בפרס גדול.\n\nרבים ניסו אך יצאו במהרה מהמים הקפואים. אל התחרות הגיע נער עני ונכנס לים. אמו של הנער עמדה מרחוק, הדליקה מדורה על החוף ועודדה את בנה במשך כל הלילה. ואכן נשאר הנער במים עד הזריחה.\n\nלמחרת הגיע הנער לקבל את הפרס, אך דוד המלך אמר לו : "הפרס לא מגיע לך, אמך חיממה את המים בעזרת המדורה שהדליקה על החוף".\n\nדבריו של דוד המלך הגיעו לאוזניו של בנו, שלמה, שהחליט לעשות מעשה...\n\nבאחד הימים כשערך דוד המלך סעודה לשריו, ביקש לחמם למוזמנים מרק עוף.\n\nהלך שלמה אל הטבח וביקש: "שים את מרק העוף על השולחן ואת האש תדליק ליד".\n\nהמתין דוד המלך לטבח עם סיר המרק אך זה איחר להגיע. נכנס דוד המלך אל המטבח ושאל את הטבח: "מדוע מאחר אתה להביא את המרק? וכי עדיין הוא לא התחמם?"\n\nסיפר הטבח למלך את בקשתו של בנו שלמה והמלך קרא לו ושאלו לפשר מעשיו.\n\nהשיב לו שלמה: "אם המדורה של האם על החוף יכולה לחמם את מי הים, הרי שהאש הנמצאת בצד אחד של המטבח יכולה לחמם את מרק העוף הנמצא על השולחן..."\n\nהבין דוד המלך את דבריו הצודקים של בנו וקרא לאם ולבנה לקבל את הפרס.\n\n"אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת הָאֱלֹקים הִתְהַלֶּךְ נח" (בראשית ו', ט')\n\nאם נתבונן בתורה יהיה קשה לנו למצוא מחמאות שניתנו לגדולי האומה. נח יצא מהכלל, בורא עולם שיבח אותו, נתן לו "כתף" רחבה, והוסיף לומר לו: "כִּי אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי בַּדּוֹר הַזֶּה" (ז', א')\n\nמדוע דווקא נח זכה לכל השבחים הללו ולא שאר גדולי עם ישראל?\nנח חי בתקופה קשה לאנושות, העולם עמד לפני כיליון, בורא עולם החמיא לנח, שיבח ועודד אותו כדי לתת לו כוח, כדי לומר לו: "אני סומך עליך".\n\nנח צריך היה לבנות תיבה ולהאבק בסביבתו, באלה שהתנגדו ולא האמינו לסיפור הבדיוני של מבול על כל העולם. נח צריך כוחות, מהיכן הוא שאב אותם? ממחמאותיו של בורא עולם והאמונה בו.\n\nכוחו של עידוד גדול ביותר, מטרתו לחזק את האמונה של האדם בעצמו, בכוחותיו וביכולתו. לתת לו אומץ, אמונה וחוזק נפשי כדי להסיר את החשש מהאתגר העומד מולו.\n\nיש בכוחך לעודד את האחר, לחזקו ולתת לו כוחות, ויש ביכולתך לייאשו ולרסק את נפשו, הכל תלוי בלשון שלך.\n\nכולנו מסתובבים בין אנשים, יש לנו משפחה, חברים, ילדים ובני זוג, ההצלחה שלהם תלויה רבות במילים שאנו נותנים להם, בעידוד ולא בייאוש, בחמימות ולא בקרירות, בלשון המלטפת ולא בלשון הדוקרת.\n\nתרגיל את לשונך לדבר טובות, לעודד ולתת כוח לאחר, זכור, מחמאות קטנות יוצרות אנשים, מחמאות גדולות יוצרות אנשים גדולים...\n\n*יום טוב, שבת שלום ובשורות טובות*              \n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*       \n\n*ניתן לרכוש את הספר השני של  "החיזוק היומי" המכיל כ 300 חיזוקים בטל- 0525581133*            \n\n*זמני כניסת ויציאת השבת:* \n                                 \nירושלים     - 18.46-17.35\nתל אביב    - 18.48-17.50\nחיפה         - 18.47-17.40\nבאר שבע  - 18.48-17.42\nצפת          - 18.46-17.38\nאילת         - 18.49-17.43
2018-10-14 08:42:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... ה' מרחשוון*\n*פטירת הרב שלום בצלאלי*\n\n *מדוע בורא עולם חשק בנו?*\n\nהרב שלום בצלאלי היה מגדולי רבני תימן. הוא נולד בתימן לאביו רבי עובדיה, לאחר שעלה לארץ התיישב ברמת השרון.\n\nאלפים שיחרו לפתחו לבקשת עצה וברכה, בהם פוליטיקאים ואנשי צבא בכירים. במשך שעות היה הרב בצלאלי מקבל קהל בסבלנות אין קץ, וביחס חם ומיוחד לכל אחד ואחד מההמונים שנהרו אליו מכל חלקי הארץ, לא היה חשוב בעיניו מעמד של איש פלוני לעומת חברו, כולם היו שווים בעיניו.\n\nבאחד הימים נכדו של הרב בצלאלי בא בברית הנישואין. הוא הלך לבית הדפוס והדפיס הזמנות לחתונתו.\nבהזמנה נכתב: "נשמח לראותכם בין אורחינו הרב שלום בצלאלי".\n\nכשראה הרב בצלאלי את ההזמנה ציווה על נכדו להדפיס הזמנות חדשות. "מדוע?" שאל נכדו.\n"וכי אני רב? אתה רוצה לעשות לי בושות שאתה כותב עליי דבר כזה? לך והדפס הזמנות ללא התואר רב!"\n\nלפני חמש שנים, ד' מרחשוון, שב הרב בצלאלי מהלווית הרב עובדיה יוסף, ערך תיקון חצות כדרכו, ולאחריו נפטר לבית עולמו.\n\nגם היום פוקדים אלפים את ציונו ברמת השרון ורואים ישועות גדולות, הרב עשה ניסים בחייו ואף לאחר פטירתו.\n
2018-10-15 08:38:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... ו' מרחשוון*\n *פטירת רבי יהודה החסיד*\n\n*כוונה בתפילה ובברכות שווה גן עדן*\n\nאחד ממקורבי רבי יהודה החסיד היה רבי בונם, אדם זקן שהיה קובר מתים...\n\nבאחד הימים ראה רבי בונם אדם אחד יושב בבית הכנסת ובראשו כתר של עשבים...\n\nהתקרב אליו רבי בונם ושאלו: "אמור נא לי, אינך פלוני שמת וקברתיך?"\n"אכן זה אני" השיבו האיש.\n\n"ואיך הגעת שוב לעולם הזה? מה הזכות שהביאה אותך לכאן? הרי היית אחד מפשוטי העיר" שאלו רבי בונם בפחד.\n\n"הזכות שהביאה אותי לכאן היא כי הייתי אומר ברכות בקול נעים בבית הכנסת, בזכות זה הביאוני לגן עדן וכיבדוני עד מאד" השיבו.\n\n"ומה זה בראשך?" הסתקרן רבי בונם.\n\nאלו עשבים מגן עדן ששמתי בראשי כדי לבטל את הריח הרע של העולם הזה..." ('ספר חסידים')\n\nיש פעמים בהן אנו לא מעריכים את המצווה העומדת מולנו, מזלזלים בה ובכוח שטמון בה, מעבירים אותה כלא הייתה או עושים אותה כלאחר יד, בחיפזון וללא כוונה.\n\nבדרך כלל הדברים אמורים כלפי התפילה והברכות שלנו, אנו נחפזים לברך כדי להכניס כבר את המאכל לפה, מתפללים והראש מטייל בעולם.\n\nאם אין בך ולך מעשים, כיצד יהיה ניתן לבקוע שערי שמים ולקבל ישועות?\n\nאמר רבי יהודה החסיד: "יש אדם שאינו זכאי שיקבל הבורא את תפילתו, אלא בעבור תוקף תחנונים ודמעות... אף על פי שאין בידו זכות ומעשים טובים, מקבל הקב"ה את תפילתו, ועושה חפצו".\n\nהכל תלוי בכוונה שלך, בלב שלך, בתחינה ובבקשה שלך, ככל שתשקיע בכל תיבה, בכל מילה, תבין מה אתה מוציא מפיך תוכל לבקוע שערים רבים.\n\nבזכות קול ערב וכוונה בברכות הכניסו אדם פשוט לגן עדן, בזכות יותר כוונה ורגש במילות התפילה והברכות תוכל לקבל גן עדן גם בעולם הזה...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*\n\n✨✨✨✨✨✨✨\n*ניתן להזמין את הספר השני של ה"חיזוק היומי" המכיל כ - 500 עמודים מחזקים ומעודדים*\n\n*בטלפון - 0525581133*\n✨✨✨✨✨✨✨
2018-10-16 08:38:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... ז' מרחשוון*\n\n *ותן טל ומטר - אכפתיות מהאחר*\n\nבצפון הארץ התגורר אדם עיוור ובודד, ללא משפחה וקרובים, ממורמר היה האיש, כואב ועצוב.\n\nבאחד הימים החורפיים צעד העיוור לאיטו, הרוחות והגשמים העזים לא פסקו, הרעמים והברקים נשמעו ונראו באוויר.\n\nלפעם נשמע בום חזק במיוחד, רעם גדול נשמע ואחריו הופיע ברק אדיר שפגע בראשו של העיוור.\nלאחר רגעים מספר קם העיוור, מישש באפלה, פקח את עיניו הסגורות והחל לראות לראשונה בחייו... כשפקח את עיניו ראה אנשים רבים סביבו, אנשים רבים שעזרו לו בדרכו, פינו לו את המכשולים, והנגישו אותו לכל מקום שהלך... אז הבין האיש כי מעולם לא היה בודד...\n\nנחלקו הפוסקים האם עיוור יכול לברך את ברכת "יוֹצֵר הַמְּאוֹרוֹת" בתפילת השחרית, הרי הוא לא נהנה מאור השמש, ופסקו שאכן אין העיוור נהנה מהמאורות, אך אנשים אחרים שנהנים מאור השמש יכולים להזהיר אותו ולהוליך אותו בדרך הנכונה, על כן מברך הוא את הברכה... הוא מברך בשביל האחרים, אחרים שאכפת להם ממנו ויעזרו לו בדרכו...\n\nהיום התחלנו לברך את ברכת "בָּרֵךְ עָלֵינוּ", בה אנו מבקשים "וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה".\nמדוע רק כעת התחלנו לבקש על הגשמים ולא בשמיני עצרת בו התחלנו להזכיר "מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם"?\n\nכל עם ישראל עלו לרגל בימי הסוכות מכל מקום בארץ ומחוצה לו, ולאחר שמיני עצרת שמו פעמיהם לבתיהם, חוסר אכפתיות היה לבקש כבר בעת ההיא על הגשמים כשמשפחות רבות עדיין צועדות בדרכים המפותלות לבתיהן, לכן רצו חז"ל לתת לעולים לירושלים בימי סוכות מספיק זמן לחזור לבתיהם ללא גשמים, ורק לאחר שאחרון האנשים הגיע לביתו מבקשים אנו: "וְתֵן טַל וּמָטָר" (שולחן ערוך סימן קיז')\n\nהגשם נצרך מאד לעולם, הוא החיות שלו, ובכל זאת מורים חכמים לעכב את בואו כדי לא לצער אדם הנמצא בדרך, לא לבקש בשבילנו ולהכאיב לאחר.\n\nבתפילת הגשם חבויה האכפתיות מהשני, החשיבה עליו ולא רק עליי, ההצלחה שלו ולא רק שלי...\nלעיתים חושבים אנו שאנו בודדים בעולם, שאין אדם שחושב עלינו, שאנו חשובים לו... הסר דאגה, אתה חשוב מאד להרבה אנשים, אתה חשוב ביותר לבורא עולם.\n\nהעיוור לא רואה, חושב שהוא בודד בעולם ויחד עם זאת מבקש על האחרים, כי יודע הוא שהאור שלהם יעזור גם לו.\n\nגם אתה, תתפלל על האחר, תהיה אכפתי לכאבו, האור שלך יאיר גם לו, האור שלו יאיר גם לך, האור של בוראך יבוא ויסנוור אותך... יתן לך את השפע הצפון לך... כי אתה חשוב כל כך לאבינו שבשמים...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*\n\n✨✨✨✨✨✨✨\n*ניתן להזמין את הספר השני של ה"חיזוק היומי" המכיל כ - 300 חיזוקים מחזקים ומעודדים*\n\n*בטלפון - 0525581133*\n✨✨✨✨✨✨✨
2018-10-17 08:36:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... ח' מרחשוון*\n *פטירת רבי נחום מהורדנא*\n\n *חומרת הלוואה בריבית*\n\nבאחד הימים הגיע בחור צעיר אל הצדיק רבי נחום מהורדנא זצ״ל כדי לבקש הלוואה. הבחור הביא עימו ספר יקר-ערך על מנת להשאירו אצל רבי נחום כערבון על ההלוואה.\n\nרבי נחום מיאן לקבל מידו את הספר והלווה לו את הסכום שביקש ללא ערבון.\n\nתלמידיו של רבי נחום התפלאו ושאלוהו: "מדוע לא רצית לקבל ספר כה יקר כערבון?"\n\nהשיבם רבי נחום: "אם יהיה הספר בידי, אני לא אוכל להתאפק מבלי שאקרא ואלמד בו, הספר יקר ומושך את הלב, ויש כאן חשש ריבית, פן יתקלקל הספר, על כן לא חפצתי  לקחתו כמשכון. את הספר אוכל לשאול לכשאצטרך, ואז אתנה עימו בפירוש, שלא יקפיד אם יתקלקלו מעט הגליונות, ויקיים המשאיל את 'עֹשֵׂה צְדָקָה בְכָל עֵת'"  ('תולדות מנחם')\n\nריבית היא איסור מהתורה, ככתוב: "אַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹקיךָ וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ" (ויקרא כה', לא')\n\nריבית היא לא רק כספית, ריבית היא גם נפשית. ריבית מוגדרת בתורה כנחש - "נשך ותרבית" - מה נחש נושך אף הריבית נושכת את האדם ומכלה את ממונו, מכלה את נפשו ומביאה אותו לחוסר כספי ונפשי.\n\nכשאדם מבקש ממך עזרה, הלוואה, סיוע, הוא לא סתם פונה דווקא אליך, דווקא איתך הוא מרגיש בנוח, דווקא אליך כיוון אותו בורא עולם.\n\nקבל אותו בשמחה ובמאור פנים, חשוב כי הוא מתנה שנשלחה אליך, מתנה מאוהבך, אל תעשה את המתנה הזו לרווח כלכלי, אל תסייע ותיקח דמי שידוך, אל תנשך אותו, עשה את מצוות ההלוואה והסיוע בהתלהבות וחיוך, כך תרים את האחר, את כלכלתו, את רוחו ונפשו.\n\nאומר המדרש: "המלווה בריבית אינו קם בתחיית המתים ולא זוכה לעולם הבא (מדרש רבה – שמות לא', ו') - אתה המסייע והמלווה לאחר מהונך וגופך, תזכה ודאי לעולם שכולו טוב, עולם לא נושך וממית אלא מחייה, מרפא ומאריך ימים...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*\n\n✨✨✨✨✨✨✨\n*ניתן להזמין את הספר השני של ה"חיזוק היומי" המכיל כ - 300 חיזוקים מחזקים ומעודדים*\n\n*בטלפון - 0525581133*\n✨✨✨✨✨✨✨
2018-10-18 08:44:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... ט' מרחשוון*\n\n*אתה אחראי על הגשמת המשאלה שלך לזוגיות טובה*\n\nבעיירה קטנה עמד לו צריף קטן ודל למראה ובתוכו הייתה "חנות המשאלות". שם ניתן היה לקנות כל משאלה - מכרטיס לחו"ל עד רכב חדש או דירת גג.\nכל שצריך הוא לעמוד בתנאי המכירה הנוקשים שהציב בעל החנות - גבריאל.\n\nבאחד הימים נכנס אל החנות עלם חמודות צעיר, פניו נפולות וצער בעיניו. הוא פנה אל גבריאל ואמר: "אתה חייב לעזור לי. יש לי הכל: עבודה מכובדת, כסף, חברים טובים ומשפחה תומכת, רק חסרה לי אהבה... משאלתי היחידה היא להכיר מישהי ולבנות איתה יחד חיים מאושרים".\n\nהשיב לו גבריאל: "יש לי מוצר מצוין בשבילך שמתאים מאד למה שאתה מחפש - זוגיות. המחיר הבסיסי שלו אינו יקר, אך כדי לתחזק אותו ולהופכו למה שאתה מחפש עליך להשקיע הרבה. התנאים אינם פשוטים אך בסופו של דבר זה משתלם. אתה חושב שתוכל לעמוד בזה?"\n\n"כן!" השיב הצעיר בהתלהבות, "אני בטוח שאוכל".\n\nהגיש גבריאל לידי הצעיר קבלה עליה רשום בגדול "זוגיות", והבטיח לו כי המוצר יסופק לו במהירות האפשרית. יצא הצעיר מהחנות שמח וטוב לב.\n\nבחלוף שנה התייצב הצעיר שנית בפתח החנות ופנה אל גבריאל בתלונה: "קניתי את המוצר הזה ממך בשנה שעברה והוא לא עבד כלל! בתחילה, הכל נראה מבטיח: לאחר שיצאתי מכאן, פגשתי בחורה, מצאנו חן אחד בעיני השנייה ולאחר חודשים מספר התחתנו.\n\nהקשבתי לעצתך והשקעתי רבות בזוגיות. בכל יום הרעפתי על זוגתי כסף, תכשיטים ומתנות מכל הבא ליד. אך זה לא עזר, אנחנו מתווכחים רבות ולא מסתדרים, אני אוהב אותה אבל לא מצליח להבין אותה".\n\nהביט גבריאל בעיניו והשיב: "ידידי, אמרתי לך כי התנאים לקבלת המוצר הזה אינם פשוטים. עליכם לנסות וללמוד כיצד לממש את רצונותיכם המשותפים, כיצד להכניס אור ואהבה לביתכם, רק כך הזוגיות תעבוד..."\n\nכעבור שנה נוספת התפרץ שוב הצעיר אל תוך החנות והחל לרעום על גבריאל: "אני לא יכול יותר, המוצר שמכרת לי פשוט לא עושה את עבודתו! כל מאמציי עולים בתוהו! לאחר שיצאתי מפה בפעם שעברה, חזרתי לביתי, ישבתי ושוחחתי עם אשתי, והחלטנו ביחד שכדי להכניס אור ושמחה לבית עלינו להביא ילד. אז הבאנו לעולם ילד יפה וחמוד, אך אני עדיין חש אומלל. הזוגיות הזאת לא מספקת אותי, גם לא המשפחה. איבדתי את כל חבריי, אני שבור! איני מעוניין בזה עוד, אני דורש החזר!"\n\nגבריאל תפס בידו של הבחור, הובילו לדלת החנות והצביע על שלט קטן התלוי על גב הדלת ועליו רשום: "אין החזרים! אם משאלתך לא התגשמה, זהו סימן שעדיין לא עשית מספיק על מנת שתתגשם..."\n\nכולנו כמהים לבן או בת זוג, מחפשים ותרים אחריהם, מתפללים, בוכים, ולפעמים חוצים ימים ויבשות כדי למצוא את זיווגנו, את האהבה שתפרח לאורך שנים.\n\nאך כמו בחנות "המשאלות", צריך לבקש את המשאלה אך אין הדבר אומר שלא צריך להשקיע בה.\n\nלעיתים אנו נוטים לשקוע בשגרת היומיום ולחפש פתרונות חלופיים, במקום להבין את מהות הזוגיות.\n\nתחילת הדרך וסופה היא כבוד הדדי, הקשבה וויתור, לא תמיד מספיק להרעיף מתנות יקרות ערך, לפעמים מילה טובה, פרגון ואכפתיות יהיו שווים הרבה יותר.\n\nעוד דקות מספר עם בן או בת הזוג יקרבו בינכם, עוד מילה טובה, הסתכלות על הדברים הקטנים יעזרו בכדי לקיים אהבת אמת וזוגיות טובה.\n\nלכולנו יש משאלת לב לשלום בית אמיתי, משאלות הן תקוות, תקווה ללא עמל והשקעה תישאר רק תקווה, עם עמל, השקעה והרבה סבלנות תהפוך את התקווה למציאות... הרבה תלוי בידיים שלך... \n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*\n\n✨✨✨✨✨✨✨\n*ניתן להזמין את הספר השני של ה"חיזוק היומי" המכיל כ - 500 עמודים מחזקים ומעודדים*\n\n*בטלפון - 0525581133*\n✨✨✨✨✨✨✨
2018-10-19 09:22:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... י' מרחשוון*\n *פרשת - "לך לך"*\n *מגן דוד גם המגן שלך*\n\nבאחד הימים הגיע בחור אל רבו עם ציור בו מופיע סמל מגן דוד ושאלו: "מדוע נקרא הציור בעל שישה קצוות 'מגן דוד' ולא 'מגן אברהם', הלא בורא עולם אמר לאברהם 'אָנֹכִי מָגֵן לָךְ'"?\n\nהשיב לו רבו: "הגמרא במסכת סנהדרין (צה'.) על ישבי, אחיו של גלית הפלישתי שביקש להרוג את דוד המלך כנקמה על הריגת אחיו, גלית.\n\nבאחד הימים הגיע דוד לארץ פלישתים, וכשראהו ישבי כפתו, הניחו מתחת לקורת בית הבד והוריד את הקורה על דוד. נעשה נס ונתרככה הארץ מתחתיו ודוד שקע בה.\n\nראה כך ישבי, הוציאו, זרקו השמימה ותקע את רומחו בארץ כדי שדוד יפול עליו. באותו רגע בא אבישי בן צרויה, הוציא מפיו שם קדוש והעמיד את דוד תלוי בין שמים לארץ, וכך הצילו מידי ישבי..."\n\nהמשיך הרב ואמר: "אצל אברהם אבינו ראינו שהקב"ה הגן עליו כדרך מלך שמגן על חייליו - מארבע רוחות השמים - צפון, דרום, מזרח ומערב. אך על דוד המלך הגן הקב"ה משישה צדדים - מארבע רוחות, מלמעלה ומלמטה, מלמעלה - כאשר קורת בית הבד כמעט ומחצה אותו, ומלמטה - כאשר כמעט נפל ונדקר ברומחו של ישבי.\n\nעל כן נקראת הצורה 'מגן דוד', הואיל ודוד היה מוגן משש רוחות, כפי צורת אותו ציור!" ('קובץ המאסף')\n\n"...אַל תִּירָא אַבְרָם אָנֹכִי מָגֵן לָךְ שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד" (בראשית טו', א') - בורא הבטיח שמירה והגנה לאברהם אבינו, הגנה מכל פורענות שלא תגיע.\n\nתקנו חז"ל לברך בתפילת העמידה את ברכת "מגן אברהם", ובסיום ההפטרה את ברכת "מגן דוד", לומר שכשם ששמר הקב"ה על אברהם אבינו מארבע רוחות ועל דוד משש פאות כך הוא שומר על כל אחד ואחת מאיתנו.\n\nלעיתים אנו קמים בתחושה בה אנו חשופים לפגעי העולם, לסכנות ואויבים, תחושה של פחד מהעומד לקרות. תחושה כזו מפרה את שלוות יומנו, מטרידה ומוציאה אותנו מהאושר שאנו כל כך מחכים לו ורוצים בו.\n\nיש לנו לזכור שיש לנו את השומר הגדול ביותר שקיים, את "חברת השמירה" הטובה ביותר, האכפתית ביותר, האוהבת ביותר, יש לנו את בורא עולם!\n\nכפי שאמר והבטיח לנו דוד המלך ברוח קודשו: "ה' שֹׁמְרֶךָ ה' צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ: ה' יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ: ה' יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם" (תהילים קכא' ה', ז', ח')\n\nבורא עולם שומר עליך כאברהם ודוד, אל תפחד, אל תהיה מוטרד מהלא נודע, סמוך עליו, תאמין בו, הדברים הללו יסבו לך הגנה ושמירה, שמירה משש פאות העולם, שמירת מגן הדוד...\n\n*יום טוב, שבת שלום ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*       \n\nניתן לרכוש את הספר השני של  "החיזוק היומי" בטל- 0525581133             \n\n*זמני כניסת ויציאת השבת:* \n                                 \nירושלים     - 18.39-17.27\nתל אביב    - 18.40-17.42\nחיפה         - 18.39-17.32\nבאר שבע  - 18.41-17.34\nצפת          - 18.38-17.30\nאילת         - 18.42-17.35
2018-10-21 08:33:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... יב' מרחשוון*\n *פטירת רחל אימנו*\n*פטירת הרב נחום מטשארנוביל*\n\n *כוחה של דמעה*\n\nהרב נחום מטשארנוביל למד לימודי אמונה כשהיה עוד ילד צעיר מאד, מאז נחקק בו שאין לו בעולם הזה רק את הקב"ה. באותה תקופה התייתם נחום מאביו ומאמו ודודו לקחו לביתו וגידלו.\nהדוד לא התייחס אל נחום כמו לשאר הילדים, הדבר היה ניכר מאד בחלוקת הממתקים.\n\nבאחד הימים חילק הדוד ממתקים לכל ילד ולנחום לא נתן, נחום הצטער מאד, ברח לבית הכנסת, פתח את ארון הקדוש ובכה לפני הקב"ה: "ריבונו של עולם, אתה אבי יתומים, אנא תן לי דברים טובים כמו כל הילדים".\nלאחר שסגר את ארון הקודש ופנה לצאת ראה על הרצפה מטבע, הרימו והלך לקנות ממתקים. הדבר אירע פעמים מספר.\n\nבאחד הימים ראה דודו שיש לנחום ממתקים רבים, הוא ניגש אליו, סטר על לחיו ושאל: "מהיכן גנבת כסף כדי לקנות ממתקים?"\n\nהשיבו נחום: "לא גנבתי כסף, ביקשתי מהקב"ה והוא נתן לי".\nצחק עליו דודו, ושאלו: "איך הקב"ה נתן לך?"\n"בא ואראה לך", לקחו בתמימותו אל בית הכנסת, פתח את ארון הקדוש, בכה לפני השם יתברך, סגר הארון ומצא בסמוך לו מטבע של כסף.\n\nכשראה כך דודו הבין שהילד הזה צדיק גדול ומאז לא ציערו. גדל נחום הקטן, התעלה והפך לרב נחום מטשארנוביל.\n\nתפילות ותחינות רבות יוצאות מגרוננו, בקשות ורצונות שונים נחתכים בלשוננו, אולם דמעה אחת שיוצאת מעינינו יכולה להביא לנו את הישועה שכל כך ציפינו לה.\n
2018-10-22 08:37:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... יג' מרחשוון*\n*פטירת הרב יהודה צדקה (אתמול)*\n\n*מיהו ירא שמים? זה המברך לפני האכילה* \n\nבאחד הימים הגיע אל הרב צדקה תלמיד חכם לקבל את המלצתו כדי להתקבל למשרה תורנית.\nהרב צדקה לא בחן את ידיעותיו כפי שנהוג לעשות במקרים מעין אלה, אלא כיבד אותו בכוס תה.\nכשנוכח לדעת כי הבחור מברך "שהכל נהיה בדברו" מן השפה ולחוץ ובלא כוונה - סירב לחתום והתחמק מלהמליץ עליו...\n\nהרב צדקה החשיב את הברכה שלפני האכילה כחשובה ביותר, הוא הוסיף ואמר: "יראת השמים של האדם נמדדת לפי האופן שבו הוא מברך לפני האכילה - שהרי גם כשרוצה לאכול, עדיין הוא זוכר את בורא העולם ומשבחו" (על פי ברכות נ'.)\n\nיראת שמים היא הבסיס לקיום התורה והמצוות, אומנם ניתן לקיים תורה ומצוות גם כשיראת השמים רופפת אך הדברים לא יחזיקו מעמד כלל אלא אם כוונת האדם להתחזק ביראה ובכבוד הבורא.\n\nעל פי דבריו של הרב יהודה צדקה זצ"ל אפשר לומר שאם אדם סבלני בתאוותו, לא ממהר לממש את רצונותיו, עוצר מעט ומכניס את הבורא לפני הרצון שלו נחשב כי הוא ירא שמים, הזוכר את הבורא, מרוממו ומשבחו.\n\nכשלא נכנס דבר מאכל לפיך זה שעות מספר, והמנה מונחת לפניך, לפני שאתה פותח את פיך ומרגיע את רעבונך, עצור לרגע, פתח את פיך, שבח את מי שהביא לך את המאכלים, ברך אותו, ברך על המאכל, עצור את התאווה שלך וזכור את בוראך. כאן בדיוק אתה נמדד, כאן אתה מראה שאתה מרחיק את התאווה שלך ומקרב את הקב"ה.\n\nבכל פעולה שאתה פועל, בכל תאווה שאתה מתאווה, אם תעצור מעט ותתן שבח לבורא, הדבר ייחשב לך כאוצר גלום שאין לו שיעור.\nכמו שאמר הראב"ד והוסיף עליו רבי יוסף קארו בספרו "מגיד מישרים": "מי שמפסיק באמצע אכילה בעודו בגברות התאווה לאכול, וכובש תאוותו, נחשב לו כאילו התענה יום שלם..."\n\nהסרת התאווה ואפילו במעט מסבה לך קרבת אלקים, ברכה לפני האכילה, זכירת הבורא לפני רצונך יביאו אותך לקרבת אלוקים, יכניסו בך מעט מהרוח שנשמתך כל כך זקוקה לה...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*\n\n*לרכישת הספר השני של "החיזוק היומי" יש ליצור קשר בטלפון - 0525581133*
2018-10-23 08:49:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... יד' מרחשוון*\n\n *כוחה של מילה*\n\nבכפר קטן התגוררו זו לצד זו שתי חברות טובות. באחד הימים אמרה האחת לחברתה מילים שפגעו בה מאד.\n\nכשהבינה החברה הפוגעת את טעותה, הצטערה על כך וביקשה את סליחתה של חברתה, אך המילים כבר נאמרו, חברתה נפגעה והתרחקה ממנה.\n\nבצר לה היא פנתה אל אישה זקנה, החכמה של הכפר ושאלה בעצתה. הקשיבה האישה הזקנה לסיפורה והחליטה לבחון עד כמה רצינית וכנה הסליחה שלה, ועד כמה היא מוכנה להתאמץ בשביל לתקן את אשר עשתה.\n\n"מה את מוכנה לעשות כדי לזכות מחדש בחברתך?" שאלה הזקנה.\n"כל דבר! רק צווי ואעשהו!" השיבה האישה.\n\n"ישנם שני דברים קשים לביצוע שצריכים להיעשות על מנת לתקן את המעוות" אמרה לה הזקנה.\n"אני מוכנה לכל דבר" השיבה.\n\n"הלילה", אמרה הזקנה, "קחי את כרית הנוצות הגדולה והטובה ביותר שיש לך בבית ועשי בה חור קטן. ואז - עוד לפני עלות השחר, הוציאי נוצה נוצה והניחי נוצה אחת על מפתן כל בית בכפר. כשתסיימי, חזרי אליי ואומר לך מה הדבר השני שעלייך לבצע".\n\nהאישה רצה מהר לביתה, בחרה את הכרית הכי טובה שהייתה לה, פתחה בה חור, אצה לדרכה והניחה נוצה על סף כל בית בכפר. הלילה היה קר, אצבעותיה קפאו והרוח הייתה חדה. כל זאת לא מנע ממנה להשלים את משימתה כדי לכפר על המילים שהוציאה מפיה.\n\nלפני עלות השחר, הניחה את הנוצה האחרונה על סף הבית האחרון בכפר ומיהרה לבית הזקנה. "חילקתי את הנוצות לכל בית בכפר!" אמרה.\n\n"עכשיו, השלב השני - לכי ואספי בחזרה את כל הנוצות, והכניסי אותן שוב לציפת הכרית. כשתעשי זאת - הכל יחזור להיות כשהיה" אמרה הזקנה.\n\nהאישה הצעירה הייתה המומה: "לא ניתן לעשות זאת! הרוח העיפה כל נוצה מיד כשהנחתי אותה על פתח הבית. אילו ידעתי שאצטרך גם לאסוף אותן לא הייתי מניחה אותן שם מלכתחילה..."\n\n"אכן, זה נכון" אמרה הזקנה, "המילים הן כמו נוצות ברוח, ברגע שהן יוצאות מפינו - שום מאמץ, ולו גם האמיתי ביותר - לא יכול להחזירן חזרה לתוך פינו. לכן, תמיד עלינו לבחור את מילותינו בקפידה, ובמיוחד להישמר במחיצת אלו היקרים לליבנו..."\n\nמילה היא כמו נוצה העפה ברוח, כשיוצאת המילה היא עפה באוויר כמו חץ ומכלה כל שבדרכה.\n\nבמקום להיות נשלט על ידי המילים שהנך מוציא מהפה תשלוט אתה עליהן, תחשוב מעט לפני שאתה "יורה" לכל כיוון, המילים שלך יכולות לעוף ולחתוך לבבות.\n\nבורא עולם ברא עולם מדהים באמצעות מילים, השתמש במילים שלך לבנות עולמות בדמוי אנשים, תרומם אותם, תעשה את הפה שלך פתח גן עדן, פתח היוצאים ממנו רק יהלומים...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*\n\n*לרכישת הספר השני של "החיזוק היומי" יש ליצור קשר בטלפון - 0525581133*
2018-10-24 08:31:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... טו' מרחשוון*\n*פטירת הרב ישעיה קרליץ - ה"חזון איש"*\n\n*כוחה של אמונת חכמים מאמונת הבורא*\n\nבשנות הארבעים עלו לארץ בני משפחה מהונגריה והתיישבו בבני ברק. אט אט נקשרו בני המשפחה ל"חזון איש", עד שכל דבריו היו עבורם בגדר "קודש קודשים".\n\nביום שישי סמוך לכניסת השבת, התפוצץ בביתם צינור המים, וכל הבית התמלא במים. השעה הייתה דחוקה, ולא הייתה אפשרות לקרוא לשרברב לפני הדלקת הנרות.\n\nבעל הבית ניסה לסגור את הברז של המים אך ללא הצלחה והמים עלו על גדותיהם.\n\nכשראה בעל הבית את חומרת המצב רץ אל ה"חזון איש", בביטחון שהצדיק בוודאי יידע כיצד להושיעו. נכנס האיש בבהלה אל הרב והתחיל לבכות על צרתו. הקשיב ה"חזון איש" לדבריו, הבין שגם לו אין מה לעשות בשעה כזו, ושאל: "אז מה אתה רוצה שאני אעשה?"\n\n"אני רוצה שהרב יגיד שהמים יפסיקו לזרום בצינור" השיב.\n"אני אומר שהמים יפסיקו לזרום בצינור" אמר הרב. נרגע האיש ושב לביתו.\n\nכשנכנס ראה שאכן המים חדלו מלזרום בצינור. שמחו בני הבית על הנס והתכוננו לקראת שבת בשמחה ובטוב לבב.\n\nבמוצאי שבת חזר האיש אל ה"חזון איש", וסיפר שהמים הפסיקו לזרום בצינור ביום שישי, אלא שעכשיו אין להם מים.\n\nשאלו הרב: "ומה אתה רוצה שאני אעשה?"\nהשיב האיש בתמימות ואמונה: "אני רוצה שהרב יגיד שהמים יתחילו לזרום בצינור".\nאמר הרב: "שהמים יתחילו לזרום בצינור". באותו הרגע שוב חזרו המים עד שהביאו שרברב שתיקן את הנזילת המים...\n\nזהו הכח של אמונת חכמים, האיש הזה האמין בתמימות בדבריו של ה"חזון איש", בלא לדרוש ובלא לחקור אחריו, קיבל את כל דבריו באמונה שלמה כתורה מסיני, לכן זכה לראות את המופתים הללו, כי האמין בלב שלם (הרב שלום בן ציון פלמן)\n\nאדם המאמין באמונה תמימה בכוחם של הצדיקים יראה לבטח ישועות, פיהם הקדוש גוזר ובורא עולם מקיים.\nבתורה שלנו יש הבטחות רבות לאדם ההולך בדרכה, מקיים את מצוותיה ולומד את יסודותיה.\n\nאם אתה הולך לבקש ברכה מצדיק, לקבל עצה, משתטח על קברות צדיקים, אתה מראה במוחש את אמונתך בהם, אם אתה מאמין בהם תאמין במי שנותן להם את הכוח, תאמין בקב"ה, תקיים את דבריו, תעשה את רצונותיו.\n\nכל גדולי הדור הגיעו לדרגתם בזכות התורה, אף אתה, ראשית תדפדף בספר התורה, תאמין ביוצר, תאמין בכוחו לתת לך את הנכון לך.\n\nכשתראה לבורא שהוא היחיד, כשתאמין בו שהוא כל יכול, כשלא תחקור אחר מעשיו ותקבלם באהבה ובתמימות, גם אתה תוכל לומר לצינור המים להפסיק לנזול או להוציא מים, כי כוח הפה שלך קשור לאמונה שלך, והאמונה שלך תביא אותך לראות ניסים ואולי גם לעשות ניסים...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*\n\nלרכישת הספר *השני* של *"החיזוק היומי"*\nיש ליצור קשר בטלפון - *0525581133*
2018-10-25 08:49:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... טז' מרחשוון*\n*פטירת הרב שלמה קרליבך*\n\n *כף זכות*\n\nבאחת הערים באירופה קיים בית כנסת בו התושבים מתפללים עם כל הלב והנשמה.\n\nבאחת השבתות הגיע לתפילת שחרית הרב שלמה קרליבך.\nכשהגיע נוכח לדעת כי החזן גרוע, ללא קול, אינו זוכר את המנגינות ואינו מבטא את המילים טוב.\n\nסיפר הרב שלמה: "ממש לא רציתי להתפלל איתו... הייתי בטוח שהוא אדם עם הרבה כסף, יש לו אזכרה והוא נתן סכום כסף לבית הכנסת ולפיכך נתנו לו להתפלל... ממש גועל נפש.\n\nעמדתי בפינה והתפללתי לעצמי. אבל מה אפשר לעשות, כשמוציאים ספר תורה מוכרחים להתקדם, מי לא רוצה לנשק את הספר תורה?\n\nכשניגשתי לארון הקודש לנשק את ספר התורה, ראיתי ששני אנשים מחזיקים בחזן. שאלתי אותם: 'האיש לא יכול ללכת?' והם השיבו: 'לא, אתה לא מכיר אותו? הוא החזן העיוור...'\n\n"הוא היה חזן ראשי בלמברג, היה לו קול כמו הלויים בבית המקדש. הוא היה באושוויץ חמש שנים, ומרוב המכות והעינויים שעבר אין לו עיניים, אין לו קול, וגם שכח את מילות התפילה... והיום ביקשו ממנו שיעבור פעם אחרונה לפני התיבה..."\n\nהמשיך הרב שלמה וסיפר: "אם הייתי מתפלל מאה שנה את תפילות יום הכיפורים לא הייתי יכול להתפלל כמו שהוא התפלל אז בשבת בבוקר...\n\nאיך לא הרגשתי את עומק התפילות שלו? באותם רגעים רציתי להעלם. חשבתי איך אני חיצוני ללא כל פנימיות. עמדתי ולא ידעתי מה לעשות עם עצמי.\n\nבינתיים החזן התקרב עם שני האנשים, וכל אחד מהמתפללים מנשק את ספר התורה. כשהוא עבר על ידי, במקום לנשק את ספר התורה נישקתי את ידיו...\n\nשאל החזן את האנשים שהחזיקו אותו: 'מי זה שנישק את ידי?'\n'זהו רבי שלמה קרליבך' השיבו.\n'רבי שלמה, אני אוהב את הניגונים שלך' הוא אמר לי,\nבאותה השניה החזן העיוור החזיר את נשמתי..."\n\nרבי שלמה שהה בעיר וטייל עם החזן העיוור מידי פעם.\nבחלוף חודשים מספר הוא טילפן לבית העיוור לדרוש בשלומו, אשתו ענתה ואמרה: "רבי שלמה, החזן העיוור קיבל תפקיד חדש, הוא עכשיו חזן בגן עדן, מנגן בקולו הערב לכל יושבי מרום..."\n\nאם אנו היינו בבית הכנסת הזה, עם החזן הזה, האם היינו מתנהגים אחרת? רוטנים ומדברים סרה עליו או דנים לכף זכות?\n\nשאלות אלו ושאלות אחרות עומדות מולנו מידי פעם, ולעיתים לאחר מעשה אנו רואים דברים שונים מאלו שחשבנו.\n\nכולנו רוצים שאחרים ידונו את מעשינו לזכות, שלא ישפטו אותנו לפי מראה עיניים, אלא ייכנסו לנעלינו ויראו עם מה אנו מתמודדים, רק אז ידונו אותנו, אז הראייה שלהם תהיה שונה.\n\nאנו מצווים לאהוב את האחר כמו שאנו אוהבים את עצמנו, אחד הדברים הוא לדון לזכות, לא לשפוט לפי מראה עיניים, ובעצם... לא לשפוט כלל.\n\nנהיה עם ראייה טובה על מעשי חברינו, לא נטיח בהם אשמה ובוז על מעשיהם טרם נכנסנו לנעליהם, יתכן שאם ננעל את נעליהם נראה תמונה שונה.\n\nבורא עולם דן כל אחד מאיתנו כי הוא יודע את מצבנו, בוחן כליות ולב. אל תיקח את תפקיד השופט מהמלך, אל תשפוט את מעשי האחר, הסתכל על מעשיו בראייה טובה.\n\nאם נתקלת חלילה במעשה שנראה לך כלא ראוי, אל תדון את עושיו לשלילה, נסה ברוב עוז ותעצומות לדון את חברך לזכות, יבוא יום ובורא עולם יתנהג בדיוק כמוך וידון אותך לזכות שתביא אותך אל שערי גן עדן...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*\n\nלרכישת *הספר השני* של "החיזוק היומי" יש ליצור קשר בטלפון - *0525581133*
2018-10-26 09:12:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... יז מרחשוון*\n *פרשת - "וירא"*\n *לא לנתק את השרשרת*\n\nבאחד הימים יוסף הכהן החליט לקנות עז חולבת. רכוב על חמורו הגיע לכפר, קנה עז ותלה על צווארה פעמון. את הפעמון קשר לחבל ואת החבל לזנב החמור, וכך היה רגוע, שכל עת שהוא שומע את הפעמון מקשקש העז פוסעת אחריו, בדרך זו התקדם יוסף אל עירו שמח וטוב לב.\n\nבדרכו חזרה משך יוסף את תשומת לבם של שלושה גנבים, הם ראו אדם, אחריו עז ולפעמונה מחובר חוט המחבר לזנב החמור שעליו הוא רוכב.\n\nאמר הגנב הראשון: "מסוגל אני לגנוב את העז".\nאמר הגנב השני: "אני מסוגל לגנוב את החמור שהוא רוכב עליו".\nהשלישי אמר: "את העז והחמור אתם יכולים לגנוב? אני מסוגל לגנוב את הבגדים של הרוכב".\n\nהלך הגנב הראשון, התיר את הפעמון מצוואר העז, תלהו בזנב החמור ומשך את העז אחריו. יוסף לא שם לב, הוא המשיך לשמוע את קשקוש הפעמון ולא חשד בדבר, בטוח היה שהעז מהלכת בעקבות החמור.\n\nלאחר כברת דרך פנה הגנב השני אל יוסף: "אמור נא לי אדוני, האם אופנה חדשה היא לתלות פעמונים בזנב החמור?" הביט יוסף אחוריו ונחרד: העז נעלמה!\n\nאמר לו הגנב: "ודאי לא הספיק הגנב להרחיק לכת, רוץ ותפוס אותו ואני אשמור על חמורך". רץ יוסף לחפש את הגנב אך לא מצא לא את העז, לא את השומר ולא את החמור.\n\nבכבדות המשיך יוסף, אך הפעם קשה הייתה הדרך, החום היה כבד, צערו הכביד עליו והוא שרך את רגליו לעבר עירו.\n\nבדרכו ראה יוסף באר מים והחליט לעצור ולהתרענן. לצידו ראה אדם בוכה, שאל אותו יוסף: "מה לך, מדוע אתה בוכה?" סיפר האיש שהתכופף לבאר להרוות את צימאונו וצרור כספו נפל מחיקו למעמקי המים. "יום פגעים הוא, גם לי נגנבו היום עז וחמור" אמר יוסף.\n\nהשיב האדם: "עז וחמור? הבלים! תוציא לי את ארנקי מהבאר ואתן לך בשכרך דמי עז וחמור גם יחד", התקווה החלה לפעם ביוסף, הוא פשט את בגדיו ונכנס לבאר, אך חיפושו לא העלה דבר. כשיצא מהמים לא מצא לא את האדם ולא את בגדיו...\n\nיוסף היה שאנן. אם היה מעיף מבט מדי פעם לראות אם העז אחריו, היה חוזר לביתו שמח וטוב לב, אך הואיל וסמך על הפעמון ולא חשד באפשרות גניבה הפסיד את כל אשר לו... (תנא דבי אליהו, 'אמונה שלמה')\n\n"כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט..." (בראשית יח', יט')\n\nבורא עולם נתן לאברהם הבטחה שהוא יהיה לגוי עצום ורב, ויתברכו בזכותו כל משפחות האדמה, מדוע? כי ידע שהוא ינחיל לבניו אחריו את דרך ה', לעשות צדקה ומשפט.\n\nאנו נבחרנו להיות ממשיכי דרכו של אברהם אבינו, אולם האם אנו מנחילים את מסורת אבותינו לילדינו, לדורות הבאים אחרנו, לנו עצמנו?\n\nכל אחד מאיתנו יכול להיות יוסף הכהן, "רוכבים על חמורנו" - עסוקים בענייני העבודה והבית, שאננים למה שקורה עם ילדינו, רגועים מ"קול הפעמונים" שברקע ולא חושבים שמשהו עלול להתרחש, הרי "שומעים אנו הפעמונים" - הילדים הולכים בעקבותינו...\n\nאך בינתיים עלול לבוא משהו או מישהו ולהדיחם - הסביבה, המדיה, היצרים. עד שמישהו או משהו יסב את תשומת לבנו, חלילה יכולים אנו למצוא את עצמנו ללא "עז".\n\nכדי לשמור על עצמנו, על ילדינו, על משפחתנו, נביט מידי פעם לאחור, נבדוק מה איתם, נתעניין, כדי שנוכל לנופף ב"דגל" של אבותינו בגאון, כדי שלא נהיה אלו שנעצור את שרשרת הדורות.\n\nנשמור על עצמנו ובעיקר על ילדינו, ניתן להם חום ואהבה, ננחיל להם ערכים ודרך ארץ, נביא אותם להיות עוד חלק בשרשרת הארוכה בת אלפי השנים של העם הנבחר...\n\n*יום טוב, שבת שלום ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*\n\n*ניתן לרכוש את הספר השני של  "החיזוק היומי" בטל- 0525581133*            \n\n*זמני כניסת ויציאת השבת:* \n                                 \nירושלים     - 18.32-17.19\nתל אביב    - 18.33-17.34\nחיפה         - 18.32-17.24\nבאר שבע  - 18.34-17.27\nצפת          - 18.31-17.22\nאילת         - 18.36-17.28
2018-10-28 08:45:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... יט' מרחשוון*\n\n *שרשרת של ידיים*\n\nבאחד הימים הזמין רוני ספר תורה מסופר סת"ם. בחלוף חודש ימים נכנס רוני אל הסופר וראה ערמת יריעות קלף.\nהתפעל רוני ואמר: "איזה יופי של כתב, אלו יריעות מהודרות, האם כבודו מניחן אחת על השנייה?"\n\nחייך הסופר והשיב: "לא רוני, אסביר לך: את ספר התורה כותבים על יריעות ולאחר מכן תופרים אותן בגידים. בספר תורה יש 245 עמודות הפרוסים על 62 יריעות, כל יריעה מכילה בממוצע ארבעה עמודות".\n\n"אני לא מבין" אמר רוני, "מדוע לא מניחים את היריעות אחת על השנייה, מדוע צריכים לתפור אותן?"\n\nהשיב הסופר: "שאלה יפה שאלת, ידוע שספר תורה מכוון כנגד עם ישראל. אמר אחד החסידים שכל יריעה מסמלת חלק בעם ישראל, אם נשאיר כך את היריעות, ספר התורה ייפסל, אך כשתופרים את היריעות מחברים את ישראל אחד לשני, כך ספר התורה כשר, אפשר לקרוא בו, הוא הופך ברגע מפסול לקדוש..."\n\nכדי להכשיר ספר תורה צריך לתפור אותו, לחבר את היריעות, להפוך אותו מסתם ספר פשוט לספר קדוש.\n\nכל אחד מאיתנו הוא אדם בפני עצמו, מכלכל את עצמו, דואג לעצמו, חי את חייו. אך אנו כעם ערבים אחד כלפי השני, מחוברים לכלל האנשים גם אם לא כל כך רוצים בכך.\n\nכדי להיות ספר תורה קדוש, כדי להיות עם מלוכד ומאוחד צריכים אנו לתפור את "היריעות" השונות שבעם, לאחד את הפלגים, להכיל גם את מי שכל כך שונה מאיתנו.\n\nהדבר כלל לא פשוט, "לחבר ביני לבין האחר? בקושי עם משפחתי אני מסתדר..." אומרים.\n\nכשם שכדי לחבר את היריעה צריך להכניס מחט, לפצוע ולתפור, כך גם אתה, כדי לחבר את עצמך לאחר חייב אתה "לפצוע" את עצמך, לוותר, לשמוע, להכיל, להוריד את האגו.\n\nאחדות העם תביא אותך להצלחות רבות, התאחד עם משפחתך, תכיל את השונה ממך, תראה לבורא עולם שבניו חשובים לך, עם דרך כזו תוכל לנצח בכל דבר.\n\nגם אם מעשיך לא של גדולי הדור, עם אחדות ואהבת האחר תוכל לנצח ולהצליח...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*\n\n\n*לרכישת הספר השני של "החיזוק היומי" יש ליצור קשר בטלפון - 0525581133*
2018-10-29 08:51:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כ' מרחשוון*\n *פטירת הרב שלום מקאמינקא*\n\n*כל מה שעושה הקב"ה לטובה הוא עושה*\n\nאברך אחד הגיע לפני הרב שלום מקאמינקא זי"ע ובכה בפניו על חייו הקשים ועל הייסורים הרבים הבאים עליו.\n\nהשיב לו הרב: "תלמיד חכם אתה, והרי יודע אתה שכל מה שעושה בורא עולם הכל לטובה".\n\nאמר לו האברך: "על מה הרב מדבר? וכי אפשר להתכחש למציאות הדברים כי רע ומר חלקי?"\nהשיב לו הרב: "ישנם סוגים רבים של משקאות חריפים, עראק, קוניאק, ווסקי ועוד. אם יבוא אדם שלא מכיר בטבעם וישתה מהם, הרי שיקיא את הכל ויצעק: 'מה זה המשקה החזק והמר הזה?'\n\nלעומת זאת כשיבוא מישהו המבין במשקאות וישתה מהם, יתחיל לשבח את המשקה, ויבקש לשתות עוד. למה? וכי המשקה לא מר לו? אלא הוא יודע שהמשקה הזה בסופו של דבר משמח, מביא לאדם שמחה והרגשה טובה. אמנם בהתחלה המשקה מר, אבל הוא מלכתחילה מרגיש את ההרגשה הסופית שתהיה לו.\n\nכך גם אתה, נכון שעכשיו מר וקשה לך, אבל תדע לך שהמרירות הזו תביא לך בסוף שמחה ואושר, לכן כבר מעכשיו אתה צריך להיות שמח..."\n\nאמר רבי עקיבא: "כל מה שהקב"ה עושה לטובה הוא עושה" - רבי עקיבא לא אמר שמה שהבורא עושה הוא "טוב", אלא "לטובה".\n\nרבי עקיבא היה מודע לכך שיש רע, שיש ייסורים וכאבים בעולם, ובאמת ישנם דברים פחות טובים, אבל "הכל לטובה" - התכלית היא טובה, התוצאה הסופית תהיה מבורכת.\n\nלא תמיד הכל הולך לנו חלק, לא תמיד הכל טוב, אבל הכל לטובה. גם אם רע, ואפילו אם חלילה רע מאד, נזכור תמיד שאין זה מקרה, מזל רע או צירוף של נסיבות לא טובות. עלינו לדעת שיש לנו אבא אוהב, אבא שעינו פקוחה עלינו וידו הטובה מנחה אותנו לטובתנו.\n\nיש פעמים בהן הבורא נותן לנו את ידו, פעמים הוא נושא אותנו על כתפיו, יש פעמים שמקבל את תפילתנו ויש פעמים שדוחה אותה, יש פעמים שהוא מביא עלינו ייסורים ותוכחות, אך תמיד - "לטובה הוא עושה".\n\nאם היית יודע מראש שכל כאב וקושי יביא בסופו מזור והצלחה לא היית מרגיש את הקושי, ולא היית חש את הכאב. אולם כך באמת הוא הדבר, הקושי והכאב תחילתם ייסורים אך סופם ישועה והצלחה. הדבר רק מוסתר ממך, אך עם אמונה וביטחון כל קושי שחלילה יבוא עליך יהיה בעיניך כיין ישן, תחילתו מר אך סופו מתוק מדבש... כי הכל לטובה...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*\n\nלרכישת *הספר השני* של "החיזוק היומי" יש ליצור קשר בטלפון - *0525581133*
2018-10-30 09:00:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כא' מרחשוון*\n\n *מילה השווה חיים*\n\nאחד הבחורים בישיבתו של הרב יצחק הוטנר התקשה מאד בלימוד, כתוצאה מכך ביטחונו העצמי ירד, הוא התדרדר מטה מטה, עד שעמד בסכנת עזיבה את דרך התורה והמצוות.\n\nבאחד הימים לימד הרב הוטנר שיעור בגמרא ואותו בחור הקשה קושיה שנראתה פשוטה ביותר. הרב הוטנר הגיב כאילו נשאלה קושיה יוצאת מגדר הרגיל ולכל אורך השיעור הזכיר שוב ושוב את אותה הקושיה בהתפעלות יוצאת דופן. המחמאות הללו מאדם גדול שכזה נתנה לאותו הבחור דחיפה עצומה, ושיפרה את ביטחונו העצמי. נבלמה הדרדרותו של הבחור, וחלה תפנית מדהימה בביטחונו העצמי, ברמת הלימודים ושמירת המצוות.\n\nמשפחתו של אותו בחור הגדירה את הצלחתו של הרב הוטנר עם בנם כלא פחות מ"תחיית המתים". בכוח מחמאותיו נתן הרב לבחור ביטחון וידיעה שהוא מסוגל ללמוד, והעניק לו את הדחיפה שהצילה את חייו הרוחניים...\n\nלהחיות מתים זוהי יכולת של בורא עולם, הוא מחייה את הגוף המת. אנו כבני אדם יכולים להחיות את הנפש המתה בתוך הגוף, לתת כוחות ותקווה למרי נפש.\n\nאם חלילה אדם נכשל, נפל, או הפסיד ומרגיש בעקבות זאת חסר ערך והתלהבות, אתה הקטן יכול במילים שלך, בחיוך, בהכלה להרים אותו מאשפתות, לתת לו תקווה ולהכניס בו רוח חדשה.\n\nמספר מילים טובות ומפרגנות, עידוד ואכפתיות יכולות להביא אותך לדרגתו של הבורא - להחיות מתים, להדליק נפש כבויה, לתת כוחות לנפש מיואשת ונטולת תקווה.\n\nיש בך את היכולת לתת לאחר את הדחיפה לשינוי, אל תמעיט בה, השתמש ביכולת הדיבור שלך להרים אדם מבור עמוק אל הר גבוה, אל תתקמצן במילים, מילה טובה שווה לפעמים חיים שלמים...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*\n\n\n*לרכישת הספר השני של "החיזוק היומי" יש ליצור קשר בטלפון - 0525581133*
2018-10-31 08:39:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כב' מרחשוון*\n *פטירת ישכר דב רוקח מבלז*\n *מעלת שולחן השבת*\n\nבעת ששהה רבי ישכר דב בעיר ראצפרט התגורר במקום סוחר שעזב את כל עסקי מסחרו לטובת שימושו של רבי ישכר דב, בכל הזמן ששהה הרב בראצפרט שירתו האיש ודאג לכל מחסורו.\n\nלפני שעזב רבי ישכר דב את ראצפרט הוא ציווה כי ייקחו את השולחן עליו ערך את ארוחתו בלילות שבת קודש בעת שהותו בראצפרט ויפרקו אותו. את ארבעת רגליו ציווה לחבר לארבע הפינות שבבימת בית הכנסת בו נהג להתפלל, ואילו את השולחן עצמו ציווה לחצות לשני חלקים, חלק אחד לתת לבעל האכסניה בה שהה בגלותו ואת החלק השני לתת לסוחר שתמך בו ושימש אותו בעת שהותו בעיר. עם נתינת השולחן לסוחר אמר לו רבי ישכר דב: "אתה עוד תצטרך את זה".\n\nשנים חלפו, מלחמת העולם השנייה עברה על אדמת אירופה וקרעה אותה לגזרים. לאחר המלחמה הגיע בחור בלגי שמקורו בהונגריה לביקור שורשים בארץ אבותיו ובדרכו הגיע גם לראצפרט, שם פגש מטייל מבוגר שסיפר לו כי הוא זה ששימש את רבי ישכר דב בעת שהותו בראצפרט וקיבל ממנו חצי שולחן.\n\nהוסיף האיש וסיפר לתייר: "עם כיבוש הונגריה על ידי הנאצים אגרתי כמות גדולה של מזון בתוך ביתי, סגרתי את החלונות והדלתות, ואל פתח הבית הצמדתי במסמרים את חצי השולחן אותו קיבלתי מרבי ישכר דב שישמש עבורי לביצור ומגן על הפתח.\n\nבמשך כחצי שנה היייתי כלוא בביתי כשבחוץ קרבות עזים. כעבור חצי שנה הסרתי את מחצית השולחן ויצאתי מפתח ביתי. באותו הרגע גיליתי עיירה חרבה ורק ביתי המוגן על ידי השולחן של רבי ישכר דב עמד שלם ללא נזק כלל..."\n\nחתיכת קרש הצילה בית שלם מהפגזות, היתכן? לא הקרש הציל את הבית ויושביו אלא מה שהיה על הקרש - שולחן שבת מלא במטעמים, שירים ודברי תורה.\n\nיום שבתון היה אתמול, יום בו המשק שבת, יום שבתון יש בכל שבוע, יום בו המלך שבת ונתן לנו זכות והצלה לשבות יחד איתו ביום השביעי, לעשות אותו יום מיוחד, יום משפחתי, יום רוחני יותר.\n\nאחד הסממנים של היום הזה הוא שולחן השבת, על השולחן השבת עובר כל השבוע שעבר עלינו, ריחות של אוכל הקיימים רק בשבת, שירי שבת ופנינים מפרשת השבוע. עם שולחן כזה אפשר לנצח מלחמות, עם שולחן כזה אפשר לשאוב כוח וקדושה לשבוע חדש.\n\nלא בכל יום יושבים כולנו סביב שולחן אחד, הדבר קורה בשבת, כולנו מסובים בחוויה נעימה ומלכדת.\n\nננצל את היום הזה, את השולחן הזה לשולחן מלכד, מעורר וקדוש, נשאב ממנו ערכים ושמחה, נתקרב ונתגבש. לא נהפוך אותו לסתם שולחן חולין, נכניס בו מטעמים בדמוי שירים ופרפראות, מילים מפרגנות ואהבה, נעשה את שולחן העץ שלנו שולחן חיים, עץ חיים, עץ שיכול להביא אותנו אל החיים האמיתיים.\n\nשולחן השבת שלך הוא לא סתם שולחן עץ, הוא שולחן שיביא לך הרבה ישועות וניסים, עשה אותו שולחן מלכים, שולחן שיביא אליו את מלך מלכי המלכים...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*\n\n*לרכישת הספר השני של "החיזוק היומי" יש ליצור קשר בטלפון - 0525581133*
2018-11-01 08:42:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כג' מרחשוון*\n\n*נצל את החיים שלך, אל תפספס אותם*\n\nהיה זה אחד הימים הקרים בשנה, בשעת בוקר הומה אדם, נעמד אדם אחד בתחנת הרכבת בוושינגטון והחל לנגן בכינור. הוא ניגן שש יצירות של באך במשך כשעה.\n\nשלוש דקות חלפו ואדם בגיל העמידה הבחין במוזיקאי המנגן. הוא האט את הילוכו, נעצר לשניות מספר ואז מיהר לדרכו.\n\nדקות מספר לאחר מכן קיבל הכנר את הדולר הראשון שלו - אישה השליכה את הכסף לקופה מבלי לעצור, והמשיכה ללכת.\n\nבחלוף מספר דקות אדם אחר נשען כנגד הקיר והאזין. האיש הציץ בשעונו והחל לצעוד, הוא מיהר לעבודתו.\n\nמי שהעניק את תשומת הלב הרבה ביותר היה ילד בן שלוש. אימו משכה אותו משם אבל הילד נעצר להביט בכנר. לבסוף האם דחפה את הילד שהמשיך לצעוד כשראשו פונה אל הכנר. כך קרה עם עוד מספר ילדים.\n\nבמשך אותה השעה בה ניגן המוזיקאי, רק שישה אנשים עצרו לזמן מה. כעשרים אנשים נתנו לו כסף והמשיכו לצעוד בקצב הרגיל. הוא צבר שלושים ושתיים דולרים. \n\nכשסיים הכנר לנגן והשתררה דממה, אף אחד לא שם לב, אף אחד לא מחא כפיים, אף אחד לא הכיר שהיה כאן מישהו לפני רגע...\n\nאף אחד לא ידע, אבל הכנר היה ג´ושוע בל, אחד מגדולי המוזיקאים בעולם. הוא ניגן מספר יצירות מהמסובכות ביותר שנכתבו אי פעם, בכינור ששוויו שלוש וחצי מיליון דולרים.\nיומיים קודם ג´ושוע בל ניגן בפני אולם מלא עד אפס מקום בבוסטון. כרטיס עלה כמאה דולרים.\n\nג´ושוע בל ניגן כאלמוני בתחנת הרכבת, הדבר אורגן על-ידי עיתון הוושינגטון פוסט כחלק מניסוי חברתי בתפיסה, טעם ועדיפויות של בני האדם...\n\nערך החיים הוא הערך העליון הקיים בעולם, לא לחינם אמרו חז"ל: "כל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא" (סנהדרין ד', ה')\n\nאולם האם אנו מקיימים את החיים שלנו? מנצלים אותם? או מעבירים אותם בלחץ ובעצם מפספסים אותם?\n\nהחיים שלנו מלאים בלחץ וחוסר סבלנות, כל אחד מאיתנו צריך לחשוב אם הוא היה נמצא באותו בוקר בוושינגטון, מה היה עושה? אולי גם לנו לא היה זמן לעצור...\n\nאם אין לנו זמן לעצור ולהאזין לאחד המוזיקאים הטובים ביותר בעולם, המנגן את המוזיקה הטובה ביותר שנכתבה אי פעם, כמה דברים אחרים אנחנו מפספסים?\n\nהחיים הם "סיר לחץ", בדרך כלל המאכל הנמצא בסיר הלחץ יוצא רך וטעים, אבל "סיר הלחץ" של החיים יוצר חיים מלאים בזמן ללא זמן בכלל - ללא זמן ליהנות מהחיים, ללא זמן לעשות דברים שאתה רוצה לעשות ולא שכופים עליך לעשות, לממש את המטרה שלשמה הגעת לעולם, להוסיף לך ל"שק" המצוות עוד מצווה וחסד בכל יום.\n\nיש לך חיים שלמים ליהנות מהדברים היפים שבהם, תנצל אותם, אל תפספס את הטוב שבהם, אל תגיע לשארית חייך בתחושת פספוס, תחושה שלא תוכל להחזיר.\n\nיש "מנגינות" רבות המתנגנות לידך, הטה אוזן, אל תפספס אותן...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*\n\n\n*לרכישת הספר השני של "החיזוק היומי" יש ליצור קשר בטלפון - 0525581133*
2018-11-02 09:13:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כד' מרחשוון*\n \n *פרשת - "חיי שרה"*\n*מעלת כשרות המאכלים וברכתם*\n\nבאחד הימים הזדמן ה"חפץ חיים" לעיירה אחת, הסווה את פניו ולא אמר את שמו ברבים.\n\nבליל שישי ישב בקצה השולחן ולמד. בסיום התפילה ביקש מאחד מבעלי הבתים להזמינו לסעודת שבת והוסיף: אני ה'חפץ חיים'".\n\nנדהם האיש ושאל: " מדוע הסתרת את עצמך ולא גילית זאת ברבים?"\n\nהשיב ה"חפץ חיים": "כשלבן הזמין את אליעזר לאכול בביתו אמר לו אליעזר: 'אני עבדו של אברהם, אני נזהר בכשרות המאכלים'\n\nאף אני" המשיך ה"חפץ חיים": "כל הזמן אני מונע את עצמי מפרסום, אבל כשמזמינים אותי לסעודה אני מגלה את זהותי כדי שלא יכשילוני במאכלים שיש בהם פקפוק".\n\nאליעזר עבד אברהם נכנס אל ביתו של לבן, מיד הגישו לפניו מאכלים - "וַיּוּשַׂם לְפָנָיו לֶאֱכֹל וַיֹּאמֶר לֹא אֹכַל עַד אִם דִּבַּרְתִּי דְּבָרָי וַיֹּאמֶר דַּבֵּר וַיֹּאמַר עֶבֶד אַבְרָהָם אָנֹכִי" (בראשית כד', לג'-לד')\n\nלבן אמר לאליעזר – "שב תאכל!" ואליעזר השיב: "לֹא אֹכַל עַד אִם דִּבַּרְתִּי דְּבָרָי", עד לאחר שאברך.\nלבן לא התרגש: "וַיֹּאמֶר דַּבֵּר - תגיד מהר ובקיצור מה שאתה חייב ותאכל"...\n\nהיצר של האדם מנחה אותו כמו לבן: "נו, אחת ושתיים, תברך מהר, ללא כוונה, ללא מחשבה, ללא בדיקת המאכל".\n\nאולם אליעזר השיב: "לא! עֶבֶד אַבְרָהָם אָנֹכִי - אצלנו הברכה היא דבר חשוב, לא חוטפים ברכה, אלא מברכים ברכה" (על פי רעיון של 'ילקוט הגרשוני')\n\nאליעזר עבד אברהם, ה"חפץ חיים" וגדולים אחרים הקפידו לבדוק מה הם מכניסים לפיהם ואיך הם עושים זאת.\n\nהגוף של האדם הוא לא עוד פח שמכניסים אליו מזון, הוא לא מערבל או מטחנת מזון, הוא מכונה "להתפלת מים" - הוא מקדש את המזון ומתקנו.\n\nכשאתה בורר את מאכליך, מברך עליהם בכוונה, אתה מתקן את המאכל, מעלה אותו בדרגה ומקדש את גופך הגשמי.\n\nאם רוצה אתה להיות "עבד אברהם" צריך אתה לטהר את מחשבתך לפני האכילה, להתרכז מספר שניות ולברך בכוונה.\n\nלעיתים רצים אנו לקבל סגולות וברכות לרפואה שלמה, ברכה לפני המאכל תעשה את אותה הפעולה טוב יותר.\n\nכשברכת על האוכל אתה קידשת אותו, קידשת את גופך, הבאת לו מזור ואריכות ימים.\n\nאכול לשובע נפשך, תשביע את הנפש שלך, לא רק את הגוף... לבריאות...\n\n*יום טוב, שבת שלום ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*\n\nניתן לרכוש את הספר השני של  "החיזוק היומי" בטל- 0525581133\n\n*זמני כניסת ויציאת השבת:* \n                                 \nירושלים    - 17.26-16.13\nתל אביב   - 17.27-16.28\nחיפה         - 17.26-16.18\nבאר שבע  - 17.28-16.21\nצפת          - 17.24-16.15\nאילת         - 17.30-16.22
2018-11-04 08:39:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כו' מרחשוון*\n\n *הארת פנים*\n\nבשעת פטירת אשת נעוריו של הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, ירד הרב\nמהקומות העליונות של בית החולים ופגש את אחד מתלמידיו.\nהתלמיד שלא ידע מאומה על פטירתה של הרבנית, אץ לקראת רבו, ובישר לו בשמחה על הבת שנולדה לו לפני זמן מה...\n\nבאותו הרגע הרב שלמה זלמן עטה את עצמו בצהלת פנים, שמח עם תלמידו, איחל לו במאור הפנים מזל טוב, התעניין בשלום אשתו היולדת ובשלום בתו התינוקת, והמשיך לשאלו אם בכוונתו לשלוח את אשתו לבית החלמה ליולדות.\n\nלאחר מכן נפרד הרב ממנו לשלום בשמחה גדולה, ללא שהיה ניכר כלל על פניו דבר מה מאבלו ומיגונו הכבד.\n\nכעבור ימים מספר, הגיע אותו אברך לבית הרב, וביקש את סליחתו על שהטריח עליו והטרידו בדבריו בעוד מתו מוטל לפניו.\n\nאולם הרב אמר: "איני מבין כלל במה המדובר... דע לך כי פטירת רעייתי היא בעייתי הפרטית בלבד, ובעיה פרטית של אדם בחייו אינה צריכה להעיב על שמחתו של הזולת. צריך כל אדם להכיר את מקומו גם בשעת צער ויגון חלילה..."\n\nאומרת המשנה במסכת אבות (א', טו'): "וֶהֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת".\n\nפירש המאירי: "אפילו לא היה לבך שמח בכך, הראה את עצמך לפניו כשמח על ביאתו, עד שיהא סובר שפניך מצהיבות לשמחתך מחמת בואו" ('ופריו מתוק')\n\nלא פעם אנו נתונים למצבי רוח, לא הסתדרו לנו הדברים כפי שתכננו, מצב הרוח יורד, הפנים נפולות והראש מדמיין את העתיד המר.\n\nאומר לנו המאירי: "אפילו אם הנך עצוב והלב דואב, אל תראה זאת לאחרים, נהפוך הוא, הראה פנים צוהלות כאילו זכית בפרס גדול, תהיה שמח כאילו ראית אדם חשוב".\n\nאם הנך ביום אפור אל תצבע את הסביבה באותו הצבע, אף אדם לא אמור להרגיש כמוך.\n\nתמיד תוכל לשתף אדם בדברים העוברים עליך כדי להקל על מצב רוחך, אך את פניך תשאיר צוהלות, תקרין לסביבה אור.\n\nכשאדם מרגיל עצמו לחייך הוא יכול בעזרת החיוך המאולץ להוציא עצמו מכל מועקה, הוא מכריח את עצמו להיות שמח, הוא מכריח את הגוף שלו להשתנות.\n\nפניך הם מראה, תאיר פנים תקבל הארת פנים, תאיר פנים תרפא את נפשך, תאיר פנים תרפא את נפש חברך...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*\n\n✨✨✨✨✨✨✨\n*ניתן להזמין את הספר השני של ה"חיזוק היומי" המכיל כ - 500 עמודים מחזקים ומעודדים*\n\n*בטלפון - 0525581133*\n✨✨✨✨✨✨✨
2018-11-05 08:40:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כז' מרחשוון*\n\n*מדבר שקר תרחק ותדבק במידת האמת*\n\nבאחד הימים ישב ה"חפץ חיים" זצ"ל, ולמד בביתו. על שולחנו היו מונחים שלושה ספרים.\n\nכשסיים ללמוד מיהר לשיעורו, פנה לבתו הקטנה וביקש ממנה להחזיר את הספרים למקומם.\n\nאמרה הילדה: "טוב, בסדר". המתין ה"חפץ חיים" וראה שבתו משתהה ואינה מחזירה את הספרים וביקש ממנה שוב.\n"בסדר גמור, אבא" אמרה הילדה, "רק אסיים לשחק את המשחק ואחזיר לארון אפילו מאה ספרים", אמרה והמשיכה לשחק.\n\nה"חפץ חיים" עזב את ביתו והלך לישיבה. אחרי זמן מה, כשסיימה את משחקה, ניגשה הילדה לשולחן, ולהפתעתה ראתה שמונחים שם מאה ספרים! ה"חפץ חיים" לא למד במאה ספרים, הוא רק הוציא מאה ספרים מן הארון והניחם על השולחן.\n\nכשחזר ה"חפץ חיים" הביתה שאלה אותו בתו: "אבא, לשם מה הוצאת את כל הספרים הללו מהארון?"\n\nהסביר לה אביה במתק לשונו: "פשוט מאד, לא רציתי שהדברים שאמרת יהיו דברי שקר. את אמרת שתכניסי לארון 'אפילו מאה ספרים', ועל השולחן היו באותה שעה שלושה ספרים בלבד. שמתי עוד תשעים ושבעה, כדי שיהיו מאה, ולא תוציאי דבר שקר מפיך..." ('נתיבי אור')\n\nלעיתים מתוך עייפות או סתם עצלנות אנו מוציאים דברי שקר מפינו, תולים את השקר בעצלות, מגבים השקר במעטפת לבנה וחיובית.\n\nכדי להיות אדם הדבק באמת צריך אתה לרדוף אחריה, לשים אותה למטרה, לנווט את הפה שלך, את היום שלך בדרך האמת.\n\nכשתעשה זאת ותהיה אדם נאמן ואמיתי תצבור כבוד והערצה, תהיה בעל שם טוב, שם שיוביל אותך אל דרך האמת.\n
2018-11-06 08:35:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כח' מרחשוון*\n\n *חזק את השורשים שלך - את האמונה שלך*\n\nשני חברים הלכו בשדה וראו שיח גדול. שאל האחד את רעהו: "אמור נא לי, מה גובהו של השיח?"\nחישב רעהו את השיח ואמר: "גובהו כקומתי - מטר ושבעים".\n"ואני אומר, שניים וחצי מטרים! שניים וחצי, לא פחות. אתערב על מאה שקלים!" אמר.\nהסכים חברו, הרווח היה בטוח, הוא מיהר לביתו להביא סרט מדידה.\n\nחברו לעומתו מיהר והביא מעדר חפר כמטר לעומק. מסועפים היו השורשים, עמוקים ומושרשים, וכשחברו הגיע עם סרט המדידה - נאלץ להודות בהפסדו ולשלם את דמי ההתערבות... הבין שהופל בפח, אך ניחם עצמו שהינה למד תחבולה. אם ישתמש בה בתבונה ישיב לעצמו את דמי התערבותו בכפליים.\n\nלימים הלך אותו מפסיד עם חבר אחר והחליט לעשותו קורבן. עברו השניים ליד שדה קמה. גבוהות היו השיבולים, והלה שאל את חברו: "אמור נא לי, מה גובהן של השיבולים?"\nהשיב חברו: "השיבולים מגיעות לי עד המותן, כמטר גובהן".\n\nחברו המתחכם לגלג ואמר: "יותר ממטר וחצי גובהן, לא פחות, מוכן אני להתערב איתך על מאתיים שקלים".\nרץ חברו להביא סרט מדידה, ובינתיים פנה הלה להביא מעדר, הוא שמח וחשב לעצמו שעכשיו יפצה עצמו בסכום כפול על הפסדו! עמל בפרך לחפור סביב הקמה. אך, אבוי, איך שחפר מעט התבואה נתלשה, כי שורשיה מעטים וקצרים הם...\n\nשב החבר עם סרט המדידה, מדד את השיבולים הרבוצות על הרצפה - ושילשל לכיסו את דמי הזכייה.\nחברו לעומתו מרט שערותיו: גם הפסיד בראשונה, גם עמל בפרך, וגס הפסיד עתה כיפליים... (רבי יוסף חיים)\n\nכשעץ רחב ממדים עומד על תילו בימות הקיץ אין הכל מתרשמים, אולם כשמגיע החורף ורוחות עזות מנשבות והוא עדיין עומד בחוזקו כולם משבחים, לא אותו אלא את שורשיו...\n\nימי החושך והאפלה לא פוסחים על אף בריה, מה ישאיר אותנו על הקרקע? מה ייתן לנו כוח לעמוד מול הרוחות המנשבות?\nאמונה! רק אם נשריש את האמונה בבורא, ביכולותיו, בכוחותיו, באהבה שלו אל כל אחד מאיתנו נוכל להחזיק מעמד ולא "לעוף ברוח".\n\nאדם ללא אמונה הוא כעץ שדוף, נכנע לכל רוח, לכל קושי ומכשול, אדם המחזק מידי יום את אמונתו, מחדיר לעומק נשמתו שאין עוד מלבדו, יוכל להחזיק מעמד מול כל רוח, מול כל קושי ומשבר.\n\nלא תמיד הכל טוב, אבל הכל לטובה, אמונה וביטחון יובילו אותך לחיים עם שורשים, עם חוסן ושמחה.\n\nעונות השנה מתחלפות, אל תשנה את "העונה" שלך, את האמונה שלך, חזק אותה, תעמיק את השורש שלך, כל רוח שחלילה לא תבוא לא תזיז אותך מהקרקע עליה אתה עומד...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*
2018-11-07 08:58:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כט' מרחשוון*\n*פטירת הרב צבי הירש הכהן מרימנוב*\n\n *הכול מגולגל מלמעלה*\n\nבביתו של הרב צבי הירש מרימנוב היה נער משרת. באחד מימי החורף הקרים פנה הרב למשרתו ואמר: "צא מביתי, איני חפץ בך עוד".\nבכה הנער ואמר: "להיכן אלך בעת הזאת?"\nמשמשי הרב ששמעו את השיחה פנו לרב והעתירו בעד הנער: "להיכן ילך ביום חורפי כזה?" אולם הרב עמד על דעתו ושלח את הנער מביתו.\n\nבדרכו הגיע למלון דרכים בכפר הסמוך. נכנס הנער וביקש מבעלת הבית רשות ללון במלון לילה אחד. נכמרו רחמיה של האישה והיא נעתרה לבקשתו. עלה הנער לחדרו ושכב לישון.\n\nבאותו הלילה עברו דרך הכפר סוחרים ופנו אל בית המלון. בבואם העירו את בעלת הבית שהכינה להם מאכל ומשקה.\n\nשתו האנשים והשתכרו, מתוך שכרותם העירו את הנער ושמחו איתו. לאחר מכן שאלו הסוחרים את בעלת הבית: "הגידי נא לנו, היש לך בת?"\n"אכן, בת צעירה יש לי" השיבה.\n\nהעירה האישה את בתה והביאה אותה לפני הסוחרים. "האם תחפצי בחתן הזה? אם כן אנחנו מוכנים לעשות לכם משתה ושמחה".\nהנערה לא הבינה מה קורה ומתוך שחוק והוללות קידש החתן את הנערה כדת וכדין. בבוקר שילמו הסוחרים לבעלת הבית ונסעו למחוז חפצם.\n\nבצהריי היום חזר בעל המלון מדרכו. אשתו מיהרה לספר לו על הרווח שעשו, על שכרותם של הסוחרים ועל חתונת בתם עם נער עני שהתארח.\n\nלמשמע הדברים קרא בעל המלון לנער ושאלו: "מהיכן אתה ומה מעשיך כאן?"\nהשיב לו הנער כיצד התגלגל אל פתח ביתו.\n\nעם הזריחה אסר בעל המלון את עגלתו ונסע עם הנער אל הרב צבי הירש מרימינוב. כשהגיעו אל מפתן ביתו קידם הרב את בואם וקרא בקול: "מזל טוב! מזל טוב!"\n\nבעל המלון לא ידע את נפשו והרב הסביר: "ראיתי כי בתך היא זיווגו של הנער, ולא ידעתי איך ייתקיים הדבר, הרי הנך בעל מעמד ועושר, ולא במהרה תתרצה לתת את בתך לבן עניים כמוהו. לכן שלחתי אותו מעליי כדי שיתגלגל הדבר. אל ירע בעיניך ואל ייפול לבך, כי בורא עולם כיוון זאת ומי יפר רצונו... ואם מעט תחשוב אולי תבין מי היו האנשים הסוחרים אשר עשו את החתונה..." ('סיפורי אנשי שם')\n\nלעיתים מתגלגלים אנו למקומות שלא כיוונו להם, למחוזות שנפשנו קצה בהם ומחפשים את האשם. אם נחפש טוב נגיע למסקנה שה"אשם" העיקרי הוא בורא עולם.\n\nיש פעמים בהן אנו מתעקשים על דבר, רוצים אותו בכל מאודנו ומקבלים בדיוק ההיפך, גם כאן ה"אשם" העיקרי הוא אבינו שבשמים.\n\nבורא עולם מכוון את העולם לפי הרצון שלו ושל העולם, משנה את הטבע ומחליף את הזמנים כדי לקיים את תוכניתו המקורית. אם התגלגלת למקום מסוים, הרווחת או חלילה נחלת הפסד אל תחפש אשמים, אל תנתח את הדברים יתר על המידה, ה"אשם" הוא בורא עולם, הוא הביא אותך למקום בו הנשמה שלך צריכה להיות, הוא הגביה או חלילה הנמיך אותך לפי הצורך הראוי לך.\n\nמי יוכל להפר את רצונו? במקום לשקוע ברחמים על מר גורלך תנסה להבין שזהו רצון אלוקי, רצון שמכוון לך תמיד, אבל תמיד את הטוב ביותר.\n\nהזיווג שלך, הפרנסה שלך, המגורים שלך כבר כתובים, אתה תעשה השתדלות ותבטח שבורא עולם יביא לך את הדברים עד לפתח הבית, כי מי יוכל להפר את מה שגזר אב הרחמים בכל כך הרבה רחמים...?\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*
2018-11-08 08:44:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... ל' מרחשוון*\n\n *נקיות ידיים*\n\nאל אחת המוסדות בארה"ב, הגיע אדם עשיר שרצה לתרום סכום כסף נכבד. הוא הוציא פנקס צ'קים, עט, ואמר לגבאים: "ברצוני לתרום סכום נכבד, אני מבקש שתרשמו לי על הקבלה סכום גבוה יותר, זה יעזור לי בהוצאות המס", והוסיף עוד מספר דרישות מפוקפקות.\n"בקשותיך נוגעות בהלכות גזלה, צריכים אנו לשאול את פי החכמים" השיבו הגבאים.\n\nפנו הגבאים לגאון רבי שלמה זלמן אוירבאך זצ"ל, שהיה אחד מנשיאי המוסד ושאלוהו.\nכששמע על כך הרב הוא שלל את הרעיון מכל וכל. מזכירי המוסד לחצו עליו והסבירו לו את ההשלכות העלולות להיגרם למוסד ועוגמת הנפש והצער שיהיו לכל פעיליו.\n\nכשראה הרב שהגבאים לא מרפים אמר: "אתם תעשו מה שאתם רוצים, רק את השם שלי תורידו מהמוסד, אני לא רוצה להיות חתום על מוסד כזה".\n\nאמר שלמה המלך: "טוֹב מְעַט בִּצְדָקָה מֵרֹב תְּבוּאוֹת בְּלֹא מִשְׁפָּט" (משלי טז', ח') - עדיף שיהיה לך מעט כסף, אבל בנקיות, ביושר ובהגינות, ולא ריבוי ממון שיש בו שאלות, שיש בו ספקות, כי מניעת הגזל היא יסוד האמונה כמו שאמר "הכלי יקר".\n\nלפעמים גזילת הממון מהאחר מסנוורת, אפשר לעשות "כסף קל" על חשבון האחר. אדם החושב כך מראה בגלוי שהוא חסר אמונה.\n\nהאמונה שלך נמדדת כשיש לך ניסיון כספי, האם תלך שולל אחר תאוות הממון או תבטח בבורא שהוא זה השולח לך את הפרנסה. אם נמנעת מלקחת כסף שאינו שלך, החזרת גזלה, עשית השבת אבידה הוכחת בכך את נאמנותך, לא רק שתקבל את מה שמגיע לך אלא תזכה לערך מוסף.\n\nהרבה דברים מחדירים את האמונה, חשש הגזל ושמירה על חפצי האחר תביא אותך לאמונה חזקה יותר, אתה תפנים שכל מה שלא שלך לא שייך לך וגם אם תיקח אותו הוא יזיק לך, ומה ששלך, אף אחד לא יוכל לקחת ממך. עדיף מעט כסף נקי מערמות כסף מלוכלך...\n\n*יום טוב, חודש טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*\n\n\n*לרכישת הספר השני של "החיזוק היומי" יש ליצור קשר בטלפון - 0525581133*
2018-11-09 09:16:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... א' כסלו*\n*פרשת - "תולדות" - השתדלות*\n\nבאחד השבועות שרר דוחק גדול בביתו של הבעל שם טוב הקדוש, ולא היה לו ממה להכין את צרכי השבת.\nבאשמורת הבוקר של יום שישי, הלך הבעל שם טוב אל ביתו של אחד מאנשי הכפר, דפק דפיקה קלה על חלון ביתו, אמר שנצרך הוא להוצאות שבת ועזב את המקום.\n\nבעל הבית ששמע את הדפיקה ואת דברי האלמוני, קם ממיטתו ויצא החוצה לראות מי הוא הדופק על חלונו. הוא הבחין בדמותו של הבעל שם טוב המתרחקת. דלק אחריו האיש, השיגו, ורצה להבין אם אכן נצרך הוא לצרכי שבת. כשהשיב הבעל שם טוב בחיוב שאלו האיש: "מדוע הלכת כלעומת שבאת ולא המתנת שאענה לך?"\n\nהשיב לו הבעל שם טוב: "האדם מעולם לא היה צריך לעמול לפרנסתו, שכן כשבא תינוק לעולם הוא נולד ופרנסתו עמו (נדה\nלא':) אלא שהחטא גרם שיצטרך לעמול לפרנסתו, ככתוב: 'בְּזֵיעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם' (בראשית ג', יט') אלא שמידת העמל הנדרשת, נחלקת לכל אחד לפי הקלקול שלו. יש שפרנסתו מצויה לו בביתו, ויש שצריך להביא ממרחק את לחמו. אני, כפי שגמרתי בדעתי - אינני זקוק להשתדלות מרובה, אלא לעשות פעולה כלשהי בלבד. מעתה בטוח אני כי בוודאי יעזור לי הקב"ה, אם על ידך או על ידי אחר..."\n\n"וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב..." (בראשית כה', כו') - יעקב אבינו נקרא על שם שתפס את עשו בעקבו.\nאולם אם נתבונן נראה שבעצם תיכנונו של יעקב לא צלח, מטרתו הייתה למנוע את יציאתו של עשו כדי שיהיה הוא הבכור, אך הדבר לא עלה בידו, אם כן, מדוע לקרוא לו יעקב על פעולה שלא צלחה?\nבהמשך הפרשה מטרתו של יעקב כן צלחה, עשו מכר לו את בכורתו עבור נזיד עדשים. מכאן רומז לנו יעקב שעל האדם לעשות את השתדלות, להתאמץ, לרצות ולהשאיר את השלמת הדבר לקב"ה.\n\nכולנו יגעים לפרנסתנו, יגעים בביתנו, בזוגיות, בבנייה ויצירה, אמר הבעל שם טוב: "תעשו השתדלות כגודל האמונה שלכם, ככל שתאמינו יותר יהיה לכם זמן פנוי יותר, כי אם תעשו את הצעד ותאמינו, בורא עולם יצליח את מעשיכם".\n\nלפעמים אנו משתדלים ולא רואים תוצאה מיידית, חושבים שנכשלנו ומתייאשים, אומר לנו יעקב אבינו - "גם אני נכשלתי אבל בורא עולם סובב את הדברים כדי שאצליח, כי רציתי והאמנתי".\n\nאף על פי שכעת נראה שאתה נוחל כישלון, שלא הייתה שום תועלת מיגיעתך, שהפרנסה לא מגיעה, אל תתייאש, תאמין, תרצה ותקבל סיוע ממלך העולם, יש לו צינורות רבים להעביר אליך את הפרנסה וההצלחה, אתה רק תעשה השתדלות ואל תדאג, כי יש לך אבא גדול שישלים את מלאכתך...\n\n*יום טוב, חודש טוב, שבת שלום ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*\n\nניתן לרכוש את הספר השני של  "החיזוק היומי" בטל- 0525581133             \n\n*זמני כניסת ויציאת השבת:* \n                                 \nירושלים     - 17.24-16.08\nתל אביב    - 17.23-16.22\nחיפה         - 17.21-16.12\nבאר שבע  - 17.24-16.15\nצפת          - 17.19-16.10\nאילת         - 17.26-16.18
2018-11-11 08:37:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... ג' כסלו*\n\n\n *לעיתים צריך להיות עיוור*\n\nבחור ובחורה נישאו, הבחורה הייתה נאה במיוחד ובעלה אהב אותה מאד.\nבאחד הימים פיתחה האישה מחלת עור שגרמה אט אט להעלמות יופיה.\nבחלוף חודשיים נפגע הבעל בתאונת דרכים ואיבד את מאור עיניו.\nעם כל המצב הקשה הזוגיות של השניים המשיכה להיות טובה ומיוחדת.\n\nמחלת העור של האישה החמירה והבעל לא הבחין כלל בכיעור פניה, אהבתו אליה הייתה אהבה "עיוורת" עד שהגורל הפריד ביניהם והאישה הלכה לבית עולמה.\n\nלאחר השבעה ניגש אליו חברו הטוב ושאלו: "מה תעשה עכשיו ידידי? איך תסתדר בלעדיה? היא זו שתמכה בך וסייעה לך בהליכה".\nהשיב לו חברו: "לומר לך את האמת, אני כלל לא עיוור, לאחר התאונה שעברתי עשיתי את עצמי כעיוור".\n"למה לך לעשות זאת?" שאל בפליאה חברו.\n\n"הידיעה שאני רואה את הכיעור של אשתי כאבה לה יותר מהמחלה עצמה, לכן רציתי לעשות אותה מאושרת ומיוחדת עד יומה האחרון, עדיף היה לי לעשות עצמי עיוור והעיקר לא לגרום לה כאב".\n\nכמה פעמים ראינו חסרונות באנשים, הסתכלנו עליהם בשתי העיניים, חרטנו אותם בשכלנו והתנהגנו כלפיהם בהתאם. לא רק שהדבר גרם לנו לזלזל באחר אלא אף פגע בו.\nהדברים קורים מידי יום עקב אהבה עצמית גדולה וביטול האחר ומעמדו.\n\nאיך ניתן ליצור זוגיות טובה, חברות טובה, וראייה טובה על כל אדם?\nלעשות את עצמנו "עיוורים" ולהתעלם מחסרונות הזולת.\nחסרונות יש לכולם, גם לך. כשם שאתה תתעלם מחיסרון האחר כך הוא יתעלם מחסרונותיך, יבליט את הטוב שבך ויש בך הרבה טוב.\n\nכולנו רוצים להיות מאושרים, אחד הדברים הגורמים לאושר הוא לעשות את האחר מאושר. כדי לעשות אותו מאושר צריך לרומם את הטוב שבו ולהמעיט את הפחות טוב.\n\nאדם המקבל הרבה מסביבתו הופך לאדם מאושר, האדם הנותן מאושר ממנו יותר על שזכה לעקם את שפתיו של האחר ולגרום לו מעט לחייך.\n\nנעשה את עצמנו "עיוורים" כדי לפקוח לאחר את העיניים ולתת לו לראות את הטוב שיש בו...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*\n\n*לרכישת הספר השני של "החיזוק היומי" יש ליצור קשר בטלפון - 0525581133*
2018-11-12 08:37:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... ד' כסלו*\n\n *מה תבקש ביומך האחרון?*\n\nכל ימיו סירב הגאון מוילנה זיע"א להזדקק לעזרת רופא. בהיותו חולה בני משפחתו ומקורביו ניסו לשכנעו להיוועץ ברופא אך הוא סירב בנימוקים שונים.\n\nבסוף ימיו, כיממה אחת לפני פטירתו, כשנראה היה ששעותיו ספורות, נענה הגאון להפצרותיהם של בני ביתו, לאחר שלא יכול לראות בצערם נוכח מצבו הקשה, והסכים שרופא מומחה יבוא לבודקו בביתו.\n\nהגיע הרופא לביתו וניגש לבדוק את החולה האנוש שעיני כל ישראל עוקבות בחרדה אחר מצבו. הוא רכן מעל מיטתו, קירב את אזנו על מנת לשמוע את קצב פעימות הלב ואת מצבם של יתר איברי הנשימה. לאחר הבדיקה יצא הרופא אל החדר השני, שם הקיפוהו בני המשפחה ושאלו בדאגה: "מה מצבו? היכן עומד החולה?"\n\nלתדהמת הנוכחים השיב הרופא בטבעיות ובפשטות: "הוא עומד במסכת 'כלים'". לרגע לא הבינו בני המשפחה את דברי הרופא, והוא הסביר כי בשעה שקירב את אזנו אל הגאון שמע אותו חוזר בקול חלוש על מסכת "כלים". שוב ושוב נשמעו מפיו הלכותיה הסבוכות של מסכת זו על כל צדדיה, וההלכות החמורות העולות ממנה...\n\nאם היו נותנים לנו לבקש בקשה אחת בשעה האחרונה של חיינו, מה היינו מבקשים?\nמאכל טוב, סרט טוב, שיר נעים, כל תענוגי הגוף האחרים? או משהו שילך איתנו גם לאחר אותה השעה?\n\nביומו האחרון של הגאון מוילנה כרסמה בו מחלה קשה שלא הותירה בו כוחות לדבר עם איש בשום נושא ועניין, אך הוא המשיך בלימוד התורה האהובה עליו כל כך עד הרגע האחרון, בו אחז במסכת "כלים"!\n\nבעולם זמני וחולף יש לחפש את הדברים הנצחיים, אלה שלא מתכלים, אלה שהם נגד הטבע הנעלם.\n\nצריכים אנו "לצבוע" את היום שלנו בשלל דברים שיישארו איתנו ולא יתכלו, לא משנה מה תעשה, להיכן תיפול, ואיך תתנהג, אותם דברים נצחיים יישארו איתך ולך, איתם תלך צעד צעד אל המקום הכי טוב בשבילך.\n\nתפתח את היום שלך בתפילה, במתן צדקה ומעט דברי תורה, היום שלך "ישרף" כלא היה אבל מעשיך יישארו לעד...\nמעט מצוות וחסדים ישאירו את ה"אש" שלך דולקת לנצח נצחים...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*\n\n*לרכישת הספר השני של "החיזוק היומי" יש ליצור קשר בטלפון - 0525581133*
2018-11-13 08:44:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... ה' כסלו*\n\n *הלבוש המסתיר את הבושה*\n\nבאחד הימים נסע רבי חיים מקוסוב בעל ה"תורת חיים" לעיר אחרת לצורך קיום מצווה. בדרכו התעכב באחד הכפרים ונכנס ללון אצל אחד מתלמידיו. לאחר חצות לילה התעורר הרב משנתו ושמע אדם מברך את ברכות התורה בכוונה ובמתיקות, ולאחר מכן החל ללמוד תורה. כשהאיר היום, הסתכל הרב וראה שאותו האיש שקם בחצות ללמוד הוא זקן עיוור.\n\nשאלו הרב: "מי אתה ומה מעשיך?" השיבו הזקן: "אני אביו של בעל הבית, זה עשרים שנה אני פרוש מכל ענייני העולם, עוסק בתורה בקדושה ובטהרה ובני דואג לכל מחסורי".\n\nלאחר שהתיידדו, התנו ביניהם, שמי שימות תחילה, יבוא ויספר בחלום מה נעשה בדינו בשמים. לאחר שנים מספר נפטר הזקן העיוור, ובא בחלום לרבי חיים וגילה לו מה התרחש בדינו.\n\n"כשנשמתי עלתה למרום, הייתה שמחה גדולה בפמליה של מעלה לקראת בואי. כשהכניסוני לבית דין של מעלה והחלו לברר את דיני, נוכחו כי במשך עשרים שנות חיי האחרונות התעלתי ותיקנתי את כל מעשיי, כך שהייתי נקי מכל חטא, ומלא בתורה ומצוות.\n\nאך פתאום נכנס מלאך שחור וצעק: 'לאדם זה אתם רוצים לתת גן עדן? הרי בצעירותו היה הנפטר מלמד ילדים בישוב רחוק מביתו, ושם שהה כל החורף. לקראת חג הפסח חזר לעירו, ושם היה מקובל בתור תלמיד חכם נכבד. בבואו בשבת לתפילה, כיבדו הגבאי בעליית 'רביעי', הנפטר התמלא בליבו כעס, לאחר התפילה כעס על הגבאי וגער בו: 'כיצד נתת לי עליית 'רביעי', והרי לפי מעמדי מגיע לי עליית 'שישי'?'\n\nכששמעו בית הדין את דברי המלאך, נתנו לי שתי אפשרויות: לחזור בגלגול כדי לתקן את החטא, או לסבול בשמים שלוש דקות של בושה. כמובן שבחרתי בבושה. תוך רגע פתחו את שערי גן עדן, הגיח מלאך, חטף אותי, הוליך אותי לשם, ובייש אותי לעיניי כל הצדיקים - 'ראו נשמה סרוחה זו, הייתה לה עזות לכעוס ולומר שאינה רוצה עליית רביעי'.\n\nרבי חיים שמע את סיפורו של הזקן והוסיף: "דעו כי הקב"ה ריחם על נפטר ועזר לו שלא ירגיש את הבושה כל כך, כי אחרת כבר לאחר הדקה הראשונה, לא יכול היה לעמוד בצער והיה מעדיף לחזור בגלגול. כעס אחד בחיים, כמה עונשו בעולם האמת..."\n\nאדם שחלילה מרגיש מבוייש, פניו הופכות לבנות, ולעיתים מעדיף באותו הרגע להיעלם מהעולם. הבושה היא כאב גדול לכל אדם.\n\nכחלק מהסתרת הבושה לובש האדם בגדים ומכסה את גופו, מכאן באה המילה "לבוש", שכל מטרתו של הלבוש הוא למנוע את הבושה.\n\nלעיתים אנו מביאים עלינו את הבושה כתוצאה ממעשינו, מתנהגים לא כראוי. לאחר מעשה במקרה הטוב מתביישים במעשינו, ובמקרה הפחות טוב מבויישים על ידי האחר.\n\nכשם שאתה לא רוצה לחוות את הבושה כך אל תבייש את האחר, אל תוריד מעליו את "בגדיו", אל תגלה את מעשיו.\n\nאם ברצונך להוכיח אדם על מעשיו עשה זאת בחכמה, אל תבייש אותו, ובמיוחד אל תעשה זאת ברבים.\n\nבושה היא העונש הקשה ביותר בעולם האמת, בושה כה גדולה שאין אדם יכול לעמוד מולה. נהיה אחראים למעשינו, לא נבייש אחרים, נפנים את הכעס ואת רצון הנקמה, כדי שאולי, מידה כנגד מידה לא נבוייש על מעשינו לעיניי עולם שלם...\n\nהתכסה "בלבוש" ההולם כל אדם, לבוש המכסה את המגרעות שלך, לבוש הסוגר כל פינה קלוקלת ומאיר את הטוב והרך שבך...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*
2018-11-14 08:40:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... ו' כסלו*\n\n *מחשבה קטנה על הזולת*\n\nרבי משה קרמר זצ"ל, אב בית דין בוילנא, קיבל את שם משפחתו "קרמר" בשל היותו חנווני (קרמר - חנווני באידיש). אולם חנווני הוא לא היה, הייתה זו אשתו שניהלה את העסקים ואילו הוא ישב ועסק בתורה. כשאנשי וילנא עמדו על גדלותו הרוחנית, מינוהו לרב עליהם.\n\nכשמונה לרב הוא הציג תנאי שלא יקבל משכורת מקופת הציבור, אלא ימשיך להסתפק מהכנסות אשתו בחנות.\n\nאנשי וילנא שרצו להיטיב עם רבם היו נוהרים לחנותה של הרבנית ורוכשים ממנה סחורה במיטב כספם. כשראה זאת הרב חשש לקיפוח פרנסתם של יתר החנוונים בעיר.\n\nישב הרב, ערך את חשבון ההוצאות הדרושות לו לכלכלת ביתו מידי שבוע, ולאחר מכן פנה לאשתו ואמר: "כשתיווכחי שהפדיון בחנות מספיק לפרנסת הבית תסגרי את החנות, ואף אם יהיה זה ביום ראשון בשבוע, תסגרי את החנות לכל השבוע, מכיוון שגם חנוונים אחרים צריכים לחיות..."\n\nבמשך היום רצות במוחנו מחשבות רבות, רובן עוסקות בתיכנונים, ברצונות שלנו, בדאגות שלנו ובעיקר... בנו. הרצון להיות מאושרים גורם לנו להתעסק בעצמנו ולא להסתכל על רצון הזולת, אך אם נחשוב על האחר בין כל המחשבות שלנו, נטיב איתו ואולי נגרום לו מעט אושר, אז נגיע באמת לאושר אמיתי.\n\nאם אתה שמח בחלקך אתה אדם מאושר, אם תשמח אדם אחר תהיה מאושר כפליים, אם תשמח את בורא עולם תהיה מאושר שבעתיים - זכית לעסוק במטרה שלך, בתכלית שלך.\n\nבכל יום תכניס מחשבה על האחר, תכאב את כאבו, תשמח בשמחתו, תוותר מעט לטובתו ותתן מזמנך ומהונך, לבטח תעשה אותו מעט מאושר, וכשהוא יהיה מאושר, בורא עולם יחזיר לך בכפל כפליים...\n\nמחשבה טובה על האחר יכולה להפוך לך את היום כולו לאחר...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*
2018-11-15 08:32:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... ז' כסלו*\n\n*לפעמים צריך להוריד את הראש*\n\nבאחד הימים נסע האדמו"ר רבי אהרן מבעלזא זצ"ל לברית מילה. המתין הרב בביתו לנהג, עד שקיבל הודעה שהנהג ממתין לו למטה. ירד הרב באיטיות אל כניסת הבית, שם חיכתה לו מכונית "חיפושית".\n\nהאדמו"ר, שמעולם לא נתקל ברכב קטן מימדים שכזה, שאל את הנהג: "כיצד נכנסים למכונית קטנה שכזו?"\n\nהשיבו הנהג: "צריך קצת להתכופף, כבוד הרב".\nהאדמו"ר התכופף, הזדחל פנימה, והמכונית החלה לנסוע...\n\nלאחר אותה נסיעה, אמר האדמו"ר לתלמידיו: "למדתי מכאן מוסר השכל גדול - אם אתה רוצה להתקדם בחיים ולא להישאר תקוע - אתה צריך להתכופף..." ('דרשו')\n\nיש פעמים בהן אנו עומדים במצב של "להשיב מלחמה כפליים", להחזיר כפי שידינו ולשוננו מרגישות באותם הרגעים.\n\nאומרת הגמרא: "אם חברך קרא לך חמור, טול אוכף, שים על גבך ולך" (בבא קמא צב':)\nבפשט המילים הגמרא מייעצת לך להודות לו, להוריד את הראש, לא להגיב, לקבל את המילים, לא להתרגש ולהמשיך הלאה. מילה שלך תוביל למצב בו תעורער שמחת יומך.\n\nיבוא אדם ויאמר: "למה שאצא פראייר?"\nאך ההיפך הוא הנכון, השתיקה שלך תביא לך את השלווה, את הכוח ואת השמחה, יצאת כשידך על העליונה.\n\nכשעוברים עליך מקרים המנסים להוציא אותך משלוותך, פשוט הורד את הראש והמשך הלאה, כך תחסוך מעצמך כעס מיותר והרבה אי נוחות, כך תזכה לחיים מאושרים.\n\nאולי אתה "חמור", אבל חמור מאושר.\n\nזכור! המילה שלך יכולה להיות שווה מטבע זהב, אולם השתיקה שלך שווה שניים...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*\n\n✨✨✨✨✨✨✨\n*ניתן להזמין את הספר השני של ה"חיזוק היומי" המכיל כ - 500 עמודים מחזקים ומעודדים*\n\n*בטלפון - 0525581133*\n✨✨✨✨✨✨✨
2018-11-16 09:07:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... ח' כסלו*\n *פרשת - "ויצא"*\n*בורא עולם יעזור לך עד שהוא... יעזור לך*\n\nכשהיה רבי דוד משה מטשארטקוב זיע"א ילד הוא נהג לשהות בחדר בו אנשים חיכו להיכנס אל אביו הרב הקדוש מרוזין.\n\nבאחד הימים הגיע אדם והמתין להיכנס אל הרב. לפני שנכנס שאל אותו הילד: "מה רצונך לבקש מאבא?"\nהשיבו האיש: "הנני זקוק לברכת ישועה". "כשתצא, אנא אמור לי מה אמר לך הרבי" ביקש הילד.\n\nכשיצא האיש שאלו הילד: "מה אמר לך אבא?" השיבו האיש: "הרבי אמר שהקב"ה \nיעזור".\n"ומה יהיה עד אשר הקב"ה יעזור?" הוסיף הילד ושאל.\n"אינני יודע" השיב האיש.\n"אם כן חזור נא לאבא ושאל אותו" הציע הילד.\n\nחזר האיש אל הרבי ושאל את שאלתו של הילד. השיב לו הרב מרוזין: "הקב"ה יעזור גם עד אשר יעזור, ופסוק מפורש הוא כמו שאמר ליעקב אבינו: 'וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ' (בראשית כח', טו') - 'כי לא אעזבך' כלומר, אעזור לך אף לפני שעשיתי את אשר הבטחתי לך" ('נר ישראל')\n\nתפילות ובקשות רבות נשלחות אל בורא עולם מידי יום, חלקן קיבלו אישור והן כבר בדרך אל מבקשיהן, אולם מה קורה עד שהישועה תגיע? האם עד אז אנו חשופים לפגעי העולם?\n\nאמר בורא עולם ליעקב: "אני לא אעזוב אותך עד אשר אתן לך את הבטחותיי אליך, יש עליך שמירה מתמדת, למה? כי אתה הבן שלי".\n\nאם חושב אתה שעד שהישועה שלך תגיע בורא עולם לא מניח את ידו עליך ושומרך, טעות בידך, אתה מוקף אהבה, מוקף בשומרים המלווים אותך בכל דרך, "כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ" (תהילים צא', יא')\n\nאל תכנס למרה שחורה, אל תגיע לפחדים וחששות מהעתיד הלא ברור, כי לבורא עולם הכל ברור... יש לך שמירה, יש לך עזרה וסיוע תמידי, בורא עולם יעזור לך עד שהוא יעזור לך... כי הוא מלך עוזר, מושיע ומגן... בכל רגע.\n\n*יום טוב, שבת שלום ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*\n\nניתן לרכוש את הספר השני של  "החיזוק היומי" בטל- 0525581133             \n\n*זמני כניסת ויציאת השבת:* \n                                 \nירושלים     - 17.18-16.04\nתל אביב    - 17.19-16.18\nחיפה         - 17.17-16.08\nבאר שבע  - 17.20-16.11\nצפת          - 17.15-16.05\nאילת         - 17.22-16.14
2018-11-18 08:36:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... י' כסלו*\n *פטירת הרב רפאל דאבוש* \n \n *מ"אין" יבוא עזרי*\n\nהרב רפאל דאבוש, גדל, התחנך ולמד בעיר טריפולי עד שהתמנה לראשות בית הדין וזכה להיות אחד ממנהיגיה הרוחניים הגדולים של הקהילה. איש צנוע, אציל ועניו.\n\nבאחד הימים נסע הרב עם רבי רפאל סוויד, המזכיר של בית הדין במרכבה. ביקש הרב מהמזכיר לשבת בצד ימין והוא יישב בצד שמאל.\n\nעל אף יראת הכבוד שהייתה למזכיר כלפי הרב הוא אמר: "רבינו, זה לא יתכן! אני התלמיד ואתה הרב, אתה אמור לשבת בצד הימיני".\nהשיבו הרב בתמיהה: "מה אכפת לך? מה זה בכלל משנה באיזה צד אני יושב?"\n\nהמשיך המזכיר ואמר: "אני חושש שהאנשים שיראו אותי נוסע לימינך לא יזקפו את זה על חשבון ענוותנותך, אלא על חשבון טיפשותי..."\n\nכששמע הרב רפאל דאבוש את דברי המזכיר השתכנע, וזאת רק משום שרצה לשמור על כבוד המזכיר... כי גאוות הרבנות הייתה ממנו והלאה... (הרב רפאל סוויד)\n\nלעיתים אנו מחשיבים את עצמנו יותר ממה שאנו באמת וזאת כדי לקבל ביטחון, להראות נוכחות ולהיות מקובלים.\nכדי להטמיע בך ביטחון עצמי, אתה צריך להעריך את מי ומה שאתה, להבין שיש בך כוחות ויכולות רבים.\n\nכשתגיע לביטחון ופסגות גבוהים תתמיד להישאר צנוע, תזכור מי נתן לך את החכמה, היופי ובעצם את כל מה שהנך, מי סלל לך את הדרך והסיר כל מכשול מעל פניך.\n\nאמר דוד המלך: "שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי" (תהילים קכא', א' )\nאם תתנהג כמו "הר", בגאווה, בכוחי ועוצם ידי, ספק אם תקבל עזרה מלמעלה, אך אם אתה תתנהג כ"אין", כאדם שאין בו הרבה, משם יבוא עזרך - "מאין" יבוא עזרי.\n\nצניעות וענווה הן המידות בהן שמח בורא עולם, נשאף להיות צנועים, השאיפה והרצון הללו יביאו לנו ישועות רבות, מ"אין" יבוא עזרנו, דווקא כשנהיה אין, כשפחות נחשיב מעצמנו תבוא העזרה, ואין אחד שלא זקוק למעט ממנה... \n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*\n\n✨✨✨✨✨✨✨\n*ניתן להזמין את הספר השני של ה"חיזוק היומי" המכיל כ - 300 חיזוקים מחזקים ומעודדים*\n\n*בטלפון - 0525581133*\n✨✨✨✨✨✨✨
2018-11-19 08:45:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... יא' כסלו*\n*פטירת הרב איסר זלמן מלצר (אתמול)*\n\n*גדולתך נמדדת דווקא בדברים הקטנים*\n\n \nבעת שלמד הרב יצחק זילברשטיין בתלמוד תורה "עץ חיים" ראה הוא ותלמידים נוספים את רבי איסר זלמן מלצר מלווה את חתנו רבי אהרן קוטלר ונכדו רבי שניאור, בדרכם להקים את מבצר התורה הגדול של "ליקווד".\n\nהאב, רבי אהרן קוטלר ובנו, ענקי התורה, ניצלו בניסי ניסים מציפורני הנאצים בשואה, ולאחר שהייה קצרה בארץ ישראל טסו לאמריקה.\n\nהתרגשות רבה ניכרה על פניו של הרב איסר זלמן בעת שחתנו ונכדו נפרדו ממנו, וירדו בגרם המדרגות. הם היו בדרכם לרכב שהמתין למטה, שהיה אמור להובילם לשדה התעופה.\n\nאולם התלמידים הבחינו שרבי איסר זלמן לא ירד עד לרחוב ממש, אלא ליווה את רבי שניאור ואביו רק עד אמצע המדרגות שהובילו מדירתו אל הכביש, נישקו וניפרד ממנו.\n\nהתלמידים ביקשו לדעת מדוע לא ירד הגאון עד למכונית. הלא דבר פלא הוא!\nהשיב להם רבי איסר זלמן: "הרי לא כל חבריו של נכדי זכו להגיע למצב שבו הוא נמצא עתה, כפסע לפני אירוסיו, רובם נשחטו ונעקדו על קידוש השם, ואם כן, כיצד יכולתי לרדת עד לרחוב, לנשקו לעיניי כולם ולהפגין בכך את שמחתי? הרי יש משפחות רבות שלא הגיעו לרגע הזה..."\n\nכיצד נמדד אדם גדול? דווקא במעשיו הקטנים...\n\nכשאתה זוכה לעשות מעשה גדול אתה מביא עליך ברכות וישועות. אולם כדי להיות אדם גדול צריך אתה להקפיד דווקא על הדברים הקטנים, על הדברים הזניחים, על אלו שלעיתים אנו לא נותנים עליהם את הדעת.\n\nאחד הדברים הוא הרגישות כלפי האחר. לא תמיד אנו שמים לב ובמעשינו, אפילו כשהם תמימים, יכולים אנו לפגוע באחר.\n\nבכל צעד שהנך רוצה ללכת הסתכל מי עומד מולך, מחשבה קטנה לפני תוכל למנוע פגיעה גדולה אחרי.\n\nאיך תצא תמיד גדול? תחפש דווקא בדברים הקטנים, שם אתה נמדד, משם תוכל להגיע למקומות הגבוהים ביותר גם אם לא התכוונת כלל להיות... גדול...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*\n\n*לרכישת הספר השני של "החיזוק היומי" יש ליצור קשר בטלפון - 0525581133*
2018-11-20 08:37:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... יב' כסלו*\n\n*תמנף את כשרונותיך להרים את האחר*\n\nבאחד הימים שאל הרב אריה לייב, בנו של הגאון ה"חפץ חיים" זיע"א את אביו: "אבא, מה ניתן להשיב לאותם האנשים הטוענים, כי אין ראוי לתת צדקה אלא רק לחולים ומסכנים אשר אינם מסוגלים לעבוד, אולם לאותם שאינם עובדים בגלל הזנחה ועצלות, למה שיחיו על חשבון הזולת, ועל חשבון עמלם וזיעתם של אחרים?"\n\nהשיבו ה"חפץ חיים": "חכמינו אמרו בגמרא: 'ארבעים יום קודם יצירת הוולד מכריזים על האדם אם יהיה עני או עשיר. ובהתאם להכרזה ולגורל שהוכרז עליו, כך בדיוק נותנים לו כישרונות או טבע המידות.\n\nלאדם שנגזר עליו להיות עשיר, נותנים עם העשירות גם מלוא חפניים זריזות ומרץ, כדי שיוכל לצבור הון ועשירות כפי שנגזרו לו.\n\nאבל מי שנגזר עליו להיות עני לא עלינו, הרי שיחד עם העוני נותנים לו מהשמים גם כבדות באבריו ועצלות בחושיו. אדם זה, בגין עצלותו, מעדיף לאכול לחם יבש ולחיות בדוחק, ובלבד שלא יצטרך לעבוד קשה עבור פרנסתו. ואם כן מה לנו כי נלין על אותם עניים שעצלותם נובעת כביכול מקללת אלקים ולא מרוע לבם? אין ספק איפוא, כי מחוייבים אנו לעזור להם..."\n\nיש פעמים בהן אנו באים בטענה לאדם ומטיחים בו אשמה על חוסר הצלחה או עצלותו בדבר מסוים. "איך לא הצלחת? איך טעית? איך לא ראית? אילו הייתי במקומך לבטח הייתי פועל אחרת" אומרים.\n\nובאמת, אם היית במקומו יכולת להצליח יותר, כי לך יש את הכישורים המתאימים לאותו המצב, לך יש את החכמה והזריזות... אתה פשוט נוצרת אחרת...\n\nאם נפציר באדם לקוי ראיה לקרוא את הכתוב בשלט, הוא יתבונן, יתאמץ ולא יצליח לקרוא, ואם שוב נפציר בו ונצעק עליו שיקרא, זה לא יעזור, אך אם נביא לו את המשקפיים הנכונים הוא יקרא בקלות...\n\nבמקום להיות שיפוטיים כלפי האחר ניתן לו את העזרה שהוא צריך, נתקן אותו ולא נגרום לו השפלה נוספת... כי כל אדם נברא אחרת, עם חכמה וכישרונות המיוחדים רק לו.\n\nזכית לכישורים ומידות טובות? תמנף אותם לאחרים, תשפיע עליהם מהטוב שבך, כך תוכל לתת לאדם את המשקפיים הנכונים לו, כך תוכל להוציא אדם מכישלון להצלחה גדולה...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*
2018-11-21 08:35:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... יג' כסלו*\n\n*אל תאמר יהיה טוב, אמור עכשיו טוב*\n\nבאחד הערבים שרו וזימרו על שולחנו של הגאון מוויזשניץ- מאנסי זי"ע את הניגון הידוע "רק אמונה, רק אמונה, אין מלבד בורא כל העולמים, יהיה טוב, יהיה טוב "...\n\nלפתע הורה הרבי לעצור באמצע הניגון, והחל לספר: "אחד מזקני וחשובי חסידי וויז'ניץ הלך לשוק לסחור ולהביא צרכי מזון לביתו, אולם לבסוף חזר לביתו ללא דבר. שאלה אותו רעייתו: 'מדוע לא הבאת דבר מהשוק?'\nהשיב לה בעלה: 'לא הצלחתי במסחר היום'.\nלמחרת חזר הדבר ונשנה שוב, כאשר הוא חזר לביתו ללא כלום.\n\nביום השלישי אמרה לו אשתו: 'רוצה אני ללכת עמך לשוק ולסחור כדי שיהיה לנו כסף לקנות מזון'. הסכים בעלה והשניים יצאו לסחור בשוק.\n\nכשהגיעו ליד השוק, נכנס הבעל לבית המדרש ללמוד ורעייתו הלכה לשוק לסחור ולהביא מעט טרף לביתה. כשחלפו השעות ובעלה לא הגיע הלכה האישה לבית המדרש והשתוממה לראות את בעלה יושב ושוקד על תלמודו בהתמדה עצומה.\n\nשאלה אותו אשתו: 'מדוע אתה לא מגיע לסחור איתי?'\nהשיב לה בעלה: 'מדוע צריכים ללכת לשוק?'\n'כדי לסחור! קונים בזול ומוכרים ביוקר - כך מרוויחים כסף' השיבה.\n\nהמשיך בעלה ושאל: 'ואז, מה יהיה?'\n'אז תהיה לנו פרנסה ונוכל לקנות אוכל ודברים לילדינו'. המשיך בעלה להקשות ושאל: 'ומה יהיה אז?' 'אז יהיה טוב!' השיבה.\n\nאם כך, למה צריכים לקנות ולמכור ולהביא פרנסה כדי שיהיה לנו טוב, והלא עכשיו כבר טוב!' השיב בעלה וחתם".\n\nהמשיך הרבי מוויזשניץ ואמר: "כשיש אמונה, אזי עכשיו כבר טוב! אם כן לא נכון לשיר ולזמר "זה יהיה טוב" - ואכן מיד שינו את הנוסח של השיר והתחילו לזמר "רק אמונה... זה כבר טוב היום" (רבי דוד צבי שנייבאלג)\n\nלא פעם אנו שואלים לשלום חברנו ותשובתו היא: "בעזרת ה' יהיה טוב". זאת האמת, רק בעזרת ה' יהיה טוב, אולם משפט זה מורה באצבע שכעת המצב לא טוב.\n\nאמר הרבי מוויזניץ: "אמונה בבורא היא לא לומר שיהיה טוב, אלא שעכשיו טוב!"\n\nחדשות לבקרים אנו רואים ומרגישים שלא הכל טוב, שיש קשיים ודאגות, מחלות ודלות, אז כיצד ניתן לומר שהכל טוב?\nכשיש לך אמונה, כשיש לך ביטחון, כשאתה מבין ויודע שיש בעל בית לעולם, אז באמת הכל טוב. המצב בו אתה נמצא עכשיו הוא הטוב ביותר עבור גופך ונשמתך.\n\nאם בכל קושי שחלילה לא יבוא עליך תאמר יהיה טוב, אז עד שיחלוף הקושי תחייה בחוסר שמחה והאושר יהיה רחוק מחיקך, ואז כשזה יחלוף, חלילה תבוא צרה אחרת שתעיב על יומך... כך יתגלגלו חייך... מקושי לקושי, מאור חלש לחושך גדול...\n\nאולם אם תחיה באמונה אמיתית, אמונה וביטחון שעכשיו זהו המצב הטוב ביותר בשבילך, תוכל להיות שמח ומאושר גם כשקצת קשה, בדרך זו תיצור לך חיים תמידיים המהולים באור יקרות, כי החושך עכשיו הוא בעצם האור שלך...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*
2018-11-22 08:43:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... יד' כסלו*\n\n*יש בך כוחות, אל תחפש אותם במקומות אחרים*\n\nבאחד הימים התקיים כינוס של כל בעלי החיים ביער, שם הוחלט להקים בית ספר. מבין המתאספים נבחרו להיות מנהלי בית הספר הארנב, הציפור, הסנאי והדג.\n\nהמנהלים דנו בתוכנית הלימוד בבית הספר, בעתיד החיות ביער ובחינוך הדור הבא.\n\nהארנב עמד על דעתו שריצה תיכלל בתוכנית הלימודים. הציפור דרשה שתעופה תהיה מקצוע חובה.\nהדג טען בתוקף ששחייה חייבת להופיע ברשימת המקצועות הנלמדים והסנאי אמר שטיפוס על עצים מוכרח להיות מקצוע חובה. כל הנושאים האלו נכנסו לתוכנית הלימודים של בית הספר, וכך יצאה לדרכה שנת הלימודים הראשונה.\n\nבסוף השנה חולקו לכל חיות היער תעודות וציונים על הישגיהן בשנה שחלפה.\n\nהארנב קיבל ציון מעולה בריצה, אך בטיפוס על עצים הוא התקשה.\nבחלוף זמן, מרוב הניסיונות לטפס על עצים והנפילות הרבות מהם, לקה הארנב באירוע מוחי. בעקבות כך, גם לרוץ היה לו קשה וכישורי הריצה שלו ירדו, ובשנה השנייה קיבל הארנב בריצה ציון בינוני ומטה.\n\nהציפור הצטיינה בתעופה, אך המקור שלה נשבר וכנפיה ניזוקו מהמקצועות האחרים שלמדה, עד שבשנה השנייה ניכר שאיבדה גם את כוח התעופה שהיה לה.\n\nבסוף השנה השנייה, קיבלו התלמידים ציון גרוע גם במקצועות שהם בעצמם הציעו ללמוד.\n\nבשל כך שוב התכנסה הנהלת בית הספר של היער לדיון חירום בנוגע למצב העגום של בית הספר.\n\nלאחר שעות של דיונים הגיעו למסקנה שלכל חיה נתן הקב"ה כלים משלה כדי להתמודד ביער המסוכן. כל אחד צריך להיות מה שהוא, עם הכלים שלו, לחדד את החושים והמתנות שהקב"ה חנן אותו בהם, ולא לנסות להיות מי שהוא לא, כדי שלא יאבד גם את מה שיש לו... (הרב יואשיהו פינטו)\n\nיש פעמים בהן בידיים שלנו אנו הורסים את חיינו ומשפיעים כך גם על ילדנו.\n\nהרצון שלנו להיות מי שאנו לא, הרצון לעשות את ילדינו מי שהם לא רק כדי למלא את השאיפה שלנו, את רצון הסביבה מביאה לא פעם להרס, עצבות וכישלון...\n\nבורא עולם נתן ונותן לכל אדם יכולות וכוחות נפשיים וגופניים לפי תיקונו בעולם, לפי היעד שלו, לפי המקום והזמן המתאימים רק לו. לפיכך מקבל האדם את הנתונים שיעזרו לו להשלים את ייעודו.\n\nרק אם תשתמש בכוחות המיוחדים שלך ולא תפזול למקומות שלא שייכים לך, תוכל לשרוד "ביער" ובסכנות האורבות בו. עם כוחות שאולים של אחרים והרצון להיות מישהו אחר תאבד כנראה גם את מה שיש לך... ההשקעה להיות אחר תפחית את הכישורים שיש לך...\n\nתשמח במה שהקב"ה חנן אותך, זה הנכון והטוב בשבילך...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*\n\n*לרכישת הספר השני של "החיזוק היומי" יש ליצור קשר בטלפון - 0525581133*
2018-11-23 09:18:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... טו' כסלו*\n *פרשת - "וישלח"*\n\n*תקן את עצמך אחר כך תתקן את האחרים*\n\nכפרי מחוסר ממון נסע לעיר הגדולה לחפש פרנסה. בהגיעו מצא עבודה להיות שוליה של אופה. בעבודתו מצא לחם לאכול, מעון חם ללון בו ועם הזמן למד את המקצוע. כך חסך סכום נאה.\n\nבחלוף הימים נפרד הכפרי ממעבידו, נטל את סכום הכסף בידו ושם פעמיו אל כפרו. "סכום זה יספיק לי לפרוע את כל חובותיי ואף לפתוח מאפיה קטנה" חשב לעצמו.\n\nהרהוריו נקטעו בפקודה חדה: "עצור!" מהחורשה הגיח שודד דרכים, "או הכסף או חיים!" קרא לעברו, כשרובה טעון בידו.\nאין מתווכחים עם רובה טעון, וכל אשר לו יתן בעד נפשו... נטל את צרור כספו ומסרו לשודד.\n\n"בקשה לי אליך" אמר הכפרי לשודד, "ראה נא, כסף זה חסכתי במשך שנתיים להביא אל בני ביתי. הם מחכים ונכספים להגעתי עם כספי באמתחתי, אך מכיוון שעתה ריקם שלחתני הם לא יאמינו לי ויאמרו שבזבזתי את כל הכסף בתאוות שונות. אנא ממך, מבקש אני ממך לתלות את מעילי על העץ ואתה תירה בו מספר כדורים, כך יאמינו שנשדדתי..."\n \nנאות השודד ופתח בצרור יריות אל המעיל התלוי על עץ. עמד לידו הכפרי וצעק: "עוד! עוד! תירה עוד כדורים".\n"אין עוד כדורים" השיב השודד.\n\nכששמע כך הכפרי קפץ על השודד ובמכות אגרוף השיב כספו.\n\nזעק השודד לעברו: "למה רימיתני? לא מספיק שהפלת בי את מכותיך, עוד לקחת את כספי..."\n
2018-11-25 08:36:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... יז' כסלו*\n\n *האחדות ממתקת את הדינים*\n\nבאחד הימים חטא בן המלך לאביו, לאחר משפט מהיר נגזר עליו עונש - עשרים מלקות.\n\nאימו שנכחה במשפט פרצה ואמרה: "אמנם בני חטא, וגזרתך להכותו אמת וצדק היא, אך אני לא חטאתי כלל, וכשתייסר את בני, יכאב לי הדבר אף יותר משיכאב לו, כיצד איפוא תעשה כן, לייסר צדיק כרשע?"\n\nדבריה נשאו חן בעיניי המלך, הוא קיבל את טענתה וביטל את גזר הדין בטענה כי בכאבו של הבן תכאב גם אמו, אשר לא התחייבה בעונש...\n\nאחד הדברים שבורא עולם מצפה מהעם שלו הוא להיות מאוחדים. פרוש הדבר הוא לאהוב את השני, לשמוח בשמחתו ולהצטער בצערו.\n\nאם מצטער אתה בצער חברך, אם מחפש אתה דרך להקל עליו, אתה גורם במעשיך לביטול הדינים והקשיים גם עליך.\n\nאומר בורא עולם: "אם אצער את ראובן עקב מעשיו גורם אני בעקיפין צער לשמעון אוהבו, לכן אמעיט מצערו של ראובן..."\n\nאמר ה"אמרי נועם": "כשישראל חיים יחדיו באחדות ובאחווה, הם מושכים עליהם השראת שכינה. וכשהשכינה שורה בישראל, ממילא מתמתקים הדינים, הסיבה לכך היא שהשכינה מרגישה בצער ישראל, והיא כמובן לא חייבת לסבול את צערם והדינים מתפוגגים כלא היו".\n\nכולנו בני איש אחד אנחנו, אחים אנחנו, הבדלים רבים יש ביננו, כמו אחים בכל משפחה... אחים לעולם ישארו באחווה, יאהבו גם אם לא תמיד מסתדר, יפרגנו גם אם זה על חשבון הצלחתם האישית ויסלחו גם אם הפגיעה הכאיבה מעט, כי אחים הם.\n\nגם אנו אחים, במקום להפריד ולהיפרד אחד מהשני, נתקרב ונתאחד. האחדות שלך עם השכן שלך, עם חבר לעבודה או עם אדם שאינך מכיר כלל, תשרה את השכינה בעם, תבטל את הדינים ותביא על ראשך רק ברכות, כי מי שאוהב את בן המלך, המלך אוהבו ומעניק לו רק טוב...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*
2018-11-26 08:36:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... יח' כסלו*\n*פטירת רבי יוסף יוזל הורביץ*\n*ה"סבא מנובהרדוק" (אתמול)*\n\n*ביטחון שווה גן עדן בעולם הזה*\n\nבאחד הימים עמד רבי יוסף יוזל בקופת הכרטיסים לרכבת והמתין לתורו. אחריו בתור עמד אדם ושאל את הרב: "להיכן פניך מועדות?"\n\n"אני צריך לנסוע לעיירה הקרובה, רק שאין לי ממון לדמי הנסיעה" השיב ה"סבא" בנינוחות.\nהאיש ההמום שלף מארנקו את דמי הנסיעה, מסרם לרב ושאל: "אם אין לכבוד הרב כסף לנסיעה, מדוע עמדת בתור לקניית הכרטיס?"\n\nהשיב לו ה"סבא": "עשיתי השתדלות לנסוע ברכבת והיא - לעמוד בתור לקניית הכרטיס. ההשתדלות הצליחה ברוך ה', הנה אתה, ברוב טובך וחסדך הטוב היית שלוחו של הקב"ה למלא את צרכי..."\n\nמידת הביטחון של האדם בקב"ה תלויה בהשתדלות שלו. ככל שאדם בוטח בבורא כך ההשתדלות שלו מועטת יותר.\n\nתינוק הנמצא בעריסה הנמצאת בתוך ים סוער אינו מרגיש מאומה, מבחינתו הוא נמצא בגן עדן, מחייך ורגוע, זאת משום שהוא בטוח שאביו נמצא בקרבת מקום ושומר עליו.\n\nכך מידת הביטחון של האדם צריכה להיות, לדעת, להאמין ולבטוח שהבורא תמיד לידו, שומר, עוזר ומגן עליו.\n\nאומנם זוהי מדרגה עליונה מאד אך כל אדם צריך לשאוף אליה. אם יזכה האדם להגיע למדרגה הזו חייו יהיו גן עדן בעולם הזה - דבר לא יכעיס אותו, דבר לא ידאיג או יעציב אותו, כי אבא שלו ממש לידו, מנווט אותו אל הדרכים הטובות והישרות ביותר עבורו.\n\nתפקידך להשתדל, לנסות, לשלוח את היד, משם תניח לבורא עולם לעשות את מה שהכי טוב בשבילך, כי מה שהכי טוב בשבילך רק הוא יודע...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*\n\n\n✨✨✨✨✨✨✨\n*ניתן להזמין את הספר השני של ה"חיזוק היומי" המכיל כ - 500 עמודים מחזקים ומעודדים*\n\n*בטלפון - 0525581133*\n✨✨✨✨✨✨✨
2018-11-27 08:35:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... יט' כסלו*\n\n*מעשה קטן שלך שווה כמעשיהם של גדולים*\n\nימים לא קלים עברו על העם היהודי בכל שנות קיומו. בדורו של הבעל שם טוב, כשהייתה מתרגשת צרה על ישראל והיה צורך בהתמודדות גדולה לחלצם ממנה, היה הבעל שם טוב הולך למקום מסוים ביער, מדליק אש ומתפלל בכוונה גדולה. די היה בכך כדי להעביר את הצרה.\n\nבדור שאחריו כשהייתה צרה על ישראל היה המגיד ממזריטש הולך לאותו מקום ביער ואומר: "איננו יודעים עוד להדליק את האש כמו הבעל שם טוב, אבל עדיין אנחנו יודעים לומר את התפילה וצריך שיהיה די בכך" והיה די בכך.\n\nבדור שאחריו היה רבי משה ליב מסאסוב הולך לאותו מקום ביער ואומר: "איננו יודעים להדליק את האש, גם את הכוונות הנסתרות של התפילה כבר איננו יודעים אבל עדיין אנו יודעים להניח את העצים לאש באופן הראוי, וצריך שיהיה די בכך" והיה די בכך.\n\nעבר עוד דור ורבי ישראל מרוז'ין נדרש לעמוד לישראל בשעתם הקשה. הוא ישב בביתו ואמר: "ריבונו של עולם, איננו יודעים להדליק את האש, איננו יודעים להגיד את התפילה עם הכוונות וגם את המקום ביער איננו מכירים עוד... אבל יודעים אנו לספר את הסיפור כיצד כל זה נעשה, וצריך שיהיה די בכך..."\n\nנמצאים אנו בדורות האחרונים, בזמנים שכל מעשה טוב שלנו, אפילו הקטן ביותר, אפילו שהוא ללא כוונה ולא איכותי כל כך, שווה כמעשיהם של גדולי הדורות הקודמים.\n\nלעיתים נכנסים בנו מחשבות הגורמות לנו נפילה, אם חלילה נכשלנו או לא הצלחנו בתחום מסוים. לא די שנכשלנו אלא אנו גם מטיבים להוריד אותנו נמוך יותר.\n\nאם נזכור שברגע אחד של מחשבה טובה, מחשבה שמעשנו חשובים בשמים, שיכולים אנו לתקן ברגע של החלטה טובה, נוכל לטפס חזרה, להגיע למקומות טובים יותר ולשמוח גם אם חלילה נפלנו מטה.\n\nאולי אנו לא מצדיקי הדור אך אנו בהחלט אנשים גדולים, יש בנו יכולות גבוהות לעשות אותנו ואת העולם הזה טוב יותר...\n\nאתה חלק מפאזל שלם, בלעדיך התמונה לא תראה אותו הדבר, אתה חשוב לעולם וכך עליך לחשוב תמיד, להתחזק ולהמשיך הלאה אל המעשה הטוב הבא שלך... משם תבוא אליך הברכה...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*
2018-11-28 08:44:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כ' כסלו*\n\n*היום אתה מחליט שאתה לא מי שהיית אתמול*\n\nהצדיק רבי לוי יצחק מברדיטשב זיע"א, יצא לערים שונות ברחבי המדינה כדי לגבות צדקה לפדיון שבויים. במסעו ביקר הרב בערים וכפרים רבים כדי לקיים את המצווה החשובה, אך לא עלה בידו לגבות את הסכום הנדרש.\n\nהרהר הרב בליבו: "אולי לא נהגתי כשורה כשיצאתי למשימה - ביטלתי תורה, תפילותיי לא היו במניין ובסופו של המסע העליתי חרס בידי. טוב היה לי לשבת בביתי ולעסוק בתורה ובעבודה".\n\nבדרכו חזרה לביתו שהה רבי לוי יצחק באחת העיירות. באותו היום ששהה בעיירה נתפס אדם בגניבה. שוטרי המקום חבלו בו וחבשוהו בבית הסוהר.\n\nניגש הרב אל הגנב ואמר: "בני, ראה מה גרמת לעצמך. זכור זאת ואל תחזור לסורך יותר".\n\n"אל דאגה כבוד הרב, הרי מה בכך?" השיב הגנב, "אם לא עלתה בידי הגנבה היום ותפסו אותי, תעלה בידי מחר..."\n\nבאותה השעה נשא רבי לוי יצחק קל וחומר בנפשו: "מה הדיוט זה אינו מתייאש מן הפורענויות של העבירה ומבקש הצלחה מחר בעבירה, כל שכן אני, שלא אמשוך ידי מן המצווה. אם לא עלה בידי היום, יעלה בידי מחר-מחרתיים..." ('תורת הפרשה')\n\nכולנו מבקשים הצלחות, רוצים ישועות, ומקיימים מצוות, לא תמיד ההצלחה מגיעה, לא תמיד הישועה צמחה, לא תמיד המצווה והחסד יצאו לפועל... מכאן האכזבה והייאוש קרובים, הם נמצאים ממש מאחורי הדלת.\n\nלפני שאתה פותח להם את הדלת תזכור את מילותיו של הרב לוי יצחק מברדיטשב: "אם לא עלה בידך היום, יעלה בידך מחר..."\n\nאל תפסיק מלנסות, תקום ותמשיך, לבטח תראה הצלחה במעשה ידיך.\n\nלעיתים אנו "טובעים" בעבירה מסוימת, לא מצליחים להרפות ממנה, קשורים אליה בעבותות ומתייאשים מהיכולת שלנו לצאת ממנה.\n\nאמר רבי נחמן: "בעבודתו יתברך לא ישים לנגד עיניו, כי אם אותו היום ואותה השעה. כי כשרוצים להיכנס לעבודת השם, נדמה לאדם כאילו היא משא כבד, ואי אפשר לו לישא משא כבד כזה, אבל כשיחשוב שאין לו רק אותו היום, לא יהיה לו משא כלל..." (ליקוטי מוהר"ן)\n\nאם נחליט שאנו מתגברים על היצר רק היום, אם מחליטים אנו לעבוד את הבורא כרצונו רק היום, נוכל להתגבר, לא להתייאש ולהמשיך הלאה, היום הצלחת? עשה זאת גם מחר, ונמצאת מנותק מהעבירה, קרוב אל המצווה ומלא תקווה.\n\nנסה היום להתגבר על הרצון שלך, אם התגברת היום שכרך רב ועצום, לפחות היום הייתי עובד ה' נאמן...\n\nמחר? את מחר תשאיר למחר, היום אתה מחליט להחליט שאתה משוחרר מיצרים, עמוס בתקווה, שלו, רגוע וכל כך מאמין בעצמך...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*\n\n✨✨✨✨✨✨✨\n*ניתן להזמין את הספר השני של ה"חיזוק היומי" המכיל כ - 300 חיזוקים מחזקים ומעודדים*\n\n*בטלפון - 0525581133*\n✨✨✨✨✨✨✨
2018-11-29 08:41:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כא' כסלו*\n\n *יחיד ורבים הלכה כרבים*\n\nהגאון רבי אליעזר יהודה פינקל זצוק"ל, ראש ישיבת "מיר" היה מסור לכל בחור ובחור בישיבה.\n\nבתחילת ימי הלימוד בישיבה בירושלים היו הבחורים מסדרים לעצמם מקומות לינה בתשלום בבתיהם של אנשי ירושלים, וראש הישיבה נתן מדי שבוע לכל בחור כסף מזומן כדי מחייתו לאותו שבוע, בכסף היו הבחורים קונים את מזונם, ומשלמים את שכר הדירה.\n\nבאחת החלוקות התלונן אחד הבחורים בפני ראש הישיבה שסכום המעות שהוא נותן אינו מספיק עבור אוכל לכל השבוע, וביקש להוסיף עוד כסף.\n\nאמר לו ראש הישיבה: "לפי החשבון שערכתי בדבר כמדומני יש כאן די והותר עבור מחייתך לכל ימי השבוע, ואין שום צורך בתוספת".\n\nאך הבחור הנועז התעקש, וטען ששמע טענה זאת מבחורים נוספים. ואם כך הדבר הרי הבחורים הם "רבים" וראש הישיבה "יחיד" כנגדם, ואנו יודעים שיחיד ורבים הלכה כרבים!\n\nהשיב לו ראש הישיבה בחריפותו: "כשאני מחשב את צרכי הבחורים, הרי טובתם של כל הבחורים כולם לפני, ואם כן אני הוא ה'רבים', ואילו אתם הבחורים מחשבים כל אחד את צרכי עצמו בלבד, ואם כן אתם כמו 'יחידים' בדבר!" ('שיחות מוסר')\n\nראש הישיבה ביטל את עצמו וכל מחשבתו הייתה על תלמידיו, הוא אינו נחשב "יחיד" כי אם "רבים"... ודעתו מתקבלת בכל מקום, כי הוא הרוב.\n\nכל אחד מאיתנו הוא יחיד, מתנהל בעולם בעיקר לצורך עצמו - עובד כדי שתהיה לו פרנסה, לומד כדי שתהיה לו חכמה, מתאמן ואוכל טוב כדי שתהיה לו רפואה...\n\nהדברים הם מוצדקים ומאד הגיוניים, אדם דואג לעצמו, לעתידו ולמשפחתו.\n\nאולם אם בתוך כל היום שלך תחשוב גם על האחר, תעבוד, שיהיה לך מעט לצדקה, תלמד, כדי שתוכל גם להחכים אחרים, תאכל טוב ותאזור כוחות כדי שיהיה לך זמן ויכולת להקשיב לשני, ברגעים אלו אתה הופך מ"יחיד" ל"רבים", הכוח שלך הוכפל ואף שולש, אינך עוד אדם המתהלך בעולם, אתה קבוצה.\n\nכשבפעם הבאה תפנה לבורא עולם לקבל סיוע, אתה מביא איתך עוד אנשים רבים, את אלו שהיה אכפת לך מהם, את אלו שסייעת להם, שנתת להם מעצמך, מהדם שלך ומהיכולות שלך... דעתך היא כבר לו דעת יחיד, מילותיך הן לא מילים אישיות, הן מילים של רבים ההולכים אחריך.\n\nנצל את הכישורים שלך ותעלה מעלה, וכשאתה עולה מעלה אחוז בידך מספר אנשים, תרים אותם איתך, תתן להם מעט ממה שחנן אותך בוראך, תחבר אליך עוד אנשים ותזכה להיות "רבים" בגוף של "יחיד"...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*\n\n*לרכישת הספר השני של "החיזוק היומי" יש ליצור קשר בטלפון - 0525581133*
2018-11-30 09:11:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כב' כסלו*\n *פרשת - "וישב"*\n\n*אנשים טובים באמצע הדרך*\n\nבאחד הימים הגיע הרב הקדוש בעל ה"דברי חיים" מצאנז זצוק"ל לעיר אחת, כדי לסובב על פתחי ביתם של נדיבי העיר עבור אדם שירד מנכסיו.\n\nבמסעו הקצר הוא פנה אל אחד מחשובי העיר כדי שיצטרף עימו יחדיו למצווה זו. סירב אותו האיש להצטרף בטענה שאין זמנו בידו, "עליי להשלים את מכסת שעות הלימוד שקבעתי לעצמי זה מכבר" אמר האיש.\n\nאמר לו הרב מצאנז: "בפרשת 'וישב' נאמר: 'וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ וְהִנֵּה תֹעֶה בַּשָּׂדֶה וַיִּשְׁאָלֵהוּ הָאִישׁ לֵאמֹר מַה תְּבַקֵּשׁ' ('בראשית לז', טו')\nוביאר רש"י: 'וימצאהו איש, זה גבריאל'.\n\nויש לתמוה, שהרי בפרשת 'וישלח' (לב', כה') כתוב: 'וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ', שם ביאר רש"י שאותו 'איש' היה 'שרו של עשיו'.\n\nמניין לרש"י שהאיש האמור בפרשת 'וישב' הוא המלאך גבריאל, ואילו האיש שבפרשת 'וישלח' הוא שרו של עשיו?"\n\nהמשיך הרב ותירץ: "כשיעקב נאבק עם המלאך כל הלילה וניצחו, ביקש ממנו לאחר מכן לברכו, ואילו המלאך מצידו אמר: 'שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר' אין זמני פנוי, צריך אני להספיק להשלים את מכסת השירה שלי...' - זו היא תשובה המתאימה בדיוק לשרו של עשיו...\n\nלעומת זאת בפרשת 'וישב' פנה האיש מעצמו אל יוסף והציע את עזרתו: 'וַיִּשְׁאָלֵהוּ הָאִישׁ לֵאמֹר מַה תְּבַקֵּשׁ' (לז', טו') - כראותו נער משוטט בחיפושיו אנה ואנה, רץ לקראתו להציע לפניו את עזרתו, ותיכף שאל ממנו 'מה תבקש'? - זהו בוודאי המלאך גבריאל..."\n\nסיים האדמו"ר מצאנז ואמר לאותו אדם: "גם המלאך גבריאל ממהר בוודאי לומר שירה לא פחות משרו של עשיו... אלא שכשיש אדם הזקוק לעזרה, הוא הניח את עצמו וצרכיו בצד ופנה לעזור ולסייע בכל מה שיוכל!"\n\nמידי יום פוגשים אנו אנשים רבים, אין אנו יודעים מה חבוי בתוך ליבם, אין אנו יודעים את מצב רוחם, יכולים אנו להיות מלאך בעבורם, הבחירה היא בידינו, האם להיות "המלאך גבריאל" או חלילה "שרו של עשיו"...\n
2018-12-02 08:30:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כד' כסלו*\n*פטירת הרב אהרון יהודה לייב שטיימן*\n\n *חיבוק אוהב שווה חיים*\n\nבאחד הימים נכנס הרב נחום ברנשטיין עם אחד מבעלי התשובה למרן הרב שטיינמן. אותו בעל תשובה היה בעל תשובה גמור - חוץ מדבר אחד שהיה נופל בו עד עמקי שאול.\n\nבעל התשובה היה מתמודד ונופל, ושוב מתמודד ושוב נופל, ושוב הנפילה הייתה עד עמקי שאול.\n\nבאותו הזמן הרב שטיינמן, היה בגיל תשעים וחמש, הוא הקשיב לסיפורו של בעל התשובה, הסתכל עליו במאור פנים, לא צעק ולא הפחיד, הוא קם מכיסאו, נתן לו יד בחוזקה, חיבק ונישק אותו, ואמר לו בקול רם: "אתה מצליח להתגבר מידי פעם, אתה לא מבין כמה אני מקנא בך, כמה זכויות יש לך, איזה שכר יש לך על זה".\n\nשוב ושוב חיזק הרב את בעל התשובה ואמר: "הצלחת להתגבר על זה מפעם לפעם, אתה לא מבין איזה שכר יש לך".\n\nהרב ברנשטיין התפלא מאד, מעולם הוא לא ראה את הרב שטיינמן עומד ומחבק אדם במצב כזה.\n\nבסיום השיחה ביקש הרב שטיינמן מהבחור שייכנס אליו שוב בעוד מספר חודשים יחד עם הרב ברנשטיין.\n\nלאחר מספר חודשים הם נכנסו שוב לרב. עמד הבחור ואמר לרב שטיינמן: "בפעם האחרונה הרב חיזק אותי מאד ואני פחות נופל... אבל עדיין לעיתים נופל אני בעבירה".\n\nקם הרב מכיסאו, תפס את ידו בחוזקה, חיבקו, נישקו ואמר: "אתה מצליח להתגבר, אתה לא מבין כמה זכויות יש לך, למרות הקושי העצום אתה מידי פעם מתגבר... אני מקנא בך".\n\nבחלוף חודשים מספר נכנסו השניים שוב אל הרב. הבחור סיפר לרב שהוא נגמל לגמרי מהעבירה שכל כך שאבה אותו. הרב שטיינמן קם מכיסאו, חיבקו ואמר: "כמה זכויות יש לך, כמה צדיק אתה" (מרדכי רוט)\n\nאותו בעל תשובה קיבל כוחות מהחיבוק הרך והמילים המעודדות של הרב, בלעדיהם ספק אם יכול היה לצאת מהבור בו היה נמצא.\n\nאין אנו מכירים כל אדם, אין אנו בקיאים במתחולל בליבם, יש אנשים מחייכים אולם בתוכם הם כבויים, עם חיבוק אוהב ומילים מחזקות יכולים אנו לתת להם כוחות, תקווה ורצון.\n\nיש פעמים בהן האדם העומד מולנו נמצא פסיעה מנפילה אל התהום, פסיעה מייאוש עמוק, אתה התקווה שלו, אתה ההצלה שלו, המילים שלך, החום שלך יכולים לזרוע בו שוב את התקווה, לתת לו כוח, לתת לו מעט אוויר פסגות.\n\nנצל את האדם שבך כדי להטיב עם האחר, לפתוח לו דלת של תקווה, לתת לו חיים אחרי המוות הרוחני שהיה נתון בו...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*
2018-12-03 08:32:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כה' כסלו*\n\n*חג חנוכה - הדלקה עושה מצווה*\n\nבאחד הימים קיבל רב מפורסם הזמנה לחתונה, הסתכל הרב על ההזמנה... "לכבוד מורי רבי הרב..." פתח את ההזמנה ולא הכיר את החתן, שאל את רעייתו אך גם היא לא הכירה את החתן או את משפחתו.\n\nבהגיע יום החתונה התלבטו השניים אם ללכת, הציעה אשתו שיילכו, "אולי אתה לא זוכר אותו, מקסימום נזכה להיות בחופה ונחזור" הוסיפה.\n\nכשהגיעו השניים לאירוע לא הכירו איש, גם החתן המהולל לא היה מוכר לרב.\n\nבסיום החופה ניגש החתן אל הרב ואמר: "מורי ורבי, תודה רבה לך שבאת לשמוח בשמחתי".\n\nהרב הנבוך אמר לו: "סליחה ידידי היקר, מנסה אני לזכור מניין אני מכיר אותך אך הדבר לא עולה בזכרוני..."\n"אזכיר לך כבודו" אמר החתן והחל לספר...\n\n"לפני כעשור הייתי תלמיד ישיבה, לא מצאתי טעם בלימודיי, ניסיתי להשתלב בין הלומדים אך אש הלימוד בי התעמעמה. בחלוף חודשים מספר ללא מוצא גבר בי הייאוש והחלטתי לעזוב את כותלי הישיבה.\n\nבאותה שעה היה זמן תפילת מנחה בישיבה. נכנסתי להיכל הישיבה כדי להתפלל תפילה אחרונה. חפציי כבר היו ארוזים ותוכניותיי על היום שאחרי הלימוד בישיבה התרוצצו בראשי.\n\nעמדתי בכניסת בית הכנסת, ואז אתה הגעת, יישרת את הצווארון שלי שהיה מקופל, לקחת אותי לשבת לידך, ומידי פעם בשעת התפילה אחזת את ידי.\n\nבסיום התפילה הרהרתי לעצמי: 'אם יש מישהו שרואה אותי וחושב עליי, אני נשאר'.\n\nחזרתי להיכל הישיבה והמשכתי להתמיד בלימודיי עד שזכיתי היום להקים בית נאמן עם בחורה טובה... המעשה הקטן שלך הביא לי אור גדול בחיים... אתה הוא מורי ורבי" סיים החתן.\n\nבסימן תרע"ה סעיף א' כותב בעל ה"שולחן ערוך" שהדלקת נר חנוכה היא מצוות החנוכה ולא הנחת הנרות, פרוש הדבר - שאם כבה הנר אינו חייב להדליקו שוב, שכבר יצא ידי חובה.\n\nכל אדם הוא נר, נשמתו יוקדת בו כנר דולק, לעיתים הנר של האחר מתעמעם, מתחיל להיכבה, הרוח שלו נופלת והוא נשבר.\n\nכל אחד מאיתנו יכול לתת מהנר שלו ולהדליק את נר חברו, לתת לו דחיפה, לתת לו יחס, לתת לו כוחות. כשם שבנרות חנוכה ההדלקה היא המצווה, כך אתה יכול לעשות את המצווה הגדולה בחייך ולהאיר את היום של חברך, את נשמתו, את חייו.\n\nלא צריך לעשות הרבה, מספיק ש"תסדר לו את הצאוורון", שתראה אכפתיות כלפיו והוא יאיר כאור הירח.\n\nאמר הרב אברהם יצחק הכהן קוק: "צריך שכל איש יידע ויבין, שבתוך תוכו דולק נר, ואין נרו שלו כנר חברו, ואין איש שאין לו נר. וצריך שכל איש יידע ויבין, שעליו לעמול ולגלות את אור הנר ברבים, ולהדליקו לאבוקה גדולה ולהאיר את העולם כולו..."\n\nיש לך נר דולק, חפש אצל מי הנר מתחיל להתעמעם, גש אליו ותדליק אותו לאבוקה גדולה...\n\n*יום טוב, חג שמח ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*
2018-12-04 08:42:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כו' כסלו*\n*חג חנוכה - הודיה גדולה על נס קטן*\n\nלאחר הניצחון הניסי של המכבים הם נכנסו לירושלים, טיהרו אותה מהפסלים שהעמידו בה היוונים, נכנסו לבית המקדש וביקשו לשוב ולהדליק את המנורה...\n\nאך הם נתקלו בבעיה, את המנורה יש להדליק בשמן זית טהור וכל השמנים שהיו בבית המקדש נטמאו על ידי היוונים.\n\nלאחר חיפוש יסודי נמצא פך אחד של שמן טהור, שהיה חתום בחותמו של הכהן הגדול. השמן שבפך יספיק רק ליום אחד, בעוד ייצור שמן חדש יארך שמונה ימים.\n\nהמכבים החליטו להשתמש במעט השמן לפחות לאותו היום, אולם נס נוסף אירע, השמן דלק במשך שמונה ימים רצופים, עד שהגיע משלוח שמן חדש לבית המקדש.\n\nלזכר הנס, אנו חוגגים את חג החנוכה במשך שמונה ימים.\n\nאם נתבונן בהודיה של "על הניסים" נבחין שאין כלל אזכור על נס פך השמן, כל ההלל הוא על ניצחון המכבים שהיו מעטים, שניים עשר איש בלבד, אשר ניצחו אימפריה מפוארת, גדולה וחזקה.\n\nניצחון המכבים הוא נס מעל הטבע, אך חוגגים אנו שמונה ימים בעקבות נס פך השמן, נס קטן, ואולי לא משמעותי כל כך, כי אף אם לא היה שמן, אנוסים היו ולא היו חייבים כלל בהדלקת המנורה.\n\nבורא עולם נתן לנו נס קטן בדמוי פך שמן קטן כדי שנזכור שהוא נותן לנו ניסים קטנים בכל יום, ניתן הודיה דווקא על המעט ונקבל ממנו כל כך הרבה.\n\nנשכיל להבין שכל מאורע שאנו עוברים בחיינו, גם הקטן ביותר הוא נס.\n\nניתן שבח והודיה על המעט, על הניסים הקטנים של "פך השמן" כדי שנקבל שמונים שנה של אורות דולקים, של חיים מאירים ומוארים.\n\nנס גדול הוא יוקרתי וראוי לכל ההודאות, אולם הניסים הקטנים הקורים לנו מידי יום הם החשובים, הם המלווים אותנו כדי שנוכל לעבור עוד יום בעולם, עליהם, מידי יום, דקה אחת נתפנה ופשוט נאמר תודה!\n\n*יום טוב, חג שמח ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*
2018-12-05 08:41:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כז' כסלו*\n*חג חנוכה - מעלת ימי החנוכה*\n\nבלילה הראשון של חג החנוכה עמד רבי דוד מטולנה ליד חנוכיית הזהב המהודרת והתכונן להדליק את הנר הראשון. לפתע פנה אל אחד החסידים ושאלו: "אמור לי, הלוא אשתך נמוכה היא. ואם כך, כשאתה רוצה לדבר איתה, האם אתה הוא זה שמתכופף אליה או שהיא מגביהה את עצמה אליך?"\n\nבלי להמתין לתשובה על שאלתו, בירך הרבי והדליק את נר החנוכה.\n\nהחסידים התפלאו על השאלה המשונה ששאל הרבי אך שתקו.\n\nבאותו היום נכח במקום רב צעיר, רבי מרדכי דוב מהורניסטייפול, שהיה נכדו של אחיו של הרבי. כשראה רבי מרדכי את תמיהתם של החסידים אמר להם: "אני אפרש לכם את דבריו של דודי-זקני על פי דברי התלמוד...\n\nבתלמוד (סוכה ה'.) נאמר כי מעולם לא ירדה השכינה מתחת לגובה של עשרה טפחים, אף על פי כן, אנחנו מדליקים את נרות החנוכה נמוך יותר מעשרה טפחים. סוד הדבר, שבימי החנוכה הקב"ה 'מתכופף' ויורד אל עולמנו. בשל כך, בימים האלו ניתן למצוא את האור הנמצא גם במקומות הנמוכים..."\n\nנפסק ב"שולחן ערוך" (סימן תרע"א) שמקום הנחת החנוכייה הוא בין 24 סמ' ל - 80 סמ'.\nידועים דברי חז"ל שאין השכינה יורדת מתחת לעשרה טפחים - 80 סמ', ובכל זאת מצווה מן המובחר להניח את הנרות מתחת לגובה זה...\n\nכמו שאמר הרב מרדכי דוב מהורניסטייפול - שבימי החנוכה בורא עולם "מתכופף" ויורד נמוך, מגלה את עצמו במקומות הכי נמוכים וחשוכים.\n\nימי החנוכה והנרות הדולקים בהם מביאים איתם ישועות עצומות - נפתחים שערי החכמה (רבי ישראל מטשורקוב)\nמידת הדין מתבטלת ומתעוררת מידת הרחמים (רבי חיים פלאג'י)\nזוכה להינצל מדינה של גיהנום ('בני יששכר')\nבהסתכלות על נרות ניתן לזכות לניסים מעל הטבע...\n\nבימים הללו בורא עולם שוכן ממש איתנו, קרוב אלינו כל כך, ננצל את הימים הללו לתפילות ובקשות, לקבלות טובות, נקדיש בזמן הדלקת הנרות חצי שעה, נשב ליד הנרות, נביט בהם, נשאב מהכוח שלהם, נבקש בקשות ונתקדש... חצי שעה יכולה לתת לך חיים אחרים לגמרי...\n\nבורא עולם "מתכופף" אליך, הוא רוצה להאיר את החושך בסביבתך, אל תעלם לו, תדבר איתו, תבקש, תכוון מעט יותר בהדלקת הנרות ובשהייה לידם ותזכה לניסים גדולים, לפחות כמו בימים ההם...\n\n*יום טוב, חג שמח ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*\n\n\n✨✨✨✨✨✨✨\n*ניתן להזמין את הספר השני של ה"חיזוק היומי" המכיל כ - 300 חיזוקים מחזקים ומעודדים*\n\n*בטלפון - 0525581133*\n✨✨✨✨✨✨✨
2018-12-06 08:34:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כח' כסלו*\n*חג חנוכה - גם אתה יכול להיות לרגע קדוש*\n\nבאחד מימי החנוכה נקלע הגאון רבי חיים עוזר זצוק"ל אל העיר קראקוב. בשעת הדלקת הנרות, נתקע מעילו במסמר שהיה תקוע בקיר, ונקרע. מיהר רבי חיים עוזר אל ביתו של החייט המקומי, והלה ביקש שימתין לו עד שידליק נרות, שכן אסור לעשות מלאכה עד לאחר ההדלקה.\n\nישב רבי חיים עוזר והביט בחייט. פשט החייט את מעילו, התעטף בבגדי שבת, והחל לברך על הנרות בשמחה ובהתלהבות רבה.\n\nהתפעל רבי חיים מהדלקתו של החייט הפשוט, ואמר: "אם זוהי מדרגתם של החייטים בעיר, אות היא כי מעלתם של יהודיי העיר גבוהה. לא פלא שיצאו מקראקוב גדולי תורה שהאירו את העולם כולו בתורתם!"\n\nלא כולנו זכינו להיות קדושי עליון, יושבים באוהלה של תורה ועושים את רצון הבורא בדקדוק.\n\nאולם יכולים אנו, פעם ביום, במצווה אחת להיות כגדולי הדור, כחסידים וקדושים...\n\nנבחר לנו מצווה אחת, ברכה אחת, מעשה חסד אחד, תפילה אחת, לימוד אחד ביום, נתרכז בו, נכוון בו, נשליך את כל המחשבות הזרות, נתקדש ונעשה אותו בשלמות.\n\nמצווה כזו היא בעלת ערך עצום. אינה דומה מצווה, ברכה או תפילה בכוונה לזו שלא בכוונה.\n\nיש בך יכולת להיות לרגע קדוש, לרגע מלאך, אל תמנע זאת מנשמתך, ממך ומבוראך, תעביר את הימים עם נקודות אור בכל אחד מהם, עשה אותם קדושים ומוארים ואפילו... לרגע אחד...\n\n*יום טוב, חג שמח ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*\n\n\n✨✨✨✨✨✨✨\n*ניתן להזמין את הספר השני של ה"חיזוק היומי" המכיל כ - 300 חיזוקים מחזקים ומעודדים*\n\n*בטלפון - 0525581133*\n✨✨✨✨✨✨✨