אלפי דברי תורה עם החיזוק היומי

2018-04-03 10:17:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... יח' ניסן*\n*חול המועד פסח - ראייה טובה*\n\nנכדו של הרב שך שאלו: "מה ההבדל בין שאלת החכם לשאלת הרשע, הרי שניהם שואלים לטעם מצוות החג?"\n\nחייך הרב שך והשיב: "דע לך, לפעמים שואלים את אותה השאלה עצמה, אך תלוי איך שואלים ומי השואל...\n

2018-04-05 09:21:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כ' ניסן*\n*פרשת - "שמיני" - יש בך כוחות*\n\nבצרפת היה מגדלור. מגדלור הוא מגדל המפיץ אור חזק בכדי שספינות ידעו לנווט את דרכן, ולא יתנפצו בקווי החוף המסוכנים. בתוך המגדלור ישב איש זקן, שומר המגדלור ששנים רבות עשה את עבודתו נאמנה. היה לו כלי גדול של שמן שבאמצעותו הדליק אור בראש המגדל ומידי חודשים מספר היה ממלאו.\n\nלימים שומר המגדלור הזקן הלך לעולמו, ובמקומו מינו שומר צעיר ונמרץ. הוא ישב בתוך המגדל, מילא את השמן והאיר לספינות שבאו מרחוק.\n\nבאחד הימים הגיע אדם זקן למגדלור ואמר: "אשתי חולה, קר לנו בבית. חשבתי שאולי תוכל לתת לי מעט שמן כדי שאוכל לחמם את הבית".\n\nשומר המגדל החדש חשב: "באמת, למה לא? מה זה מעט שמן מתוך הכלי הענק שיש פה? לעזור לאישה זקנה זו ממש מצווה". והוא נתן לו מעט שמן בכלי.\n\nבחלוף ימים מספר הגיע איש צעיר שאשתו ילדה תינוק. הוא ביקש משומר המגדלור מעט שמן בכדי לחמם את הבית ליולדת ולתינוק. שומר המגדלור האדיב נתן לו שמן בשמחה.\n\nהשמועה על שומר המגדלור החדש פרשה לה כנפיים וכל אדם שנזקק לשמן הגיע אל המגדלור, ביקש שמן וקיבל. שומר המגדלור ראה בזה חסד עצום.\n\nבאחד הלילות השקיף שומר המגדלור במשקפת וראה ספינה גדולה מתקדמת במהירות לעבר הסלעים. אם לא יזהירו את רב החובל שישנה כיוון הספינה תתנפץ בסלעים.\n\nרץ השומר במהירות לכלי של השמן בכדי להדליק את האור, אבל – לא היה שמן. השמן אזל...\n\nשומר המגדל ניסה בכל הכוח לצלצל בפעמון הענק שבראש המגדל, אבל רב החובל לא שמע. הספינה הגיעה במהירות אל הסלעים, והתנפצה בקול רעש וצרחות מחרידות. מאות נוסעים בספינה טבעו בים.\n\nצוות חקירות צרפתי הגיע לחקור ולבדוק מה קרה. "נרדמת? לא עמדת על המשמר?", הם שאלו את שומר המגדלור.\n\n"לא, לא נרדמתי, אני דווקא צלצלתי בפעמון".\n"אבל מדוע לא הדלקת את האור?"\nהשיב שומר המגדלור בבושה: "כי לא היה לי שמן..."\n"לא היה לך שמן?! הרי יש לך כלי ענק של שמן שיכול להספיק למספר חודשים, איך לא היה לך שמן?" שאלו בתמיהה.\n"איש זקן רצה לחמם את הבית, אישה שילדה ותינוק קטן...", הוא השיב בבושה.\n\n"אתה השתמשת בשמן שלא לצורך? אתה מעלת בתפקיד החשוב שנתנו לך! בגללך מתו באכזריות מאות נוסעים!" והוא נשלח למאסר עד סוף ימיו ('ארבעים ושמונה שערים לחכמה')\n\nשני בניו של אהרון הכהן נדב ואביהו נכנסו לקודש הקודשים. שני חוטים של אש נכנסו באפם ושרפו את נשמתם. חז"ל נותנים לכך סיבות מספר: הורו הלכה לפני רבם, נכנסו למשכן שתויי יין, לא נשאו נשים, הלכו אחרי משה ואהרון ואמרו: "מתי ימותו שני זקנים אלה ואנחנו ננהיג את העם?"\n\nכשהם אמרו: "מתי ימותו שני זקנים אלה ואנחנו ננהיג את העם", הם ידעו שיש להם כוח להנהיג. הם היו מודעים היטב\nלאוצרות שבורא עולם נתן להם אבל הם ראו את משה ואהרון מולם וזה מה שמנע מהם לפעול. אמר הקב"ה: "אני נתתי לכם כוחות, יכולות ועוצמות, תשתמשו בהם!"\n\nלכולנו יש אוצרות, אולם לפעמים אנחנו משתמשים באוצרות האלה במקומות לא נכונים ומבזבזים אותם בהבל ולריק. לעיתים אנו מבזבזים אותם בחוץ, על אנשים אחרים ומפקירים את האנשים הקרובים אלינו.\n\nעל זה תבע הבורא את נדב ואביהו - קיבלתם כוחות להנהיג, לעשות, לפעול, אז מה אם משה ואהרון ישנם? קומו ותעשו! מה שאתם לא תעשו – זהו בגדר שריפה.\n\nאל תבזבז את "שמן" החיים שלך בתירוצים. פשוט קום ותעשה כי אף אחד לא יעשה זאת במקומך...\n\n*יום טוב, חג שמח, שבת שלום ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*\n\n*זמני כניסת החג ויציאת השבת:* \n\nירושלים - 19.40-18.26 \nתל אביב - 19.42-18.41 \nחיפה - 19.42-18.33 \nבאר שבע - 19.41-18.33\nצפת - 19.38-18.41 \nאילת - 19.38-18.41\n\n*היום חמישה ימים לעומר*

2018-04-09 08:35:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כד' ניסן*\n *מיהו חבר אמיתי?*\n\nבחורה צעירה עמדה להינשא, את האירוע ביקשה לחגוג עם כל חברותיה וחבריה.\n\nהיא ניגשה לאימה ושאלה: "אמא, יש לי כשלוש מאות חברים, אני חוששת שלא אמצא זמן לחלק הזמנות לכולם, האם תוכלי לעזור לי?"\n\n"בוודאי, אדאג לחלק לכולם, העיקר שאת תהי רגועה" השיבה אימה.\n\nיום החתונה הגיע, הכלה הצעירה הייתה מאושרת, אולם בשעה שהגיעה לאולם חשכו עיניה. היא ראתה שרק חמישים חברים וחברות הגיעו לשמוח בשמחתה.\n\nהיא ניגשה לאימה ושאלה: "אמא, חילקת לכל חבריי את ההזמנות?"\n\n"כן, הזמנתי את כולם" השיבה אימה.\n"אם כן, מדוע רק חמישים מהם הגיעו?" שאלה בפליאה.\n\n"בתי היקרה, טילפנתי לכל חברייך וחברותייך, אמרתי להם שאת נמצאת בצרה וביקשתי מהם שיבואו לעזור לך..." השיבה אימה.\n"למה עשית דבר כזה?" שאלה בתה בכעס.\n\n"השיבה אימה בחיוך: "עכשיו את יודעת מי הם החברים האמיתיים שלך, באירוע הכי שמח שלך נמצאים החברים האמיתיים שלך..."\n\nלכל אחד מאיתנו יש חברים, חלקם קרובים יותר וחלקם פחות. מי יכול באמת לקבל את התואר "חבר"?\n\nחבר הוא אדם המתחבר אליך דווקא ברגעים בהם אתה זקוק לו, שמוריד מעצמו כדי לתת לך.\nאת החברים הללו נרצה לראות גם בשמחות שלנו, שכל המצטער בצער חברו יודע גם לשמוח באמת בשמחתו.\n\nנהייה חברים טובים לקרובים לנו ובעיקר למשפחתנו, נשמח בשמחתם וחלילה נצטער בצערם, כך נוכל להיקרא "חברים", נוכל להתחבר אליהם, להתאחד איתם, להיות פשוט הם.\n\nכשאתה מחובר אל בניו של המלך, אתה מחובר אל המלך, וכשאתה מחובר אל המלך יש לך השגחה פרטית, סיוע והצלחות רבות...\n\n*לרכישת הספר - "חיזוק יומי" יש ליצור קשר בטלפון - 0525581133*\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*\n\n*היום תשעה ימים לעומר שהם שבוע אחד ושני ימים*

2018-04-11 08:42:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כו' ניסן*\n*פטירת יהושוע בן נון - מעלת התורה*\n\nהרב כהנמן ראש ישיבת פונוביץ הקים בית מדרש לילדים. בכל בוקר הגיע אל בית המדרש וסיפר לילדים סיפור. באחד הבקרים הוא נעמד על כיסא ושאל: "מי יודע מה צריך לומר כל יהודי בסוף תפילת העמידה?"\nמיד השיבו התלמידים: "אלוקי נצור לשוני מרע..."\n"נכון" השיב הרב, "אבל זו שאלה פשוטה, שאלתי היא מה חייב לומר כל יהודי בסוף התפילה והדבר לא רשום בסידור?"\n\nילד אחד הצביע ואמר: "צריך לומר בסוף התפילה פסוק המתחיל באות הראשונה של שמו ומסתיים באות האחרונה של שמו".\n"יישר כוח" השיב הרב והמשיך להקשות: "מדוע צריך אדם לומר פסוק שכזה?"\n\nקפץ ילד אחר והשיב: "שמעתי מהמלמד שלי שכשאדם נפטר, מגיע מלאך ושואל אותו לשמו, מהבהלה שוכח את שמו, לכן הפסוק שהוא אמר בתפילה מזכיר לו את שמו".\n\n"יישר כוח" אמר הרב והמשיך: "ילדים מתוקים, אדם אומר את הפסוק המתחיל ומסתיים בשמו שלוש פעמים ביום כדי לזכור את שמו ביום פטירתו, אולם האדם שומע את שמו פעמים רבות ביום בכול מיני מקומות ומצבים, מדוע צריך פסוק כדי לזכור את שמו, הרי הוא שומע את שמו עשרות פעמים ביום?\nשם שמוזכר עשרות פעמים האדם שוכח ואילו כשהוא מזכיר אותו שלוש פעמים ביום הוא זוכרו?"\n\nכאן כבר לא חיכה הרב לתשובה והשיב: "מכאן לומדים ילדים שמה שעומד לאדם בעולם האמת הם הפסוקים שהוא אומר, מעבר לזה, כל מה שדיבר, כל הזכרת שמו, הכול נשאר כאן, מתכלה כלא היה..."\n\n"... וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן" ( יהושע י', יב')\n\nיהושוע בן נון עצר את תנועת השמש, עצר את הטבע. כיצד יכול בן אנוש לעשות דבר המנוגד לחוקי הטבע? התשובה טמונה בפסוק הנאמר עליו: "... וּמְשָׁרְתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל" (שמות לג', יא')\n\nיהושוע בן נון נער שלא זז מהאוהל, ניצל כל רגע בלימוד, בקדושה, הכניס לנשמתו עוד פסוק, עוד הלכה... כוחו הגיע מכוחה של התורה.\n\nבורא עולם ברא עולם שלם, טבע מושלם, באמצעות התורה - הוא הסתכל על התורה וברא את העולם. התורה היא המפה של העולם, דרך לימוד התורה ניתן להפוך את הטבע, לשנות אותו, לשנות אותך, את אישיותך ומידותיך.\n\nבכוחה יכולה התורה להוביל אותך לחיי נצח, לחיים שאחרי המוות. פסוק אחד שאתה אומר בסוף התפילה יכול לגרום לך לזכור את שמך ביום הדין, לימוד מעמיק יותר, השתתפות שיעור מלא, זיכוי הרבים יכולים להביא אותך לחיי נצח.\n\nאל תבזבז את חייך בהבלים, תכניס בהם את התבלין הטוב ביותר עבור נשמתך... תורה...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*\n\n*היום אחד עשר יום לעומר שהם שבוע אחד וארבעה ימים*

2018-04-13 09:07:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כח' ניסן*\n *פרשת "תזריע-מצורע"*\n\n*כיצד ניתן להציל את זכויותנו בעולם הבא?*\n\nבאחד המבחנים שערך הרב יהודה צדקה, ראש ישיבת "פורת יוסף", לתלמידים ששיננו בעל-פה מסכתות שלמות, קרא הבחור המסיים את ה"הדרן" שבסוף המסכת, והגיע למילים "שתהא תורתך אומנותנו בעולם הזה, ותהיה עימנו לעולם הבא".\n\nהפסיקו רבי יהודה ושאלו: "מה פשר הבקשה 'ותהי עימנו לעולם הבא?' וכי לא פשוט הדבר, שהאדם הגורס ומשנן מסכת שלמה, שתהא עימו גם לעולם הבא?"\n\nומיד הוא הסביר: "אין זאת, אלא לפי המובא בספר 'חובות הלבבות', שהמדבר לשון הרע, ייטלו ממנו לעתיד את כל זכויותיו אשר עשה, מצוות ומעשים טובים, וכולם ייזקפו לזכות אותו האיש שדיבר עליו. נמצא אפוא, שישנה מציאות שהאדם לומד תורה בעולם הזה והיא אינה עומדת לו לעולם הבא, כי תילקח ממנו ותינתן לחברו. וזו כוונת התפילה, שתהא עימנו לעולם הבא, ומתפללים אנו בכך שלא נכשל חלילה בלשון הרע" ('וזאת ליהודה')\n\n"זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן" (ויקרא יד', ב')\n\nאמרו רבותינו: "מצורע - מוציא שם רע" - אדם המוציא שם רע על חברו, מדבר בגנותו קיבל בעבר צרעת.\n\nלמזלנו כיום הצרעת לא קיימת, אם הייתה קיימת לא היה ניתן להסירה, רק כהן יכול היה לטהר את האדם מצרעתו.\n\nאולם נזק חמור וגדול יותר יגרם לאדם המדבר בגנות חברו - זכויותיו עוברים לאדם שדיבר עליו...\n\nאדם עומל כל חייו כדי לבנות את עולמו האמיתי וברגע האמת נשאר בלי כלום, למה? בגלל דיבור על האחר...\n\nכל דמעות שיוריד, כל צער שיצטער, כל בקשה ותחנון שיבקש, כנראה לא יעזרו לו והוא ישאר קרח ממצוות.\n\nלשלוט על הפה זו בהחלט משימה לא פשוטה, אולם אם לפני שאנו עומדים "לירות" צרור של מילים על חברנו נזכור את דברי "חובות הלבבות" ונעצור את הלשון נוכל להציל את זכויותנו ולהשאירם אצלנו.\n\nלא רק שנזכה בזה, אלא שגם לא נגרום ריחוק מהאדם שאנו עומדים לדבר עליו, להיפך, אנו עוד נתקרב אליו ונראה בו דווקא את הטוב...\n\nיום טוב, שבת שלום ובשורות טובות \nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!\n\nניתן לרכוש את הספר הראשון של "החיזוק היומי" בטל- 0525581133\n\n*זמני כניסת ויציאת השבת:* \n \nירושלים - 19.45-18.31 \nתל אביב - 19.47-18.46 \nחיפה - 19.48-18.38 \nבאר שבע - 19.46-18.37\nצפת - 19.45-18.46 \nאילת - 19.42-18.45\n\n*היום שלושה עשר יום לעומר שהם שבוע אחד ושישה ימים*

2018-04-16 08:45:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... א' אייר*\n*מעלת מצוות ביקור חולים*\n\nרבי עקיבא הבחין שאחד מתלמידיו לא הגיע ימים מספר לישיבה. הלך לבדוק מה אירע איתו ומצאו חולה בביתו. הבית היה מוזנח ומלוכלך ביותר.\n\nרבי עקיבא, ראש ישיבה גדולה שמנתה עשרים וארבעה אלף תלמידים, לא קרא לפועל שיבוא לנקות, אלא הוא בעצמו הפשיל את שרווליו, טרח, יגע וניקה לתלמידו את הבית, החליף את מצעיו, רחצו והלבישו בגדים נקיים, עד שאותו חולה אמר: "רבי החייתני".\n\nיצא רבי עקיבא ודרש: "כל מי שאינו מבקר חולים כאילו שופך דמים (נדרים מ'.)\n\nמצוות ביקור חולים היא מצווה גדולה, עד שאדם המבקר את החולה ומתפלל עליו יכול להועיל לרפואתו יותר מאשר תרופה.\n\nאמר רבינו אשר (נדרים מ'.): "אדם המבקר את החולה ומתפלל עליו יתכן ועכשיו היא עת רצון ויכול לרפואתו, ומניעת ביקור החולה יכולה להביא למותו".\n\nמצוות ביקור חולים אינה רק לשאול בשלום החולה ולאחל לו שיהיה בריא, אלא העיקר הוא לדרוש בשלומו, להתפלל עליו ולשאול במה אפשר לעזור ולסייע לחולה, כדי להחיות את נפשו.\n\nראש חודש אייר מסמל את חודש הרפואה - אייר -ראשי תיבות - אני ה' רופאך.\n\nבכוחו של כל אדם לעזור בריפוי חברו ללא לימוד או ידיעת רפואה, פשוט באמצעות ביקורו ותפילה בעבורו.\n\nאם יש בך כוח לרפא חולים כפי שאמרו חז"ל, יש בך כוחות לרפא גם את עצמך, לרפא את הייאוש המחלחל בך, את העצבות והדאגה. שא תפילה, אמור לבורא כל שעל ליבך, הוא קשוב וטוב יותר מכל חבר, בעזרתו תוכל לצאת מכול מצוקה...\n\n*יום טוב, חודש טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*\n\n*היום שישה עשר יום לעומר שהם שני שבועות ושני ימים*

2018-04-18 09:09:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... ג' אייר*\n *יום הזיכרון - אמונה*\n\nאילנה נאמן הייתה אחת ממאה ושניים תלמידיי כיתה יא' מתיכון דתי בצפת שיצאו ב כג' אייר תשל"ד לטיול במסגרת הגדנ"ע למעלות. הם שהו בבית ספר "נתיב מאיר" במעלות שם התכוונו להעביר את הלילה.\n\nבשעות הבוקר המוקדמות של יום רביעי חדרו מחבלים לבית הספר ולקחו את התלמידים עם עוד עשרה מורים כבני ערובה.\n\nהמחבלים דרשו לשחרר עשרים מחבריהם השוהים בבתי הכלא הישראלי. מועד תום האולטימטום היה בשעה שש בערב. הפעולה הצבאית שתוכננה כשלה וכתוצאה מכך עשרים ושניים מבני הערובה נרצחו וכן חייל אחד.\n\nאילנה נאמן, אחת מבנות הערובה, הרגישה שאלו שעותיה האחרונות וכתבה מכתב להוריה. המכתב, שהתגלה לאחר מותה בכיס מעילה, מלא גבורה, עוצמה, אמונה, תבונה והכרת הטוב. ברגעים האחרונים האלה היא אומרת תודה להוריה וכך כתבה - "לאבא ואמא היקרים שלום!\n\nהשעה עכשיו אחת עשרה בבוקר. אני לא יודעת כמה שעות נותרו לי לחיות, אז אני כותבת לכם... אני מצטערת אמא, שלא שמעתי בקולך ונסעתי. כן אני יודעת, לא הכרחת אותי להישאר, אבל דאגת, והעדפת שלא אצא. אבל יצאתי. כי ידעתי את המוטל עליי.\n\nרציתי להגיד תודה על החינוך שנתתם לי ועל השנים היפות שעברו עליי – והכל בזכותכם!\n\nעכשיו אני בת חמש עשרה וחצי ואם נגזר עליי למות, אמות בשקט בכבוד ואמונה, כן אמונה, את זה נתתם לי. אמרתם לי תמיד שלולא האמונה החיים טפלים וכואבים הרבה יותר, ועכשיו בשעות הקשות האלה אני מאמינה הרבה. וגם מאמינה שאתם צודקים.\n\nהחיים נותנים לבן אדם הרבה, אין לי ברירה כמעט בכלום, לא מתי ואיפה להיוולד, ולא לאיזה הורים להיוולד, אבל לי היה טוב... היית ילדה דתיה, בארץ ישראל, עם הורים נפלאים – איתכם.\n\nשעות גדולות – לא היו לי, לזה לא זכיתי וכנראה שגם לא אזכה, אבל תודות לכם עברתי את מבחני הכבוד בשעות קטנות ואפורות, שעות יומיומיות ורגילות.\n\nאמא, אל תבכי הרבה כשאמות. כשלרבקה יוולד ילד תקראו לו על שמי – אילן או אילנה, ותחנכו אותו כמו אותי שיהיה חזק, ושיידע מה המטרה שלו בחיים ולמה הוא נולד.\n\nאני יודעת שהיו לכם חיים קשים לפני ואחרי שנולדתי, וכשאמות יהיה קשה יותר, אבל תזכרו תמיד שהקשיים והסבל תמיד הביאו איתם שעות של שמחה וסיפוק.\n\nאני לא בוכה, העיניים שלי יבשות, לא כואב לי שאמות, אני לא מצטערת, וכשאגיד "שמע ישראל" בשעה האחרונה, אחשוב עליכם.\n\nהייתי צריכה לצאת לטיול הזה, אסור לנו להשבית את החיים – הסכנה טמונה לנו בכל מקום ואם נגזרה גזירה בשמים, היא תמיד תתקיים. ואם נתחבא במקלטים, הסכנה שלנו גדולה יותר. ומוטב לחיות חיים אנושיים ולההרג על קידוש ה'! \n\nאת המכתב הזה, שהוא האחרון שלי בעולם תתנו לכל בני המשפחה לקרוא ומיסרו להם ד"ש באהבה רבה ממני. ולכל הידידים והשכנים תמסרו בהצלחה! זו ההזדמנות האחרונה בעוד שעה אלך מכם.\n\nשלום ולהתראות אי פעם, באהבה רבה, בתכם – אילנה".\n\nמה הביא נערה בת חמש עשרה לכתוב מילים כה מחזקות, להישאר שפויה, להודות להוריה ולתת לרבבות אנשים כוחות? התשובה טמונה במכתבה - האמונה שהייתה בה.\n\nכשאדם מאמין שהכול בגזרת עליון, שהוא המתכנן והמוציא לפועל, יהיה לו קל יותר לעבור כל מכשול שחלילה ייתקל בדרכו.\n\nיום הזיכרון הוא יום של זכירת הנופלים אך הוא גם יום של זיכרון האמונה שהייתה בהם, אמונה בארץ המובטחת, אמונה בצדקת דרכם, אמונה בבורא עולם.\n\nכשאדם מפנים שהכול כולל הכול מושגח על-ידי בורא עולם, חייו שלמים יותר. הוא פחות עסוק בלדאוג ויותר עסוק בהכרת הבורא. הוא רואה בכול צעד שלו את הבורא, מכניסו לחייו ונהנה משקט ושלווה.\n\nביום הזיכרון נזכור את הנופלים, ונוסיף ונזכור כמה אנשים נופלים מידי יום באמונתם ומאבדים עצמם לדעת, אילו רק היו פוקחים את עיניהם היו רואים שכול הדאגות שדאגו רוב חייהם היו כדבר שאין בו ממש.\n\nבמקום ליפול, תקום, תבטח ותאמין, ותראה נחת, מרגוע וישועות רבות...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*\n\n*היום שמונה עשר יום לעומר שהם שני שבועות וארבעה ימים*\n\n*מוקדש לעילוי נשמת הנופלים ונפגעי פעולות האיבה*

2018-04-20 09:10:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... ה' אייר*\n*פרשת - "אחרי מות - קדושים*\n *אל תתבייש באמת שלך*\n\nבאחד הימים הורה ריש לקיש: "נשיא שחטא מלקין אותו!"\n\nכשהגיעה השמועה לרבי יהודה הנשיא הוא שלח את משמשיו לאסור את ריש לקיש על פגיעתו בכבוד הנשיאות. שמע זאת ריש לקיש וברח אל העיר מגדל.\n\nלמחרת, כשנתוועד רבי יהודה הנשיא עם רבי יוחנן בבית המדרש, ביקש הנשיא מרבי יוחנן לומר דברי תורה. התחיל רבי יוחנן מוחה כפיים ביד אחת.\n\nאמר לו הנשיא וכי ביד אחת מוחאים כפיים?"\nהשיבו רבי יוחנן: "וכי אני לבדי בלי ריש לקיש אוכל לדרוש?"\n\nבאותה שעה הבטיחו הנשיא לצאת בכבודו ובעצמו לקראת ריש לקיש. כשהגיע אליו הנשיא קיבל ריש לקיש את פניו ברוב כבוד ואמר לו: "דומה אתה לבוראך, כשהוציא הקב"ה את ישראל ממצרים הוא לא שלח שליח ולא מלאך אלא הוא בכבודו ובעצמו, כך אתה באת בעצמך אליי".\n\nשאלו רבי יהודה הנשיא: "מה ראית להורות את ההוראה המשפילה כל-כך את כבוד הנשיאות?"\n\nהשיבו ריש לקיש: "אתם סבורים שמפני היראה אמנע מלהורות את תורת ה'?!" (ירושלמי סנהדרין פ"ב ה"א)\n\n"לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט לֹא תִשָּׂא פְנֵי דָל וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ." (ויקרא יט', טו')\n\nהתורה מצווה את השופטים לא להטות את אמת המשפט בגלל שהאדם העומד מולם הוא עני או עשיר.\n\nלעיתים אף אנו כשופטים, שופטים את מעשינו - האם לעשות אותם או לא... מה מונע מאיתנו? הסביבה.\n\nלעיתים אנו מפחדים לומר את האמת, לנהוג עם האמת שלנו מהחשש של "מה יאמרו", מכבוד האדם העומד מולנו. מלמד אותנו ריש לקיש - אל תהדר פני גדול - וכי מפני תת המקום אמנע מלומר את האמת?\n\nוכי מפני הסביבה נמנע מלומר את האמת שלנו? נמנע מלפרסם את שמו יתברך? נמנע מברכות ועשיית מצוות? וודאי שלא!\n\nנהפוך הוא - דווקא מול כולם נראה את האמת, נאמין ונפרסם את האמת שלנו, נחזק אותה ואולי גם את סובבנו.\n\nנזכור תמיד! אנו מייצגים את מלך העולם, שווה לנו לפרסם את המלך, אין אדם שלא היה רוצה להיות שלוחו של מלך, ואנו, שלוחיו של מלך העולם!\n\nנפרסם את שמו בעולם, לא נתבייש, לא נסתיר את זהותנו, ונזכה שאף אותנו בורא עולם יפרסם, יעלה, ויאיר את חיינו...\n\nיום טוב, שבת שלום ובשורות טובות \nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!\n\nניתן לרכוש את הספר הראשון של "החיזוק היומי" בטל- 0525581133\n\n*זמני כניסת ויציאת השבת:* \n \nירושלים - 19.50-18.36 \nתל אביב - 19.52-18.50 \nחיפה - 19.52-18.42\nבאר שבע - 19.50-18.42\nצפת - 19.50-18.51 \nאילת - 19.47-18.50\n\n*היום עשרים ימים לעומר שהם שני שבועות ושישה ימים*

2018-04-23 08:49:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... ח' אייר*\n *האם אתה נמצא בכיוון הנכון?*\n\nאחד הבחורים שלמד עם הרב אלחנן וסרמן הי"ד בישיבה התגורר בורשא. הוא פנה למסחר, הצליח בעסקיו, התעשר והפך לגביר גדול.\n\nלימים הגיע לבקר את רבי אלחנן בביתו שליד הישיבה. רבי אלחנן לא רצה ליהנות מקופת הישיבה אלא רק במקרה של ההכרח שבהכרח.\n\nראה הגביר את הדלות בביתו של רבי אלחנן, פנה אליו ואמר לו: "רבי אלחנן, קשה לי לראות את הדלות בביתך, הרי אני מכיר את כישרונותיך הגדולים, בטוח אני שאם היית נכנס למסחר היית מתעשר יותר ממני".\n\nרבי אלחנן לא השיב לו על דבריו ופנה לשוחח עימו על עניינים אחרים. הוא אירח אותו בביתו, האכילו והשקהו.\n\nכשסיים את ביקורו, ליווהו רבי אלחנן לתחנת הרכבת. בתחנה שתי רכבות, אחת נסעה לורשא והשניה נסעה ליעד אחר. הרכבת שנסעה לורשא הייתה עמוסת נוסעים ובשנייה ישבו מספר נוסעים.\n\nהגביר רכש כרטיס לורשא, עיר מגוריו. פנה אליו רבי אלחנן ואמר: "עיניך הרואות, הרכבת לורשא צפופה ואילו הרכבת השנייה ריקה כמעט לגמרי.\nלמה לך לעלות על הרכבת שעושה דרכה לורשא? תעלה על הרכבת השנייה, תוכל להתרווח במושבך וליהנות מנסיעה נעימה".\n\n"אבל היעד שלי הוא ורשא" הזכיר לו הגביר.\n"כן, אבל למה לך לנסוע בצפיפות, לא כדאי לנסוע ברכבת מרווחת?"\n\nהגביר החל להרים את קולו בנימה של כעס: "רבי אלחנן, אינך מבין? אין לי מה לנסוע ברכבת השנייה, אני צריך להגיע לביתי בורשא..."\n\nרבי אלחנן המשיך בשלו: "ובכל זאת למה לך לנסוע בצפיפות, לא כדאי לך לעלות על רכבת נוחה ומרווחת?"\n\nהגביר כבר לא שלט בעצביו: "אינך מבין? למה אינך שומע מה אני אומר? כבר אמרתי לך, זה לא הכיוון שלי!"\n\nאז אמר רבי אלחנן: "ואתה אמרת שיכולתי להיכנס למסחר ולהצליח, זה לא הכיוון שלי! מדוע את זה אינך מסוגל להבין?!" ('יחי ראובן')\n\nכל אחד הגיע לעולם הזה כשבידו כרטיס ל"רכבת" הנוסעת אל עיר מגוריו - העולם הבא.\n\nהיעד של כולנו ברור וידוע אך אנו לעיתים מחליפים "רכבת", "רכבת" פחות צפופה, יותר נעימה, ללא איסורים והגבלות, נוחה יותר, חופשית יותר.\n\nאך "הרכבת" הזו כלל אינה מגיעה אל היעד שלנו, היא נוסעת בדיוק אל הכיוון ההפוך...\n\nאם אתה צריך לנסוע לחיפה ולקחת רכבת לירושלים, בגלל כיסאות נוחים יותר, מזגן, מחיר זול יותר ופחות צפיפות, אתה אולי תהנה מהנסיעה אך לא תגיע אל המקום אליו היית צריך להגיע...\n\nלהיות יהודי זה כלל לא פשוט, אבל השכר המגיע על כל פעולה קטנה טובה שלך לא יסולא בפז, אתה מצייר מ"חצץ" יהלומים.\n\nעלה ל"רכבת" הנכונה, לפעמים צפוף ולא נוח, אך העיקר שאתה בכיוון הנכון אל היעד שיסב לך עולם נצחי...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*\n\n*היום שלושה ועשרים יום לעומר שהם שלושה שבועות ושני ימים*

2018-04-25 08:52:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... י' אייר*\n*פטירת הרי"ף - רבי יצחק אלפאסי*\n *הכרת הטוב*\n\nבאחד הימים חלה רבי יצחק אלפאסי. הגיע הרב אל יהודי שהיה לו מרחץ בביתו. ישב הרב בביתו של היהודי ימים מספר, טבל ורחץ הרב במרחץ עד שהבריא.\nבזמן שישב הרב בביתו כיבדו היהודי ועשה למענו טובות רבות.\n\nבחלוף חודשים מספר ירד היהודי מנכסיו והסתבך בחובות עד שהוצרך למכור את המרחץ שלו. לשם כך היה צריך לאמוד את שווי המרחץ. פנה היהודי אל הרי"ף כדי שיכריע בעניין וזה השיבו: "לא אדון ולא אורה במרחץ הזה, לא במכר ולא בשוויו, ולא בשום דבר הקשור בו, לפי שנתהניתי ממנו..." (הרב יוסף מיגאש)\n\nהרב יצחק אלפאסי נהנה מהמרחץ של היהודי ולא רצה לדון בעניין כדי שלא יטה את הדין לטובת היהודי, לפי שהייתה בו הכרת הטוב.\n\nבסוף פרק "החובל" (בבא קמא צב':) כתוב: "בור ששתית ממנו, אל תשליך בו אבן" - אל תזלזל במי שעשה לך טובה, אל תגמול לו רעה תחת טובה.\nאם על דברים דוממים שאין להם רגשות נאמרו הדברים, כל שכן וקל וחומר על בני אדם, המרגישים בנזק ובתועלת.\n\nאין אדם שלא עשה פעם לחברו איזו טובה, את הטובה הזו צריך הוא למסגר ולתלות מול פניו כדי שיזכור אותה ויחזיר לחברו טובה וחלילה לא יגמול איתו רעה.\n\nכמובן שהדבר אינו פשוט, לו יצוייר שאותו אדם פגע בך לאחר מכן, כיצד יהיה ניתן לגמול לו טובה ולא ל"מחוק" אותו מעל פני האדמה?\n\nהתשובה נעוצה במידת האמונה שלך, אם הנך מאמין שכול נזק שחלילה מגיע אליך הוא מידו השלוחה של הבורא יהיה לך קל יותר לקבל את הדברים, להעביר, להבליג ולהבליט את הטוב שקיבלת בעבר מחברך.\n\nכך הדברים במי שקיבל הנאה מבשר ודם, כל שכן וקל וחומר ממי שקיבל ודאי הנאה מבורא עולם, שממנו נשפע הטוב הגמור, שראוי להודות לו הודאה גמורה, ולא יקניט אותו על כישלונותיו, לא יכעס עליו כשכואב ופחות טוב.\nכי ממנו יוצא כל הטוב, הטוב הזה לפעמים נראה לנו אסון טבע, אבל הוא ההצלה שלנו...\n\nנשתדל לגמול טובה תחת טובה, נזכור שיש אנשים עם רגשות סביבנו, נמעיט את הפגיעה בהם, נרבה את התמיכה בהם ונזכה לטוב הכל-כך נחוץ לנו מבורא עולם...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*\n\n*היום חמישה ועשרים יום לעומר שהם שלושה שבועות וארבעה ימים*\n\nhttps://t.me/hizukyomi

2018-04-27 09:22:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... יב' אייר*\n*פרשת - "אמור" - מעלת השלום*\n\nיהודי אחד הגיע אל הרב אייל עמרמי בערב שמחת תורה ושפך בפניו את ליבו: "כבוד הרב, בני מאושפז ימים מספר, הרופאים אמרו שרוב הסיכויים שהוא חולה במחלה הנוראה, זו המתנה שהקב"ה נותן לי בערב שמחת תורה?"\n\nשאלו הרב: "מה תהיה מוכן לעשות למען רפואת בנך?"\n"הכול כבודו, אעשה הכול!"\n\nאמר לו הרב: "השנה, תקבלו אתה ואשתך לא לריב עם אף אדם, אפילו אם אדם יכה אותך עם מקלות אתה לא תריב איתו, יגרמו לך נזק כלשהו אתה לא תריב עם אף אדם, האם אתה מוכן לקבל זאת על עצמך?"\n"מקבל עליי כבוד הרב".\n\n"לך אל היכל הקודש ותקבל על עצמך להיות בשלום עם כל אדם" חתם הרב.\nהלך היהודי אל ההיכל וקיבל על עצמו ועל אשתו לחיות בשלום עם כל אדם.\n\nיום למחרת עמד היהודי על התיבה ואמר: "הגעתי לבית החולים והרופאים אמרו לי: 'סליחה אדוני, טעינו, אין לבן שלך את המחלה יש לו דלקת, אנטיביוטיקה והכול יחלוף בעזרת ה'" (הרב אייל עמרמי)\n\n"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו" (ויקרא כא', א,)\n\nהגמרא במסכת קידושין (ע':) אומרת שהכוהנים קפדנים, מקפידים על אנשים. פונה הקב"ה למשה שיאמר לכוהנים שלא יקפידו על האחר, אלא יהיו כבני אהרון, אוהבי שלום ורודפי שלום.\n\nמעלת השלום גדולה ביותר, אמר עליה ה"חתם סופר": "כל אדם החי בשלום לא יהיה חולה!"

2018-04-30 08:43:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... טו' אייר*\n *לדעת מתי להתפלל*\n\nבאחד הימים קרא רב מאחת הישיבות לתלמידו ואמר: "יודע אני שהנך עשיר גדול, לך אל הבנק בו מופקדים חסכונותיך והוצא משם את כל כספך".\n"כבוד הרב, זה בלתי אפשרי, אם אוציא את כספי אפסיד עשרות מטבעות כסף" השיב תלמידו.\n\n"אני גוזר עליך להוציא את כספך, עדיף לך להפסיד עשרות מטבעות ולא את כל כספך, לך עכשיו, אל תאחר" ציווה הרב.\n\nהלך התלמיד בציווי רבו אל מנהל הבנק וביקש את כל כספו. אמר לו המנהל: "אתה יודע שתפסיד מכך עשרות מטבעות כסף?"\n"כן, יודע אני, כך ציווה אותי מורי ורבי, אנא הבה לי את כספי" אמר האיש.\n\nבחלוף יומיים נסגר הבנק, ומנהל הבנק הפך לעני המחזר על הפתחים.\n\nבאותו היום השמועה עברה בין חסדי הרב שאמרו בגאון: "יש לרב שלנו רוח הקודש, איך ידע שהבנק יפשוט רגל?""\n\nבשיעורו בערב עמד הרב ואמר: "אין לי רוח הקודש כפי שחשבתם, אולם איך ידעתי שהבנק יקרוס? באותו בוקר כשהייתי במקווה שמעתי אדם צועק 'בורא עולם, תעזור לי!' כשיצאתי ראיתי שזהו מנהל הבנק, ידעתי שאם אדם צועק לבורא עולם לעזרה סימן שהוא נמצא בשיא הצרה, אין אדם זועק מקירות ליבו כשאיבד מטבע כסף, אלא רק כשנמצא כבר בתחתית השאול. מיד הבנתי שהבנק יקרוס וקראתי לתלמידי שיוציא מיד את כספו מהבנק".\n\nכולנו זועקים ומבקשים מבורא עולם עזרה, כל אחד ובקשתו, כל אחד ומצוקתו.\n\nמתי נזכרים אנו לקרוע את מסכי השמים בזעקות, לסיים ספר תהילים, לתת צדקה ולהוריד דמעות? רק כשאנו מגיעים לתחתית, כשאין כבר על מה ומי ולסמוך אלא רק על בורא עולם...\n\nבורא עולם מאותת לכול יהודי, לאחד קורע את שרוך נעלו, לשני שובר כוס, לשלישי גומר את המצבר, הוא רוצה שכבר עכשיו, בדברים הקטנים שקורים לך תיפנה אליו, תתפלל, תבקש תשתנה.\n\nאדם שמסיים ספר תהילים על נזק קטן שנגרם לו, מתפלל לרפואה גם כשהוא בריא, מבקש פרנסה גם אם מרוויח הרבה ומעמדו יציב, לא יצטרך לסיים ספר תהילים על נזקים גדולים יותר.\n\nתפילה לפני תחסוך לך דמעות רבות אחרי...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*\n\n*היום שלושים יום לעומר שהם ארבעה שבועות ושני ימים*

2018-05-02 08:34:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... יז' אייר*\n*פטירת הרב משה חיים אפריים*\n *הבלטת הטוב*\n\nבמז'יבוז' התגורר יהודי שכונה "מוישל'ה הגנב". את שמו הוא קיבל משום שהיה גנב מפורסם. לאחר שהיה גונב היה מגיע לבעל שם טוב ומבקשו להעתיר בתפילה עליו שחס וחלילה לא יתפסוהו.\n\nהבעל שם טוב בצידקותו, היה מחבקו ומתפלל עבורו שלא יתפסוהו, וכך לעולם לא נתפס.\n\nבעקבות ההיכרות עם הבעל שם טוב מוישל'ה החליט שהוא יגנוב רק מעשירים. לאחר פעמים מספר שהגיע לבעל שם טוב החליט להפסיק לגנוב לחלוטין.\n\nבאחד הימים הגיע צאר רוסי עשיר לעיירה, ומוישל'ה לא הצליח להתגבר על יצרו וגנב ממנו שלושים רובל. מיד לאחר הגניבה רץ מוישל'ה לביתו של הבעל שם טוב שיתפלל עליו שלא יתפסו אותו. אולם הבעל שם טוב כבר נפטר לעולם שכולו טוב.\n\nמוישל'ה לא ידע מה לעשות, וביקש ברכה מאחד התלמידים ממשיכי דרכו של הבעל שם טוב שיברך אותו שלא יתפסו אותו. אך התלמיד צעק עליו: "גנב!? לעולם לא אברך גנב! עוף מכאן! תתבייש לך!"\n\nמוישל'ה היה שבור, הוא הלך לבית הקברות לבקש על עצמו מול קברו של הבעל שם טוב ובכה: "רבי, מה אעשה? נותרו רבנים רק לצדיקים, אין עוד רבנים שיודעים להתפלל גם על גנבים כמוני!"\n\nבעודו בוכה מוישל'ה נרדם וראה את הבעל שם טוב בחלום. אמר לו הרב: "לך לנכדי, רבי אפרים בעל 'דגל מחנה אפרים' שגר בעיירה סדליקוב הסמוכה, ותבקש שיתפלל עליך, הוא יודע להתפלל גם על גנבים".\n\nמוישל'ה התעורר משנתו והלך לחפש את רבי אפרים. כשהגיע לרבי אפרים ביקש ממנו שיתפלל עליו שלא יתפסו אותו. רבי אפרים חיבק אותו, ובירכו שלא יתפסוהו, וכך אכן היה. מאז מוישל'ה החליט שהוא לא יגנוב לעולם. לימים הפך מוישל'ה לצדיק גדול ונסתר.\n\nמכל מקרה בחיים ניתן ללמוד משהו חיובי, כולל במציאות שאינה טובה, כולל במידות לא טובות\n\nרבי משולם זושא מאניפולי למד דרכים מספר בעבודת ה' מדרכו של הגנב: מצניע לכת, מעמיד עצמו בסכנה, דבר קטן חשוב בעיניו כגדול, עמל ושוקד בטרחה גדולה, זריז, אין דבר נעול בפניו, בוטח ומקווה, גם אם לא הצליח בפעם הראשונה חוזר פעמים רבות ועוד...\n\nכשאנו נצליח לראות גם בדברים השליליים את הטוב, נוכל ללמוד מהם הרבה, נוכל ללמוד לחיות איתם, נוכל לתקן את מידותינו.\n\nהבעל שם טוב האמין גם בחוטאים ובגנבים, ומתוך שהיה מקרבם באהבה, גם החוטאים היו שבים בתשובה.\n\nכשאנו נסתכל על הטוב שבכול אדם נוכל לקרב אותו, נוכל לאהוב אותו. כשאנו נסתכל על הלבן והטוב שבאחר גם אם רובו שחור משחור, גם בנו יבליטו את הטוב, גם בורא עולם יבליט את הטוב שבנו, ימחק את הפחות טוב, ויזכה אותנו להיות תמיד לבנים.\n\nראיית הטוב שבאחר והכרת המגרעות שבנו יביאו אותנו להיות אנשים טובים יותר...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*\n\n*היום שניים ושלושים יום לעומר שהם ארבעה שבועות וארבעה ימים*

2018-05-04 09:29:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... יט' אייר*\n*פרשת - "בהר" - הברכה שלך בדרך אליך*\n\nבאחד הימים הרב מקוממיות ורבי ישראל פוזנער נסעו ללונדון עבור "קרן השביעית". אחת ממטרות הנסיעה הייתה פגישה עם גביר גדול. זו הייתה השנה הראשונה שהצליחו לקבוע תור אצלו. זמן הפגישה נקבע לשעה שתיים עשרה בצהריים בדיוק, והדרך ברכבת ממקומם היא יותר משעה.\n\nבבוקר של יום פגישה, התפלל הרב מקוממיות את תפילת השחרית באריכות, עמד כדרכו בדבקות והשתפכות הנפש. לעומתו רבי ישראל הזדרז, גמר את תפילתו וחיכה שהרב יסיים כי הזמן מתאחר.\n\nאולם הרב מקוממיות היה עסוק בתפילתו ובשעה אחת עשרה סיים להתפלל, הניח תפילין של רבינו תם ולמד תורה.\n\nרבי ישראל פנה אליו ואמר שמאוחר מאוד וחייבים הם מיד לצאת לדרך. אמר לו הרב מקוממיות: "בשביל התור אצל הגביר נוותר היום על פת שחרית...?" השניים התעכבו והגיעו אל הגביר בשעה שתיים בצהרים.\n\nמרחוק ראו השניים את ביתו של הגביר חשוך מבפנים. כשהגיעו צלצלו בפעמון, אך אין קול ואין עונה. התחילו השניים לשוב על עקבותיהם, ורבי ישראל אמר בשברון לב: "איחרנו את המועד, חבל על ההפסד שנגרם לנו".\n\nהרב מקוממיות חיזקו בביטחון ואמר לו: "בורא עולם הוא המסדר לאדם בדיוק את זמניו וסדריו".\n\nכשפנו לצאת מפתח הבית, נעצר לידם רכב וממנו יצא הגביר. כשהבחין בהם החל להתנצל: "שכחתי לגמרי מהפגישה שהייתה אמורה להיות היום בשעה שתיים עשרה ומסתמא הרב כבר מחכה שעה שלמה בגללי".\n\nהרגיעו הרב מקוממיות שרק הגיע זה עתה. אמר להם הגביר: "בכל זאת הרי נקשתם על דלת ביתי ולא הייתי בבית, צריך אני לפייס אתכם, לכן אתן לכם סכום כפול ממה שהיה בדעתי לתת מלכתחילה".\n\nביציאתם אמר הרב מקוממיות לרבי ישראל: "נו, אמרתי לך – בורא עולם הוא המסדר לאדם בדיוק את זמניו וסדריו, אילו היינו מגיעים בשעה היעודה והגביר לא היה שם הייתה מתבטלת הפגישה לגמרי ולא היינו מקבלים ממנו כלום..." ('באר הגן')\n\n"וְצִוִּיתִי אֶת בִּרְכָתִי לָכֶם בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים" (ויקרא כה', כא')\nבורא עולם הבטיח הבטחה לאדם שרק הוא יכול להבטיח - אם תשמור את שנת השמיטה, לא תזרע, לא תקצור, בשנה השישית האדמה שלך תניב תבואה לשלוש שנים... וזוהי ברכת ה'.\n\nכשאדם הולך על-פי חוקי התורה הוא גם יקבל את כל ההבטחות הכתובות בה. כשאדם מבין שכול דבר המסתובב בעולם מגיע מהמסובב את הכול, שבורא עולם\nהוא המסדר לאדם בדיוק את זמניו וסדריו, יזכה ל"וציוותי את ברכתי".\n\nאם מגיעה לך ברכה בעמלך היא תגיע, גם אם ינסו למנוע ממך את ההתקדמות שלך, את פרנסתך, את זיווגך, אם מגיע לך אתה תקבל, אין שום דבר שיוכל למנוע זאת ממך.\n\nבורא עולם מסדר לך חיים יפים, אל תהרוס אותם בדאגות ופחדים, הכול מושגח, אין דבר רע יוצא מבורא עולם, אתה זה שחושב שהוא לא טוב.\n\nתדאג פחות ותאמין יותר...\n\n*יום טוב, שבת שלום ובשורות טובות* \n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*\n\nניתן לרכוש את הספר הראשון של "החיזוק היומי" בטל- 0525581133\n\n*זמני כניסת ויציאת השבת:* \n \nירושלים - 20.02-18.45 \nתל אביב - 20.04-19.01 \nחיפה - 20.05-18.53 \nבאר שבע - 20.02-18.51\nצפת - 20.03-19.01\nאילת - 19.57-18.58\n\n*היום ארבעה ושלושים יום לעומר שהם ארבעה שבועות ושישה ימים*

2018-05-07 08:53:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כב' אייר*\n *כיבוד הורים*\n\nבחור אחד לקח את אביו הזקן למסעדה לסעוד את ארוחת הערב. האב היה קשיש ומאד חלש. תוך כדי אכילה נפל דבר מאכל מפיו על בגדיו.\n\nהסועדים במסעדה נעצו מבטים באב, הדבר הגעיל אותם, הזיקנה שלו הגעילה אותם, אך דווקא בנו היה שלו ורגוע.\n\nלאחר שהאב סיים לאכול לקחו בנו בשקט לשירותים, ניגב את שאריות המזון מבגדיו ועשה כמיטב יכולתו על מנת להוריד את הכתמים. בהמשך סירק בעדינות את שיערו האפור, ורחץ את פניו.\n\nבדרך החוצה מהשירותים, השתררה במסעדה דממה, אף אחד לא הבין איך הבן יכול היה לעשות דברים דוחים כאלו.\n\nניגש הבן לשלם את החשבון. כשסיים והתכוון לעזוב, אדם מבוגר עצר אותו ושאלו: "אמור נא לי, אתה לא חושב שהשארת כאן משהו?"\nהבן לא הבין את כוונתו והשיב: "לא, לא השארתי כאן כלום".\nאמר לו האיש: "השארת! השארת כאן שיעור חשוב מאד, מוסר עבור כל ילד תקווה עבור כל אב".\n\nבמסעדה שוב השתררה דממה, אותם האנשים שנגעלו מהבן והאב, נגעלו מעצמם...\n\nכיבוד הורים זו אחת המצוות החשובות של בין אדם לחברו, אך לא רק מצווה, אלא יסוד, בסיס ודרך חיים.\n\nההורים יורידו לילדיהם את הכוכבים מהשמים, אך מתישהו, הידיים שלהם ייחלשו, הזיקנה לא תפסח עליהם.\n\nדווקא אז אנו צריכים להיות שם, להיות השרירים שלהם, להחזיק להם את החיוך עם הידיים שלנו, לתת להם עוגן ותמיכה, לתת להם מעט ממה שהם נתנו לנו, להיות שם כמו שהם היו שם אז, עבורנו...\n\nאם תכבד את הוריך גם כשלא נוח לך, גם כשלא מסתדר לך, גם אותך יכבדו כשתהיה נצרך, גם לך יסייעו ויעלו חיוך על פניך, ילדיך ילמדו ממך, כפי שאתה היית עם הוריך, כך הם יהיו איתך...\n\nלכבד את הוריך הוא יסוד מצוות ואהבת לרעך, הם הרעים שמאד קרובים אליך...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*\n\n*היום שבעה ושלושים יום לעומר שהם חמישה שבועות ושני ימים*

2018-05-10 08:51:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כה' אייר*\n *פטירת רבי חיים מקאסוב* \n *דבש וחלב תחת לשונך*\n\nבאחד הימים האדמו"ר רבי חיים מקאסוב, בעל ה"תורת חיים" שלח שוחט לעיר הסמוכה. באותה העיר התגוררו מספר אנשים שהתנגדו לרבי מקאסוב. כשהגיע השוחט נעמד אחד האנשים וגידף את הרבי: "אין אנו מחוייבים לשמוע בקולו של רבי חיים מקאסוב, וכי הוא הבעל הבית כאן?!"\n\nבשבת בבוקר, לפני קריאת התורה, עלה אחד מחסידי קאסוב על הבימה, והכריז בקול גדול שאסור להתחיל בקריאת התורה עד שהחצוף שביזה את הרבי מקאסוב ייצא מבית הכנסת.\n\nבצאת השבת מסר אותו חצוף את החסיד לערכאות משפטיות על שביזה אותו ברבים. פסקו השופטים על החסיד חודש מאסר.\n\nכשיצא מהמאסר בא החסיד בבהלה אל רבו, בעל ה"תורת חיים", וסיפר לו את כל המאורע, על מסירות נפשו למען כבוד הרבי ועונש המאסר שנגזר עליו.\n\nאמר לו הרבי: "אני במקום השופטים הייתי דן אותך לשלושה חודשי מאסר!\nאתה הרגת את הנפש בזמן שביזית אותו ברבים לפני קריאת התורה, וחז"ל (בבא מציעא נה':) אמרו: 'שהמלבין פני חברו כאילו שופך דמים!'" ('אדרבא')\n\nיש פעמים בהן אנו חושבים לעשות מצווה, להגן על הרב שלנו, על הורינו ומשפחתנו ובד בבד מבזים את האחר, שופכים את דמו בחושבנו שהמעשה שלנו מוצדק.\n\nאדם השומע ביזיון תלמידי חכמים צריך להוכיח, אסור לו לעמוד מנגד, אך אין הדבר מתיר לו לבזות את המבזה ברבים. המעשה הזה חמור יותר ממעשה ביזיון תלמיד החכם.\n\nהרבי מקאסוב מלמד אותנו שכול יהודי הוא בן של מלך, אין לנו רשות לבזותו ולהכלימו לעיניי כל גם אם אנו כל-כך צודקים, גם אם הוא ראוי לכך.\n\nנשמור את העצבים שלנו בבטן, לא נשלוף את הלשון המחודדת שלנו ונחריב עימה עולמות בדמוי אנשים. הלשון שלך היא כמו תער, אל תפצע בה אנשים אלא תקלף איתה את שכבות העצבות והתסכול של בני האדם, תהיה המרפא ולא הפוצע, המלטף ולא הדוקר, האוהב ולא האויב...\n\nבאמצעות הלשון שלך תוכל להביא את עצמך לחיי נצח ועם אותה הלשון תוכל חלילה לחפור לך בור עמוק וחשוך.\n\nבורא עולם ברא לך לשון רכה ולא סכין חדה, השתמש בה בחכמה והיא תביא אותך למקומות היפים ביותר הקיימים בעולם הזה ובעולם הבא... \n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*\n\n*היום ארבעים יום לעומר שהם חמישה שבועות וחמישה ימים לעומר*

2018-05-13 08:53:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כח' אייר*\n *יום ירושלים - אחדות*\n\nרבי אריה לוין נודע בכינויו "רב האסירים" לפי שהיה נוהג במשך כעשרים וחמש שנה ללכת בכל שבת לבקר את האסירים בבתי הכלא, לעודד את רוחם ולכתוב להם מכתבים. בפרט נודעו ביקוריו אצל אסירי המחתרות ועולי הגרדום.\n\nבעת ביקור אסירי המחתרות הבריח הרב לוין בבגדיו פתקי דרישת שלום בין האסירים לבני משפחותיהם. עוד נהג רבי אריה לוין לבקר בקביעות בבית החולים למצורעים על מנת לעודד את יושביו.\n\nבאחד הימים הלך רבי אריה לוין ברחובות ירושלים. בדרכו ראה את אחד ממכריו מנסה להתרחק ולחמוק ממבטו, קרא לו רבי אריה לוין ואמר: "שלום לך ידידי, רואה אני כי חומק אתה מלפגשני, האם אירע דבר מה? האם יש בליבך עליי?"\n\nהשיב לו אותו אדם בהיסוס: "חלילה, כבוד הרב, אומנם ניסיתי לחמוק ממבטך, אך הסיבה לכך היא שמתבייש אני ממך. אינני חובש כיפה, ולא חשתי בנוח לברך את הרב ולשוחח עימו בגילוי ראש".\n\n"ידידי" השיב לו רבי אריה, "אדם נמוך קומה אני ואינני רואה כלל אם יש כיפה על ראשך. עיניי מגיעות רק עד מקומו של הלב. לכן כשאני פוגש אדם, פוגש אני רק את ליבו!"\n\n"יְרוּשָׁלַ‍ִם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו" (תהלים קכב', ג')\n\nהלב מחבר בין אברי הגוף השונים, וזהו סודה של ירושלים, המחברת את כולם. עם ישראל מורכב משבטים שונים, מעדות שונות וממפלגות שונות. לכל שבט דגל משלו, לכל עדה מנהגים משלה ולכל מפלגה יש את אמונת הדרך שלה. נקודת הנצח הזו הנקראת ירושלים היא שאמורה להעניק את האחדות לעם ישראל.\n\nהמסר הנצחי של ירושלים הוא: "שאלו שלום ירושלים" - אם שואלים אתם מה ניתן לעשות על מנת לחזק את מעמדה של ירושלים, את מעמדו של עם ישראל? התשובה היא"ישליו אוהביך" לחזק את אחוות האחים בתוך עם ישראל.\n\nתיקון השורש לבעיות שלנו מתחיל מבנייה מחודשת של אהבת ישראל, אהבה לכל יהודי באשר הוא.\n\nכשנבין ששורש הבעיות מתחיל משנאת חינם, שנאת האחר ללא סיבה, נוכל לרפא את הפצעים באמצעות אהבת חינם, אהבת האחר ללא סיבה, ללא שעשה בשבילנו מאומה.\n\nאיננו צריכים רק מטוסי קרב וטנקים כדי להגן על ארצנו, אם נאהב את האחר, נהיה מאוחדים, נכבד ולא נזלזל, נסתכל על הלב של האחר, ניצור חומות מגן ו"כיפות ברזל" אשר יגינו עלינו מכל צרה וצוקה...\n\n"שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלָ‍ִם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִך"ְ (תהלים קכב', ו') - אם יש אהבה, אם יש אוהבים, אז יש שלום בירושלים...\n\n*יום טוב, יום ירושלים שמח ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*\n\n*היום שלושה וארבעים יום לעומר שהם שישה שבועות ויום אחד*

2018-05-14 17:02:00: *לקוראי החיזוק היומי שלום וברכה*\n \nבשבח והודיה לה' בחודשים הקרובים ייצא לאור הספר השני של *ה"חיזוק היומי"* .\n\n אני פונה אליכם בהצעה ובקשה : כל המעוניין לתרום להוצאת הספר ולהנציח בו את שמו של יקירו, לרפואה או הצלחה וכיוצ"ב יכול ליצור עימי קשר.\nתבוא עליכם הברכה.\n\nבתודה רונן

2018-05-16 08:38:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... ב' סיוון*\n *שמח בחלקך*\n\nיהודי אחד ניגש אל רבו כדי להתייעץ עימו בנוגע לילדיו. הרב, שנטל עליו את עול הציבור וסייע לכול אשר מצא, נענה בחיוב.\n\nפתח היהודי את פיו והחל לתאר את קושי וצער גידול ילדיו. "כבודו, אני משקיע שעות רבות בעיסוקים עם מוסדות החינוך של כל אחד מהם, משתדל לדאוג לניצול שעות הפנאי שלהם, חוגים, העשרה, לוקח אותם, מחזיר אותם, משקיע זמן וכסף רב, מדוע גדול כל-כך צער גידול הבנים שלי?"\n\nחייך הרב ואמר: "וכי זה שאתה מתעסק בכל העיסוקים הללו עם ילדיך, קרוי 'צער גידול בנים'? אין זה כי אם 'גידול בנים' ואין בו צער כלל, זהו התהליך לדרך כבושה וסלולה. זה אינו קרוי צער!\n\nאם תשב במחיצתי זמן קצר, ותשמע עם אילו בעיות אנשים מתמודדים, אז תבין מהו 'צער' גידול בנים. לך לשלום לדרכך, ושמח על כך שהכל מסתדר ברוך ה' כשורה..."\n\nלעיתים אנו רוטנים על "צער" גידול הילדים שלנו, על הנתינה עבורם, ההתאמצות וההשתדלות.\n\nפעמים אנו מתוסכלים מהעבודה שיש לנו, מהמשכורת הדלה והבוס הקשוח.\n\nתלונות וטענות הן מנת חלקם של אנשים רבים. אך האם בחנת את תלונותיך אם מוצדקות הן? האם הסתכלת סביבך והודת על הטוב שיש לך? או שהנך בוחר להעצים את החסרונות והקשיים הקטנים?\n\nלפני שאתה מתלונן על צער גידול הילדים תפנה מבטך על אחרים שלא זכו להם כלל, ואם זכו בהם כמה קשיים ובעיות חלקם עוברים איתם.\n\nיש לך פרנסה? שמח בה גם כשאתה משווע ליותר, יש רבים שלא ראו תלוש משכורת חודשים רבים.\n\nלמד את עצמך לראות את הטוב שבקיים, את היתרון ולא את ההפך, שמח במה שיש לך, יש לך אוצרות גדולים, אל תהפוך אותם בראייתך לחולות מדבר...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*\n\n*היום שישה וארבעים יום לעומר שהם שישה שבועות וארבעה ימים*

2018-05-18 09:26:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... ד' סיוון*\n*פרשת - "במדבר" - פידיון נפש*\n\nבאחד הימים נפגע בחור בתאונת דרכים, איבד את הכרתו ושכב כצמח בבית חולים.\n\nמשפחתו הייתה בצער גדול וחיפשה תקווה וישועה בקריאת תהילים לרפואתו.\n\nבין לבין פנו קרוביו לגדולי ישראל שיעזרו להם בעצה, תושיה ותפילה לשלום הבחור.\n\nבאחד הימים שמעו על הצדיק רבי יוסף עדס זצ"ל שהיה עושה פידיון נפש.\n\nבלי להסס פנו לביתו של רבי יוסף עדס. קיבלם הרב בסבר פנים יפות והם סיפרו לו את כל הקורות עם בנם.\n\nהקשיב הרב לדבריהם, עודדם ואף הבטיח שבעזרת ה' לאחר פידיון הנפש יתבשרו בבשורות טובות.\n\nשמחו ההורים ומסרו לרב את סכום הכסף הנדרש לעריכת פידיון הנפש שחולק לתלמידי חכמים נזקקים.\n\nבחלוף ימים מספר פקח הבחור את עיניו, ואט אט חזר לחיות חיים סדירים.\n\nהעיד רבי עזרא עטיה זצוק"ל ראש ישיבת "פורת יוסף" על מעלת פידיון הנפש שעורך רבי יוסף עדס, שעושה רושם גדול מאד בשמים יותר מכול אדם אחר ('האור ממזרח')\n\n"וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֵת כֶּסֶף הַפִּדְיוֹם מֵאֵת הָעֹדְפִים עַל פְּדוּיֵי הַלְוִיִּם" (במדבר ג', מט')\n\nפידיון משמעותו החלפה, המרה, שחרור תמורת כסף.\nכשאדם נמצא במצב קשה לא עלינו, הפדיון יכול להמיר את מצוקתו, להוציא את כאבו תמורת כסף הפדיון.\n\nאולם יש מצב של פידיון נפש לאדם בריא וחזק, פידיון אשר יכול להציל את נפשו החולה בתוך גופו הבריא.\n\nלא כל הנראה לעין באמת מצוי בתוך הלב, פעמים מתהלך אדם הנראה שמח כלפי חוץ אך נפשו אבלה עליו.\n\nכשאתה תאיר פנים לכול אדם, תתן מילה טובה, תראה מעט יחס יתכן שתציל נפש, שתפדה את נפשו מאבדון לקוממיות.\n\nלפדות נפש רמוסה קל יותר מלפדות גוף פצוע. הסתכל סביבך, ישנם אנשים המהלכים על שתיים אך נפשם זוחלת, נמסה ושבורה.\n\nמילה אחת שלך יכולה להרים את נפשו, חיוך אחד יכול לרומם את רוחו, עידוד אחד יכול להעמידו על רגליו.\n\nאתה יכול להיות כמו הרב עדס, לפדות נפש, להמיר אותה מנפש חולה לנפש בריאה...\n\n*יום טוב, שבת שלום, חג שמח ובשורות טובות* \n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*\n\n*זמני כניסת ויציאת השבת:* \n \nירושלים - 20.13-18.55 \nתל אביב - 20.15-19.11 \nחיפה - 20.16-19.03 \nבאר שבע - 20.13-19.01\nצפת - 20.14-19.12 \nאילת - 20.07-19.07\n\n*היום שמונה וארבעים יום לעומר שהם שישה שבועות ושישה ימים*

2018-05-22 08:22:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... ח' סיוון*\n *כוח רצון*\n\nסר אדמונד הילרי מניו-זילנד השתדל בכול כוחו להגיע לפסגת הר האברסט. בשנת תשי"ב הוא כמעט הגיע לפסגת ההר אך נכשל.\n\nכשחזר לבריטניה עם שותפו למסע עשו לכבודם אנשי העיר מסיבה גדולה ושיבחו אותם על כוח הרצון שלהם, האומץ וההשתדלות. במסיבה התבקש אדמונד לשאת דברים. הוא נשא דברים וזכה למחיאות כפיים סוערות. מאחוריו הייתה תלויה תמונה גדולה של הר האברסט.\n\nבאמצע הנאום הוא הסתובב אל תמונת האברסט ואמר לו: "הר האברסט! במלחמה ביני ובינך אתה ניצחת אותי, אבל בפעם הבאה אני אנצח אותך!\nאתה יודע למה? אתה אומנם גבוה, חזק ועצום, אך הפסקת לגדול ולצמוח.\nאני, אדמונד הילרי קטן וחלש ממך, אך אני לא מפסיק לגדול, להתקדם ולצמוח, בפעם הבאה... אני אנצח!"\n\nשנה לאחר מכן הצליח אדמונד הילרי להגיע לפסגת הר האברסט... ( הרב יוסף יצחק גיקובסון)\n\nרבים מאיתנו מודדים את עצמנו ואת האחרים לפי ההצלחה או הכישלון. אבל לא זה המדד שאנו אמורים למדוד.\n\nהשאלה היא לא אם נכשלת, כי כולם נכשלים, מועדים ונופלים. השאלה האמורה להישאל היא אם נכשלת, האם המשכת לנסות...?\n\nהאדם נמשל לעץ השדה, מדוע דווקא לעץ? כמו שעץ תמיד צומח ומשגשג כך האדם צריך תמיד לצמוח, להתקדם, להתעלות.\n\nגם אם חתכו לעץ את הענפים, נשרו לו העלים הוא לא מתייאש ומצמיח את עצמו שוב ושוב ושוב. כך גם אתה, אם כשלת ולא הצלחת, נפלת ומעדת, קום על רגליך, נסה שוב, ושוב... ו... שוב, כי תמיד יש תקווה, תמיד תוכל למצוא את הדרך להצלחה, הדרך היא פשוט... לא לוותר...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*

2018-05-24 08:38:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... י' סיוון*\n\n*עוד מעצור בדרך להתגבר על הניסיון*\n\nהצדיק הירושלמי רבי אריה לוין זצ"ל נהג בערבי שבתות להקדים ללכת לבית הכנסת כדי להספיק לעבור על פני החנויות ולזרז את החנוונים לנעול את חנויותיהם לפני כניסת השבת.\n\nבאחד מערבי השבתות ראה הרב כי ליד חנות לממכר גלידה השתרך תור ארוך של אנשים ובעל החנות אינו מתכונן כלל לנעול את חנותו.\n\nנכנס רבי אריה לחנות, הניח את כובע השטריימל שלו על הכיסא והתיישב בניחותא ליד השולחן.\nבעל החנות הסתכל בו בתמיהה. פנה רבי אריה לבעל החנות ואמר: "מה אומר לך? עומד אתה בפני ניסיון גדול, אולם שבת זו שבת". קם מכסאו חבש את השטריימל לראשו ויצא מהחנות.\n\nלאחר שהתרחק מעט הבחין שהתור מתפזר, האנשים הולכים לדרכם, בעל החנות מגיף את התריסים ונועל את חנותו.\n\nלימים פגש בעל החנות את רבי אריה ואמר לו: "דבריך המועטים חדרו לעמקי ליבי, מתוך דבריך הכרתי שחש אתה את המתרחש בנפשי וכואב את כאבה של השבת. אמרתי בליבי, 'יהודי שכמותך אין לצערו ועמדתי בניסיון".\n\nהשיבו רבי אריה: "גדול אתה ממני, לו הייתי במצבך מי יודע אם הייתי עומד בניסיון, אשריך!"\n\nכולנו עומדים בניסיונות מידי יום, מכול מקום צץ ניסיון, אתגר, ואנו מתחבטים בעצמנו - האם לעמוד בו או לוותר? האם להתגבר על התאווה או ליהנות ממנה?\n\nלכול אחד יש את הגבולות והמעצורים שלו, אבל לא תמיד הם פועלים לטובתו, לעיתים הדחף לאיסור גובר על הרצון להימנע ממנו.\n\nלו רק נחשוב על הצער שאנו גורמים לאבא שבשמים, לסביבה שלנו, למשפחה שלנו, יתכן ונתגבר על הניסיון העומד מולנו.\n\nנציב לנו עוד גבול, עוד מעצור, נשים מולנו את בורא עולם, על הטוב שהוא נותן לנו, איך נשיב לו רעה תחת טובה?\n\nניסיון הוא הדרך שלנו לגדול ולצמוח, הוא גם הדרך שלנו ליפול מטה יותר, הבחירה היא בידינו, האם לנסוק מעלה או להתגלגל מטה?\n\nהתשובה ברורה! כעת, בניסיון הבא שלך, תראה לעצמך שאתה מתעלה על האיסור, עוזב את התאווה, בוחר בטוב ועושה נחת רוח לאדון הכול...\n\nכשתעשה זאת תרגיש האדם המאושר בעולם! התגברת על הניסיון, אתה יכול להתחיל להכין את עצמך לקבלת השפע שכל-כך חיכית לו...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*

2018-05-27 08:40:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... יג סיוון*\n *סגולה לברכת שמים*\n\nבאחד הימים נתן רבי יחזקאל מקוזמיר זצ"ל לרש"ב מפרשיסחא להריח טאבק.\n\nשאל הרש"ב את רבי יחזקאל: "מה שמת בתוך הטאבק שהוא מריח כל-כך טוב?"\n\nהשיב לו הרב יחזקאל מקוזמיר: "שמתי בתוכו את ה"ולא ירע לבבך בתתך לו'" ('מאמר יחזקאל')\n\n"נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ וְלֹא יֵרַע לְבָבְךָ בְּתִתְּךָ לוֹ כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל מַעֲשֶׂךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶך" (דברים טו', י')\n\nבורא עולם מצווה אותנו לתת לעני, אך לא לתת עם פנים חמוצות ולב שבור, אלא - "ולא ירע ללבך בתתך לו".\n\nמה ההבדל בסוג הנתינה? שהרי בכול אחד מהמקרים, בנתינה עם פנים שוחקות ולב שמח ובנתינה עם פנים זעופות ובלב עצוב העני יקבל את שלו, מילאת את חסרונו.\n\nההבדל הוא בברכה שתקבל מהבורא! מבטיחה התורה: "כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל מַעֲשֶׂךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶך". הברכה מגיעה אל האדם הנותן בלב שמח!\n\nכולנו עוזרים, מסייעים, נותנים צדקה ועושים חסד, אשרינו שזכינו. אז למה שלא ניתן את המטבע בלב שמח? למה לא נעזור בשמחה לאדם הנמצא במצוקה?\n\nלא רק שנזכה בשכר המגיע לנו אלא אף נזכה לברכה במעשה ידינו, ברכה לא של גדול הדור, אלא בברכתו של בורא עולם!\n\nלפני שאתה נותן צדקה תפתח את הלב שלך, תן אותה בשמחה, תחייך, תראה למקבל הצדקה כמה הנך שמח לתת, תתן לו הרגשה טובה, ותזכה לברכת שמים במעשה ידך.\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*

2018-05-29 08:52:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... טו' סיוון*\n *כוחה של הלשון*\n\nילד קטן גנב תרנגולת מחצרו של אחד השכנים והביאה לאימו. שמחה אימו על התרנגולת שהביא על אף שידעה על מעשה בנה לא גערה בו ולא הורתה לו להחזירה לבעליה, אדרבא, היא שיבחה אותו והורתה לו להתמיד במעשהו ולהביא לה כול אשר תשיג ידו.\n\nמפעם לפעם הגדיל בנה בגנבותיו עד שהפך להיות שודד מסוכן.\n\nלימים תפסוהו חיילי המלך בשעה שניסה להתגנב אל בית המלך ואסרוהו. הוא הועמד למשפט ונגזר עליו מוות בתלייה. רגעים מעטים קודם שהובילוהו לתלייה שאלוהו: "מה בקשתך האחרונה קודם מותך?"\n\n"הביאו לי את אימי כדי שאנשק את לשונה בטרם אמות" השיב לתימהון השומעים.\n\nבציווי המלך מיהרו החיילים להביא את אימו ודרשו ממנה להוציא את לשונה כמצוות בנה. כשהוציאה האם את לשונה מיהר בנה ונשך אותה עד שנחתכה לגמרי.\n\n"מדוע עשית כך?" שאל המלך את השודד בסקרנות. \n"לשונה היא שגרמה לי להגיע עד עמוד התלייה, אלמלא שיבחה את מעשיי ועודדה אותי לגנוב, לא הייתי נעשה שודד ולא הייתי מזיק לבריות".\n\n"אם כך, לא בך האשמה, כי אם באמך" אמר המלך ושלח את השודד לחופשי ('יהודיי אלאגברי שבתימן')\n\nבכולנו טמונים כוחות רבים, כוחות היכולים להרים אותנו מעלה. ההצלחה להגיע מעלה תלויה בכוח הרצון שלנו.\n\nאולם כוח גדול יותר טמון בתוך פינו, כוחה של הלשון. בכוח הזה אנו יכולים להרים אדם מהקרשים או חלילה להוריד אותו מהר גבוה, אנו יכולים לנווט אותו לדרך המלך או חלילה להביא אותו לדרך חתחתים. הרבה מאד תלוי בפה שלנו.\n\nחינוך הילדים ושלום הבית תלוי הרבה במה שאנו מוצאים מהפה ומה אנו משאירים בתוכו.\n\nמלחמות פרצו עקב מילים מיותרות, שלום הגיע מהבלגה וויתור, חסימת הפה והקשבה.\n\nכדי שנוכל להביא שלום לבית שלנו, לסביבה שלנו, אל עצמנו, נלמד כיצד להשתמש בלשון שלנו, מה לדבר, איך לדבר,\nובעיקר מתי לשתוק.\n\nזכור! הלשון שלך יכולה להביא אותך למקומות רחוקים, השתמש בה בחכמה, תן מילה טובה, תפרגן, תרים את חברך, עשה את לשונך מנוף ולא קרדום לחפור בו בורות לאחרים...\n\nעם לשון טובה תוכל לבטח להגיע אל שערי גן עדן...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*

2018-05-31 08:54:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... יז' סיוון*\n *הכול לטובה*\n\nלפני כמאתיים שנה נוסדה ישיבת "עץ חיים" בוולוז'ין, הלא היא "ישיבת וולוז'ין". הישיבה הייתה תופעה חדשה בעולם הישיבות של פולין. היא הוקמה ביוזמת רבני קהילות ובמגמה ייחודית להקים בית יוצר לגדולי תורה. להאדיר את הלמדנות למדרגה גבוהה.\n\nריכוז גדול של בעלי כישרונות, עילויים וגאונים שבאו לישיבה מדרכי לימוד וחינוך שונים. הם היו בעלי השקפות עולם שונות, יצרו בישיבה תסיסה רוחנית, שטבעה חותם חזק על תלמידיה.\n\nכעבור תשעים שנה נסגרה ישיבת וולוז'ין על ידי שלטונות רוסיה לאחר שראשי הישיבה סירבו להכניס לתוכנית הלימודים בישיבה לימודי חול ושפות זרות כנדרש מטעם השלטונות. הישיבה מנתה אז כשש מאות בחורים.\n\nתדהמה גדולה נפלה בקרב החכמים. "מה יהיה עכשיו על עולם התורה? האם זהו סופו חלילה?" תמהו.\n\nכל אחד מהבחורים חזר לכפרו כששאלת המשך קיום עולם התורה ריחפה באוויר.\n\nכשהגיעו הבחורים למקום מגורם התקבלו בכבוד גדול, שהרי לא כל אחד זוכה ללמוד תורה בישיבה הקדושה של וולוז'ין.\n\nאט אט התקבצו בחורים רבים סביב יוצאי הישיבה והקימו ישיבות רבות בכל רחבי אירופה, כך הופצה התורה במקומות רבים והביאה איתה ריבוי לומדים ופריחה. סגירת ישיבה אחת הביאה בסופה לפתיחת ישיבות רבות וגדולות... (אנציקלופדיה יהודית דעת)\n\nלא פעם דלתות נסגרות בפנינו, אנו נוחלים הפסדים ונזקים שלעיתים לא פוסחים מעלינו. ואנו, אבלים וחפויי ראש, מתנהלים כאילו משא כבד מונח על כתפינו.\n\nידיעה קטנה תוכל להביא מזור למכתנו - "אין בורא עולם מביא מכה לאדם אם לא ברא לה קודם לכן רפואה" - אין דלת הנסגרת לאדם אם לא נפתחת לו דלת חלופית שלעיתים טובה יותר מקודמתה.\n\nאם חלילה דלתות נסגרות בפניך, ההצלחה רחוקה ממך, אל תתייאש, מחכה לך דלת נוספת, דלת שתביא לך מזור וישועה, אם לא כעת בעוד שנה, ואם לא בעוד שנה, מאוחר יותר, תפקידך הוא להאמין, להמשיך להאמין, ולבטוח, כשתעשה זאת לא תבכה על העבר ותדאג על העתיד, אלא תבין שהעבר הוא הכניסה שלך לעתיד טוב יותר עבורך.\n\n"הכול לטובה" הוא משפט נדוש ולא תמיד מחזק, עלינו לזכור שבאמת... שהכול לטובה...\n\nאת הטובה שיצאה לך מדלת נסגרת לא תמיד תראה מיד, אבל הטובה הזו תגיע אליך בזמן שהכי היית צריך לו... תזכור! אין בורא עולם מביא לאדם מכה אם לא ברא לה רפואה לפני, תאמין בזה ותראה שינוי עצום בשמחת החיים שלך, ברצון שלך ובאיכות חייך...\n\n*יום טוב ובשורות טובות*\n*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*