אלפי דברי תורה עם החיזוק היומי

עמוד 12

אלפי דברי תורה עם החיזוק היומי
2018-08-08 09:10:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כז' אב*\n *פטירת הרב יהודה פתיה*\n *ענווה מביאה לגדולה*\n\nכשהיה הרב יהודה פתיה זצ"ל בן עשרים וחמש שנה התחיל לכתוב את חיבורו על ה"אדרא רבה".\n\nכתב ידו היה ספון בידו, ומתוך ענווה יתירה שהייתה בו הוא לא רצה להדפיסו, אף על פי שאביו דחק בו לעשות כן.\n\nבשנת תרס"ה עלה הרב יהודה פתיה לארץ והחליט לבקר מספר רבנים, כדרכם בקודש של רבני בבל. בירושלים התגורר גאון גדול מקובל אדיר, בעל רוח הקודש - הגאון רבי אברהם עדס זצוק"ל.\n\nבין הרבנים חשב לבקר גם את הגאון אברהם עדס. אולם הרב אברהם עדס הקדים אותו ובא לבקרו בביתו. שאל הרב פתיה את רבי אברהם עדס: "למה הטרחת את עצמך לבוא אליי, הלא אני חשבתי לבוא לבקר אותך?"\n\nהשיב לו הרב עדס: "דבר סתר לי אליך - יש לך פירוש על 'אדרא רבה' והוא בכתב יד, וכן יש בדעתך לחבר פירוש על 'אדרא זוטא', למה לא הדפסת אותו עד היום?"\n\nהשיב לו הרב פתיה: "מנין כבודו יודע את הסוד הכמוס עמדי? שהרי פירוש זה כתוב בכתב יד מלפני כעשרים שנה, ושום אדם לא יודע עליו ולא גליתיו לשום אדם. רק מור אבי יודע עליו".\n\nהרב עדס התחמק מלתת לו תשובה והרב פתיה דחק בו: "אחזתיו ולא ארפנו, תגיד לי מנין לך? מי גילה לך רז זה?"\n\nרק לאחר שלחץ עליו אמר לו הרב עדס: "התנא הקדוש רבי שמעון בר יוחאי נגלה אליי בחלום, ואמר לי: 'עתיד לעלות לארץ ישראל רב גדול מבבל, מקובל עצום אשר חיבר פירוש על ה'אדרא רבה' והוא בכתב יד, ומהענווה הגדולה שלו לא הדפיסו. תגיד לו, שאני רוצה שידפיס אותו, ותשפיע עליו שידפיס אותו. אם חסר לו כסף תן לו כסף לזה'"\n\nלמשמע דבריו אמר הרב פתיה: "חשבתי שהפירוש הזה יישאר בכתב יד רק לי, אבל אם התנא הקדוש רבי שמעון בר יוחאי רוצה שאדפיס אותו, סימן שמשמיים קבעו זאת ואין לי ברירה. אדפיס אותו ואין לי שום צורך בעזרה כספית..." ('יין הרקח')\n\nכל אחד מאיתנו יוצר ופועל, עושה דברים שרק הוא יכול. כל אחד רוצה להבליט את המעלות והכשרונות שלו, את היצירות שלו והייחודיות שלו, ובצדק, כשאתה מבליט את עצמך אתה קיים, מעריכים ומוקירים אותך.\n\nאולם חוט דק עובר בין להבליט את עצמך ובין להתגאות על מעשיך.\n\nגאווה על מי שאתה מורידה מהערך שלך, היא מביאה לבוז בעיניי סובבך, במקום להעריך אותך הם יבוזו לך בחדרי חדרים.\n\nיש בך כוחות רבים לפעול ולעשות, תנצל את הכוחות הללו לקידומך, אך אל תתגאה על הצלחותיך, אל תפאר את מעשיך מבלי שתתן נקודות זכות למי שנתן לך את הכוחות להצליח.\n\nאם הנך חושב שהצניעות תביא אותך להיות חשוך ומוסתר מעיניי העולם טעות בידך, זרקור קטן שיאיר עליך יכול להבליט אותך לעיניי כל - בורא עולם רואה את מעשיך, ברגע אחד הוא יכול להאיר לך חיים שלמים...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*
2018-08-09 09:32:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כח' אב*\n *פטירת הרב אברהם חיים עדס*\n *ונשמרתם מאד לנפשותיכם*\n\nאכילתו של הרב אברהם עדס הייתה מועטת, מידי בוקר שתה כוס קפה עם חלב ואכל פרוסת עוגה אחת, בצהריים אכל פרוסת עוגה אחת ולבן, ובערב אכל מעט אורז בלי תוספות.\n\nבאחת הפעמים שאלו רבי מאיר רפאל לפשר התנהגותו: "אדוני אבי, רכב ישראל ופרשיו, כתוב בתורה 'וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם' (דברים ד', טו'), הרי במאכל מועט זה שהרב אוכל, מהיכן יהיה לו כוח לעסוק בתורה ביום וכל שכן בלילה?"\n\nשתק רבי אברהם ולאחר רגעים מספר השיב: "תמיד השתוקקתי לראות את נשמתו של רבינו ישראל בעל שם טוב זיע"א ולשאול אותו מה עשה שהגיע למדרגתו הגדולה בקבלה, עד שפעם אחת ראיתיו ושאלתיו איך הגיע למדרגה זו?\n\nוהוא השיב לי: 'וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹקֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם'. פירוש הדבר, כי מי שרוצה להגיע למדרגה זו, לא צריך לאכול ולשתות ולהתענג אלא רק במידת ההכרח - לשמור נפשו שלא תצא מגופו.\n\nועוד, כי 'מַרְבֶּה בָשָׂר מַרְבֶּה רִמָּה'. זו הסיבה להנהגתי זו כפי שראית... ומבקש אני ממך לשמור על כך בסוד" (הרב מאיר רפאל)\n\nכולנו רוצים לאסוף מצוות רבות, למלא את "שקיינו" כדי להגיע עם מצבור גדול של זכויות לעולם האמת.\n\nלא תמיד זה קל, לא תמיד אנו יכולים לקיימן, לעיתים אף נופלים בפחי היצר הטמונים לנו בכל צעד שאנו הולכים.\n\nבורא עולם נתן לנו "מתנות קטנות" בדמוי מצוות "קלות" שבאמצעותן יכולים אנו למלא את "שקיינו" באלפי מצוות. אחת "המתנות" היא מצוות "ונשמרתם מאד לנפשותיכם".\n\nבדרך הטבע ומבחינה שיכלית אדם צריך לשמור על גופו, להזין אותו במאכלים בריאים ולתת לו את התנאים הטובים ביותר לקיומו הטבעי.\n\nבורא עולם "שתל" בתוך הגוף הגשמי נשמה אלוקית, הנשמה חיה בתוך הגוף והופכת לידידה שלו.\n\nכשאתה שומר על הגוף שלך אתה שומר גם על הנשמה שלך, כשאתה נזהר מפגעי העולם הזה אתה מרוויח פעמיים - עצם קיום השמירה היא מצווה בפני עצמה ובנוסף אריכות ימים, כך תוכל לקיים עוד אלפי מצוות...\n\nלשמור על גופך היא משימה קלה, בנקל תוכל לאסוף אלפי מצוות "ונשמרתם מאד לנפשותיכם", ובד בבד לתת לגוף שלך יכולת להתקיים עוד שנים ארוכות עמוסות במצוות ומעשים טובים.\n\nשמור על גופך, כך תציל גם את נשמתך...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*
2018-08-10 12:57:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כט' אב*\n*פרשת - "ראה" - בנים, תמיד בנים*\n
2018-08-12 09:17:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... א' אלול*\n *תמיד אבל תמיד תוכל לתקן*\n\nבאחד הימים ניגשתי אל סופר סת"ם כדי לקנות תפילין לבר המצווה של בני עמית. סופר הסת"ם עסק באותן הדקות בכתיבת מזוזה.\n\nעמדתי בצד ולפתע שמעתי אותו נאנח. "חייב אני לגנוז את הקלף" אמר.\n"מדוע" שאלתי, "הכתב נראה מצוין".\n"נכון" השיב הסופר, "אך יש טעות באחת המילים" השיב.\n"מה הבעיה? תתקן ותמשיך" הצעתי.\n\n"כשכותבים מזוזה או תפילין אם נמצאה טעות באחת המילים אין אפשרות לתקן ולהמשיך, חייבים לגנוז, ההלכה קובעת שהכתיבה צריכה להיות כסדרה, לא ניתן לחזור אם טועים..."\n\nבחלוף ימים מספר שבתי אל סופר הסת"ם כדי לקחת את התפילין, הסופר עסק באותם הרגעים בכתיבת ספר תורה.\n\nכשהתבוננתי בקלף ראיתי מספר תיקונים, שאלתי את הסופר: "אני רואה שתקנת את ספר התורה, והרי אמרת שאם יש טעות לא ניתן לחזור ולתקן".\n\nחייך הסופר והשיב: "מה שאמרתי היה לגבי תפילין ומזוזות, שם באמת לא ניתן לחזור ולתקן, אולם אם חלה טעות בספר תורה תמיד ניתן לחזור לתחילת הספר ולתקנו במקום הטעות..."\n\nקדושת ספר תורה גדולה יותר מקדושת תפילין ומזוזה, ובכל זאת אם חלה בכתיבתו טעות ניתן לחזור, לתקן ולהמשיך...\n\nספר תורה מכוון כנגד נשמות עם ישראל, לכל יהודי יש אות בספר התורה ממנה הוא יונק כוח רוחני.\n\nעם ישראל קשור ומחובר אל התורה הכתובה על קלף, כשם שאם חלה טעות בספר תורה ניתן לחזור, לתקן ולהמשיך, כך כל יהודי שטעה, נכשל והתלכלך יכול לחזור, לתקן את מעשיו ולהמשיך הלאה...\n\nאמר דוד המלך: "תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא וַתֹּאמֶר שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם" (תהילים צ', ג') - אדם יכול לחזור אל בוראו בכל רגע, בכל גיל אפילו "עד דכא" - אפילו רגע לפני מותו.\n\nקיבלנו מתנה מבורא עולם - תשובה שמה, ברגע ניתן למחוק את העבר, לעשות לנשמה ניקוי כללי ולצאת לדרך חדשה, לדרך טהורה יותר, לדרך אשר תביא את גופך ונשמתך לשנה טובה יותר...\n\n*יום טוב, חודש טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*
2018-08-13 09:42:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... ב' אלול*\n *פטירת הרב יצחק בר ששת*\n *חתירה אל מידת הרחמים*\n\nבאחד הימים, כשהתגורר הרב עובדיה יוסף זצוק"ל בתל אביב, בשדרות רוטשילד, כבה אור החשמל בחדרו. יצא הרב למרפסת ולמד לאור החשמל שבעמוד החשמל הקבוע ברחוב.\n\nממול גר יהודי ירא שמים שהביט ברב רכון על ספרו במשך שעות מספר. השכם בבוקר יצא היהודי מביתו לבית הכנסת לתפילת השחרית ומצא את הרב עובדיה באותה התנוחה, מעמיק בספרו, מנצל כל דקה.\n\nבאחד הבקרים התעורר הרב, ושלא כמנהגו נטל ידיו, בירך ברכות התורה, ומיהר עם יקיצתו לספרייה לעיין בשו"ת הריב"ש - רבי יצחק בר ששת. לשאלת בנו הרב יעקב יוסף זצ"ל על מה ולמה מיהר עם הקיצו לעיין בשו"ת הריב"ש, סירב להשיב.\n\nלאחר הפצרות סיפר,לבנו: "בלילה התקשתי בדברי הריב"ש וראיתי סתירה בדבריו, עלה בדעתי ליישב כך וכך את דברי הריב"ש. כשעליתי על יצועיי בא אליי בחלום הריב"ש, כשזקנו יורד על מידותיו, ואמר לי: 'אני רבי יצחק בר ששת, תנוח דעתך, שיישבת את הקושיה'. ראה, שאכן דברי הריב"ש מיושבים היטב..." ('פניני עין חמד')\n\nהיום החלו בני עדות המזרח לומר סליחות, לבקש ולהתחנן לבורא עולם שיחתור להם מחילה, מחילה אשר תגיע עד אליו, עד למידת הרחמים שלו, אזי ירחם על בניו וימחוק ברחמיו את כל שטרי חובותם...\n\nכדי לחתור מחילה, כדי לחפור ולהגיע אל נקודת הרחמים צריכים אנו לחפור מידי יום עוד טפח, לקלף עוד שכבה בדרך אל יום הדין, כדי להגיע אליו מוכנים, בעלי זכויות ושיפור המידות.\n\nאחת הדרכים לעשות זאת היא לנצל את הזמן, בכל יום להמיר דקות פנאי לדקות של תורה ומעשים טובים, כך, כל דקה תהפוך לנצח, כל רגע יגלה עוד טפח בדרך ליום הדין.\n\nאז תעמודנה אותן הדקות שהוספת לפני מידת הדין ויעידו עליך, עד שייתהפך הדין לרחמים, ותיגזר עליך שנה טובה יותר, וחיים נצחיים יותר...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*
2018-08-14 09:43:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... ג' אלול*\n*פטירת הרב אברהם יצחק הכהן קוק*\n*חסד עושים דווקא עם מי שלא מגיע לו*\n\nהרב קוק היה רבה הראשי של ישראל בתקופה שלפני קום המדינה. הרב נערץ על ידי רבים מהעם, אולם הייתה קבוצה אחת שהתנגדה לו בחריפות, ותקפה אותו ללא הרף על יחסו האוהב לבוני הארץ, לחלוצים שהתרחקו מקיום המצוות.\n\nהתנגדותם גררה יחס מבזה לרב, התנכליות ועוד... אך הרב קוק מחל להם, שתק, והעביר על מידותיו.\n\nבאחד הימים, בתו של אחד מראשי קבוצת המתנגדים חלתה במחלה קשה. "יש בחו"ל פרופסור מומחה גדול ביותר למחלה הזאת!" הציעו לו חבריו והוסיפו: "הוא היחיד שיוכל לעזור לה…"\n\nאותו מתנגד בירר וגילה שאכן הפרופסור יכול להושיע - אך איך יגיע אליו וידבר איתו? מדובר בפרופסור חשוב ועסוק מאד, שוודאי לא יהיה לו זמן להקדיש לבתו של אדם לא מוכר מארץ ישראל.\n\n"יש לי רעיון!" הציע ידידו, "הבנתי שהפרופסור מעריץ גדול של הרב קוק, בשבילו הוא יעשה הכל! לך לרב, בקש המלצה, ואני בטוח שהוא יסכים לטפל בבתך!"\n\n"המלצה מהרב קוק?! איך אוכל לבקש המלצה מהרב שביזיתי פעמים רבות כל-כך?! מה הסיכוי שהרב יסכים?" שאל\nהאיש.\n\nכשמצבה של בתו החמיר, הבין המתנגד שאין לו ברירה. הוא התבייש ללכת בעצמו לרב, והחליט לבקש מרבי אריה לוין, הצדיק הירושלמי, לעשות את השליחות עבורו. רבי אריה הסכים וניגש לבית רבו, הלא הוא הרב קוק.\n\nכששטח רבי אריה את הבקשה לפני הרב, הוא נענה מיד ובשמחה. "בוודאי! זה עניין של פיקוח נפש" אמר הרב, וכתב מכתב המלצה מלא תשבחות על המתנגד שכה הירבה לאמלל אותו. לקח רבי אריה לוין את המכתב ויצא בשמחה מהחדר. הוא לא הספיק להתרחק והרב קוק קרא לו לחזור.\n\n"נסיעה לחו"ל עולה כסף רב, נזכרתי שיש לי קשרים גם עם אחד מבעלי חברות הספנות... חכה עוד מספר דקות ואכתוב מכתב המלצה גם עבורו, אולי יוכל לקבל הנחה…"\n\nכשהספיד רבי אריה לוין את הרב קוק אמר: "את מידת החסד קיבלתי מהרב, אינני כדאי כלל לדבר ולספר בשבחו של רבנו הגדול לתאר את גאון עוזו וצדקתו, אמנם במקום גדולתו הייתה ענוותנותו להתקרב אלינו כל-כך ולהשפיע לכל אחד כפי ערכו שיוכל לקבל.\n\nשקידתו העצומה בתורה לא הפריעה לו מלהשתתף כל ימיו בצערם של ישראל, ומסר נפשו עליהם במסירת נפש ממש, כרועה נאמן השליך את נפשו מנגד בעד כל אחד ואחד מישראל. זכרתי ימים מקדם, כאשר זכיתי לעלות לארץ ישראל בשנת תרס"ה, פניו של רבינו הביטו בי, והתחלתי להרגיש ביותר את מידת החמלה על כל דבר" ('אוהב ישראל בקדושה')\n\nחסד, לו רק הייתה דעתינו יודעת ומבינה מהי מעלת החסד, מה זה לעזור ולו פעם אחת ליהודי.\n\nרבים מאיתנו עושים חסדים, עוזרים לאדם נצרך, נותנים כתף ואומרים מילה טובה. מה מצער שאנו לעיתים מקטלגים את החסד שלנו לאנשי שלומינו ולא לאחרים הרחוקים מאיתנו, המתנגדים לדעתינו.\n\nאם פגע בך אדם האם תוכל לסייע לו לכשיצטרך? סביר להניח שלא.\n\nמלמד אותנו הרב קוק לעזור ולסייע לכל אדם ובעיקר לאנשים שגרמו לנו צער, מדוע? כי אדם המסייע לאדם שהזיק לו בעבר מראה עד כמה יש בו אמונה וביטחון בבורא, הוא יודע ומבין שכל מה שעובר עליו בחייו, כל מי שציער, הזיק ובייש אותו אינו אלא שלוחו של המלך.\n\nיאמר האדם: "אם המלך שלח אותו להזיק לי, מי אני שאשמור לאותו אדם טינה, אכעס או אמחוק אותו מחיי? לא רק שלא אשמור טינה אלא אסייע ואתן לו משלי..."\n\nנתחיל את היום בחסדים, לא צריך לתת כספים ולאבד כוחות, מספיקה מילה טובה כדי לתת לשני הרגשה טובה. עשית חסד עם האחר, עשית חסד עם עצמך, עזרת לבנו של המלך והמלך יעזור וישפיע עליך שפע רב...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*
2018-08-15 08:50:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... ד' אלול*\n *בורא עולם מחכה לך*\n\nבערב שבת, דקות מספר לפני כניסת השבת, נתקל הרב יצחק זילברשטיין בילד בוכה העומד בתחנת האוטובוס בה יורדים הנוסעים המגיעים מירושלים.\n\nניגש אליו הרב ושאלו מדוע הוא בוכה. במקום להשיב החל הילד לבכות חזק יותר.\n\nכשנרגע מעט הילד אמר בקול בוכה: "אני מחכה לאבא שלי".\n"ואיפה אבא שלך?" התעניין הרב.\n"הוא הבטיח לי שיבוא מירושלים ועד לרגע זה לא ראיתי אותו" השיב הילד.\n\nניסה הרב להרגיעו אך הילד לא קיבל את תנחומיו ואמר: "אני עדיין עצוב, אבא שלי לא הגיע..."\n\nחשב הרב לעצמו: "הלא גם אנחנו אומרים בתפילת 'שמונה עשרה' - 'כי מחכים אנחנו לך', הלוואי והיינו ממתינים לבואו של אבא, להתגלותו של אבינו מלכנו בעולם, כמו הילד הרך הזה שאינו מסוגל להירגע 'כי אבא לא הגיע...'" (הרב יצחק זילברשטיין)\n\nישנן פעמים שאף אנו מחכים, מחכים למכתב חשוב שיגיע אלינו, מחכים לאירוע חשוב, מחכים לנסיעה שכל-כך רוצים שתגיע כבר... מחכים ומצפים ולפעמים סופרים את הימים והדקות.\n\nיש מישהו שגם מחכה, מצפה ומייחל שאנו נגיע אליו - בורא עולם...\n\nבורא עולם מחכה לנו בכל יום, מחכה שנרים ראש, שניצור קשר, שנתקרב, שפשוט נעשה לו נחת...\n\nאבל אנו, טובעים בשלל התאוות שהיצר מציע לנו, חוטפים מפה, לוקחים משם, ממלאים את היום שלנו בחיפוש אחר מילוי תאוותינו ואם נשאר לנו פנאי זוכרים שיש עוד מישהו שם למעלה, זה שנותן לנו כוחות למלא את תאוותינו, זה שמוחל וסולח, שנותן תקווה, זה שנותן לנו חיים...\n\nבורא עולם לא מתייאש מאף יהודי, הוא מחכה גם לך, מחכה לצעד שתעשה אליו... עשה צעד, תתקרב מעט ובורא עולם יתקרב אליך קילומטרים...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*
2018-08-16 09:30:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... ה' אלול*\n *הכל יכול להשתנות ברגע*\n\nלעת זקנתו איבד האדמו"ר מסלונים, רבי אברהם וינברג בעל "ברכת אברהם" את מאור עיניו.\n\nמידי בוקר כשהתפלל את תפילת השחרית ביקש האדמו"ר מנכדו סידור כדי להתפלל בו. הדבר היה לפלא בעיניי נכדו, הרי עיוור הוא וכיצד יוכל לקרוא מתוך סידור...?\n\nבחלוף שבועות מספר ניגש נכדו של האדמו"ר ושאלו: "סבא, הרי עיוור אתה, למה לך סידור, הרי ממילא אינך יכול לראות את האותיות...?"\n\nהשיב לו האדמו"ר: "אתה צודק, אולם בכל יום כשאני פותח את הסידור ומברך את ברכות השחר, שם בברכת 'פוקח עיוורים' אני מתחנן לבורא שיפקח את עיניי, וכשאני מבין שאני עדיין לא רואה אני סוגר את הסידור...\n\nהבן נכדי היקר, בורא עולם מחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית, אולי היום הוא חידש את העולם ונתן לי לראות, בכל יום אפשר לקבל שינוי, רק צריך להאמין..."\n\nלעיתים נוטים אנו להתייאש, לחתום את הגולל על מזלנו הלא יוצלח, נשאבים לטבע האומר לנו בקול ברור ותקיף: "אין לך סיכוי!"\n\nבכל יום בתפילת השחרית אנו מציינים פלא גדול, פלא הנותן לכולנו תקווה - "המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית" - בורא עולם מחדש בכל יום מעשה בראשית, אומנם הוא ברא את העולם בששת ימי בראשית ומאז העולם עומד על תילו, אך בכל יום הוא מחדש אותו, בורא אותו מחדש כאילו היום הוא היום הראשון לבריאה.\n\nגם אם כרגע מצבך אינו שפיר, אל תתייחס אל הטבע המייאש, האמן במי שיצר את הטבע, במי שבכל יום יכול לשנות את מזלך, להרים אותך מעלה, להציב אותך גבוה יותר ממה שהיית לפני הנפילה.\n\nבורא עולם מחדש בכל יום מעשה בראשית, משנה את הטבע לפי הצרכים שלך, לפי מה שטוב לך, אם היום אתה חלילה למטה, מחר יתכן ותהיה למעלה, תצא מאפילה לאורה, כי רק בורא עולם קובע לך את העתיד, ולא אף ברייה אחרת.\n\nאל תתייאש, תאמין, תבטח, רק בורא עולם ישנה ויהפוך לך את המזל, השלך עליו את הבעיה, תבטח רק בו, לא באף אדם והוא ברחמיו יחדש לך את היום להיות שונה וטוב יותר...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*
2018-08-17 09:11:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... ו' אלול*\n *פרשת - "שופטים"*\n *לחיות את העולם הזה*\n\nלפני מלחמת העולם למד רבי ישעיה קרליץ ה"חזון איש" עם מאיר, בחור צעיר מעירו. לאחר המלחמה נטש מאיר את דרך היהדות, ואילו ה"חזון איש" עלה והתגדל בתורה.\n\nבחלוף שנים מספר כשהגיע מאיר לבני ברק, שמע כי הגאון רבי אברהם ישעיה קרליץ לומד ופוסק פסקים בתורה. נסע מאיר אל הרב וכשהגיע אמר ל"חזון איש": "אתה חושב שיש לך עולם הבא שאתה לומד בעולם הזה, אני עברתי את המלחמה וסבלתי, לי יש עולם הבא".\n\nהשיבו ה"חזון איש" בענוותנותו: "יכול להיות שאין לי עולם הבא, יכול להיות שאתה צודק, אבל בדבר אחד יש מחלוקת ביני לבינך, לי יש את העולם הזה, יש לי את הגמרא, הרמב"ם וה'שולחן ערוך', העולם הזה כה נפלא ורגוע, אתה אין לך בכלל את עולם הזה..."\n\n"צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקיךָ נֹתֵן לָך" (דברים טז', כ')\n\nכולנו רוצים לרשת את ה"ארץ" - את העולם הבא אליו אנו נכספים, אולם לפני שאתה יורש את העולם הבא, האם אתה ירשת את העולם הזה? האם אתה "חי" בעולם הזה?\n\nאם היו שואלים את הנשמה שלך אם היא בכלל רוצה להגיע אל העולם הזה, התשובה שלה הייתה: "ממש לא", כך מספרת הגמרא במסכת נידה.\n\nהעולם הזה עמוס בנסיונות, בקשיים, בכאב ושכול, מדוע שנשמתך תרצה להגיע למקום כזה ממקום כל-כך טהור, מתחת כיסא הכבוד של בורא עולם?\n\nכדי לרשת את העולם הבא ראשית עליך לרשת את העולם הזה, איך עושים זאת? באמצעות חיזוק האמונה.\n\nהאדם עובר בעולם הזה עליות וירידות, הוא שמח ולמחרת עצוב, הוא מרוויח ולמחרת מפסיד, הוא פורח ולמחרת נובל, מה יחזיק אותו שפוי, שמח ומאושר גם כשחלילה מעט קשה? אמונה!\n\nאם תאמין שהטוב והפחות טוב מגיעים מבורא עולם, הרווח שכרגע נפל בחלקך וחלילה ההפסד באים מהבורא, רק כך תוכל לעבור את העולם הזה כשאתה רגוע ושליו, שמח בכאב ומאושר בהפסד, אתה פשוט תוכל "לחיות"...\n\nבורא עולם רוצה להנחיל לכולנו עולם נפלא, עולם נצחי, עולם שלא נגמר, ללא כאב וקושי, ללא הפסד ופחד, רק טוב, עונג ושמחה, יש לכולנו חלק בעולם ההוא, כל שעלינו לעשות הוא לרשת קודם את העולם הזה, להאמין בו, לבטוח בו, לתת לו לנהל את חיינו, לקיים את רצונו ולומר בגאון וללא כל הסתייגות: "אין עוד מלבדו"...\n\n*יום טוב, שבת שלום ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*\n\n*זמני כניסת ויציאת השבת:*\n\nירושלים - 19.58-18.45\nתל אביב - 20.01-19.00\nחיפה - 20.01-18.53\nבאר שבע - 19.59-18.51\nצפת - 20.01-19.01\nאילת - 19.57-18.58
2018-08-19 08:44:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... ח' אלול*\n *תמים תהיה עם ה' אלוקיך*\n\nמורי סלימן התפרסם ברבים כבעל מופת, כולם הכירוהו כצדיק וקדוש.\n\nבאחת השבתות הזמינו את מורי סלימן להתארח מחוץ למקום מושבו. באותה השבת פרצו גנבים אל ביתו של מורי סלימן וגנבו עורות שנועדו להכנת תרמילים ונודות של מים.\n\nביום ראשון כשחזר מורי סלימן לביתו ראה שביתו נפרץ ונגנבו העורות.\n\nיצא מורי סלימן אל השיח של העיר וסיפר לו שגנבים פרצו את ביתו וגנבו עורות רבים ואין באפשרותו לקנות עורות אחרים במקומם.\n\nשאל השיח את מורי סלימן: "ומה אתה רוצה שאעשה?" השיב לו המורי: "אני רוצה שתזמין את כל תושבי העיר לאסיפה כללית - שם אני אגיד לך מה אני אעשה".\n\nשלח השיח את המכריז הנקרא "אדושאן" להכריז: "מחר בצהריים השיח אבו סיף מזמין את כל תושבי העיר לאסיפה כללית ומי שלא יבוא לאסיפה דמו בראשו".\n\nלמחרת התאספו כל תושבי העיר כמצוות השיח ובנוכחות כולם אמר השיח: "מביתו של מורי סלימן נגנבו עורות, אני רוצה לדעת מי הגנב". שקט בקהל, אף אחד לא הודה.\n\nעמד מורי סלימן ואמר: "הבאתי איתי כוס בה אני נוהג לשתות. אני אמזוג מים בכוס ואשתה ממנה בפני כל הנוכחים, לאחר שאשתה כל הנוכחים ישתו מהכוס שלי".\n\nמורי סלימן מזג מים לכוס, שתה ממנה ואמר: "כל מי שיודע שהוא לא הגנב ישתה ואני אחראי שלא יקרה לו שום דבר".\n\nהיות וכולם הכירו את מורי סלימן כבעל מופת, אף אחד לא העיז לנגוע בכוס שלו.\n\nהשיח אבו סיף הצהיר בקול ואמר: "אני נותן לכל הנוכחים זמן, עד מחר בשעה הזו. אם הגנבים יחזירו כל מה שלקחו מביתו של מורי סלימן מוטב, ואם לא אני מודיע לכם שכל תושבי העיר ישתו מהמים של מורי סלימן". הסכים מורי סלימן לדברי השיח והדיון נדחה למחרת.\n\nבערב הגיעו הגנבים לביתו של מורי סלימן, החזירו את כל מה שלקחו וברחו שלא יראו אותם. למחרת בבוקר פתח מורי סלימן את הדלת וראה שהעורות הגנובים הוחזרו בשלמותם... ('זכרונות')\n\nגדולתם של חכמי תימן ידועה לכל, הם היו בעלי מופתים, וכל תושבי ערב סגדו להם.\n\nמה הביא אותם למעלות נשגבות אלו? התמימות בעובדת ה' שלהם.\n\nתמים פרושו שלם, כשאדם שלם בעבודת ה' שלו, כשכל מצווה מקיים על הצד הטוב והנלהב ביותר, כששם את בורא עולם מולו תמיד, כשמוותר על תענוגותיו ומכניס בזמנו הפנוי את בוראו, הוא מגיע לקיום הפסוק: "תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹקֶיך" (דברים יח', יג')\n\nהתמימות בעבודת ה' לא פשוטה כלל ועיקר, אולם אם אדם יהיה שלם באמונה שלו, ישים את מבטחו רק בבוראו, יכניס בליבו שרק הוא, אבל רק הוא יכול להוציא אותו מכל קושי שחלילה יגיע אליו, יזכה לקיים בפשטות - "תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹקֶיך"ָ\n\nתהיה שלם באמונה, כך תזכה לחיות חיים שלמים, שלמים ללא דאגה ופחד, שלמים ומלאים בשמחה ואושר...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*
2018-08-20 09:15:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... ט' אלול*\n *שמח בחלקך*\n\nבמסע כיבושיו של אלכסנדר מוקדון הוא הגיע לפתחו של גן עדן. בעת שהגיע לפתחו של גן עדן הוא ביקש להיכנס ולראותו אך שומרי הגן לא איפשרו לו להיכנס.\n\nאמר להם אלכסנדר שהוא שולט על כל העולם ולכן רשאי הוא להיכנס, אך שומרי הגן לא איפשרו לו.\n\nאמר להם אלכסנדר: "אם אתם לא נותנים לי להיכנס לפחות תוציאו לי משהו אחד מגן עדן". הסכימו השומרים והוציאו לו גלגל עין של אדם.\n\nלקח אלכסנדר את העין ורצה לבדוק מהו שוויה. הוא לקח את כל כספו וזהבו ושם בצד אחד של המאזניים ואת גלגל העין הניח בצד השני. העין הכריעה את כל זהבו וכספו.\n\nהדבר היה תמוה בעיניו, לכן הלך אל החכמים ושאל: "כיצד יתכן שגלגל העין שוקל יותר מכל כספי וזהבי?"\nהשיבו לו חכמים: "גלגל העין הוא של אדם שאף פעם לא שבע, אם תתן עפר על העין תראה איך כספך יכריע את העין".\n\nלקח אלכסנדר מוקדון מעט עפר וכיסה את העין והמאזניים נטו לצד כספו וזהבו... (תמיד לב':)\n\nאחד האיברים הלא שבעים הוא העין, עינו של האדם רואה וחומדת כל הנקרה בדרכה, זאת משום שאין האדם שמח בחלקו. לו היה האדם שמח במה שיש לו היה יכול לנוח מעט מהמרדף להשיג יותר ממה שיש לו...\n\nאמר שלמה המלך בחכמתו: "שְׁאוֹל וַאֲבַדּוֹן לֹא תִשְׂבַּעְנָה וְעֵינֵי הָאָדָם לֹא תִשְׂבַּעְנָה" (משלי כז', כ')\n\nפירש המלבי"ם: "עיניי האדם ותאוותיו לא ישבעו לעולם, כי כל אשר ישיג מחמדת הזמן יוסיף לבקש..."\nהוסיף רש"י: "'שאול ואבדון לא תשבענה' - מלקבל את הרשעים לתוכם כשם שעיניי אדם רשע לא תשבענה מלשוט אחר יצר הרע מלמלאות תאותו..."\n\nכשם שהשאול - הגיהנום, לא ישבע לעולם מלהכיל את הרשעים שיבואו אליו כך עינו של האדם לא תשבע לעולם. זהו הטבע הקיים בעולם.\n\nאולם יהודי המאמין שמה שנקצב לו הוא הכי ראוי לו, מה שנגזר עליו לקבל היא הגזירה הכי משתלמת לו, יוכל לשבוע וליהנות ממה שיש לו ולא ירדוף כל ימיו אחר מה שחסר לו, כי בעצם... שום דבר כלל אינו חסר לו.\n\nהבית, המשפחה, העבודה, המשכורת... כל דבר שיש לך בעולם הזה מותאם ו"תפור" לך אישית בדיוק לפי המידה שלך, לא פחות ולא יותר, אל תחפש את מה שאין לך, אל תחשוב אילו היה לי כך וכך הייתי מאושר, היו לי חיים טובים יותר, ממש לא!\n\nבורא עולם נתן לכל אחד את "הבגד" המתאים רק לו, אם תלבש את "הבגד" של חברך הוא לעולם לא יתאים למידה שלך.\n\nתשמח בחלקך, אם חלילה הוא יחסר לך רק אז תבין כמה היה לך. במקום לרדוף אחרי מה שאין לך תשמח ותהנה ממה שיש לך, כי יש לך בדיוק את הנצרך לך...\n\nאתה רואה, אתה שומע, אתה אוכל, אתה נושם... אין עשיר ממך...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*
2018-08-21 09:09:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... י' אלול*\n *פטירת רבי פנחס מקוריץ*\n\n *מייאוש לתקווה*\n\nהאחים הקדושים, רבי שמלקה מניקלשברג ואחיו רבי פנחס, רצו לטעום את הטעם האמיתי של השבת. לשם כך נסעו אל רבי פנחס מקוריץ, ללמוד ממנו איך להרגיש ממש את השבת.\n\nבערב שבת קודש הגיעו אל קוריץ, ומצאו את רבי פנחס עומד ומבשל דגים לכבוד שבת. מיד פתח ואמר להם את הפסוק: "'כִּי כֹה אָמַר ה' לַסָּרִיסִים אֲשֶׁר יִשְׁמְרוּ אֶת שַׁבְּתוֹתַי' (ישעיהו נו, ד) ופירש: מפני מה נאמר שהסריסים שומרים את השבת?\n\nאלא שהסריסים שבפסוק הם מי שאינם מצליחים לטעום את טעם השבת וחושבים בטעות כי 'סורסו' ואינם יכולים עוד להרגיש דבר. ובכל זאת מובטח להם כי אם ישמרו את השבת כראוי, עוד יזכו ויטעמו את טעמה..."\n\nיש אנשים ש"סורסו" מעבודת ה' ומהחיים בכלל, נטולי תקווה ועם דימוי עצמי נמוך. רבי פנחס מקוריץ מרמז כשאדם רוצה לחוש את השבת, כשאדם מרגיש "מסורס" יכול הוא לעורר את הלב, לעורר את הרגש מחדש, להתחדש, להרים את ראשו מהמים המכסים אותו ולהרגיש את מתיקות המצוות והחיים בכלל.\n\nלעיתים גם אנו מרגישים שאיבדנו את הרגש מהמעשים שלנו, אין בנו את אותה ההתלהבות בקיום המצוות, מרגישים די רחוקים ומרוחקים, אומנם קרובים אנו, אומנם מקיימים את המצוות אך עושים אותן ללא רוח חיים...\n\nלפעמים הייאוש המחלחל גורם לכיבוי הרוחני שלנו, התקווה אבדה ואיתה גם הרצון להתקדם. כדי לצאת מהייאוש הרוחני עלינו להעיר בנו מחדש את הרגש, לפעול, לעשות את המצווה הראשונה שמגיעה אלינו כאילו פעם ראשונה אנו עושים אותה, לכוון בה ולהתלהב ממנה, כך נוכל לחדש את הרגש, למלא את רוחנו, להסיר את הייאוש ולהכניס את התקווה.\n\nכשיש לך תקווה, כשיש לך שאיפה, נוספים לך כוחות לפעול, כך תוכל להמיס את הייאוש, ולנסוק מעלה.\n\nיש בך את כל הכלים להפוך את הייאוש לתקווה, ייאוש הוא לא מחלה, הוא רק חוסר אמונה, תאמין בעצמך, תאמין ביוצרך ותהפוך את הייאוש לתקווה...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*
2018-08-22 09:37:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... יא' אלול*\n\n*גם אם אתה רחוק, אתה כל-כך קרוב*\n\nשולמית הייתה הבת הקטנה במשפחה דתית מניו יורק. בגיל שבע עשרה כשאמה כבר לא הייתה בחיים נכנסה בה רוח שטות. היא פנתה לאביה ואמרה: "אבא, ביום ראשון הבא אני יוצאת לטיול בהודו עם עוד מספר חברות".\nאביה נדהם ושאל: "להודו?" וניסה לשכנעה שהטיול לא בשבילה.\nאך היא בשלה: "אבא, אינני דתיה אני נוסעת לחפש את האמת אצל הבודהיזם ואני מקווה שתסלח לי".\n\nנזעק האבא: "לסלוח? החלטת לזרוק את כל היקר והחשוב לי, איך אוכל לסלוח? אני ממש לא סולח!" אלו היו המילים האחרונות ששמעה שוולמית מפי אביה!\n\nבמשך שלוש שנים היא חיה בהודו, עזבה את דרך היהדות ועשתה ככל העולה על רוחה. אך דבר אחד הפריע לה - שאבא שלה התעלם מהטלפונים ומהמכתבים שלה.\n\nבאחד הימים פגשה שולמית חברה מהתיכון, לאחר שיחה קצרה אמרה החברה: "שולי, הצטערתי לשמוע על אביך שנפטר מהתקף לב זמן קצר לאחר שעזבת, אומרים שליבו נשבר בגלל שעזבת". "אבא שלי נפטר? לא ידעתי" אמרה ובכתה.\n\nהיא הבינה מדוע אביה לא ענה לה, הבינה היא גם שהיא האחראית למותו. תכף ארזה את חפציה, נסעה לישראל ומשם לכותל המערבי.\n\nכשהגיעה לכותל היא ליטפה בהתרגשות את אבניו הטהורות, הניחה את ראשה והחלה לבכות על כך שציערה את אביה היקר לה מכל. היא החליטה לכתוב מכתב ולתחוב אותו בין אבני הכותל. "אבא, אם נשמתך שומעת אני מבקשת ממך אבא'לה יקר, אנא סלח לי! לא התכוונתי להכאיב לך, מבתך האוהבת לעד שולמית".\n\nהיא נעמדה על כיסא וניסתה לתחוב את הפתק באחד החורים, אך כל פעם הפתק נפל. היא נעמדה סמוך למחיצת הגברים וניסתה להכניס את הפתק בין אבני הכותל קצת יותר בצד של הגברים. בניסיונה לתחוב את הפתק שלה נפל פתק אחר מאבני הכותל.\n\nכשהרימה את הפתק כדי להחזירו אל בין האבנים היא הבחינה כי כתוב עליו בגדול "שולמית". ליבה החל להלום בקצב, היא זיהתה שזה כתב ידו של אביה, פתחה את הפתק וקראה: "ריבונו של עולם! אנא רחם על שולמית בת רבקה, בתי הצעירה שנסעה להודו לפני חודשיים, תשמור עליה שתישאר תמיד יהודיה נאמנה, אם יכולתי הייתי רוצה לומר לה, 'שולי בתי, אני אוהב אותך, אמרתי שלעולם לא אסלח לך אך אני נשבע שאני סולח לך מכל ליבי ומתפלל להקב"ה שיחזיר אותך בתשובה שלמה' מאביך האוהב אותך מאד מאד יעקב בן דינה".\n\nדמעות הציפו את עיניה של שולמית שהחליטה באותו הרגע לחזור בתשובה ובהמשך זכתה להינשא לבעל ירא שמים...\n\nבמהלך השנה בכלל ובחודש אלול בפרט אנו מבקשים סליחה ודרך מחילה מבורא עולם על מעשינו והתנהגותינו שליוו אותנו השנה.\n\nלעיתים עקב מעשינו אנו בטוחים שאין כבר דרך חזרה, אין מחילה וסליחה למעשינו. יש לנו לזכור שאנו בניו של מלך, גם אם חטאנו והרבינו לפשוע אנו עדיין בניו של המלך.\n\nבורא עולם אומנם כועס על מעשינו, נותן לנו ייסורים כדי למרק את נשמתינו, אך לעולם לא מוותר עלינו, כי הוא אבא שלנו, ואבא לעולם לא מוותר על בניו.\n\nגם אם התרחקת זה הזמן לחזור מעט אל הבית שלך, אל המקום הנכון עבורך, עשה צעד, קבל קבלה טובה, שנה דרך אחת ותיכנס לשנה החדשה קרוב יותר, מחובר יותר ועם זכויות רבות יותר...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*
2018-08-23 09:23:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... יב' אלול*\n*פטירת רבי שמחה בונים מפשיסחא*\n *גם אתה יכול להיות מורה דרך*\n\nרבי שמחה בונים אמר פעם על רבי מאיר'ל מאפטא: "רבי מאיר הוא איש קדוש ואינו יודע כיצד חוטאים. ואם כך, כיצד יבין רבי מאיר מה חסר לאנשים הבאים אליו?\n\nלי יש יתרון: אני הייתי סוחר עצים בדנציג, ואפילו ביקרתי בתיאטרון. אני יודע מהו חטא. כשאני שב לביתי ורואה עץ שצומח עקום, אני מבקע את האילן מכל צדדיו ומיישר אותו כקורה, ואז אני נותן בו נשמה קדושה".\n\nלעיתים אנו מתפקדים כמורי דרך, כאנשים בעלי מעלה המדריכים את האחר ומורים לו את הדרך אשר ילך ואת המעשה אשר יעשה. ובעצם מי הסמיך אותנו להורות דרך לאחר? האם ראויים אנחנו?\n\nאם עברנו בדרך שהוא עבר, אם נפלנו לבורות שהוא נפל, יכולים אנו לנתב את האחר גם אם לא למדנו.\n\nרבי שמחה מבונים מעצים את עוצמתו של הרב שטעם את טעם החטא ונחלץ ממנו. יתרונו בכך שנפל אל הבור אך גם הצליח לנער את אבריו השבורים ולקום.\n\nדווקא בשל היכרותו את החטא יש ביכולתו לעזור ליהודי שחטא לשוב מחטאו. רק הוא יוכל להעלות את נשמתו הנפולה של מי שחטא ומבקש כעת לקום ולשוב.\n\nאמר דוד המלך: "הָרֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבוֹתָם" (תהלים קמז', ג')\n\nרבי שמחה בונים מפשיסחה אמר על הפסוק: "לב שבור הוא טוב מאד - את הלב השבור מרפאים בסילוק העצבות, ולא באיחוי השבר".\n\nגם כשלבך נשבר תעבוד על עצמך להיות שמח, כי לב שבור לא מורה על עצבות הוא מורה על שבירת המידות, יציאה מהחטא אל בקשת הסליחה.\n\nגם אם נפלת לבורות ולבך נשבר בקרבך, אל תסיר את השמחה, תשמח שהגעת ללב שבור, כי לב שבור הוא הלב הכי שלם שיש, עם לב שבור אפשר לשבור חומות, להגיע אל כיסא הכבוד, לשחוק שמים ורקיעים.\n\n"המעמד" שלך כבעל חטא יכול להוציא אחרים מבורות נשברים, לתת תקווה לאובד ומר נפש, אתה הקטן, המצוי בעומק השאול יכול לנתב את החבר, לתת לו פתח מילוט, להשיב אותו חזרה אל אבינו שבשמים...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*
2018-08-24 09:01:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... יג' אלול*\n*פטירת רבי יוסף חיים - ה"בן איש חי"*\n*פרשת - "כי תצא" - זיכוי הרבים*\n\nבעבר עלתה בליבו של הרב עובדיה יוסף זצ"ל מחשבה להמעיט את דרשותיו הציבוריות כדי להתמסר לעריכת חיבוריו והוצאתם לאור.\n\nבאחד הלילות חלם חלום, כשהתעורר סיפר: "בחלומי ראיתי את הגאון רבי יוסף חיים זצ"ל מבבל שהיה גדול רבני ארצות המזרח במאות השנים האחרונות ודמות נערצת על אנשים בעולם, אשר בא לבקר בביתי ופניו האירו כזוהר החמה.\n\nנכנס הרב יוסף חיים לחדר הספרייה והתיישב ליד השולחן. ראה לפניו אחד מחיבוריי, כמדומני שו"ת 'יביע אומר', והתחיל לעיין בו אחת הנה ואחת הנה, וכשסיים אמר: 'טוב מאד'.\n\nלאחר מכן שאל אותי האם אני ממשיך להופיע ולדרוש ברבים דברי תורה ומוסר כאשר הייתה באמנה איתי. עניתי ואמרתי: 'עדיין אני ממשיך גם בימים אלה להופיע ברבים בשיעורי תורה ובדרשות כאשר חנני ה'...' אך התאוננתי לפניו שדבר זה מפריע לי בהמשך הכנת עריכת חיבוריי להוציאם לאור, 'שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי'.\n\nענה דודי ואמר לי בסבר פנים יפות: 'טוב אשר תאחוז בזה וגם מזה אל תנח ידך, כי יש נחת רוח מאד לפני השם יתברך בזיכוי הרבים כששומעים דברי תורה ומוסר וחוזרים בתשובה...' ואיקץ והנה חלום..." (הקדמת 'טהרת הבית' ב')\n\n"לֹא תִרְאֶה אֶת חֲמוֹר אָחִיךָ אוֹ שׁוֹרוֹ נֹפְלִים בַּדֶּרֶךְ וְהִתְעַלַּמְתָּ מֵהֶם הָקֵם תָּקִים עִמּו"ֹ (דברים כב', ד') - התורה מצווה אותנו לא להתעלם ממצוקת האחר, אלא לקום ולעזור ולהרים אותו, לסייע ולתת לו מזמנך ומכוחך.\n\nפעמים אנו נמצאים בהתלבטות, האם לעשות לבתינו או לכלל, האם לוותר ולתת מעצמנו לאחר או לפתח את האני העצמי, להתעלם מהאחר או לצאת ולעזור.\n\nאחד הדברים עליו אנו יכולים לוותר, לסייע ולתת לאחר הוא לזכות אותו במצוות ומעשים טובים.\n\nזיכוי הרבים הוא ויתור על הזמן שלי, על הבית שלי, על הרצונות שלי ולזכות עוד יהודי במצווה ודבר תורה. מעלת זיכוי הרבים גדולה כל-כך עד שדימו את מעלת האדם העוסק בה יותר ממלאך.\n\nכשאתה לא מתעלם מהאחר, מזכה אותו במצווה, משמיע לו מוסר, מקרב אותו ולו במעט אל בוראו שכרך רב מאד, לא לחינם אמר ה"בן איש חי" לרב עובדיה יוסף לעסוק גם בזיכוי הרבים, לפי שעושה נחת רוח גדולה להקב"ה.\n\nעשה לביתך, התקדם ותעלה מעלה מעלה, אולם אל תשכח את אחיך, אל תתעלם ממצוקתו הרוחנית, תזכה גם אותו, תן לו משלך, אז שלו יהיה גם שלך, ושלך... אין קץ לשכרך...\n\nגם אתה יכול להיות מזכה הרבים, גם אתה יכול לתת לאחר מהמעט שיש לך ובך, עשית זאת, מעלתך גדולה יותר ממלאך ה' צבאות...\n\n*יום טוב, שבת שלום ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*\n\n*זמני כניסת ויציאת השבת:*\n\nירושלים - 19.50-18.37\nתל אביב - 19.52-18.52 \nחיפה - 19.52-18.44\nבאר שבע - 19.51-18.44\nצפת - 19.52-18.53\nאילת - 19.49-18.51
2018-08-26 09:02:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... טו' אלול*\n\n*ראייה נכונה מביאה להודיה*\n\nעשיר אחד הביט מבעד לחלונו וראה אדם מסכן מחטט בפח האשפה... חשב העשיר לעצמו: "תודה לאל שאני לא עני".\n\nהאיש המסכן הוציא דבר מאכל מפח האשפה, הביט סביבו וראה גבר ללא בגדים מתנהל ברחוב, חשב העני לעצמו: "אומנם עני אני אך תודה לאל שאני לא משוגע..."\n\nהאיש המשוגע הלך לאיטו ברחוב וראה מולו אמבולנס מסיע חולה... חשב לעצמו: "תודה לאל שאני בריא ולא חלילה חולה".\n\nהאדם החולה הגיע לבית החולים וראה רופא מסיע עגלה אל חדר המתים. חשב לעצמו החולה: "תודה לאל שאני חי".\n\nוהאדם שנפטר... כבר לא יכול היה להודות לבורא...\n\nישנן פעמים בהן אנו "מעודדים" ממצבו של האחר, מסתכלים עליו אומרים: "ברוך ה' שאני לא כמוהו, שאין לי את הבעיה שלו".\n\nלפני שאתה מתעודד ממצבו של האחר תסתכל על מצבך, רק כך אתה תראה כמה מצבך מצוין, כמה עשיר אתה.\n\nאת העיניים לא ניתן להחליף אבל את העדשה ניתן לשנות, לראות את הטוב והמוטב, והכי חשוב להודות על הקיים.\n\nאדם שנפטר מן העולם כבר לא יכול להודות, אתה הוא זה שיכול לפתוח פיך ולתת שבח והודיה לבוראך, להכיר לו טובה ותודה, לתת לו סיבה להשפיע עליך עוד ועוד...\n\nהישועה שלך יכולה להגיע ממילה אחת - תודה. הודיה יכולה לפתוח לך שערים רבים. שפר את הראייה שלך, הסתכל על מה כן יש לך, ואז תפתח את פיך ופשוט אמור תודה...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*
2018-08-27 08:36:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... טז' אלול*\n \n *כלי מחזיק ברכה*\n\nבחור צעיר נשלח במצוות רבו אל הבאר לשאוב מים. ביקש הבחור מהרב: "כבוד הרב, תן לי ברכה להצלחה, שאשאב מים בקלות ואגיע אליך עם כלי מלא במים". ברכו הרב, לקח הבחור כלי גדול ויצא לדרך .\n\nהגיע הבחור לבאר, זרק את הכלי לתוכו, שאב מים, נשא את הכלי על גבו וחזר אל רבו.\n\nכשהגיע לרבו הניח את הכלי על הקרקע, הסתכל הרב על הכלי ושאל את בחור: "לקחת כלי כה גדול ומילאת בו כל-כך מעט מים?"\n\nהתפלא הבחור, הרי בעצמו מילא את כל תכולת הכלי.\n\nבחן הרב את הכלי וראה חור קטן בצידו. "אתה רואה את החור הזה? המים טפטפו דרכו, לכן לא נשארו מים בכלי" אמר הרב.\n\n"אבל ברכת אותי לפני היציאה" אמר הבחור.\n"נכון" השיב הרב "אולם אם אין הכלי שלם הברכה לא תופסת..." (הרב שך)\n\nאין אדם שלא זקוק לברכה במעשה ידיו, כולנו מחפשים ברכות בכל דבר בחיינו.\n\nאומרת המשנה: ״לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום״ (עוקצין ג', יב')\n\nאם חפץ אתה שהברכות ישתמרו בקרבך, שכל ברכה תפעל את פעולתה, חייב אתה כלי שלם, כלי ללא חורים שיחזיק עבורך בתוכו את הברכה, הכלי הזה הוא השלום...\n\nכשאדם נמצא בשלום עם כולם, למעלה בשמים אין רשות למקטרגים לקטרג עליו, כי המקטרג הוא גורם לתגר וריב, והסניגור שונא תגר. וכשהאדם מחפש תמיד את השלום, אין למקטרג רשות לקטרג ולעשות תגר וריב, וכיוון שאין על האדם קטגורים למעלה ממילא כל הברכות מתקיימות, ונמצא שהשלום הוא הכלי שמחזיק את הברכה לקיימה... (החיד"א)\n\nבמקום לחפש להיות צודק, להפעיל את כוחותיך כדי לגבור על חברך, להיות עקשן ולפתוח לך פתחים של מריבה, עשה בדיוק את ההיפך - היה ותרן, חפש את דרך השלום והשקט, כך תזכה ליצור לך כלי גדול שיכיל עבורך ברכות רבות, כלי שלם ללא חורים וסדקים, כלי מלא שלום, כלי המכיל סנגורים רבים שיניחו ברכה על ראשך...\n\nתחזק בך את מידת השלום, כשאתה בשלום אתה שלם...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*
2018-08-28 08:21:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... יז' אלול*\n\n *כבוד האדם הוא כבודך*\n\nרבי יצחק אלחנן ספקטור, רבה של קובנה, פעל רבות בענייני צדקה. באחד הימים הלך הרב עם גבאי צדקה אל עשיר שירד מנכסיו כדי לסייע לו ולהאיר את חייו.\n\nכיוון שהיה העשיר ידוע ומוכר, החליטו גבאי המקום לא להזכיר את שמו ומצבו לאיש.\n\nבדרכם, נכנסו רבי יצחק אלחנן וגבאי הצדקה לבית אחד העשירים בעיר, שהיו בטוחים בו, שיתן להם נדבה הגונה.\n\nקיבלם העשיר בסבר פנים יפות, הכניסם לטרקלין ושאלם לשם מה באו אליו.\n"לשם דבר צדקה", השיב רבי יצחק אלחנן.\n"מי הוא זה?" הסתקרן העשיר.\n\n"אין אנו יכולים לגלות" השיב רבי יצחק אלחנן, "אוכל לומר שמדובר באדם חשוב שירד מנכסיו ומצווה עלינו להחזיק בו".\n\nהעשיר הרהר דקות מספר ואמר: "רבי, הריני נותן עשרים וחמישה רובל לצדקה זו, ובלבד שתאמר לי לשם מי היא ניתנת, כמובן שאשמור על הדבר בסוד".\n\nתלה גבאי הצדקה עיניו ברבי יצחק אלחנן ואמר: "עשרים וחמישה רובל אינם דבר מועט..." אך רבי יצחק אלחנן לא היסס לרגע ואמר: "אין אני יכול לגלות". \n\nכשראה זאת העשיר, אמר: "רבי, אתן חמשים רובל". אך הרב נותר בסירובו.\n"רבי, אתן מאה רובל" הוסיף העשיר.\n\nכששמע הגבאי עד היכן הדברים מגיעים, אמר לרבי יצחק אלחנן: "נאמר לו את שמו של פלוני ובתנאי שלא יגלה אותו לשום איש, הרי מאה רובל לפנינו, כמה טירחות נטרח, כמה יגיעות נייגע, על כמה פתחים נחזר, עד שנאסוף סכום כזה..."\n\nאך רבי יצחק אלחנן נותר בסירובו ואמר לעשיר: "אף אם תתן לי את כל הון ביתך לא אגלה לך את שמו, כבודו של אדם יקר מכל כסף וזהב שבעולם!"\n\nכששמע זאת העשיר, נטל רשות מהגבאי והכניס את רבי יצחק אלחנן לחדר פנימי. שם "שפך" העשיר את ליבו לפני רבו ואמר: "השעה דחוקה לי ביותר, אני הולך ויורד מנכסיי, איני יודע מאין יבוא עזרי. זה מספר ימים שרציתי לבקש עצה מפיך אולם חששתי שמא יוודע הדבר ותיווצר ביני לבין נושיי מהומה שתסעיר את העיר, ובושתי תהיה גדולה.\n\nהמחלוקת שתיווצר מכך ביני לבין נושיי תסעיר את העיר כולה. אולם עכשיו, כשראיתי עד כמה נזהר הרב בכבודו של אדם, הריני מפיל תחינתי לפניך שתעמוד לי בשעת דוחקי ותמציא לי רווחה".\n\nכששמע זאת רבי יצחק אלחנן שמח ונתן הודיה לבורא, כיצד סייע בעדו למנוע את אש המחלוקת בעירו, בשל כוונתו הטובה לדאוג לכבודו של אדם באשר הוא אדם... (הרב וינר)\n\nאנו רוצים שישמרו על כבודנו, שלא יבזו אותנו, שלא יעשו מאיתנו צחוק ויוליכו אותנו שולל.\n\nכבוד האדם לא רק חשוב לנו, הוא חשוב גם לבורא עולם, לכן טבע הבורא בתורתו וכתב עשרות מצוות בין לאדם לחברו כדי שאנו נכבד את האחר, נשמור על זהותו, נסתיר את מגרעותיו וניתן לו לחיות חיים נוחים ושלווים יותר.\n\nכשאתה שומר על כבוד האחר, על רכושו וחופש הבחירה שלו, אתה בעצם מכבד את עצמך, גורם לאחרים לשמור על כבודך ובדרך עקיפה יוצר לעצמך רשת ביטחון, רשת הפרושה עליך מלמעלה, השומרת עליך ועל כבודך.\n\nכשאתה מכבד את האחר בורא עולם מכבד אותך, עוזר ומסייע לך, כי אתה הוא זה ששומר ומכבד את בניו...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן*
2018-08-29 08:23:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... יח' אלול*\n*פטירת הרב יהודה ליווא - המהר"ל מפראג*\n\n*התבונן לעומק, שם נמצא הפיתרון*\n\nבית הכנסת הגדול בפראג, בו התפלל הרב רבי יהודה ליווא בן בצלאל - המהר"ל מפראג, לאחר קריאת התורה במנחה של יום הכיפורים, התכבד אחד המתפללים במצוות הגבהת ספר התורה.\n\nלקח האיש את הספר הגביהו, וזה, לא עלינו, נפל מידו לארץ. כתוצאה מכך חלשה דעתו של הרב.\n\nהכריז הרב ואמר: "כל האנשים שראו את נפילת ספר התורה יתענו ביום שלפני ערב חג הסוכות.\n\nאולם, הבין הרב שהוא אינו יוצא ידי חובה בתענית, כי לא בצומות יבחר צור ישראל, כי אם לבער את הרע, אשר בסיבתו התגלגל הדבר הזה.\n\nבצאת יום הכיפורים עשה הרב שאלת חלום וביקש שיספרו מן השמים מהי סיבת המקרה. נענה הרב בחלומו אך התשובה לא הייתה ברורה. ניסה הרב להבין את פשר החלום הסתום ולא עלה בידו. כתב הרב את אותיות התשובה על פיתקאות וקרא ליוסף הגולם.\n\nהסתכל יוסף הגולם על הפתקאות, סידרם בסדר הנכון ויצא הפסוק: "וְאֶל אֵשֶׁת עֲמִיתְךָ לֹא תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָ לְזָרַע לְטָמְאָה בָהּ" (ויקרא יח', כ')\n\nעל פי זה הבין הרב, שזה האיש, שהתכבד במצוות הגבהה של הספר תורה, חטא בחטא חמור. שלח הרב כתב הזמנה אל זה האיש תכף אל בית הרב.\n\nכשהגיע האיש הכניסו הרב לחדר מיוחד, נעל אחריו את הדלת וביקש ממנו שיודה על חטאו. הבין האיש כי נתפס ביד הרב כדג בחכה, והתוודה על חטאו. סידר לו הרב סדר וידוי ותשובה ותיקן את מעשיו... ('נפלאות מהר"ל')\n\nפעמים לא עלינו, מגיע אלינו קושי, הבריאות נחלשת, הפרנסה לא כשהייתה. מיד מחפשים אנו את מקור הבעיה, מה גרם לה להגיע...\n\nלא תמיד אנו מצליחים למצוא את מקור הבעיה וגם כשמוצאים אותה פעמים והיא חוזרת... הסיבה? כי אנו לא מחפשים את עומק הבעיה.\n\nכשאדם רוצה להחלים ממחלה והוא לוקח כדור לכאב ראש ודאי שמחלתו תישאר בגופו ואף תגבר. כדי להחלים צריך לחפש את שורש המחלה ואז למצוא את הטיפול הראוי.\n\nיש באדם רמ"ח אברים שהם מכוונים כנגד רמ"ח מצוות עשה, ושס"ה גידים שהם מכוונים כנגד שס"ה מצוות לא תעשה.\n\nכשאדם פוגם במצווה אחת הוא פוגם בעצם בגופו, בבריאותו ובפרנסתו, פעמים והדבר לא ניכר מיד אך הוא מחלחל.\n\nלעיתים בורא עולם שולח לנו "מכה שיטחית", אנו מורחים משחה ועוברים הלאה, אולם אדם נבון יתבונן לעומקם של דברים, יבחן ויבדוק מדוע קיבל את המכה, מה בורא עולם רוצה ממנו, כך יגיע לשלמות, למציאת מקור הבעיה ולפתרונה.\n\nגם בורא עולם עמוק ונסתר, לא תמיד אנו מבינים את מעשיו, אך אם נחקור לעומק נשכיל להבין שכל מעשיו באים באהבה אמיתית לבניו...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*
2018-08-30 08:35:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... יט' אלול*\n\n*השופט שלך הוא אבא שלך*\n\nלרבי חיים, רבה של קישינוב בעל ספר "באר מים חיים", היה בן יחיד שהלך בדרכים עקלקלות, ובמעשיו הלבין את פני אביו הגדול.\n\nלמרות זאת, אביו, רבי חיים תמיד האיר לו פנים ונהג בו בחביבות רבה ביותר.\n\nבאחד הימים שאלהו חשובי הקהילה: "בנך סורר ומורה, במעשיו הוא מלבין את פניך, מדוע הוא ראוי ליחס כה חם ולבבי?"\n\nהשיב להם רבי חיים בתום לב: "אני רוצה להראות לבורא עולם כביכול, שגם עם בנים משחיתים צריך להתנהג במידת הרחמים ובאהבה רבה..."\n\nבעוד ימים מספר נעמוד כולנו למשפט, משפט שיחרוץ את גורלנו לשנה הבאה.\n\nכשאדם נדרש להגיע למשפט לפני שופט בשר ודם הוא חושש, מכין ראיות, מכין כתב הגנה כדי לצאת ממשפטו זכאי.\n\nכשאנו ניגש לפני בורא עולם למשפט אף אנו נצטרך להגיע עם "סל" מלא בזכויות, להביא ראיות טובות לזכותנו, לגייס את כל הסנגורים שיעידו עלינו טוב.\n\nאולם יש לנו סיבה אחת להיות נינוחים, העובדה שהשופט במשפט הוא אבינו מלכנו, שהוא ארך אפיים ורב חסד, שמרחם על בניו ומוצא להם פתח זכות.\n\nגם אם היינו בנים סוררים, גם אם השחתנו את דרכנו וגרמנו עלבון ובוז לאבינו שבשמים, בורא עולם מאיר לנו פנים, סולל לנו דרך תשובה, מחכה לנקישה שלנו על דלתו, על הדלת המובילה אל כיסא כבודו.\n\nיש לנו אב רחמן, הוא מחכה לנו, אל לנו ליפול לרשת היצר המחדיר בנו ייאוש ומסיר מאיתנו את התקווה.\n\nהיום גם אתה יכול לנקוש על דלתו של הבורא, לבקש את סליחתו, לקבל קבלה טובה, לתקן מידה קטנה ולשבת בבית הדין כשאבא שלך יושב מחוייך כי הבן שלו שב הביתה...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*
2018-08-30 18:16:00: *לקוראי החיזוק היומי שלום וברכה*\n\nבחסדי ה' זכיתי בימים אלה להוציא את הכרך השני בסדרת הספרים *"חיזוק יומי"*\n\nבספר ישנם כ 330 חיזוקים שנשלחו בשנת תשע"ו.\n\nהספר מסודר לפי ימות השנה ולפי נושאים.\n\nהספר מכיל כ -550 עמודים\nכריכה קשה.\n\nכל המעוניין לרכוש את הספר מוזמן לפנות אליי.\n\n*עלות ספר כולל משלוח בדואר 55 שח*\n\n*תודה ויום טוב*\n*רונן קרתא*\n*נייד: 0525581133*
2018-08-31 09:00:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כ' אלול*\n*פרשת - "כי תבוא" - הכרת הטוב*\n\nאחד מיהודיי ירושלים נקלע לצרה גדולה, חששות ליוו את ימיו עד שבחסדי שמים נושע מצרתו.\n\nחשב היהודי איך להשיב להקב״ה טובה על ישועתו ולעשות לו נחת רוח, כתשלום לנס שנעשה עימו.\n\nבתחילה חשב להקים גמ״ח, או לזכות את הרבים במצוות, אך לא ידע מה להחליט.\n\nלמחרת הלך אל רבו הרב הקדוש בעל ה"נתיבות שלום" מסלונים זי״ע ושטח לפניו את הרעיון.\n\nהשיבו הרבי בחיוך: "אם תשמע בקולי, אל תעשה דבר! עם ההרגשה הזאת שאתה \nחייב לקב"ה תמשיך כל ימי חייך, תישאר חייב לו, אל תפטור את עצמך בעשייה כלשהי מהחובה התמידית להכיר בכל עת בטובתו של הקב״ה!" ('יגדיל תורה')\n\n"וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְאָמַרְתָּ אֵלָיו הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַה' אֱלֹקיךָ כִּי בָאתִי אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵינוּ לָתֶת לָנוּ" (דברים כו', ג')\n\nרש"י מפרש את המילים: "ואמרת אליו" - "שאינך כפוי טובה".\nכשאדם הביא ביכורים לבית המקדש, אל הכהן, הוא עמד ואמר בקול רם: "אינני כפוי טובה, אני מכיר בטובה שעשה עימי הקב"ה ונתן לי שדה והצמיח שם אילנות אשר מהם יצאו פירות טובים, אמנם אני שתלתי, עדרתי, גזמתי והשקתי, אך יודע אני שבלי עזרה מהבורא אפילו עשב שוטה לא היה צומח..."\n\nבספר "קב הישר" מביא בשם הספר "חרדים" חידוש גדול שלומדים מפסוק זה: "ומי אשר האיר עליו הקב״ה חוט של חסד והצילו מכל הפגעים, יהיה לו לזיכרון תמיד חסדי ה׳, ולא יהיה כפוי טובה. ולא זו בלבד, אלא כל מי שמשפיע עליו הקב״ה שפע של ברכה שזכה לישב בביתו בהשקט ובביטחה ופרנסתו בנקל, צריך ליתן שבח והודיה לבורא, שזוהי מצוות עשה, לא להיות כפוי טובה..."\n\nאם אדם היה עושה לך טובה סביר להניח שהיית זוכר זאת ומחזיר לו בעין יפה, אם רופא היה מרפא אותך ממחלה קשה היית זוכר לו זאת כל ימי חייך, אם חבר היה מציל את חייך היית מקריב את חייך למענו, זוהי הכרת הטוב...\n\nבורא עולם שנותן לך חיים, בריאות, ילדים, פרנסה, לא כל שכן שאתה צריך להכיר לו תודה וטובה?!\n\nלא צריך לחכות לנס כדי להודות ולהכיר טובה לבוראך, בכל רגע שאתה חי ונושם, אוכל ומתהלך באופן רגיל ותקין תכיר טובה ותודה לבורא.\n\nאתה תכיר לו טובה ותשמע אל מצוותיו, תכיר לו תודה ותשיר לו שיר והלל, שמור לו את הטובה הזו כל ימי חייך, והוא ברחמיו יתן לך ברכה וישועה, שנה טובה ומוצלחת.\nהכרת הטוב... אין טוב ממנה...\n\n*יום טוב, שבת שלום ובשורות טובות*              \n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*       \n\n*ניתן לרכוש את הספר השני של  "החיזוק היומי" בטל- 0525581133*           \n\n*זמני כניסת ויציאת השבת:*\n\nירושלים     - 19.41-18.29   \nתל אביב    - 19.43-18.44\nחיפה         - 19.43-18.36    \nבאר שבע  - 19.42-18.35\nצפת          - 19.43-18.44     \nאילת         - 19.40-18.43
2018-09-02 08:29:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כב' אלול*\n*דרך לתשובה שלמה - מידת האמת*\n\nבחור צעיר וגיבור חיל, גדל במקומות מפוקפקים והפך עם הזמן לפרא אדם.\nבאחד הימים החליט הבחור להטיב את דרכו, לעזוב את מעשיו הרעים ולהיות אדם טוב יותר ונוח לבריות.\n\nהלך הבחור אל רבי שמעון בן שטח ובדמעות ביקש מהתנא הגדול שיורהו דרך לתשובה.\n\nרבי שמעון שמע את סיפורו של הבחור, עודדו והבטיח לעזור לו לנטוש את מעשיו הרעים ולהתחיל בחיים חדשים.\n\n"רק דבר אחד אתה חייב להבטיח לי", אמר לו רבי שמעון, "תבטיח לי שלעולם לא יצא מפיך דבר שקר. אתה חייב להישבע לי שתמיד תגיד רק את האמת. אני מבטיח לך שבכוחה של האמת תנצל מכל רע".\n\nשמח הבחור שמחה גדולה ואמר: "הלא זה דבר קטן, איני צריך סיגופים ותעניות, אני נשבע שתמיד אומר רק את האמת".\n\nשמח וטוב לב הלך הבחור לביתו. בבואו הבחין שביתו של השכן המלא כל טוב ריק מאדם - נסע השכן ושכח לנעול את הדלת.\n\n"זו ההזדמנות שלי להרוויח הון, אכנס ואגנוב את ממונו" חשב הבחור.\nחמק אל תוך ביתו של השכן ואסף את כל חפצי הכסף והזהב. כשעמד להסתלק עם השלל, עלתה בדעתו המחשבה: "מה אענה לשכן כאשר הוא ישאל אותי אם אני יודע מי גנב את רכושו?\nאם אענה לו שלא ידוע לי מאומה הרי יהיה זה שקר! והלא נשבעתי לומר רק את האמת..." (מדרש)\n\nהשבוע הוא שבוע ההכנה המשמעותי לפני ראש השנה, שבוע בו כל אחד חייב לשבת עם עצמו ולעשות חשבון נפש - היכן טעיתי השנה? במה התקדמתי ואת מה אני צריך לשפר.\n\nכשאדם עבר עברה ושנה בה מספר פעמים היא נעשית לו קלה יותר והתשובה ממנה קשה יותר. כולנו מחפשים דרך לתשובה, דרך בה נוכל להתקרב יותר אל מקור האמת.\n\nרבי שמעון בן שטח מלמד אותנו דרך מעולה בה נוכל בנקל להיות אנשים טובים יותר וקרובים יותר - הדרך היא פשוט לומר את האמת.\n\nכשאדם מוציא מפיו אמת, לא מרמה את האחר, לא משקר את מכריו, בלי לשים לב הוא הופך לאדם שקול יותר, טוב ונעים יותר.\n\nאדם האומר רק אמת לא יפול ברשת היצר, הרי לא יוכל לשקר על פעולותיו, לא יוכל להתחמק מתשובות על מעשיו...\n\nהרגל את עצמך לומר תמיד אמת, עם האמת תגיע למקומות יפים, לאמונת האחרים בך, לקדושת גופך ונפשך, להתקרבות וטהרה.\n\nאת השבוע האחרון בשנה אתה הופך לאמיתי יותר, קדוש יותר, מרומם יותר. השבוע הזה יכול להביא איתו שפע רב, הרבה תלוי בך.\n\nעשה חשבון נפש אך אל תשאיר את הדברים על הדף, קח אותם ומנף אותם למעלה, עשה טוב לנשמה שלך, עשה טוב לך, עשה טוב לבוראך... השנה שלך כבר ניראת אחרת...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*\n\n*לרכישת הספר השני של "החיזוק היומי" יש ליצור קשר בטלפון - 0525581133*
2018-09-03 08:33:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כג' אלול*\n*פטירת הרב מאיר יהודה גץ*\n *משכני אחריך נרוצה*\n\nהרב גץ התמנה לרב עיר בטוניס כשהיה בן עשרים ושתים. כשהגיע הרב אל העיר הוא שם לב שהמבוגרים בעיר שומרים על חוקי התורה ומקפידים על קלה כבחמורה ואילו הדור הצעיר מתרחק אט אט משמירת המצוות ולומד את מעשיהם של הגויים.\n\nכשביקר הרב בתלמודי התורה שבעיר הבין מהר שהמורים לא מצליחים להגיע אל נפשות הילדים. הוא זיהה שיש ריחוק בין התלמידים למוריהם.\n\nהרב יצא אל הרחוב והחל לאסוף את התלמידים שהסתובבו בחוסר מעש. הוא הגיע גם אל מגרשי הכדורגל ואסף את הילדים שהמגרש הפך להיות ביתם השני.\n\nכשעצרו הילדים לנוח, שאל אותם הרב לשלומם והוסיף: "האם תרצו ללמוד איתי תורה?" "לא" השיבו הילדים.\n"אם כן, מה תרצו לעשות יחד?" שאל הרב.\n\nפה אחד ענו הילדים: "רוצים אנו להמשיך לשחק כדורגל".\nחייך הרב וביקש: "המתינו לי מספר דקות".\nרץ הרב לביתו, החליף את בגדיו לבגדי ספורט וחזר בריצה אל המגרש.\nהילדים הנדהמים לא ידעו כיצד להתייחס למצב, ולאחר דקות מספר של מבוכה הם צירפו את הרב אל המשחק. כך הצליח הרב להתחבר אל הילדים בחכמה ולאט\nלאט משך אותם אל בית המדרש... ('רב הכותל')\n\nאמרה כנסת ישראל לבורא עולם: "'מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ נַזְכִּירָה דֹדֶיךָ מִיַּיִן מֵישָׁרִים אֲהֵבוּךָ' (שיר השירים א', ד')\n\nאנא ממך! משוך אותי אליך, קרב אותי אליך, אל עבודתך, אז, רק אתה ואני נרוצה יחד, נתאחד, הבא אותי אל חדרך, אל מקום הקודש, טהר אותי, עשה אותי כלתך..."\n\nמבקשים אנו מבורא עולם שימשוך אותנו אליו, שיעזור לנו להתקרב אליו, שירכך את הגזרות, שירחם, אז, עם הכוח שלו נוכל לרוץ יחד איתו, להתחזק, לעבוד אותו כראוי בהתלהבות גדולה ותקווה.\n\nכדי למשוך מישהו אחרינו, לנתב אותו למסלול שלנו, צריכים אנו לשחרר מעט את "החבל", לתת לו הרגשה טובה, לא למשוך בכוח כי "החבל" עלול להיקרע...\n\nאם אתה רוצה למשוך אחריך את מכרך וחברך, תמשוך אותם במילים מחזקות ומעודדות, אז תוכל לכרוך אותם אליך ולרוץ יחד אל בורא עולם, אל האמת...\n\nיש לך כוח למשוך אחרים אחריך, נצל את חכמתך ולהכניס תחת כנפי השכינה עוד יהודי הנמצא מעט מנותק ממקור חיותו...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*\n\n*לרכישת הספר השני של "החיזוק היומי" יש ליצור קשר בטלפון - 0525581133*
2018-09-04 08:50:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כד' אלול*\n*פטירת רבי ישראל מאיר הכהן מראדין - ה"חפץ חיים"*\n\n*דבר הסמוי מן העין יש בו ברכה*\n\nאחד מתלמידיו של ה"חפץ חיים" אובחן כחולה במחלה קשה שאיימה על חייו. כשהודיעו הרופאים כי אין בידם תרופה למחלתו, הגיע התלמיד לפני רבו ה"חפץ חיים" זצ"ל כדי לבקש ברכה.\n\nהקשיב ה"חפץ חיים" לתלמידו הצעיר ואמר: "אתן לך עצה, בתנאי שלעולם לא תספר על כך לאיש". התלמיד הסכים מיד.\n\n"לך אל תלמיד חכם מסוים המתגורר בעיירה קטנה, ספר לו על מצבך ובקש ברכה ובעזרת ה' יתברך אתה תחלים" אמר ה"חפץ חיים".\n\nשמע הצעיר בקול רבו ופנה מיד לאותו תלמיד חכם, ואכן, תוך תקופה קצרה הוא החלים. המשיך הבחור בלימודיו הקים משפחה, ומעולם לא סיפר לאיש אודות המעשה.\n\nבחלוף כעשרים שנה, חלתה גיסתו של אותו תלמיד במחלה מסתורית לא עלינו. עד מהרה התברר לו שהיא סובלת מאותה מחלה שהוא סבל בעבר, אך הוא לא אמר דבר.\n\nאשתו זכרה שפעם דיבר על מחלה מסתורית שסבל ממנה בעבר, ובכל פעם שדיברה על כך הוא התחמק וסירב לדבר. ככל שניסה לערפל את דבריו לחצה עליו אשתו שידבר, בתקווה שסודו יעזור להציל את חיי אחותה.\n\nהוא הסביר שזהו סוד שנבצר ממנו לגלותו, אולם אשתו לחצה עליו עד שנחלשה התנגדותו והוא חשב שייתכן ואחרי שנים כה רבות מותר לגלות את הסוד. סיפר התלמיד על עצתו של ה"חפץ חיים" לבקש ברכה מתלמיד חכם מסוים בעיירה מרוחקת.\n\nזמן קצר לאחר מכן החל התלמיד להרגיש רע. הוא נבהל מאד, קם ונסע מיד אל ה"חפץ חיים" שהיה כבר זקן וחלש מאד.\n\nה"חפץ חיים" זכר את פגישתם הישנה, הקשיב לסיפורו של האיש ואמר: "הלוואי ויכולתי לעזור לך, אך מה אוכל לעשות? כשהייתה לך המחלה לראשונה, הייתי צעיר וצמתי ארבעים יום עבורך כדי שתתרפא. היום אני כבר זקן מידי ואינני יכול לצום כמו אז..." ('המגיד המדבר')\n\nברוך ה' זוכים אנו לעשות חסדים, לעזור לחבר במצוקה, לתת יד לעובר אורח, לומר מילה טובה לבעל, לאישה, לילד ועוד...\n\nלפעמים אנו שמחים בעזרה שעזרנו, בהצלה שהצלנו, בעצה שנתנו ומפרסמים זאת לכל אנשי שלומנו. אין איסור בפרסום, לעיתים הפרסום נותן חשק לאחרים לחקות את מעשינו ולתת לאחר.\n\nאומרת הגמרא (בבא מציעא מב'.): "תנא דבי רבי ישמעאל: 'אין הברכה מצויה אלא בדבר שאין העין שולטת בו... לפי שאין הברכה מצויה לא בדבר השקול ולא בדבר המדוד ולא בדבר המנוי, אלא בדבר הסמוי מן העין'".\n\nבעל ה"עקידת יצחק" אומר: "הברכות החשובות ביותר של החיים לא יכולות להימצא בדברים כמותיים, כמו עושר או רכוש. ברכה אמיתית מצויה בעולם הרוחני, שאינו יכול להימדד באופן כמותי. ומי מאיתנו הזוכים ליהנות מיופיים העמוק של החברוּת, של גידול ילדים, של חסד ונתינה, של תפילות עוצמתיות, של שמירת שבתות ושל לימוד התורה - יכולים להבין דברים אלו. הברכה החשובה ביותר אינה בדברים הנמדדים ונספרים, אלא דווקא בדברים הרוחניים..."\n\nה"חפץ חיים" צם במשך ארבעים יום עבור תלמיד אחד, והעמיד את הדברים בצורה כזו שייראה כאילו הודות לברכתו של תלמיד חכם אחר נתרפא... - לפי שהברכה של האדם נמצאת דווקא במה שסמוי מן העין והברכה האמיתית נמצאת דווקא בדברים הרוחניים...\n\nימים מספר לפני ראש השנה נקבל קבלות טובות, נעמוד בהן, נשמור אותן לעצמנו, לא נפרסם אותן, ובורא עולם ברחמיו יקבל תפילותינו וישרה עלינו את ברכתו ולא יסיר אותה מאיתנו לעולמים...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*\n\n*לרכישת הספר השני של "החיזוק היומי" יש ליצור קשר בטלפון - 0525581133*
2018-09-05 08:50:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כה' אלול*\n*יום בריאת העולם - נצל את העולם*\n\nשלמה המלך, החכם מכל אדם, פגש בבחור צעיר השוכב בצד הדרך. שאלו שלמה המלך: "מדוע אתה שוכב בצד הדרך ללא מעש?"\nהשיבו הבחור: "עייף אני אין בי כוחות..."\nשאלו המלך: "האם עבדת כל הלילה? טרחת באיזה דבר?"\n"לא, אני עייף מהחיים, אין בי כוחות".\n\nאמר לו שלמה המלך: "אם לא טרחת מה לך להיות עייף? אתה פשוט בחור עצל שמבזבז את זמנו וחייו על בטלה בשמש...
2018-09-06 08:41:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כו' אלול*\n*הצדקה שתסדר לך שנה אחרת*\n\nאלעזר איש בירתא היה בעל לב רחב. כשהיו רואים אותו גבאיי הצדקה היו בורחים ממנו לפי שכל סכום שהיה בכיסיו נתן לצדקה.\n\nבאחד הימים הלך אלעזר לשוק לקנות נדוניה לבתו שהתארסה. בשוק היו גם גבאיי צדקה. כשראו את אלעזר ברחו מפניו כדי שלא ייתן להם את כספו.\n\nכשהבחין בהם אלעזר רדף אחריהם והשביע אותם שיאמרו לו עבור מה הם אוספים צדקה. בלית ברירה השיבוהו הגבאים: "אנו אוספים צדקה עבור חתונת יתום ויתומה". נשבע אלעזר איש בירתא שיקדים את היתום והיתומה לבתו ונתן לגבאי הצדקה את כל הכסף שייעד לנדוניה של בתו כדי שיקנו בו את צורכי הזוג היתומים.\n\nחזר אלעזר אל השוק כשבידו נשאר רק זוז אחד. קנה בו מעט חיטים, הניחן במחסן והלך לבית המדרש ללמוד.\n\nבחלוף דקות מספר פנתה רעייתו לבתה שתלך ותראה מה קנה אביה לנדוניה שלה. הלכה הנערה למחסן וראתה שכל המחסן מלא חיטים, מרוב שהתמלא המחסן חיטים לא היה ניתן לפתוח את הדלת.\n\nהלכה הנערה לבית המדרש ואמרה לאביה: "בוא וראה מה עשה לך אוהבך - הקב"ה... איזה נס קרה לך..." (תענית כד'.)\n
2018-09-07 09:04:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כז' אלול*\n *פרשת - "ניצבים"*\n *בפיך ובלבבך לעשותו*\n\nאל הרב הקדוש משה מקוברין זי"ע הגיע חנווני והתאונן לפניו על דלדול פרנסתו בחנות: "לשכני החנווני, שבחנותו יש את אותה הסחורה שאני מוכר יש בידו שפע פרנסה ופדיון רב, ואילו לי אין פדיון ואין פרנסה..."\n
2018-09-09 09:12:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כט' אלול*\n*ראש השנה - התפילה שלך יכולה לקרוע שמים*\n\nראש השנה במז'יבוז', כל היהודים מכל הכפרים הגיעו לבית הכנסת של הבעל שם טוב לתפילת ערבית של ראש השנה.\n\nכולם חיכו בקוצר רוח לבעל שם טוב כדי שיוכלו להתחיל בתפילה. כעבור דקות מספר נכנס הרב לבית הכנסת והלך לכיוון דוכן התפילה. לפתע נעצר הרב, שתק והתמהמה מעט לעיניהם הבוחנות של המתפללים. בחלוף עשרים דקות חייך, פסע לעבר דוכן התפילה והחל להתפלל את תפילת ערבית של ראש השנה בהתלהבות גדולה...\n\nלאחר החג שאלו תלמידיו לפשר התנהגותו: "מדוע התמהמת כעשרים דקות לפני שניגשת אל דוכן התפילה? היה מעט טורח לציבור".\n\nסיפר להם רבם: "כשנכנסתי לבית הכנסת ראיתי יהודי שלא ראיתי אותו ארבעים שנה.\nאותו יהודי עזב את העיר לפני ארבעים שנה, התחתן עם אישה גויה ועזב לחלוטין את יהדותו.\n\nהיום בבוקר הגיע היהודי הזה לעיר וראה אנשים מתרוצצים ממקום למקום. עצר היהודי ילד ושאלו: 'מדוע כולם רצים ממקום למקום, לחוצים וממהרים?'\n\nהשיבו הילד: 'אתה לא יודע? היום בערב יחול ראש השנה, יום בו כל אדם יעומד למשפט לפני מלך העולם'.\n\nשמע זאת היהודי ונזכר בימי ילדותו, ביהדות שלו, בחינוך שהקנה לו אביו והחליט לעשות את ראש השנה בעיר.\n\nכשנכנסתי לבית הכנסת" המשיך הבעל שם טוב לספר, "ראיתי את אותו יהודי מתפלל, התקרבתי אליו, רציתי לשמוע מה הוא אומר, על מה הוא מתפלל.\nהיטתי את אוזניי ושמעתי אותו עושה עסקה עם הבורא - 'ריבונו של עולם, היום ראש השנה, כל כך הרבה חטאתי ופשעתי, מהיכן אתחיל, אנא ממך, אני אמנה את חטאי ואתה ברחמיך תמחל לי על מעשי'\n\nתפילתו עשתה רעש גדול, בשמים, שמחה גדולה שמחו המלאכים והקשיבו לתפילתו ווידויו של היהודי. חשבתי לעצמי שאין טעם להתחיל את התפילה שהרי אף אחד לא ישמע אותה. לכן חיכיתי לסיום תפילתו ואז ניגשתי אל דוכן התפילה..."\n\nאחד הדברים המלווים את ימי חג ראש השנה הן התפילות. התפילות הארוכות מהוות את הקשר והרצון שלנו לשוב ולהתחבר אל הבורא, דרך התפילות והדיבור אליו ניתן לקשר ולגשר בינינו לבין אבינו שבשמים.\n\nכשאדם חטא וסטה מהדרך, קלקל את מעשיו ונמשך אחר תאוותיו נכנסת בו התחושה שהבורא מאס בו, שמכאן כבר לא ניתן לגשר על "הבור" שנוצר.\n\nאולם הדברים אינם קיימים ביננו לבין אבינו שבשמים, בורא עולם מחכה דווקא לנו, דווקא לווידוי ולחרטה שלנו, לתפילה שלנו, לניסיון שלנו לגשר, למילים היוצאות מלב שבור ונדכא.\n\nראש השנה הוא היום בו ניתן לכסות את "הבור", יום בו ניתן להתקרב יותר, לפתוח את הלב ולדבר על הכל, להתחרט ולקבל קבלות טובות.\n\nלפני פתיחת היום הגדול, לפני שאתה עומד למשפט על מעשיך וכתיבת הגזרות לשנה הבאה עליך, דבר עם בורא עולם, קבל קבלות טובות, התפלל בכוונה, מחק את השנה שהייתה והיכנס לשנה החדשה עם "שק" מלא בכוונות טובות, עם שיפור מידות והכנעה.\n\nהשנה הזו לא תהיה כמו השנה שחלפה, השנה אתה אדם אחר, טוב יותר, מחושב יותר, רוצה יותר וקדוש יותר.\n\nזכור! בורא עולם מחכה דווקא לתפילה שלך, אל תמנע ממנו לשמוע את קולך, אל תוותר על היום הזה, אל תהפוך אותו לעוד יום בשנה, ראש השנה הוא היום בו אתה יכול להפוך לך את השנה לשנה אחרת, לשנה בה תהיה האדם הקרוב יותר אל אבינו שבשמים...\n\n*יום טוב, שנה טובה ומתוקה ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*       \n\n*ניתן לרכוש את הספר השני של החיזוק היומי בטל - 0525581133*         \n\n*זמני כניסת ויציאת החג:* \n                                 \nירושלים     - 19.30-18.20  \nתל אביב    - 19.33-18.34\nחיפה         - 19.33-18.26    \nבאר שבע  - 19.33-18.26\nצפת          - 19.32-18.34     \nאילת         - 19.31-18.34
2018-09-12 08:42:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... ג' תשרי*\n*צום גדליה - אהבת ישראל*\n\nבימיו של רבי תנחומא הייתה בצורת קשה.\nהגיעו מספר חכמים לרבי תנחומא ואמרו לו: "רבי, גזור תענית על הציבור כדי שתתבטל הגזירה".\nשמע רבי תנחומא דבריהם וגזר תענית שלושה ימים, אך גשם לא ירד.\n\nקיבץ רבי תנחומא את הציבור ודרש: "בניי, התמלאו רחמים אלו על אלו והקב"ה יתמלא רחמים עליכם".\nיצאו אנשי העיר לחלק צדקה איש לרעהו. בדרכם ראו אדם אחד נותן מעות לגרושתו.\n\nחזרו אל רבי תנחומא וסיפרו לו את המעשה. קרא הרב לשניים ושאל את האיש: "מה היא לך?"\nהשיבו האיש: "היא גרושתי".\nשאלו הרב: "מפני מה נתת מעות לגרושתך?"\nהשיבו האיש: "ראיתי אותה בצרה והתמלאתי עליה רחמים".\n\nהרים רבי תנחומא את ראשו למעלה ואמר: "ריבון כל העולמים, האיש הזה שאין עליו לזון את גרושתו, ראה אותה בצרה והתמלא רחמים עליה, אתה שכתוב עליך 'חנון ורחום' ואנו בניך בני ידידיך אברהם יצחק ויעקב, על אחת כמה וכמה שתתמלא עלינו רחמים..."\n\nמיד ירדו גשמים ובאה רווחה לעולם (בראשית רבה פרשה לג', ג')\n\nבעבר, כשהייתה שנת בצורת, גזרו חכמים תענית על הציבור והרבו בתפילות ותחנונים. פעמים וגם הם לא הועילו והארץ המשיכה להיות צמאה למים.\n\nאולם מה שתמיד עזרה ושברה את הבצורת הייתה "אהבת ישראל" - כאשר אחד סייע לשני, ראה בצרתו וריחם עליו הוא גרם לבורא עולם להתנהג כמוהו.\n\nהיום צום גדליה, צום שנקבע על שנאת חינם. את הצום הזה אפשר לבטל אם נעשה את ההיפך - אהבת ישראל. כשתהיה בינינו אהבה, שנרחם על האחר, שנראה בצרתו, נוכל לעורר את רחמיו של הבורא, נוכל להפוך את הדין לרחמים, את הצום ליום טוב, את השנה לטובה יותר.\n\nבורא עולם מנהל את עולמו דרכנו, אנו במעשינו יכולים להכתיב לקב"ה כיצד לפעול ולהזיזו מכיסא הדין אל כיסא הרחמים, כל זאת באמצעות ניצול מידת הרחמים שלנו כלפי הזולת.\n\n"נכלא" את האכזריות ונשחרר מתוכנו את הרחמנות והחמלה. נשפיע מטובנו לאחר ונכריח את בורא עולם להוריד לעולם רק רחמים, רחמים של אבא לבניו...\n\n*לרכישת הספר השני של "החיזוק היומי" יש ליצור קשר בטלפון - 0525581133*\n\n*יום טוב, צום קל ומועיל ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*\n\n*יציאת הצום: 19.12*
2018-09-13 08:47:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... ד' תשרי*\n\n*עשרה ימים שווים שנה שלמה*\n\nמנהג היה לתלמידי "החוזה" מלובלין להיכנס בכל שנה ושנה במוצאי יום הכיפורים לחדרו של הצדיק ולשאול אותו כיצד הייתה ה"חתימה" שנקבעה להם בשמיים. לא לכולם השיב הצדיק, אך היו מביניהם שנענו.\n\nבאחת השנים נכנס אל "החוזה" תלמידו רבי בונים, שלימים נתפרסם כרבי מפשיסחה, ושאל על "חתימתו".\nשקע הרבי בהרהור קל ואמר: "רואה אני כי גזרה קשה מרחפת על ראשך, השנה תפסיד את כל כספך ותהפוך לעני מרוד".\n\nנבהל רבי בונם והיה בצער גדול. אולם קיבל את הגזירה בתום לב. במהלך החודשים הראשונים של השנה אט אט התדרדר מצבו עד שהגיע לפת לחם, חזונו של ה"חוזה" מלובלין התקיים.\n\nהרי אז בכה והתחנן לבורא שיפרנסו בכבוד ויבטל את הגזירה. דמעותיו הרטיבו את פניו וזעקתו הגיעה עד כיסא הכבוד.\n\nבמהלך השנה הזדמנו לרבי בונים מספר עסקאות שהניבו לו רווחים נאים ובאותה שנה הוא התעשר.\n\nכשהגיע ראש השנה נסע שוב אל רבו, אל ה"חוזה" מלובלין כדי להתברך לשנה החדשה.\n\nכשראהו ה"חוזה" בפתח הדלת אמר לו: "כפי שאמרתי לך במוצאי יום-הכיפורים, נגזר עליך לאבד את כל כספך, וכפי שנגזר כן היה. אולם באותו יום לא דיברנו כלל על בכיות שתבכה ועל דמעות שתשפוך, אלה קרעו את רוע הגזרה..."\n\nלו היו מגלים לנו בתחילת השנה איך תראה השנה שלנו, לבטח היינו נראים אחרת בעשרת ימי התשובה ובמהלך השנה.\n\nאם היו מגלים לנו שהשנה חלילה נפוטר מעבודתנו, ננחל הפסדים, נזדקק לרופאים היינו לבטח עושים הכל בימים הללו כדי לבטל את הגזירות.\n\nודאי כולנו נחתמנו לחיים טובים ומתוקנים, אולם לא נעלים עינינו מהמציאות וננצל את הימים הללו, לא נעביר את המתנה הגדולה שנתן לנו הבורא כעוד ימים רגילים בשנה, בכל יום נעלה את פסגת היכולת שלנו, נקפיד על מעשינו, על דיבורנו, נשלוט בכעסנו, נרבה באהבה והארת פנים לאחר, נבכה מעט היום כדי שלא נבכה חלילה הרבה מחר...\n\n"אף על פי שהתשובה והצעקה יפות בכל זמן, בעשרה הימים שבין ראש השנה ויום הכפורים הן יפות ביותר ומתקבלות..." (הרמב"ם הלכות תשובה ב')\n\nשבוע ימים של השתדלות שווים שנה שלמה של בכי ודמעות...\n\n*לרכישת הספר השני של "החיזוק היומי" יש ליצור קשר בטלפון - 0525581133*\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*
2018-09-14 08:56:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... ה' תשרי*\n*פרשת - "וילך" - המשך ללכת*\n\nביומו האחרון של חייו של משה רבינו פנה אליו בורא עולם ואמר: "עבדי משה, היום הגיע זמנך להיפטר מן העולם".\n\nהשיבו משה: "בקשה לי אליך, אנא, תן לי להיות תלמידו של יהושע, רק תן לי להישאר בעולם הזה".\n"לא תוכל להיות תלמידו, אך אתן לך לנסות" השיבו הקב"ה.\n\nהלך משה לביתו של יהושע. יהושע לא הבין מדוע המורה שלו הגיע אל ביתו. אמר משה ליהושע: "אדוני, המורה שלי, בוא אתי" ושניהם הלכו לאוהל מועד.\n\nהענן ירד עליהם, הפריד ביניהם והנבואה ניתנה ליהושע. כשהענן עזב, שאל משה את יהושע: "מה הייתה הנבואה, איזה מסר קיבלת מהבורא?"\n\nהשיב לו יהושע בציווי הבורא: "האם אני שאלתי אותך אי פעם מה התנבא לך הבורא? לכן לא אגלה לה מה הבורא התנבא לי".\n\nבאותו רגע צעק משה: "מאה מיתות ולא קנאה אחת, אמות מאה מיתות ולא ארגיש קנאה אחת". פנה משה אל בוראו ואמר: "צדקת, אני לא יכול להיות תלמידו של יהושע..." (מדרש)\n\nמשה רבינו ביקש לדעת את נבואתו של יהושע כדי להמשיך ולתקן את עצמו, כדי לגדול עוד, כדי להגיע למדרגה גדולה יותר, משה לא רצה להפסיק להתקדם.\n\nהבורא אמר לו: "משה בני, הגעת לשיא שלך, אין לך מה לעשות יותר בעולם הזה, בוא אליי".\n\nהסיבה היחידה שמשה רצה להישאר בעולם הזה היא לגדול, להשתנות ולהגיע אל תכליתו, כשאין לאן להתקדם... עדיף לעזוב...\n
2018-09-16 08:41:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... ז' תשרי*\n\n *סור מרע ועשה טוב*\n\nסיגל ואבי עמדו נרגשים תחת החופה. סביבם עמדו בני משפחה רבים, חברים ומכרים רבים.\n\nגם עפרה, אחות הכלה עמדה שם, לבושה בשמלה לבנה, מחוייטת וצנועה.\n\nעפרה הייתה עקרה מספר שנים, עד שבורא עולם פתח את רחמה והעניק לה פיקדון יקר, בן.\n\nבנה הקטן של עפרה נכח אף הוא באירוע. במהלך החתונה אכל בנה של עפרה את המעדן שהביאה לו אימו.\n\nכשפניו מרוחות במעדן וידיו מלאות בשאריות השוקולד, ניגש אל אימו בריצה ובקריאות שמחה: "אמא, אמא, אני אוהב אותך, חבקי אותי".\n\nכשראתה עפרה את בנה מגיע אליה עם כמויות השוקולד אמרה לו: "עצור, אל תתקרב אליי!"\nנפגע הילד ואמר בבכי: "אבל למה אמא? את כבר לא אוהבת אותי?"\n"ברור שאני אוהבת אותך, אך אתה מלוכלך מאד, גש לכיור ושטוף את פניך וידיך, אז תבוא אליי ואתן לך חיבוק חזק ואוהב" (הרב יהונתן בן משה)\n\nכמה אדם ייתן בשביל הוריו? הרבה מאד.\nכמה ילד אוהב את הוריו? הרבה מאד.\nאולם זה כאין וכאפס למה שייתנו ההורים לילדיהם וכמה אהבה יעניקו להם. לפי שאין דומה אהבת אב ואם לילדיהם לאהבת ילדים להוריהם.\n\nאנו מצווים לאהוב את אבינו שבשמים בכל נפשנו ומאודנו, המשימה לא פשוטה כלל. אם אדם יגיע לדרגת אהבת הבורא בכל נפשו ומאודו הוא לא יתקרב לאהבתו של הבורא אליו.\n\nבימים הללו אנו רוצים להתקרב מעט אל אבא שבשמים, מקפידים יותר על מצוות, מתפללים בכוונה ומקבלים קבלות טובות.\nאנו "רצים" לאבא ורוצים "חיבוק" אוהב.\n
2018-09-17 08:13:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... ח' תשרי*\n*בדרך שאתה רוצה ללכת יוליכו אותך*\n\nכשהיה רבי משה אהרן שטרן בן שמונה חלה הוא במחלה קשה. פנה אביו אל טוביי הרופאים, ביקש מרבנים שיתפללו לשלומו, הירבה באמירת תהילים, ולבסוף אמר לבנו: "ראה, הכל טורחים לרפואתך, כולם, מלבדך..."\nשאל הילד: "מה עליי לעשות?"\n\nהשיב לו אביו: "קבל על עצמך הנהגה טובה, וכשבעזרת ה' תקום מחולייך, תקיים אותה".\nהסכים הילד ושאל: "מה, למשל?"\nהציע לו אביו: "קבל על עצמך להתפלל תמיד במניין!" הבטיח הילד ואכן נרפא!\n\nבמשך שנים הוא קיים את הבטחתו במסירות. באחת השנים, כששימש כמנהלה הרוחני של ישיבת קמניץ בירושלים, המקום היה צר מלהכיל את התלמידים הרבים. תכננה הנהלת הישיבה לבנות בניין, והרב התבקש לצאת למסע התרמה בארצות הברית, ארץ הולדתו. הסכים, ופנה למשרד נסיעות.\n\nהתעניין הרב: "האם יש מניין במטוס...?" השיבו לו: "רבי, כאן זה משרד נסיעות, איננו מארגנים תפילות. לא נוכל להבטיח שיהיה מניין..."\n"אם כך, לא אוכל לנסוע" השיב.\n\n"נוכל לתת לך טיסה עם חניית ביניים באמסטרדם" הציעו בחברה.\nחישב הרב ומצא שיהיה בידו פנאי להספיק להתפלל במניין ולחזור למטוס וקנה כרטיס.\n\nיצא הרב שטרן לדרכו. כפי שתוכנן נחת המטוס באמסטרדם, ולפניו היו כשעתיים פנויות עד להמשך הטיסה.\n\nנטל את הטלית והתפילין, ויצא לחפש מניין. הוא עמד בצד הכביש וצפה במכוניות החולפות על פניו. לפתע עצרה מכונית. נהגה שאל: "לאן הרב צריך?"\n"אני מחפש מניין לתפילת שחרית" השיב.\n"עלה כבודו", הזמינו הנהג. בחלוף דקות מספר הם נמצאו בפאתי העיר, עצרו באחת הסימטאות והגיעו לדירת קרקע. הנהג פתח בפניו את הדלת, והוא מצא את עצמו בבית כנסת זעיר. היו שם שמונה יהודים שהמתינו להשלמת המניין...\n\nבסיום התפילה השלים הנהג את מצוותו והסיע את אורחו בחזרה לשדה התעופה.\n\nכשסיפר הרב שטרן את הסיפור, עיניו ברקו, "הביטו וראו" הוא הוסיף, "שמונה אנשים השכימו קום והלכו לבית כנסת להתפלל במניין. התשיעי היה אמור לבוא מהישוב הסמוך, כדרכו בכל יום. מהיכן יבוא העשירי? \nהביאו אליהם יהודי מארץ ישראל, בדרכו לארצות הברית! כי בדרך שאדם רוצה ללכת, מוליכים אותו..."\n\nאנו נמצאים בימים כה משמעותיים בשנה, ימים של חשבון נפש והתעלות.\nכל אחד מאיתנו רוצה לשפר ולהשתפר, לקבל קבלות ולהחתם בעזרת ה' לחיים טובים ולשלום.\n\nאמרו חז"ל: "בדרך שאדם רוצה ללכת בה מוליכים אותו" (מכות י':)\nלפעמים אתה מצדיק את עצמך על מעשיך: "הכל בידי שמים, כך החליטו בשמים..."\n\nאמנם הכל בידי שמים, אך עוד כלל חבוי - בדרך שאתה רוצה ללכת בה מוליכים אותך!\n\nעל זה אמר רבינו יונה: "על חטא שחטאנו לפניך באונס וברצון' - כל חטא שאדם חטא באונס הוא פטור עליו, אם כך מדוע צריך להתוודות עליו?\nכי יש אונס המגיע לאדם מרצון פנימי שלו לחטוא, ובדרך שאדם רוצה ללכת מוליכים אותו..."\n\nכדי לצאת לדרך חדשה חשוב לקבל קבלות טובות, אך חשוב לא פחות לעלות על המסלול הנכון, ללכת בדרך הנכונה.\n\nגם אם נפלת, גם אם מכשולים רבים הכשילו אותך, העיקר שאתה בדרך, כך תזכה לסיוע מהשמים, כך יוליכו אותך בדרך שאתה רוצה ללכת.\n\nנתב עצמך בדרך הנכונה, משם תגיע אל היעד הנכסף, שם תראה את השלט... "זכית לעוד שנה טובה ומתוקה..."\n\nלרכישת הספר השני של "החיזוק היומי" יש ליצור קשר בטלפון - 0525581133\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*
2018-09-18 09:11:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... ט' תשרי*\n*יום הכיפורים - לכבס את הנשמה*\n\nיהודי תמים וירא שמים השתדל לשמור את כל תרי"ג המצוות. בשעת ספק, כשהייתה לו שאלה בהלכה הביאה אל רבו והיה עושה כדבריו, לא זז מדבריו ימין או שמאל.\n\nבאחד הימים הוגרלו "ברצלונה" ו"ליברפול" למשחק כדורגל גדול ומכריע. עולם הספורט - ובכללו מיודענו היהודי הצדיק - עצר את נשמתו לקראת המשחק.\n\nכשבדק היהודי את תאריך המשחק חשכו עיניו, המשחק נקבע ליום הכיפורים, והוא כל כך רצה לנסוע אל המשחק. לא ידע האיש מנוח לנפשו ופנה כבכל ספק לרבו.\n\nהשיבו הרב בחיבה: "יום הכיפורים הוא יום גדול כל-כך, להפסיד את היום הקדוש בשביל משחק כדורגל?!\nהצעה לי אליך - יש היום טכנולוגיות מעולות של הקלטה, תקליט את המשחק, כך תוכל אחר כך לצפות במשחק ולהתענג גם מהאוירה.\n\nהיום לא צריך להיות במקום הרצוי, אפשר לחוות את הדברים בבית, במחשב או ברדיו".\n\nנישק היהודי את כף יד רבו ויצא מביתו בשמחה, שהרי אין שמחה כהתרת הספקות.\n\nלימים פגש הרב את היהודי. לאחר שדרשו זה בשלום זה, לא יכול היה היהודי להתאפק ואמר לרב: "חייב אני להכיר לך תודה כבוד הרב. האם זוכר הרב את אותו ערב יום הכיפורים?"\n"בוודאי" השיב הרב תוך כדי שהוא לופת את זקנו בחשיבות, כשלמה המלך בשעתו.\n\nהמשיך היהודי: "על כך תודתי, כי בכל פעם שאני צופה בהסרטה של 'כל נדרי' מיד נכנסים בליבי הרהורי תשובה וחרטה, ובדיוק כמו שהבטיח הרב, זה גם מכניס אותי לאווירת היום הקדוש..."\n\nהרב נשאר על עומדו, והיהודי נישק שוב את ידו בחרדת קודש והלך לדרכו...\n\nנמצאים אנו כפסע לפני יום הכיפורים, יום בו אנו עושים "כביסה" לנשמה שלנו.\n\nכשלאדם יש כביסה מלוכלכת והוא מניח אותה מחוץ למכונת הכביסה היא תישאר כמו שהיא ואף תתלכלך יותר.\n\nכשאדם נשאר מחוץ לאווירת היום הקדוש, משאיר את עצמו מחוץ לבית הכנסת, מעביר את היום בבטלה, בקריאת עיתונים, בשינה עמוקה עד צאת הצום הוא מפספס את היום הגדול הזה, את המתנה שקיבל.\n\nעצם הצום והיום הקדוש אומנם מכפרים ומנקים את הנשמה, אך אינו דומה אדם הסופג את אווירת היום, מכניע את עצמו, בוכה על עברו, ומצחצח בדמעותיו את נשמתו, לאדם החווה את היום הזה במיטה.\n\nבורא עולם זיכה אותנו במתנה שאף מלך לא יכול לתת - יום בו הוא סולח על שנה שלמה של עבירות, עבירות שבוצעו נגדו, הפך ציוויו, לא ננצל את היום הזה?\n\nתחווה את היום הזה הכי קרוב להיכל הקודש, שם תוכל להרגיש איך הנשמה שלך מורידה את "שכבות הלכלוך" שהצטברו עליה במשך השנה...\n\n*יום טוב, צום קל ומועיל, גמר חתימה טובה ובשורות טובות*              \n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*\n\nניתן לרכוש את הספר השני של  "החיזוק היומי" בטל- 0525581133\n\n*זמני כניסת ויציאת צום יום הכיפורים:*\n\nירושלים     - 19.17-18.05 \nתל אביב    - 19.19-18.21\nחיפה         - 19.18-18.12  \nבאר שבע  - 19.18-18.12\nצפת          - 19.18-18.20     \nאילת         - 19.18-18.21
2018-09-20 08:44:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... יא' תשרי*\n\n*השאר את בגדיך נקיים לפחות עד כיפור הבא*\n\nבאחד הימים ניגש יהודי לרב קסטל, שהיה תלמיד חכם וזקן מופלג, ובפיו טענה מרה: "מה יהיה איתי כבוד הרב? מידי שנה אני הולך ביום הכיפורים לבית הכנסת, מתענה ומתפלל כל היממה, אולם במשך הזמן – אני חוזר למה שהייתי".\n\nהשיב לו הרב קסטל: "אמשול לך משל למה הדבר דומה - לאדם שחופר בור באדמה רכה ומוציא החוצה את ערמות העפר, אולם מפני שהעפר רך, מתפורר הוא וגולש חזרה וממלא את החפירה שנחפרה. בגלל זה נאלץ האדם לחפור פעם שנייה, ולפעמים גם פעם שלישית, עד שנחפר הבור.\n\nההבדל בין החפירה הראשונה לחפירות שלאחריה הוא, שבעוד שהחפירה הראשונה קשה, החפירות הבאות קלות יותר עד שהעפר שוב אינו חוזר לכסות את הבור.\n\nכך גם איתך ידידי, ביום הכיפורים אתה חפרת את 'הבור' אולם במשך הימים 'הבור' מתכסה מעט, אז מגיע שוב יום הכיפורים, אז כבר קל יותר לחפור את 'הבור', עד שמגיע היום בו 'הבור' שלך ריק מעפר, נקי מכל רבב" ('שאל אביך ויגדך')\n\nיום גדול מאחורינו, יום בו זכינו לשהות במחיצת בוראנו כשבכל רגע נופלת מעלינו עוד שכבה של ליכלוך, עוד כתם מתנקה, עוד עבירה נמחקת.\n\nכל אחד מאיתנו קיבל קבלות במשך ארבעים הימים האחרונים, התקרב, התקדש ויצא לדרך חדשה.\n\nעכשיו המשימה לשמור על הקיים, לעמוד על המשמר, לעמוד בקבלות שקיבלנו, לא לוותר ליצר אלא לעבוד את היוצר.\n\nאמר רבי ישראל סלנטר זצ"ל: "העולם נוהג לשוב בתשובה בעשרת ימי תשובה, אנשי מעשה מקדימים לחודש אלול, ואני אומר שיש להתחיל בתשובה מיד אחרי נעילת יום הכיפורים..."\n\nדבריו הנפלאים של רבי ישראל צריכים לחדור אל ליבנו עמוק, מהיום, כשאנו נקיים וזכים, בכל יום נפשפש במעשינו, נשמור את "בגדינו נקיים", כדי שבכיפור הבא שיבוא עלינו לטובה, לא נצטרך מכבסה כדי לנקות את "בגדינו", יספיק לנו ניעור קל, כי "הבור" שחפרנו השנה לא יתמלא בעזרת ה' מ"עפר" העבירות, אלא יתמלא ויגלוש מעשיית המצוות וממימוש הקבלות שקיבלנו על עצמנו...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*\n\nלרכישת הספר השני של "החיזוק היומי" יש ליצור קשר בטלפון - 0525581133
2018-09-21 09:05:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... יב' תשרי*\n*פרשת - "האזינו" - שמח בחלקך*\n\nבאחד הלילות למד רבי חיים מוולוזין זיע"א, בספר "תנא דבי אליהו" זוטא. כשהגיע לפרק שני קרא על מידותיו של הקב"ה. בין מידותיו של הבורא הוזכרה המידה "שמח בחלקו".\n\nנתמלא ליבו של רבי חיים פליאה על הדברים, "מה שייך לגבי הקב"ה 'חלקו' הרי כל העולם שלו הוא?" חשב לעצמו.\n\nהלך והביע תמיהתו בפני רבו הגאון מוילנא זיע"א. השיב לו הגאון: "אין חלקו של הבורא אלא ישראל, כפי שכתוב 'חֵלֶק ה' עַמּוֹ'. הקב"ה שמח בחלקו, שמח בישראל בכל מצב שהם, אפילו בדורות שנתמעטו ממעלתם הרוחנית..." (ה"חפץ חיים")\n\nכִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ" (דברים לב', ט')\n\nבורא עולם ברא עולמות רבים וגדולים, יש לו הכל מהכל, ובכל זאת שמח רק בנו, שמח בחלק שלו.\n\nבמהלך הדורות לא תמיד עם ישראל הלך בדרך המלך, לא תמיד עשה את רצונו, ובכל זאת בורא עולם שמח בו, שמח בחלק שלו.\n\nלעיתים אנו בוחלים ובוחשים בחלק שלנו, מחפשים את הטוב שיש לנו ומוצאים חלק מקומט הצריך שיפוצים כלליים.\n\n"בורא עולם, החלק שלי לא משהו, אולי תוכל להחליף לי אותו בחלקו של פלוני, או של אלמוני, ואולי עדיף שתתן לי חלק אחר מאוסף החלקים שיש לך במלאי" אנו מבקשים מהקב"ה.\n\nבורא עולם מחייך, ולעיתים מחליף לנו את החלק ואז המכה קשה שבעתיים, מבקשים מבורא עולם לשוב אל החלק שהיה לנו בעבר.\n\nבחיפושינו אחר חלק אחר אנו מפספסים את החלק הטוב שיש לנו, מסתכלים רק על מה שאין לנו במקום לחפש מה כן יש לנו ואיך ניתן להפיק ממנו תועלת מירבית.\n\nאם בורא עולם שמח בנו, שמח בחלק שלו, אף שלעיתים הגלה אותנו, מאס בנו, אך לעולם לא ויתר עלינו, כך אנו, נשמח בחלק שלנו, נגלה בו את הטוב, נבליט אותו וניתן הודיה לבורא עולם על החלק שרק איתו אנו יכולים לשרוד בעולם התלאות והניסיונות...\n\nלעיתים הבעיה נמצאת בך, יש לך חלק מצוין, רק תפתח את עיניך...\n\n*יום טוב, שבת שלום ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*       \n\nניתן לרכוש את הספר השני של  "החיזוק היומי" בטל- 0525581133\n\n*זמני כניסת ויציאת השבת:*\n\nירושלים     - 19.13-18.01 \nתל אביב    - 19.15-18.17    \nחיפה         - 19.14-18.08 \nבאר שבע  - 19.14-18.08\nצפת          - 19.14-18.16  \nאילת         - 19.14-18.18
2018-09-23 09:07:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... יד' תשרי*\n*חג סוכות - דבר בעתו מה טוב*\n\nבאחד הימים פנה בחור צעיר אל מכריו ושאל: "לאשתי יש יום הולדת, מה אתם מציעים לי לקנות לה?"\nהשיבו לו מכריו: "אין מרגש יותר מזר פרחים".\n"פרחים?!" תמה הבחור, "הרי תוך ימים מספר הם ינבלו, מה שווה מתנה שנובלת כה מהר?!" השיב.\n"אל דאגה, לך וקנה לה זר יפה" השיבו.\nהלך הבחור וקנה לאשתו זר פרחים ליום הולדתה.\n\nשמחה אשתו שמחה גדולה על הזר המרהיב, הודתה לבעלה ושמה את הזר באגרטל. בחלוף שבועיים יבשו הפרחים ונזרקו לפח האשפה...\n\n"וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹקיכֶם שִׁבְעַת יָמִים" (ויקרא כג', מ')\n\nבורא עולם ציווה עלינו בתורתו לקחת אתרוג, לולב, הדס וערבה - ארבעה מינים, ליטול אותם ולשמוח איתם בחג הסוכות.\n\nאם ניקח ארבעה מינים באמצע השנה וניטול אותם הם לא יועילו ולא יזיקו, לא יהיה בהם ממש, נוכל לקבלם בכמויות ובחינם.\n\nאולם לפני חג הסוכות נקנה אותם בכסף רב, נמשש אותם, נבדוק את טיבם, נשמור עליהם בכפפות משי שלא ייפגמו, למה? כי זהו הציווי ליום הסוכות. ולאחר סוכות שוב נמצא את ארבעת המינים נבולים, בלויים ובחינם... עבר זמנם.\n\nאמר שלה המלך: "...וְדָבָר בְּעִתּוֹ מַה טּוֹב" (משלי טו', כג')\nאם אתה עושה את רצון הבורא בזמן הנכון אתה עושה טוב, לאחר שעבר הזמן אין למעשיך משמעות.\n\nכך גם בחייך, אם לא תעשה את הדברים בזמן הנכון הם יחמקו לך מבין הידיים, אם תתעצל ולא תפעל בזמן אתה תישאר באותו מצב. לכל דבר יש זמן, כשאתה פועל בזמן התוצאה תהיה טובה יותר.\n\nחג הסוכות מרמז לנו כמה הזמן הוא משמעותי - יושבים בסוכה שבעה ימים הרומזים על שבעים שנות האדם, שאם לא ננצל את הזמן, אם נעביר על המצוות, נדחה את החסד ונשהה את צעדינו, נהיה כמו הסוכה וארבעת המינים לאחר זמן סוכות - נבולים, בלויים, ולא שווים כל כך הרבה...\n\nדבר בעתו מה טוב, ננצל את הימים הללו עד תום שנוכל להיות מהודרים כאתרוג וניצבים כלולב...\n\n*יום טוב, חג שמח ובשורות טובות*              \n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*       \n\nניתן לרכוש את הספר השני של  "החיזוק היומי" בטל- 0525581133             \n\n*זמני כניסת ויציאת החג:* \n                                 \nירושלים     - 19.11-17.59 \nתל אביב    - 19.13-18.15   \nחיפה         - 19.12-18.06\nבאר שבע  - 19.12-18.06\nצפת          - 19.12-18.14\nאילת         - 19.12-18.16
2018-09-25 09:11:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... טז' תשרי*\n\n*חול המועד סוכות - מעלת הישיבה בסוכה*\n\nבאחד הימים נפגשו האדמו״ר רבי חנא הלברשטם מקולושיץ זצ״ל, והגאון רבי מאיר אריק זצ״ל, אב בית הדין של טארנא, ושוחחו בנעימות.\n\nאמר הרבי מקולושיץ דבר מה בשם זקנו האדמו״ר משינאווא בעל ״דברי יחזקאל״: "מצוות סוכה היא המצווה היחידה, בה נכנס האדם בכל גופו ממש עם הנעליים והמגפיים".\n\nהעיר הרב מטארנא: "והרי גם במצוות 'עלייה לרגל' שלוש פעמים בשנה מקיים האדם באופן כזה, שנכנס אל מקום המקדש בכל גופו?!"\n\n״אין הדברים דומים״, השיב הצדיק מקולושיץ, ״אם נדייק בדבריו של מורי ורבי נבחין שאל הסוכה נכנסים אף עם נעליים, לא כן מצוות 'עלייה לרגל' ששם אסור להיכנס להר הבית במנעלים...״\n\nבורא עולם זיכה את עמו בתרי"ג מצוות ועוד שבע מצוות שתיקנו חכמים, כל מצווה משוייכת לאיבר אחר בגוף, כל מצווה עושים עם חלק אחר בגוף, אולם ישנן שתי מצוות שכל אדם מקיים עם כל גופו - מצוות ישיבה בסוכה וישוב הארץ.\n\nאמנם נשים פטורות ממצוות סוכה אך אם יושבות בה מקבלות על כך שכר.\n\nדוד המלך רמז זאת בפסוק: "וַיְהִי בְשָׁלֵם סֻכּוֹ וּמְעוֹנָתוֹ בְצִיּוֹן" (תהילים עו', ג') - שתי מצוות רמוזות בפסוק שאדם מקיים עם כל הגוף - סוכה - "ויהי בשלם סוכו ויישוב הארץ - "ומעונתו בציון".\n\nחג הסוכות וחגי ישראל בכלל מאחדים את המשפחות, מגבשים אותן ויוצרים תא משפחתי חזק יותר, שמח יותר ומקודש יותר.\n\nעם זאת יש לנצל את החג לקיום המצווה הכל כך יקרה הזו של ישיבה בסוכה, לנצל כל רגע פנוי, לא לשבת בבית, אלא להעביר את כל עיסוקיך לסוכה.\n\nהזמנת אורחים? ארח אותם בסוכה.\nרוצה ללמוד? לקרוא? כנס לסוכה, שכרך רב מאד, כל רגע שהנך יושב בסוכה את מקיים מצווה עם כל הגוף, מצווה כזו אין בכל השנה, נצל אותה.\n\nהסוכה נקראת צל האמונה, אדם היושב בסוכה שואב ממנה אמונה לכל השנה, ופמליה של מעלה יורדת ומברכת אותו בכל מילי דמיטב.\n\nתקדש את היום שלך, את האכילה, השינה והבילוי באמצעות הסוכה, אל תעביר את החג מבלי שניצלת את החג, מבלי ששאבת ממנו עוד מצוות רבות, שמחה ואמונה לכל השנה...\n\n*יום טוב, מועדים לשמחה ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*
2018-09-26 09:14:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... יז' תשרי*\n*חול המועד סוכות - אנא ה' הושיעה נא*\n\nבאחד הימים הגיע חסיד אל רבו ואמר: "רבי, פרנסתי כאן דלה מאד, ברצוני לטוס למערב אירופה, אולי שם ייטב מזלי".\nהשיב לו הרב: "ידידי, האם אין לך מה לאכול?"\n"אין לי מאומה כבוד הרב" השיב לו החסיד.\n"אם כך, שא ברכה במעשה ידיך, נסיעה טובה ופרנסה ברווח" ברכו הרב.\n\nאחריו נכנס חברו אל הרב וביקש: "רבי, פרנסתי דלה, רוצה לנסוע אני אל מערב אירופה כדי להתפרנס".\nשאלו הרב: "האם יש לך מה לאכול?"\n"כן"השיבו החסיד.\n"האם יש לך בית להתגורר בו?"\n"כן"\n "ורכב?"\n "כן" השיב החסיד.\n"אם כן, אל תיסע!" פסק הרב.\n\nכששמע החסיד את פסיקתו של הרב שאל: "מדוע לחברי הסכמת לנסוע ולי פסקת להישאר בארץ?"\nהשיב לו הרב בשאלה: "האם אתה מנענע את הלולב בסוכות?"\n\n"בוודאי! אך מה הקשר בין הדברים?" שאל החסיד.\n\nהשיב לו הרב: "כשאנחנו אומרים 'אנא ה' הושיעה נא' בקריאת ההלל אנחנו מנענעים את הלולב, אבל ב'אנא ה' הצליחה נא', אנו לא מנענעים אותו...\n\nכשהאדם צריך ישועה הוא מתנועע ממקום למקום. אבל כשאין צורך כל כך גדול, רק רוצים להצליח יותר – בגלל זה לא יורדים מהארץ..."\n\nבכל יום בימי החג אנו גומרים את קריאת ההלל ומבקשים: "אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא אָנָּא ה' הַצְלִיחָה נָּא" (תהילים קיח', כח')\n\nכשאדם זקוק לישועה, כשיש לו מחסור והוא רוצה למלא אותו, הוא נע ממקום למקום לבקש על נפשו, פונה לרב פלוני, עושה סגולות, מתפלל בקברי צדיקים ועוד...\nהוא מניע את עצמו כדי לזכות לישועה.\n\nאבל כדי להצליח יותר זקוק האדם לעמידה באמונתו, לתפילה מעומק הלב ולמנוע ידיו מלגזול ומלחמוד את האחר.\n\nלכן מנענעים אנו את הלולב ב"אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא" לרמוז, שאם אנו רוצים ישועה, אל לנו לעמוד במקום ולחכות לה, אלא עלינו לעשות מעשה, לנוע, לקבל קבלה טובה, לשנות דרך, לפעול, ואז בעזרת ה' הישועה תגיע.\n\nלעיתים לא צריך לנוע יותר מידי כדי לקבל ישועה, יש פעמים בהן הישועה נמצאת ממש לידך, אתה פשוט מכסה אותה ברגליך, זוז מעט, תשתנה בדבר קטן, פנה לישועה שלך דרך לצמוח, והיא תביא לך את המזור שכל כך חיכית לו...\n\nכולנו נבקש גם ישועה וגם הצלחה ונאמר בכל יום בכוונה: "אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא אָנָּא ה' הַצְלִיחָה נָּא".\n\n*יום טוב, מועדים לשמחה ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*
2018-09-27 09:20:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... יח' תשרי*\n*חול המועד סוכות - לחם זכות ולא חסד*\n\nחג הסוכות התקרב ובכל העיר ברדיצ'ב כולה לא היה אפילו אתרוג אחד. מצב כזה אפילו זקני העיר לא זכרו. רבי לוי יצחק שלח שליחים וציווה עליהם לחפש אתרוג בכל מחיר, "תארבו ליהודים עוברי דרכים, הציעו להם מחיר גבוה, והעיקר שתביאו אתרוג" זרזם הרב.\n\nבאחד הימים עבר יהודי שהיה בדרכו לביתו וברשותו היה אתרוג מהודר.\nהשליחים שאלו את היהודי אם הוא מוכן למכור את האתרוג והם ישלמו לו כמה שרק יבקש מהם. סירב היהודי בתוקף ואמר: "האתרוג אינו למכירה".\n\n"שב איתנו בחג ונענג אותך כשר חשוב" הציעו.\n\n"אין באפשרותי להיענות לבקשתכם, זמן רב לא הייתי בביתי וחפץ אני לבלות את החג בחיק משפחתי".\n\nלאחר מאמצים רבים הצליחו השליחים לשכנע אותו להיכנס אל הצדיק מברדיצ'ב.\n\nרבי לוי יצחק ניסה להשפיע עליו שישאר לחג והסביר לו על הזכות גדולה שתהיה לו לזכות את כל הקהילה הגדולה במצוות ארבעת המינים.\n\nאך דבריו של הרב נפלו על אוזניים אטומות, אז אמר לו הצדיק: "אם תישאר כאן לחג הסוכות אני מבטיח לך כי תהיה במחיצתי, בגן עדן".\n\nלהבטחה שכזו אי אפשר לסרב והוא הסכים להשאר בברדיצ'ב לחג.\n\nבאותו היום שלח רבי לוי יצחק הוראה לכל תושבי העיר לא לארח את היהודי באף סוכה.\n\nבלילה הראשון של סוכות, כשביקש היהודי להיכנס לסוכתו של בעל האכסניה שלו, לקדש על היין ולברך "לישב בסוכה", הופתע הוא לגלות, כי הוא לא מרשה לו להיכנס לסוכה. הוא ביקש ודרש, אך ללא הועיל.\n\nפנה היהודי אל סוכת השכן בחצר הסמוכה וביקש ממנו רשות לעשות קידוש ולאכול כזית בסוכתו, אולם גם השכן סירב לתת לו להיכנס וכמוהו גם השכנים האחרים.\n\nמיואש רץ היהודי אל רבי לוי יצחק, ובדמעות התלונן באזניי הצדיק, כי בני העיר מסרבים לתת לו להיכנס ולו לסוכה אחת בעיר.\n\n"וכי כך משלמים לי בעד הטובה שעשיתי?" התלונן.\n\nהצדיק מברדיצ'ב ניסה להרגיע את היהודי: "אין דבר, אם אין אתרוג – אי-אפשר לברך עליו, ואם אין סוכה – פטורים ממצווה זו".\n\n"הרבי בוודאי צוחק עליי" השתומם היהודי. "מה הפירוש אין סוכה? יש בעיר סוכות רבות, רק שלא נותנים לי להיכנס אליהן. הייתי נותן הכל על-מנת שייתנו לי להיכנס ולקיים את מצוות ישיבה בסוכה".\n\n"אם תוותר לי על ההבטחה שנתתי לך בדבר חלקך בגן-עדן, אדאג לכך שיתנו לך להיכנס לסוכה" השיב הצדיק בנחת.\n\nתנאי זה בילבל את היהודי. הנסיון שעמד בפניו היה גדול.\n\nלאחר ששקל בדעתו החליט היהודי לוותר על ההבטחה כדי שיוכל לקיים את מצוות הישיבה בסוכה. חייך רבי לוי יצחק ואמר לו: "כעת, שוויתרת על ההבטחה, אני חוזר ומבטיח לך אותה שוב. כל מה שרציתי הוא שתזכה בחלקך בעולם הבא בזכות ולא בחסד. כיוון שגילית מסירות נפש כה רבה בשביל קיום מצוות הישיבה בסוכה, הרווחת את חלקך בגן-עדן, ומעתה הוא נתון לך כדת וכדין".\n\nאחד הטעמים שבורא עולם הוריד את הנשמה מהעולם העליון, מתחת כיסא כבודו לעולם הזה, כדי שתזכה ליהנות לעתיד לבוא מפרי עמלה בזכות ולא בחסד.\n\nחז"ל מבטאים זאת במילים "נהמא דכיסופה" - לחם של בושה.\n\nעל מנת שהאדם יזכה לשלמות שלו בכוחות עצמו, והטובה שיזכה לה לא תהיה "נהמא דכיסופא" - כלומר - לחם של בושה, כמו עני שמקבל פרוסת לחם והוא מתבייש בה. אכילת ארוחה שהיא לחם חסד, שקיבל כמעשה צדקה, גורמת לו בושה. רק אכילת לחם שהושג ביגיע כפיו, במעשים שעשה מתוך בחירה חופשית, יתנו לו סיפוק מלא והרגשת שלמות אמיתית.\n\nכל יום שאתה זוכה לעשות את רצון הבורא אתה בעצם מוריד מעצמך את "לחם הבושה" וזוכה לקבל שכר בזכות ולא בחסד.\nכל מצווה עוזרת לך להביא אותך לשלמות לשמה הגעת לעולם.\n\nאתה זקוק לבנות את עצמך, ולהשיג את השלמות על ידי הנסיונות והמצוות, בזכותם תזכה לקרבת אלוקים, בזכותם תגיע למקום היקר ביותר לנשמה שלך.\n\nנצל את חייך להשלים ולבנות אותך ולא חלילה להביא אותך "ללחם של בושה", לחסרון הגשמתך...\n\n*יום טוב, מועדים לשמחה ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*
2018-09-28 09:18:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... יט' תשרי*\n*פרשת - "וזאת הברכה" - ספר החיים שלך*\n \nבסוף פרשת "וזאת הברכה" מופיעים שמונה פסוקים המתארים את פטירתו של משה רבינו.\n\nלפני מותו כתב משה רבינו שלוש עשרה ספרי תורה, כיצד הוא כתב את סיפור פטירתו שלו?\n\nבמסכת "בבא בתרא" (יד':) מופיעה מחלוקת תנאים העוסקת בשאלה הזו.\nרבי יהודה אומר: "פסוקים אלו נכתבו על ידי יהושע בן נון, תלמידו של משה, שהרי לא יתכן שכתוב 'וימת משה' ומשה רבינו בעצמו כתב זאת".\n\nרבי שמעון אומר: "הרי הקב"ה אמר למשה לקחת את ספר התורה בידיו, היתכן שספר התורה לא היה שלם?!\nאלא עד כאן הקב"ה אמר למשה לכתוב ומשה כתב, מכאן ואילך, את שמונת הפסוקים האחרונים, הקב"ה אמר, ומשה כתב בדמעות".\n\nמשה רבינו כתב בעצמו את המוות שלו, את מקום קבורתו, את ההספדים שלו, את המעלות שלו ואת בכי העם עליו...\n\nכל אחד מאיתנו "כותב" בכל יום את החיים שלו, הוא יוצר בעצמו "ספר" על חייו עד יום מותו.\nמי לא ירצה שהספר שלו יהיה ספר מצליח ו"ורב מכר"? אין אחד שלא!\nבמי הדבר תלוי? בך! רק אתה יכול לשווק את הספר שלך, באמצעות מעשיך.\n\nאמר עקביא בן מהללאל (עדויות ה', ז'): "מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך". רק אתה מחליט איך יראה ספר החיים שלך, בין לטוב ובין פחות טוב.\n\nכל אחד שיקרא את סופה של פרשת השבוע, שהיא סוף התורה, יזיל דמעה על גדול הדור שהלך לעולמו. משה רבינו הנהיג את עם ישראל ארבעים שנה, בטוב, ברע, ובגרוע, וזכה לדברים נשגבים שרק הוא זכה, מעשיו גרמו לו להגיע למה שהגיע.\n\nגם אתה, האחראי הבלעדי למעשיך, תוכל להגיע למעלות נשגבות באמצעות המעשים שלך, אתה יוצר אותם, אתה הכותב את הדף היומי שעברת, רק אתה יכול לכתוב לך ספר רגוע ונעים או ספר אימה...\n\nהשתדל בכל יום לכתוב לך ב"ספר החיים" מעשים טובים, מצוות וחסדים, הספר שלך יכניס אותך לכל השערים, הספר שלך הוא כרטיס הכניסה שלך לעולמות נשגבים, הוא השומר שלך, הוא הנצח שלך...\n\n*יום טוב, מועדים לשמחה, שבת שלום ובשורות טובות*              \n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*       \n\nניתן לרכוש את הספר השני של  "החיזוק היומי" בטל- 0525581133             \n\n*זמני כניסת ויציאת השבת:* \n                                 \nירושלים     - 19.06-17.55 \nתל אביב    - 19.08-18.10   \nחיפה         - 19.07-18.01\nבאר שבע  - 19.07-18.01\nצפת          - 19.07-18.09\nאילת         - 19.07-18.11
2018-09-30 09:27:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כא' תשרי*\n*שמחת תורה - מעלת השמחה*\n\nבמהלך יום שמחת תורה סיפר הבעל שם טוב לתלמידיו: "בבוקר שמחת תורה כולם מתעוררים מאוחר מהרגיל, בשל הריקודים ושמחת ההקפות שבלילה הקודם. המלאכים, לעומת זאת, באים כהרגלם לתפילת השחר.\n\nידוע שהמלאכים אינם יכולים לשיר את שירתם לבורא ברקיע כל עוד עם ישראל עושה זאת למטה, לכן היום הם נותרו ללא מעש, והחליטו לנצל את זמנם לערוך 'ניקיון' בשמים.\n\nהם גילו כי השמים מלאים בחפצים משונים: סנדלים קרועים, עקבי נעליים שבורים. המלאכים רגילים למצוא ציצית, תפילין וחפצים דומים בשמים, אך הם מעולם לא ראו דברים שכאלה! הם החליטו לשאול את המלאך מיכאל, סניגורם של ישראל, לפשר הדברים.\n\n'כן' הודה מיכאל, 'זוהי הסחורה שלי היום, אלו הם הנעליים שנותרו מההקפות שנערכו אמש, איתם היהודים רקדו עם התורה'.\nמיכאל המלאך הציג בגאווה את הנעליים הקרועות לפי קהילות – אלו הן מעיר קמינקא, אלו ממעזריטש, אלו מוילנא...'\n\nהמשיך המלאך מיכאל וסינגר: 'המלאך מט”ט שוזר כתרים לבורא העולם מתפילותיהם של עם ישראל, אני אציג היום לבורא העולם כתר מפואר בהרבה, כתר העשוי מנעליים קרועות...'" (משיחותיו של רבי יוסף יצחק שניאורסון מליובאוויטש)\n\nביום שמחת תורה נסיים בעזרת ה' את חמשת חומשי התורה, חמישה ספרים הנקראים תורת אלוקים, תורה שניתנה לנו לעיניי מליוני אנשים.\n\nרק יהלומן מבין את הערך של היהלום, רק איש נדל"ן מבין טוב יותר את ערך הקרקע, רק אדם שקרא את התורה יכול לשמוח בשמחת התורה.\n\nכדי שנזכה להיות באמת שמחים ביום הזה צריכים אנו להכיר מעט את "הכלה", להסתכל עליה, לבחון מעט את מידותיה, "לטעום" ממנה, אם לא נעשה זאת לא נוכל לדעת במה זכינו.\n\nביום שמחת התורה הזה נפזז, נרקוד, נשמח, "נקרע" את הנעליים שלנו וננטוף זיעה...\nאותם הנעליים, אותה השמחה וטיפות הזיעה יהיו מליצי היושר שלנו, הסניגורים, אלו שיגיעו לפני הבורא לדרוש עבורנו שכר, שכר שייתן לנו שנה טובה ומתוקה, שנה עם ברכת שמים במעשה ידינו, שנה שבה נכיר את התורה מעוד צד יפה, שנה של חיים טובים, בריאים ומאושרים...\n\nאל תהיה אדיש ליום הזה, תהיה חלק ממנו...\n\n\n*יום טוב, מועדים לשמחה, חג שמח ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*       \n\nניתן לרכוש את הספר השני של  "החיזוק היומי" בטל- 0525581133             \n\n*זמני כניסת ויציאת החג:* \n                                 \nירושלים     - 19.04-17.53 \nתל אביב    - 19.06-18.08   \nחיפה         - 19.06-18.00\nבאר שבע  - 19.06-18.00\nצפת          - 19.05-18.07\nאילת         - 19.06-18.09
2018-10-02 08:53:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כג' תשרי*\n \n *בעוז ובענווה*\n\nבעיירה גדולה ברוסיה התגורר שר עשיר מאד. על אף העובדה שלא חסר לו דבר הוא היה מוטרד מאד.\nכל דבר שלא היה לרוחו גרם לו לעצבות וכעס. שמחת החיים ושלוות הנפש היו רחוקים ממנו.\n\nכשהמצב הלך והחמיר נועץ השר בחכמים וברופאים, אשר ניסו לעזור לו, אך העלו חרס בידם.\n\nבאחד הימים הגיע אל העשיר קבצן זקן ושאלו לפשר צערו ודכאונו. סיפר לו השר את קורותיו ואת המשבר בו הוא נתון.\nהקשיב הקבצן שעה ארוכה ואמר לו: "דע לך שהגאווה היא מקור צערך. מדמה אתה בגאוותך שכל העולם שלך הוא, וכל טוב העולם מגיע לך, אם ברצונך להגיע למנוחה ושמחה היא תגיע אליך מתוך ענווה" ('מעשה ברבי ישראל בעל שם טוב')\n\nיש פעמים בהן אנו רוצים להיות הכי טובים בכל דבר, הרצון לשלמות הופך למטרה שלנו ולעיתים הוא הגורם לכך שכל כישלון פוגע ומערער אותנו.\n\nאדם צריך תמיד לשאוף, להציב לו מטרות רבות, להיות עם עזות וגבורה אך יחד עם זאת להישאר בענווה, כך יוכל להישאר שפוי גם אחרי כשלונות חלילה...\n\nלפני שנים מספר במהלך מבצע "צוק איתן" נהרג ונלקח בשבי הדר גולדין, קצין בפלס"ר גבעתי.\n\nהדר ואחיו התאום צור התגייסו יחד, במהלך הטירונות וההכנה ללוחמים חיפשו ביטוי שייחד את הלוחם הישראלי ואת רוחו המיוחדת. הם בחרו בביטוי "עוז וענווה" ורקמו אותו על רצועת הנשק, השם הזה היה גם שמה של המחלקה של הדר.\n\nאחד החיילים שאל את הדר לפשר השם והדר השיב לו: "קל להיות גיבור וקל להיות עניו, הקושי הוא לשלב בין שניהם..."\n\nכל אחד מאיתנו צריך להיות עם עוז כדי לפעול ולעשות את רצון בוראנו, לא לפחד מהסביבה או ממה שיגידו, כמו שאמר יהודה בן תמא: "הווה עז כנמר..."\nומצד שני להישאר עניו, להצניע את הצלחתנו, לא להתפאר במצוות שאנו מקיימים, בחסדים שאנו עושים, יש מי שיודע בדיוק את מעשינו.\n\nנזכה להיות גיבורי חיל, חייליו של הבורא, ללא פחד ורצון להחביא את יהדותנו, עם רצון להגיע לשלמות, ויחד עם זאת להישאר צנועים, כך נוכל להיות שמחים בחלקנו תמיד, לא בעלי גאווה המביאה לידי כעס וצער.\n\nנרקום גם אנו על עצמנו את הביטוי המקסים הזה... "בעוז ובענווה"\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*\n\nלרכישת הספר השני של "החיזוק היומי" יש ליצור קשר בטלפון - 0525581133
2018-10-03 08:47:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כד' תשרי*\n*פטירת הרב יהודה מועלם - בזיונות*\n\nמידי שבת, בשעות הבוקר, היה מגיע הרב יהודה מועלם לבית הכנסת "טוויג" לשמש כחזן, ולפני צאת השבת היה חוזר כדי למסור את דרשתו הקבועה. מעולם לא החסיר ולא איחר לדרשתו, לא בימים חמים, או גשומים ואפילו מושלגים.\n\nבאחת השבתות איחר הרב בחמש דקות לדרשתו. קם אחד מהמתפללים ובעזות מצח צעק על כבוד הרב לעיניי מתפללי בית הכנסת: "מה זה אתה מאחר? בשביל מה אנחנו משלמים לך?"\n\nהרב עשה עצמו כלא שומע, לא השיב למחרפו דבר, צעד כדרכו בענווה יתירה אל מקומו ונשא את דרשתו.\nלאחר התפילה הרגיש הלה בפגיעה שפגע ברב ובא לבקש את סליחתו.\n\nהשיב לו הרב: "אין צורך בבקשת סליחה, אני בכלל לא שמתי ליבי לדברים".\n\nביזיונות, אין אדם שלא עבר ביזיון, הן ברבים והן מאחורי גבו. אם דיברו וביזו את דרכך והתנהגותך מאחורי גבך, הביזיון הוא קטן אך כואב, אולם אדם שבוזה בפני רבים, מה רב צערו ואבלו.\n\nכתוב במגילת איכה: "יִתֵּן לְמַכֵּהוּ לֶחִי יִשְׂבַּע בְּחֶרְפָּה" (איכה ג', ל') אמר הרמ"ק: "בכל התשובות שבעולם, המעולה שבכולן, שבכוחה למרק את החטאים, הזדונות והפשעים, היא סבילת העלבונות, החירופים והגידופים, והיא מעולה יותר מכל מלקיות וסיגופי תעניות שבעולם" ('קול בוכים')\n\nאין רצונו של האדם לקבל ביזיונות, אם חלילה ביזו אותך, פגעו בך, העליבו ושפכו את דמך, דע לך, כל מילה של פגיעה ואפילו קטנה, יש בה כפרה גדולה. מה שנדרש ממך, עם כל הקושי והכאב הוא לשתוק, להאמין שהכל נשלח מלמעלה, ולקבל את הבזיון בשמחה.\n\nאדם שפעם אחת שתק וקיבל את הדין יכול לקבל אוצרות גדולים מלמעלה, ישועות ונחמות מרובות, לא פשוט אבל כל כך שווה...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*\n\n*לרכישת הספר השני של "החיזוק היומי" יש ליצור קשר בטלפון - 0525581133*
2018-10-04 08:44:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כה' תשרי*\n*פטירת הרב משה סופר - ה"חתם סופר"*\n\n *כשהאור יאיר את החושך*\n\nבצעירותו, הגיע ה"חתם סופר" לעיר פרשבורג כדי ללמוד. שם התגורר אצל אחד מעשירי העיר.\n\nבאותו זמן התאכסנו חיילים צרפתים בבתי תושבי העיר וגם אצל אותו העשיר. בין החיילים היה אחד שהתקרב מאד אל משה סופר וביקש ממנו שילמדהו מספר דברים נחוצים, תמורת זאת הוא ינקה את בגדיו וישרת אותו בשאר דברים. הסכים משה סופר לבקשת החייל.\n\nכעבור למעלה משלושים שנה כשה"חתם סופר" היה רב בעיר פרשבורג, פרצה מלחמה בין אוסטריה לצרפת, ופרשבורג הייתה בקו החזית. באותו זמן העלילו על ה"חתם סופר" שהוא מרגל והביאו אותו לפני משפט צבאי בפרשבורג, המצב לא היה מעודד.\n\nכשנכנס ה"חתם סופר" לחדר השופטים הכירו מיד ראש השופטים וקרא לו להיכנס לחדר צדדי, שם גילה לו שהוא החייל שגר איתו בבית העשיר בעיר פרשבורג.\n\nהבטיחו השופט כי לא יתן לו שום עונש והוסיף: "אני יודע שהעלילו עליך עלילת שקר" ופטרו ללא דין ודברים כלל ('החוט המשולש')\n\nבעקבות מאורע זה אמר ה"חתם סופר" על הפסוק: "וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ" (שמות לג', כג'): "פעמים רבות אנו רואים מאורעות שונים הנעשים בארץ ויש מהם גם שמכאיבים לנו. אנו מצרים ושואלים: 'מדוע באה עלינו הצרה הזו? מה רוצה מאיתנו הבורא? למה דווקא עכשיו? ולמה אני?'\n\nאך כשעוברים ימים רבים ואנו מסתכלים לאחור, אנו רואים ומבינים שלא לחינם עשה הקב"ה איתנו בעבר, כמה טובה גדולה הייתה טמונה במאורע שהיה נראה כשוד ושבר עבורנו, ואז שמחה גדולה והודאה פורצת מלבנו לבורא יתברך".\n\n"וראית את אחורי ופני לא יראו" - כשאנו חלילה מצויים בצרה, כשמגיע אלינו קושי ומחסור, אנו רואים רק את החושך, רק את הבעיה, לא מבינים את פשר הסתרת הפנים - "פני לא יראו", אולם לאחר שעבר זמן ונעשה תכלית הדבר, אז אנו מבינים לאיזה צורך עברנו את המאורעות...\n\nנזכור תמיד! כל דרכיו ומעשיו של הבורא לטובה, הטובה הזו לעיתים מוסתרת מעינינו, אולם לבסוף, לאחר זמן, נראה במוחש כי מאת הבורא היו הדברים, ובמחשבה מלפניו להיטיב לנו בדרכים המופלאות שלו.\n\nאל תיפול ברוחך, המאורעות אשר קורים אותך, אותם שמכאיבים ומצרים לך, נשלחים אליך מאבא אוהב, אולי מעט קשה עכשיו ולא קל, אולם אם תאמין, אם תבטח בבורא, תזכה בודאי לראות שהכל היה כל כך לטובה, ולעיתים אף ההצלה שלך.\nתתחזק בלבך בביטחון ואמונה בה' יתברך, לעולם לא תצא מופסד...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*\n\n\n\n*לרכישת הספר השני של "החיזוק היומי" יש ליצור קשר בטלפון - 0525581133*
2018-10-05 09:22:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כו' תשרי*\n *פרשת - "בראשית"*\n *מה תגיד למעלה*\n\nבאחד הימים נכנס ה"חפץ חיים" לבית הכנסת בעיירתו ראדין. בשעת התפילה הוא הבחין שהמתפללים מביטים לעבר אחד המתפללים וצוחקים. תמה הרב וניסה להבין את פשר צחוקם.\n\nלאחר ברור קל הבין הרב כי בליל אמש, אחד מיושבי בית הכנסת הכעיס את אברהמ'ל, המשוגע של העיירה, היה זה בין מנחה לערבית, האיש חילק טבק לכל המתפללים, ולאברהמ'ל לא נתן. אברהמ'ל כעס בצדק והכריז: "מה אתה חושב שאין בידי להשיג טבק להרחה? אתה עוד תראה!"\n\nאברהמ'ל אמר ועשה, הוא יצא בזעם מבית הכנסת ועשה את דרכו לעיירה הסמוכה – איישישוק. הוא צעד כעשרה ק"מ עד שהגיע אל אחד מידידיו וקיבל קמצוץ טבק, הידק את שתי אצבעותיו לשמור על קמצוץ הטבק, והחל את דרכו חזרה לראדין במהלך כל הלילה.\n
2018-10-07 08:39:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כח' תשרי*\n\n *תעריך את מה שיש לך*\n\nבאחד הימים הגיע רב בית כנסת שכונתי אל בית החולים לבקר את אחד המתפללים, לעודדו ולקיים את מצוות "ביקור חולים".\n\nלפני יציאתו מבית החולים נעמד הרב דקות מספר מול שלט גדול שהוצב במקום.\n\nשאלוהו תלמידיו: "כבוד הרב שכח משהו?"\n"לא, רוצה אני לזכור את הכתוב בשלט - \nקומה 1 קרדיולוגיה.\nקומה 2 גריאטריה.\nקומה 3 נוירולוגיה.\nקומה 4 גסטרו.\nקומה 5- מחלקה סגורה.\nקומה 6- אשפוז יום.\n\nכל כך הרבה מחלקות כואבות, וברוך ה' אני לא נמצא ברשימה.\n\nישנן סיבות רבות שאלבש את הפיג'מה של בית החולים, אבל ברוך ה' אני לבוש בבגדיי, ישן על מיטתי, ולא במיטת חולה, אוכל אוכל ביתי, שותה דרך הפה ולא באמצעות "אינפוזיה"..."\n\nישנן פעמים בהן אנו מסתכלים על מה שחסר לנו ולא על מה שיש לנו, מבכים על הפסד כספי, ולא שמחים ברווחים הגדולים שיש לנו.\n\nאדם לא יכול לחיות חיים שלווים וטובים ללא לימוד ספרי מוסר, אולם יתכן ש"ספר" המוסר הגדול ביותר הוא השלט הנמצא בכניסה לבית החולים...\n\nאתה לא צריך להגיע למצב של מחסור כדי להבין כמה יש לך, עצם העובדה שאתה בריא, שאתה מתנהל בעצמך ללא סיוע, מתפקד כאחד האדם, יכולים לתת לך להיות אדם מאושר ושמח.\n\nהאדם מקדש את החיים, החיים הם הדבר היקר ביותר שיש לאדם, כל אחד יתן את כל הונו כדי להישאר כאן, אז אם אתה כאן, חי, בריא ומתפקד כראוי עליך להיות אדם שמח ומאושר.\n\nרבים מאיתנו משתמשים בביטוי: "קמתי בבוקר, כל השאר בונוס".\n\nמשפט מקסים, אך האם אתה מתנהג כאילו כל השאר בונוס? או מעביר את היום שלך בתסכולים על מה שאין לך, על מה שהפסדת?\n\nאם תפנים שבאמת כל השאר בונוס, תוכל לעבור את היום שלך בשלווה וברוגע מול כל מכשול, הפסד או קושי שחלילה ינסה להפריע את שלוות יומך...\n\nהתעוררת בבוקר? זכית, כי באמת כל השאר הוא בונוס גדול, תהנה מהבונוס, ואל תסתכל על המינוס...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*\n\n\n\n*לרכישת הספר השני של "החיזוק היומי" יש ליצור קשר בטלפון - 0525581133*
2018-10-08 08:47:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כט' תשרי*\n\n*תפילה בכוונה מעלה עימה תפילות של שנים*\n\nלא כך תיכנן תלמיד הבעל שם טוב לבלות את היום הקדוש ביותר בשנה לעם היהודי, צום יום כיפור.\n\nהוא היה בדרכו אל העיר מז'יבוז', על-מנת לבלות את היום הקדוש יחד עם רבו. אחר הצהריים, שעות ספורות לפני תחילת הצום, במרחק קילומטרים ספורים ממחוז חפצו, הוא עצר בצד הדרך כדי להאכיל במעט תבן את סוסיו המורעבים ולהשקותם במים.\n\nטירחת הדרך הותירה עליו רושם, והוא עצם את עיניו לשעה קלה... שהפכה לשינה עמוקה. כשפתח את עיניו כבר נראו כוכבים ברקיע. הצום החל!\n\nבלב שבור הוא נעמד באמצע השדה והחל להתפלל את תפילות היום בבכי ובדמעות שליש.\n\nעם תום הצום, כשהכוכבים נראו ברקיע, הוא מיהר לרתום את סוסיו ולנסוע אל מז'יבוז'. להפתעתו, קיבלו רבו בחיוך רחב ובפנים מאירות: "דע לך, כי תפילותיך העלו עימם את כל התפילות של העם הנמצא בשדות" אמר לו הרב.\n\nאין אדם שלא מתפלל, שלא מבקש, שלא רוצה. לא תמיד התפילה נענת, לעיתים עוברות שנים ולפעמים באותו הרגע.\n\nאולם ישנן פעמים שהמילים שיוצאות מהפה שלנו שוזרות את המילים, הלשון חורטת בלב את הכוונה, הלב דופק על שערי התקווה והראש מחדיר את האמונה, יחד הם אוספים עימם את אלפי התפילות שהתפללנו, את מאות הבקשות שביקשנו, ועשרות הבכיות שבכינו, ומביאים לנו את הישועה.\n\nהרבה מאד תלוי בכוונה שלך, ככל "שתביט בעיניים" בכל מילה היוצאת מפיך, תתמקד בה, תבין את כוחה ופעולתה, כך תזרז את הישועה שלך ושל עוד רבים הזקוקים לה.\n\nבורא עולם ברא עולם שלם במילים, גם אתה במילים שלך יכול לברוא לך את הישועה שכל כך חיכית לה...\n\n*יום טוב ובשורות טובות.*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*\n\n\n\n*לרכישת הספר השני של "החיזוק היומי" יש ליצור קשר בטלפון - 0525581133*
2018-10-09 08:34:00:   *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... ל' תשרי*\n\n *שמור מעט חסד גם לבית*\n\nבימיו האחרונים של הגאון רבי יעקב ילנסקי זצ"ל גבר עליו חוליו. אשתו הצדקת טיפלה בו במסירות ולא משה ממיטת חוליו.\n\nבאחד הימים פנה אליה ואמר: "האם את יכולה להביא לי מעט אורז?"\n\nמיד כיתתה הרבנית את רגליה להביא לרב את מבוקשו. באותם הימים היה דוחק גדול והמשימה לא הייתה פשוטה.\nבמאמצים רבים השיגה הרבנית מעט אורז, בישלה אותו והגישה לבעלה.\n\nאמר לה הרב: "האורז לא בשבילי צדיקה, הוא בשבילך, את חייבת לאכול..."\n\nברוך ה' זכינו להיות העם הנבחר, העם הקדוש, העם המובדל מכל העמים.\n\nאחד הדברים המייחדים אותנו הוא החסד שאנו עושים, בכל פינה קמים עמותות מגוונות, כל אדם מעשר מכספו ומזמנו כדי לתת לאחר, אשרינו ומה טוב חלקנו.\n\nאולם כשהקב"ה ירצה לדעת אם אנחנו באמת בעלי חסד הוא יבדוק קודם כל את החסד שאנו עושים בבית שלנו...\n\nאמר רבי חיים ויטאל זיע"א: "ביום הדין האדם יצטרך לתת דין וחשבון בעיקר על איך שהתנהג בביתו".\n\nבחוץ לעיתים אנו מחופשים, מתנהגים כאחד האדמו"רים ובבתינו כאחד האסירים.\n\nאמרו חז"ל: "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו" - מתי תבדוק ותדון את האדם? רק כאשר תגיע למקומו - רק כשתגיע לביתו, רק אז תדע מי הוא באמת...\n\nנמשיך לעשות חסדים רבים, ניתן מהוננו ומגופנו לאחר, אין גבול לשכר שנקבל, אך קודם אם בבית צריכים אותנו... שלא נבזבז את הכוחות שלנו בחוץ, את החיוך והאכפתיות, ובבית ניתן רק את השאריות שבדרך כלל מהולות בסבר פנים חמוץ, כעס ועייפות רבה...\n\nתזכור! חסד עושים "גם"... בבית... \n\n*יום טוב, חודש טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*\n\n\n\n*לרכישת הספר השני של "החיזוק היומי" יש ליצור קשר בטלפון - 0525581133*