אלפי דברי תורה עם החיזוק היומי

2016-11-30 08:20:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כט' חשוון*\n *ממך - אליך*\n\nרבי שלמה קרליבך, טס פעמים רבות כדי לזמר ליהודים בכל רחבי העולם. באחת הטיסות, קם רבי שלמה ממקום מושבו וראה דיילת אחת ממלמלת בשפתיה ואוחזת בידה סידור. הוא התפלא מהמראה הלא שיגרתי והמתין לסיום תפילתה. כשסיימה, שאל: "אחות קדושה. אני רואה שאת מתפללת מסידור. האם את יהודיה?"\n\nהדיילת ענתה: "אמנם הורי אינם יהודים, אבל נולדה בי משיכה ליהדות. למדתי כמה שנים אצל רב יהודי ולאחרונה התגיירתי כדת\nוכדין, ואני נוהגת באורח חיים של תורה ומצוות על פי ההלכה". רבי שלמה חזר לשבת במקומו.\n\nכמה דקות לאחר מכן ניגשה הדיילת לרבי שלמה ושאלה אותו: "האם אתה רב? אולי תוכל לעזור לי בבעיה דחופה?" רבי שלמה הינהן בראשו והיטה את אוזנו לדבריה.\n \n"בזמן האחרון נקשרתי לבחור יהודי, אבל הוריו מתנגדים לשידוך בגלל היותי גיורת, ומאיימים לנתק את הקשר בינינו. אנחנו אוהבים אחד את השני, אבל הבחור קשור להוריו ולא רוצה לצערם. הוא שבור מכל המצב ואני חוששת שהוא עומד לנתק איתי את הקשר. רבי, האם תוכל לעזור לי?"\n\n"אני אשתדל", אמר רבי שלמה, "תני לי את מספר הטלפון של הוריו וגם את מספרך ואנסה כמיטב כוחי לשכנע אותם שלא יתנגדו לחתונה".\n\nכשהגיע רבי שלמה ליעדו, התקשר להורי הבחור ונתקל מצידם ביחס עויין ומנוכר. ניסיונו של רבי שלמה לגרום לאב לראות את הדברים באופן אחר עלו בתוהו. ככל שניסה לשכנעו, כך האב התרגז יותר, עד שצעק לבסוף: "דע לך שאני ניצול שואה! ובגלל מה שהקב"ה עשה ליהודים באמצעות הגויים, אני שונא יהדות, לא אתן לבני להתחתן!"\n\nרבי שלמה התקשר לדיילת כדי לספר לה על אי הצלחתו. הדיילת לא ענתה ובמקומה ענה אביה. רבי שלמה שוחח עימו וסיפר לו על השתדלותו למען בתו. הוא ניסה להצדיק את מעשיו באומרו: "הרי כתוב בגמרא שהקב"ה מתעסק שליש מזמנו בשידוכים, ואני מנסה ל'עזור' לו מעט... אבל מה שברור לי הוא שהזוג אוהבים מאוד זה את זה, חבל שלא יתחתנו".\n\nקולו האיכפתי של רבי שלמה נגע ללבו של האב. הוא החל לבכות ואמר בהתרגשות: "אני אגלה לך סוד שלא גיליתי לאף אחד, והייתי בטוח שלא אגלה לעולם. אני ואשתי נוצרים, אבל לא אמיתיים. שנינו בעצם יהודים ניצולי שואה, ובגלל מה שעשה הקב"ה ליהודים, אנחנו שונאים יהדות. אנחנו מעמידים פני נוצרים, למרות שלא התנצרנו באופן רשמי, ילדינו אינם יודעים את האמת..."\n\n"אם כך", אמר רבי שלמה בהתלהבות, "בתך יהודיה מלידה! אביו של הבחור רוצה שכלתו תהיה ממוצא יהודי וכעת התברר שהיא באמת כזאת. תגלה לה את האמת והם יוכלו להתחתן".\n \nאביה של הדיילת התרצה ורבי שלמה הצליח לשכנע את ההורים משני הצדדים להפגש ביניהם.\nברגע הפגישה, אחד האבות צעק: "יענקל'ה!" והשני ענה לעומתו: "הרשל'ה!" והם נפלו זה בזרועותיו של זה.\n\nלאחר מכן הסבירו לנשותיהם ההמומות שפעם, לפני שפרצה המלחמה, למדו כחברותא בישיבתם. כל אחד סיפר שהיה בטוח כי רעהו נספה בשואה. זכרונותיהם עלו ופרצו. הם נזכרו בילדותם האבודה ודיברו עליה בנוסטלגיה מהולה בכאב. אחד מהם אמר: "זוכר איך חלמנו על העתיד כשהיינו בחורי ישיבה?! אמרנו אחד לשני שכאשר נגדל ונתחתן ויהיו לנו ילדים בוגרים, נשיא אותם אחד לשני. אנחנו שכחנו לגמרי, אבל הקב"ה לא שכח..." ('בשבע', עודד מזרחי)\n\nהשגחתו של הקב"ה על העולם בכלל ועלינו בפרט היא מוחלטת, אם התפללת למשהו והוא ראוי וטוב לך, אם מגיע לך דבר מסוים, משרה, זיווג, פרנסה הם יגיעו. אי אפשר לברוח ממה שאתה ראוי לו! לא ניתן לחמוק משפע שעתיד ליפול בחלקך.\n\n"אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶך וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח: אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ: אֶשָּׂא כַנְפֵי שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם: גַּם שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ" (תהילים קל"ט , ז'-י') \n\nמבורא עולם לא ניתן לברוח, מלא כל הארץ כבודו, יש רק מקום אחד שאליו ניתן לברוח מפניו... לברוח אליו...\n\nאמר רבי שלמה אבן גבירול: "ממך - אליך אברח".\nהמקום הבטוח ביותר לברוח הוא אל בורא עולם. שם תמצא את הטוב, את הבטחון את הכח להמשיך.\n\nבורא עולם משגיח על כל אדם, גם אתה נמצא ברשימה הארוכה שלו...\n\nיום טוב ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!

2016-12-02 08:53:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... ב' כסלו*\n *פרשת - "תולדות"*\n *לשמור על הגחלת*\n\nלאחר פטירתו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל מווארקה, הכתירו חסידיו את בנו, רבי בונם האדמו"ר מאוטבוצק – ווארקה.\n\nקודם להכתרה, נסע רבי בונם לאדמו"ר רבי יעקב מרדזימין, שיסמוך ידיו עליו. ברדזמין לא הסביר לו פנים, והוא עמד בתור כמו כל החסידים ומבקשי הברכות.\n\nכשנכנס רבי בונם לחדרו של האדמו"ר מרדזמין והעלה בקשתו לברכה, שאלו המארח: "את הסבא הכרנו, מהאבא שמענו, ואתה מה?"\n\nענה לו רבי בונם מאוטבוצק בחריפות: "אצל אברהם אבינו מצינו חפירת בארות, אצל יצחק גם כן, אולם אצל יעקב לא מצינו חפירת בארות... אלא כשאברהם ויצחק חפרו בארות מים חיים, אז כבר יכול הנכד-הבן לשאוב בקלות ישר מן המעיין..."\n\nהושיט הרבי מרדזמין את ידו ואמר: "שלום עליכם הרבי מווארקה!"\n\nהמשיך הצדיק ואמר: "אברהם חפר בארות חדשות, יצחק חפר בארות חדשות, יעקב אמר: 'בארות חדשות אין בכוחי לחפור – אשמור לפחות על הבארות שחפרו אבותי, שלא ייסתמו מעצמן ושלא יסתמו אותן פלישתים בעפר... '"("שארית מנחם")\n\n"וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת בְּאֵרֹת הַמַּיִם אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו..." (בראשית כו', יח')\n\nהאבות הקדושים חפרו לנו בארות, בארות מים חיים, בארות מלאות חכמה, דרך ארץ, תורה וקדושה.\nשנים של עמל כדי שיהיה לנו - בניהם, שפע עצום לינוק ממנו.\n\nאדם העושה חסד, מוסר את נפשו, לומד ומלמד תורה קיבל את הכוחות מאבותיו, תפקידו הוא רק... לשמור על הבארות פתוחות, לשמור שלא יסתמו אותן!\n\nכוחות רבים קיימים בעולם המכונים "פלישתים", הם פועלים ימים כלילות כדי לסתום את בארות החכמה הללו, רומסים את התורה ולומדיה, מעוותים כל זיקה ליהדות, מסיטים אותנו מהאמת, מהאמת הכל-כך ברורה.\n\nאבותינו חפרו לנו בארות, תפקידנו להשאיר אותן שלמות, פתוחות ולא ניתנות לשינוי.\n\nלחפור באר זאת עבודה קשה ביותר, לשמור עליה שלמה ונובעת היא משימה לא פחות קשה.\nחולות רבים עפים כדי לכסות את האוצר הנצחי הזה.\n\nעמוד על המשמר, שאב מבאר המים, עצור את המסיטים אותך מדרך האמת ותזכה להיות ממשיך העם היהודי, ממשיך המסורת, ממשיך דרכם של האבות הקדושים.\n\nיש עליך "תיק" כבד, אך שכרו בצידו. אתה הוא זה ששומר על גחלת תורתו של... בורא כל העולמות...\n\nיום טוב, שבת שלום ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!\n\n *זמני כניסת ויציאת השבת:*\n\nירושלים - 17.15-16.00\nתל אביב - 17.16-16.14\nחיפה - 17.14-16.04\nבאר שבע - 17.18-16.19\nאילת - 17.19-16.20

2016-12-05 08:20:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... ה' כסלו*\n*פטירת רבי שמואל אליעזר אידלס*\n *ערכם של הילדים*\n\nהיה זה בתחילת תקופת כהונתו של רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס – המהרש"א. בעירו אוסטרו התקיימה חגיגת הנחת אבן הפינה לבית הכנסת החדש.\nראשי הקהל החליטו פה אחד להעניק לרב את הנחת האבן.\n\nאלא שלפתע נשמע קולו של אחד מעשירי העיר: "חבריי! הקשיבו לעצתי, הרי לשם השלמת בניית בית ה', דרוש הון עתק, מוטב אם כן, שתמכרו את הנחת האבן למרבה במחיר!"\nרחש עבר בין הפרנסים, וכעבור רגעים אחדים הכריעו כי הצדק עם הדובר.\n\nהגבאי פתח במכירה, ועשירי אוסטרו החלו מתחרים ביניהם על קניית הכבוד.\nלפתע התנשא שוב קולו של אותו עשיר: "הריני מנדב שק מלא בדינרי זהב!" נשימת הכל נעתקה, מדובר בסכום אגדי שאיש מנגידי העיר לא יכול היה להתחרות עימו.\n\nהעשיר המשיך והכריז: "הנני מכבד בהנחת אבן הפינה את מורנו המרא דאתרא - המהרש"א".\n\nלאחר שהסתיימה השמחה, פנה המהרש"א אל הגביר ושאלו: "במה אגמול לך על נדיבות לבך? בקש כל אשר עם לבבך!"\n\nאותות התרגשות ניכרו על פני העשיר, והוא נענה ללא היסוס: "אני חפץ שתבטיח לי שאזכה בבן גדול בתורה כמוך".\nהתכנס הרב בהרהוריו, וככלות שעה קלה אמר: "בקשה גדולה שאלת. דע כי היא לא תוכל להתממש, אלא רק בשני תנאים - לאחר שזוגתך תפקד בזרע של קיימא, עליך להסתלק מן העולם, ואחרי לידת בנכם, תפטר גם זוגתך..."\n\nאמונתו של העשיר בגדולת המהרש"א, הייתה ללא סייג, והוא הכריז: "מסכים אני לתנאי!" אולם הרב המשיך ושאלו: "מה באשר להסכמת אשתך, מנין לך שתסכים לשלם על הילד במחיר חייה?"\n\nהגביר לא התמהמה, רץ וסיפר לאשתו את דברי הרב, וגם היא, נתנה את הסכמתה לתנאי.\n\nהתפעל המהרש"א מגדולת נפשם והבטיחם: "עתידים אתם לזכות לבן גדול בתורה כמוני, ואני אגדל\nואלמדו תורה!"\n\nדברי המהרש"א התקיימו אחד לאחד - לאחר שנפקדה האישה, נפטר העשיר, ולאחר לידתה את בנם נפטרה גם היא לעולמה.\n\nהיתום הקטן גדל בביתו של רבי שמואל אליעזר, שהשגיח עליו בעין פקוחה ולימדו תורה. שנים רבות חלפו מאז, וכשהגיע שעת פטירתו של המהרש"א, הורה לפרנסי העיר למנות את בן טפוחיו לרב תחתיו...\n\nזוגות רבים לא נפקדים בילדים אך מליונים אחרים נפקדים בכמה וכמה.\nקשה לומר שרבים מהם היו מוותרים על חייהם כדי לזכות בפרי בטן, אך היו נותנים הרבה כדי לזכות בהם.\n\nאותם אלו שזכו לפרי בטן, האם מעריכים את מתנת חייהם? האם מוסרים את נפשם בשבילם? מעניקים להם את החינוך הראוי, נותנים מזמנם ואפילו מעט, מטים אוזנם למצוקותיהם...?\n\nלעיתים אדם לא מעריך כשיש לו, רק כשהדבר איננו הוא מרגיש בחסרונו ומעריכו.\n\nחשוב על ילדיך, משפחתך, מכירך, תעריך ותוקיר את האוצר שיש לך, תן מזמנך, מעצמך אליהם.\nיש כאלו המשוועים שיהיה להם מה שלך יש בשפע...\n\nכבר היום ערוך לך סדר יום חדש והכנס בתוכו זמן איכות עם ממשיכי דרכך. אתה תופתע כמה הם משוועים לכך. בכמה דקות של תשומת לב אתה יכול להחיות את נפשם...\n\nיום טוב ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!

2016-12-07 08:15:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... ז' כסלו*\n *הכל מלמעלה*\n\nלפני שנים נדד הרב דסלר בארצות הצפון וראה קבוצת זאבים רעבים רצים ומחפשים מזון.\nחיפושם נשא פרי, הם מצאו נבלת חיה קטנה מושלכת על הארץ. מיד קפצו עליה כל הזאבים.\n\nכל זאב ניסה לתפוס ממנה חתיכה, דחיפות ומריבות, נשיכות ויללות היו ביניהם. עד שנפצעו ודם רב זב מכל אחד מהם.\n\nרוב הזאבים היו מוטלים על השלג חסרי אונים. רק אחדים, הגיבורים שבהם, תקעו את שיניהם בחיה הקטנה.\n\nכעבור רגע נוסף גם הבודדים שנשארו התחרו זה בזה, היכו ונשכו עד שגבר אחד מהם, חטף את הנבלה ונס.\n\nהתבונן הרב דסלר וראה את הזאב המנצח בורח מהמקום כשכל הדרך התמלאה דם מפצעיו הרבים שפצעוהו חבריו. הסתכל הרב על הזאבים שנשארו, פצעיהם רבים וחמורים מפצעיו. דמם אבד, וכוחם סר מעליהם.\n\nחשב הרב לעצמו: "מה הועילו במלחמתם? לא רק שלא השביעו את רעבונם אלא גם נפצעו קשה והרגישו חרפת מנוצחים".\n\nבתאווה וברצון לחומריות, גם המנצח בתחרות, פצוע הוא, חולה, עייף ויגע, נצחונו אינו שווה מאומה. הרעב שלו להנאות העולם הזה לא רק שלא יתמלא אלא יתרבה.\n\nלעומתו, אדם שאינו תאב לחומריות ויודע שאף מה שיש לו אינו שלו, הרי ודאי לא ידאג אם יחסר לו ממון, אלא יסתפק במועט שבמועט כדי להחיות נפשו, ואדרבה, כל כוונתו ורצונו יהיה לטובת חברו... (הרב דסלר)\n\nהרדיפה להשיג כמה שיותר לעיתים משאירה אחריה נפגעים. אדם לא שם לב שכדי להשיג את מטרתו הוא רומס ודורך על אחרים, העיקר לצאת בסוף כשידו על העליונה. אך אם יסתכל על עצמו ימצא שאף הוא חבול לא פחות...\n\nאם נשכיל להבין שהכל מסובב מלמעלה - פרנסה, מזונות, קשיים ועוד, נניח את המריבות בינינו בצד, לא נתחרה על חתיכת בשר אלא נתחלק בו.\n\nהרי הכל מלמעלה. אם רצונו של הבורא שתתעלה אתה תהיה על ראש ההר ואם לא... גם אם ממש תתאמץ... אתה תשאר עמוק למטה.\n\nתפילה ועוד אחת, אמירת תודה והכרת הטוב על מה שיש לך יועילו לך הרבה יותר ממלחמות שווא... מלחמות שגם אם תנצח בקרב תפסיד במלחמה...\n\nיום טוב ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!

2016-12-09 08:44:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... ט' כסלו*\n *פרשת - "ויצא" - שליחי מלך*\n\nחב"דניק אחד קם כל בוקר עם חיוך שמח על הפנים. כל האתגרים והקשיים הוסיפו לו עוד משהו לחיוך הנצחי שלו.\nפגש אותו שכנו ושאלו: "מדוע כבודו שמח כל-כך? החיוך על פניך לא פוסק!"\nענה לו החב"דניק: "קיבלתי את הצעת חיי! תפקיד בכיר מאד במדינה".\n\nהשכן הסתקרן ושאל: "ממי קבלת את ההצעה?"\nהוא התבונן ממושכות ואמר: "מבורא עולם! הבורא יתברך מאמין בי. הוא יודע שרק אני מסוגל לעשות את השליחות הזו. ובחר דווקא אותי לתפקיד. זה כל-כך מחמיא לי וכל-כך מרגש אותי שאני מתמלא שמחה ברגע שאני חושב על זה. זה קורה בדרך כלל - על הבוקר, עם ה'מודה אני'...\n\nאם הוא מאמין בי - אז אני לא אאמין...?"\n\nיעקב אבינו יצא מבאר שבע אל חרן, בדרכו, עצר בהר המוריה, נרדם וחלם חלום. בחלומו ראה מראות אלוקים - סולם מוצב בארץ וסופו מגיע עד השמים.\nעל הסולם מלאכים עולים ויורדים.\n\nבסיום החלום הקב"ה הבטיחו: "וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ" (בראשית כח', טו')\n\nבורא עולם הבטיח ליעקב אבינו להיות עימו בכל דרך שילך, הבטיח לו שמירה, הבטיח שלא יעזוב אותו!\n\nכולנו בני יעקב, לכולנו יש את ההבטחה הזו! אנו שליחיו של בורא עולם! השליחות שלנו היא ייחודית והיא מרופדת בהמון נתונים של הצלחה - מלאכים שעולים ויורדים מכינים לנו את הדרך ומלווים אותנו בה.\n\nכל אדם מופקד על השליחות שלו למען קידוש שמו יתברך בעולם. כולנו סגל דיפלומטי שצריך לייצג את האלקים ברחבי עולם העשייה. כל אחד מהמקום שלו, ביכולות שלו!\n\nאם נחשוב לעומק נבין כמה זכות יש לנו לייצג את המלך, לא מלך בשר ודם אלא מלך העולם, החי וקיים לנצח. אם חשבת לרגע שהפעולות שלך הן קטנות, לא משפיעות, אתה טועה!\n\nהסולם הזה, אשר מוצב ארצה, ראשו מגיע השמיימה! גם פעולה קטנה מרקיעה שחקים. עד השמים! - אצל בורא עולם לכל פעולה טובה יש רושם עצום, שאפילו השמים הם לא הגבול...\n\nיש בך כוחות עצומים, יש לך יכולת להתקדם מעלה בכל עת. גם אם חלילה נכשלת, נפלת, חזרת לאחור, הסולם עדיין עומד, מלאכי מעלה יסייעו לך לעלות מעלה, יש לך שמירה תמידית, יש מי שחפץ במעשיך, אתה מייצג את מלך העולם, אתה יחודי, אתה המשפיע הטוב ביותר לעולם, אתה בן של מלך...\n\nיום טוב, שבת שלום ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!\n\n *זמני כניסת ויציאת השבת:*\n\nירושלים - 17.16-16.00\nתל אביב - 17.17-16.14\nחיפה - 17.15-16.03\nבאר שבע - 17.19-16.18\nאילת - 17.20-16.20

2016-12-12 08:09:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... יב' כסלו*\n *פטירת רבי שלמה לוריא*\n *מעלת השכחה*\n\nעזריאל אברך צעיר, רק לפני זמן מועט נישא, והינה, רעייתו הצעירה אסתר, מוטלת גוססת על פתח שערי מוות, בידו וביד רופאיה אין להושיע.\nלפתע פקחה את עיניה וביקשה מעזריאל, בעלה, שיתקרב אליה. "הבטח לי", לחשה בקול ענות חלושה, "שלא תינשא אחר פטירתי לאף אחת בעולם. הב לי את ידך. תן לי תקיעת-כף שלא תינשא לאחר פטירתי לעולם". עזריאל נתן את ידו ולאחר שעות ספורות התקיימה הלווייתה של אסתר למנוחת עולמים.\n

2016-12-14 08:05:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... יד' כסלו* \n *שלום בית*\n\nרבי מרדכי לבטון מגדולי רבני חלב דאג מאד לשלום הבית בקהילתו.\nיום אחד הגיעו בני זוג אל הרב כדי להתגרש. הרב, שבכל מאודו פעל להשכין שלום בין בני זוג, ניסה בכל דרך להשכין שלום בין השניים אך כל נסיונותיו כשלו.\nלבסוף אמר הרב: "מחר בבוקר תתייצבו לפני ואתן לכם גט".\n\nכשהזוג יצא מפתח ביתו של הרב, קרא הרב לשמשו ואמר: "מחר בבוקר כשהזוג יגיע לביתי שוב כדי לקבל את הגט, תכנס פנימה ותלחש לי דבר מה באוזן, ואני אצעק עליך צעקות גדולות ואתה תברח מביתי".\n \nלמחרת הגיעו בני הזוג אל ביתו של הרב כדי לקבל את הגט. באמצע הדיון נכנס השמש ולחש באוזנו של הרב דבר מה. מיד הרב החל לצעוק עליו: "רשע! חצוף! איך אתה מעז?!" והשמש נס מהמקום...\n\nעצר הרב את הדיון ואמר לזוג: "ראיתם איזה חצוף האיש הזה? אין לו טיפת בושה!"\n\nסקרנות הבעל גברה והוא שאל את הרב: "מה לחש לך האיש?"\nאמר לו הרב: "הוא לחש לי, 'כבוד הרב, תגרש את האישה מהר, אני רוצה להתחתן איתה'. חצוף שכמותו, עדיין האישה לא מגורשת והוא כבר חותר להשיגה".\n\nכששמע כך הבעל הבין שאשתו רצויה, שיש בה דברים שהוא עצמו לא ראה. מיד אמר לרב: "אני מבקש לבטל את תביעת הגרושין, אנו נגיע לפשרה, נכיר את הדברים הטובים שבכל אחד מאיתנו".\n\nהשגרה בחיי הנישואים יוצרת הבלטה של המגרעות לעומת שחיקת האיכויות של כל אחד מבני הזוג.\n\nלעיתים אנו רואים באנשים אחרים את מעלותיהם לעומת חסרונותיהם של בני זוגינו. \nראייה כזו יוצרת ריחוק עד לאיבוד הקשר.\n\nאך אם נדע שבבן הזוג שלנו יש את כל המעלות הנצרכות לנו, וזה שבחוץ אכן מיוחד אך גם בו יש חסרונות שכעת מוסתרות מעינינו, נוכל אט אט לסלול את הדרך לחידוש הקשר הרופף.\n\nהשגרה אכן ממעטת ולעיתים מכבה את האש, תפקידנו הוא להצית כל פעם מחדש את אש ההתלהבות, לחשוב ולהבליט את מעלותיו של בן הזוג. אף פעם לא להשוות אותו למישהו אחר.\n\nויתור, הכנעה והרבה פשרה יוכלו להביא שלום לכל בית עמוס מריבות, לתת נחת ושלווה, להפוך את הבית מקן צרעות לקן יונים.\n\nהדבר תלוי בך, פתח את עיניך על מה שיש לך, ולא על מה שאין לך.\nהסתכל סביבך, תעמיק, יש לך כל-כך הרבה, רק תעצים אותו, תבעיר אותו ולא תגמד ותכבה אותו עד כלות...\n\nיום טוב ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!

2016-12-16 09:04:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... טז' כסלו*\n*פרשת - "וישלח" - חינוך הילדים*\n\nרבי חנינא בר חמא ורבי חייא התנצחו זה עם זה, מי משניהם עושה יותר כדי שלא תשתכח תורה מישראל...\n\nרבי חנינא אמר: "אם הייתה תורה משתכחת מישראל, בכח פלפולי וחכמתי הייתי מחזיר אותה".\n\nענה לו רבי חייא: "כדי שלא תשתכח תורה מישראל אני זורע פשתן, אחרי שהוא גדל אני קולע ממנו רשתות וצד בהן צבאים ומאכיל בבשרם את היתומים. מעור הצבאים אני מכין מגילות קלף וכותב בהן חמישה חומשי תורה.\n\nלאחר-מכן אני הולך לעיר שאין בה מלמדי תינוקות ומלמד חמישה ילדים, חומש לכל ילד.\nלוקח שישה ילדים ומלמדם שישה סדרי משנה, סדר אחד לכל ילד, ולבסוף אומר להם: 'עד שאלך לעירי ואחזור למדו זה את זה מקרא ומשנה'.\nכך אני עושה שלא תשתכח תורה מישראל..." (בבא מציעא פה:)\n\nיעקב התכונן למפגש עם עשו, שלח לו דורון, התפלל והכין עצמו לצעד האחרון - מלחמה.\nלבסוף כשנפגשו השניים קיבל עשו את המתנות של יעקב ושנאתו כלפיו נמוגה.\n\nבמפגש פנה עשו אל יעקב ושאלו: "וַיִּשָּׂא אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת הַנָּשִׁים וְאֶת הַיְלָדִים וַיֹּאמֶר מִי אֵלֶּה לָּךְ...?"\n\nענה לו יעקב: "הַיְלָדִים אֲשֶׁר חָנַן אֱלֹקִים אֶת עַבְדֶּךָ" (בראשית לג', ה')\n\nהסתכל עשו על ילדי יעקב והשתומם, ילדים עדינים, מחונכים, בעלי דרך-ארץ ומידות טובות. לעומת ילדיו הקשים, פראי אדם, בעלי לשון חלקלקה ומידות הרסניות.\nעשו שאל את יעקב: "איך יצאו לך ילדים כה טובים? למה שלי לא כמוהם?"\n\nענה לו יעקב: "הילדים שלי לא נולדו כך, אלא אלוקים 'חנן' אותי בהם". יעקב רמז לו שהכל תלוי בהורים ובעיקר בנשים המצויות תדיר יותר עם הילדים.\n\n"חנן" הן ראשי התיבות: "חלה, נר, נידה".\nכשבבית מחנכים עם תורת אלוקים, עם מצוות, עם דרך ארץ, עם קדושה ממילא מגיעים ל - "הַיְלָדִים אֲשֶׁר חָנַן אֱלֹקִים".\n\nמטרת חינוך הילדים בדרך התורה והמצוות היא להנחיל לדור ההמשך דרך חיים איכותית, אמיתית, ובעלת מידות נעלות. אך לא זו בלבד.\nכשאנו מגדלים את ילדינו על ברכי התורה אנו גורמים בכך שלא תשתכח תורה מישראל, גורמים להמשכיות, גורמים לפרסם את בורא עולם בעולמו שלו.\n\nיש עלינו משא כבד, אחריות גדולה, אך שכרה בצידה.\nבכמה דקות של יחס, לימוד ומוסר נוכל להקנות לילדינו, לסובבינו, דרך חיים אמיתית, מוסרית.\nנוכל לתת להם כלים להמשיך את דרך אבותינו, דרך המלך, המשכיות תורת אלוקים ופרסום שמו בעולם.\n\nאנו שליחי מלכו של עולם, בנו תלויה המשכת אור התורה, אנו אחראים על הדלקת אור התורה ולא חלילה כבויה...\n\nיום טוב, שבת שלום ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!\n\n *זמני כניסת ויציאת השבת:*\n\nירושלים - 17.18-16.02\nתל אביב - 17.19-16.16\nחיפה - 17.17-16.05\nבאר שבע - 17.21-16.20\nאילת - 17.22-16.21

2016-12-19 08:15:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... יט' כסלו*\n *פטירת רבי דב בער ממזריטש*\n *תפילה*\n\nקודם שנעשה תלמיד של הבעל-שם-טוב, הרב דב בער - המגיד ממזריטש התפלל עם כוונות האר"י.\n\nלרב היה חבר גאון כמותו שהתפלל באותו הנוסח ועסק בענינים רוחניים כמו המגיד.\n\nחבירו של הרב המגיד נהג לעסוק בלימוד התורה במשך רוב השנה, וזוגתו ניהלה את העסק שלהם.\nפעם בשנה התבטל מלימודו במשך כמה שבועות, ונסע ללייפציג אל ה"יריד" כדי לקנות סחורה, ואחר-כך חזר לביתו והמשיך לעסוק בתורה.\nלימים, כשהרב המגיד נעשה תלמיד הבעל-שם-טוב, אירע שנפגשו השניים יחד.\n\nכשעמדו להתפלל, סיים חבירו את תפילתו זמן רב לפני הרב המגיד. כשסיים הרב המגיד את תפילתו שאלו חברו: "הרי פעם היינו מתפללים ביחד, ומסיימים באותו הזמן, ומה נשתנה עתה?"\n\nשאלו הרב המגיד: "למה עליך לבטל זמן ולנסוע ללייפציג – אל היריד, הרי מוטב שתתבונן בנסיעה, ותחשוב שהיום הנך פה, ומחר הנך שם, בלייפציג, ואחר-כך תתבונן ותחשוב במהלך הנסיעה בחזרתך לביתך, וכך תערוך את הנסיעה במשך זמן קצר ביותר..."\n\nכשחברו שמע זאת, הביט עליו בתימהון, ואמר: "רבי דב בער, לא ידעתי שאתה בטלן גדול כל-כך! מה תועיל מחשבתי – הרי עלי להיות בלייפציג בכדי להביא משם את הסחורה בפועל ממש! מחשבה על היותי שם לא תעזור!"\n\nענה לו הרב המגיד: "ישמעו אוזניך מה שפיך מדבר, כן הוא בנוגע לעניין הכוונות בתפילה - לא מספיק רק לחשוב ולכוון כעת הנני בעשייה או ביצירה, אלא צריכים להיות שם בפועל כדי להביא את ה'סחורה'... בשביל זה דרוש זמן ארוך יותר בתפילה... ('תורת מנחם')\n\nאדם הרוצה להשיג דעת, בריאות, פרנסה, גאולה וישועה צריך לפנות ל'בעל הסחורה', להתפלל ולבקש כדי שיאות לתת לו את מבוקשו.\n\nלכל אדם יש חוסר מסוים, כולנו בגדר 'נזקקים', אך לעיתים תפילותינו הן מהשפה ולחוץ, ללא כוונה, ללא לב שבור.\n\nכדי לקבל את מבוקשינו עלינו לאמץ את ליבנו, את מחשבותינו, להגיע אל מקום 'הסחורה', אל 'הסוחר'.\n\nלא לחינם אמרו חז"ל: "תפילה בלא כוונה כגוף בלא נשמה".\n\nזכית לגשת אל הקודש, להרים ראשך כלפי שמים, אשרייך! עכשיו כוון את ליבך, טהר מחשבותיך, דבר עם בורא עולם, הישועה שלך בדרך אליך...\n\nיום טוב ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!

2016-12-21 08:19:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כא' כסלו*\n *צדקה*\n\nרבי דוניש מטלו היה מעשירי רוסיה שכספם לא אבד במהפכה הרוסית. שמו הלך והתפרסם כעשיר ובעל חסד גדול. רבים וטובים נקשו על דלת ביתו לצדקה ונענו ביד רחבה.\n\nכשגיע אליו רבי יוזל מנובהרדוק לבקש צדקה, העשיר פסע לעבר הכספת, פתח אותה בשמחה ואמר: "רבי, קח ככל שתחפץ!"\n\nיום אחד הגיע אל ביתו תלמיד חכם וביקש בתחנונים צדקה לדבר מצוה. רבי דוניש העשיר נתן לו סכום קטן בהרבה משביקש.\n\nהתלמיד התאכזב ושאל את העשיר: "מדוע כשרבי יוזל מגיע לכאן אתה פותח לו את אוצרותיך ונותן לו ביד רחבה? האם המטרה שלשמה הגעתי או אני פחות חשובים בעיניך?"\nענה לו העשיר: "כשפתחתי לך את הדלת, ראיתי כי אתה לבוש בבגדים נאים ביותר, מכובסים ומגוהצים.\nכשנכנסת לבית, נתת לי ללכת לפניך, לא התיישבת עד שאני לא התיישבתי, לא נכנסת לתוך דברי והיית קשוב אל דברי. למה עשית כל זאת? רצית לכבד אותי? כי יש לי ממון רב?\nאם כך למדתי ממך..."\n\nהמום מדבריו שאלו התלמיד חכם: "מה למדת ממני?"\n\nענה לו העשיר: "למדתי ממך שהכסף הוא דבר חשוב, לכן שמרתי אותו אצלי..."\nהמשיך העשיר ונימק: "כשרבי יוזל מגיע אלי, הוא נכנס אל החדר ומטיף לי מוסר - עלי, על ממוני, אני לומד ממנו שהכסף לא שווה מאומה, לכן אני נותן לו כרצונו, העיקר שיעשה בו חסדים לרוב..." ('ציוני תורה')\n\nלכל מילה יש משמעות פנימית בתוכה. כסף נקרא כך משום שכולם נכספים אליו, כולם רוצים אותו, כולם רודפים אחריו.\nכסף נחוץ לכולם, באמצעותו ניתן לקנות מחיה. אך לעיתים אנו הופכים את הכסף מאמצעי למטרה.\n\nכשאדם מחשיב דבר מסוים הוא שם אותו קרוב אליו, שומר עליו ולא משחרר.\n\nאם הכסף הוא הדבר החשוב לאדם יהיה קשה לו לפתוח את ידו ולתת. אך אם הוא יפנים שכספו ניתן לו מבורא עולם, בידו לתת לו ובידו ברגע לקחת ממנו את הכל, יהיה לו קל יותר לפתוח את ידו.\n\nאתה תפתח את ידך ובורא עולם יפתח לך יד רחבה הרבה יותר.\n\nכולנו נכספים לכסף, אך האם אנו הופכים אותו לתשוקה הגדולה ביותר שלנו...?\nאמר דוד המלך: "נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת ה' לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל אֵל חָי" (תהילים פד', ג')\nדוד המלך השתוקק להיות בחצרות ה', בבית המדרש, להרגיש קרבת אלוקים.\n\nננתב את התשוקה שלנו אל בורא עולם, אל תורתו ומצוותיו, נפתח את ידינו, ניתן, ונזכה אף אנו לקבל...\n\nיום טוב ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!

2016-12-23 08:52:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כג' כסלו*\n *פרשת - "וישב" - עצה טובה*\n\nעיזה רכה לחכה עשב בשלוה על ראש צוק גבוה.\nזאב שעבר במקום הבחין בה וחפץ לטרפה. ניסה בכל כוחו לטפס על הצוק אך כשל בכל פעם.\n\nחשב הזאב על דרך נוספת והחל לשכנע את העיזה לרדת למטה... "גברתי" קרא הזאב בקול רך, "את מסכנת את חייך על הצוק הגבוה, רדי למטה, גם כאן יש עשב רך ומתוק".\n\nהביטה העיזה אל הזאב והשיבה: "אכן, אתה צודק! למטה יש עשב מצוין, אך האמת, יותר משאתה דואג לי ולאוכל שלי, אתה דואג לאוכל שלך..."\n\n"וַיְהִי כְּדַבְּרָהּ אֶל יוֹסֵף יוֹם יוֹם וְלֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ לִהְיוֹת עִמָּהּ" (בראשית לט', י')\n\nאשת פוטיפר התחננה אל יוסף להיות איתו, דברה על ליבו, נסתה לשכנעו. בתחילה חשב יוסף שהיא רוצה בטובתו, אך כשראה שהיא מתחננת אליו יום יום, הבין שהיא רוצה בטובתה ולא בטובתו ולכן לא שמע אליה להיות איתה... ('אני לדודי')\n\nאין אדם שלא חפץ בעצה טובה - בעבודה, בקנית דירה, בלימודים ועוד...\n\nלעיתים אנו נתקלים באנשים "טובים" באמצע הדרך שנותנים לנו עצה, אך על כוונתם לטובתם האישית.\nאם ראית אדם המנסה לשכנע אותך יום יום לעשות מעשה מסוים בעולם הגשמי, דע, הוא רוצה את טובתו ולא את טובתך.\n\nיש לכולנו "ידיד" המתחפש לאהובנו הגדול - יצר הרע. כביכול הוא רוצה בטובתנו, מייעץ וממליץ לנו לעשות כך, לפעול כך, אך כל רצונו הוא לרעתנו, לטמון לנו מלכודות. וכי יעלה על הדעת שנשמע לאוייבנו...?\n\nכשם שלא נקבל שום עצה מהאויב, כך לא נקבל את עצותיו של היצר, עצות הבאות לרעתינו, לרעת נשמתינו.\n\nאולי העשב נראה טוב יותר, מתוק מאד - התאווה מתוקה היא, אך מלכודת טמונה בה...\n\nמי שמנסה יום יום להעניק לך "עשב" טוב, רוצה בטובתו יותר מטובתך... לכן עשה כיוסף... "ולא שמע אליה..."\n\nיום טוב, שבת שלום ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!\n\n *זמני כניסת ויציאת השבת:*\n\nירושלים - 17.21-16.05\nתל אביב - 17.22-16.19\nחיפה - 17.20-16.08\nבאר שבע - 17.25-16.24\nאילת - 17.26-16.25

2016-12-26 08:28:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כו' כסלו*\n*חג חנוכה - כוחו של דבר תורה*\n\nבירושלים היה מגיד, מוסר שעורים, נטע וייס שמו. כל שבת בצהרים דרש הרב וייס בבית כנסת שליד ביתו.\n\nשבת אחת שרר חום כבד, חום שהשאיר רבים בבתיהם. שיעור זה שיעור, קביעות זו קביעות... והרב וייס צעד לבית הכנסת למסור את שיעורו.\nכשהגיע לא מצא איש בבית הכנסת, "באתי לדרוש, אז אני דורש" מלמל לעצמו, והחל את השיעור.\nסיפר ודרש, פלפל, הקשה ותירץ ומסר שיעור במשך שעה שלמה.\n\nכשסיים את השיעור שמע הרב קול בכי מעזרת הנשים, הוא הרים ראשו וראה בחור בוכה.\nקרא לו הרב ושאלו: "מדוע אתה בוכה, ולמה היית בעזרת הנשים?"\nענה לו הבחור: "אני בוכה כי השיעור שלך נכנס לליבי, כבש אותי, אני רוצה לחזור לאבא שבשמים...\n\nולמה אני בעזרת הנשים...? היום חם מאד בחוץ, חיפשתי מקום מסתור מהחום הכבד, נכנסתי לבית הכנסת, אך גם פה היה חם, ראיתי צל גדול בעזרת הנשים ועליתי...\nנרדמתי, ופתאום שמעתי אותך דורש, קמתי ושמעתי כל מילה שיצאה מפיך, חלק תוך כדי נמנום חלק ערני, וגמרתי בליבי לחזור אל אבי שבשמים... (הרב שלום שבדרון)\n\nיש פעמים בהם אנו נמצאים בחושך, אך לא חושך גשמי, נהפוך הוא - ההצלחה דווקא מאירה לנו... אלא אנו נמצאים בחושך רוחני, חושך עבה, חושך המחשיך לנו את הנשמה.\n\nיהודי ללא תורה ומצוות, גם שיהיה המצליח ביותר, הוא כבוי, נשמתו כבויה, הוא לא רואה זאת אך נשמתו בתוכו גוססת... אם רק היה מתוודע לכמה מילות תורה ומוסר, כמה דברי אלוקים, הוא היה מתעורר, מקבל הארה, ומאיר את נשמתו...\n\nאם אתה נמצא במצב של יאוש רוחני, נופל בעברות ומרגיש מרוחק, דע לך! נרות חנוכה מלמדים אותנו שלושה דברים...\n\n"מצוותן משתשקע החמה" – אין להתרשם מהחושך הרוחני השורר בעולם, כי גם מעט אור של תורה ומצוותיה דוחה הרבה מהחושך...\n\n"מצוה להניחן על פתח ביתו מבחוץ" – יש להאיר גם את הרחוב באור היהדות...\n\nמספר הנרות מתרבה מיום ליום – הפצת היהדות צריכה להעשות מתוך הוספה תמידית... (לקוטי שיחות)\n\nגם אם אתה חלילה נמצא בחושך, מעט אור של תורה יכול להאיר לך נשמה שלמה. וכשאתה כבר מואר, השתמש באורך להאיר נשמות כבויות אחרות...\n\nחנוכה, חג היכול להאיר גם אותך...\n\nיום טוב, חג שמח ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!

2016-12-28 09:07:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כח' כסלו*\n *חג חנוכה - שמירת העיניים*\n\nרבי מתיא בן חרש ישב בבית המדרש ועסק בתורה, זיו פניו היה דומה לחמה וקלסתר פניו למלאכי השרת... איך זכה לכך? מימיו לא נשא עיניו לאישה בעולם...\n\nפעם אחת עבר השטן, נתקנא בו ואמר: "אפשר אדם זה לא חטא?"\nהלך לפני הקב"ה ושאל: "רבונו של עולם, רבי מתיא בן חרש, מה הוא לפניך?" ענה לו הקב"ה: "צדיק גמור הוא!"\nאמר השטן:"תן לי רשות ואסיט אותו" ענה לו הקב"ה: "אין אתה יכול לו". אמר השטן: "אף-על-פי-כן תן לי לנסותו". הסכים בורא עולם והשטן יצא לדרכו...\n\nהתחפש השטן לאישה יפה שלא היה כדמותה מימות נעמה אחות תובל קין שטעו בה מלאכי השרת מרוב יופיה, ועמד לפניו. כיוון שראה אותו רבי מתיא הפך פניו לאחוריו. שוב בא ועמד לשמאלו, ורבי מתיא הפך פניו לצד ימין. התהפך השטן מצד לצד ורבי מתיא ברח מפניו...\n\nאמר רבי מתיא לעצמו: "אני מתיירא שמא יתגבר עלי יצר הרע ויחטיאני..." קרא רבי מתיא לתלמידו ששירתו ואמר: "לך והבא לי אש ומסמר". הביא התלמיד אש ומסמר, וחימם את המסמר. לקח רבי מתיא את המסמר ונתנם בעיניו והתעוור. כשראה כך השטן נזדעזע ונפל לאחוריו.\n\nבאותה שעה קרא הקב"ה למלאך רפאל ואמר לו: "לך ורפא את רבי מתיא בן חרש". בא רפאל ועמד לפניו. אמר לו רבי מתיא: "מי אתה?" אמר לו: "אני הוא רפאל, שלחני הקב"ה לרפא את עיניך".\nאמר לו רבי מתיה: "הניחני, מה שהיה היה".\nחזר המלאך לפני הקב"ה ואמר: "ריבונו של עולם, כך וכך אמר לי מתיא".\nאמר לו: "לך ואמור לו שאני ערב שלא ישלוט בו יצר הרע יותר מעולם". ירד המלאך רפאל וריפא אותו" (מדרש 'ילקוט שמעוני' קסא')\n\nמדוע התעקש רבי מתיא בן חרש לא להסתכל על דמותה של האישה עד כדי עיוורון?\nרבי מתיא ידע מה ראייה אחת יכולה לעשות. ומה שמירת עיניים פעם אחת יכולה לעשות...\n\n"לִבַּבְתִּנִי אֲחֹתִי כַלָּה לִבַּבְתִּינִי בְּאַחַת מֵעֵינַיִךְ בְּאַחַד עֲנָק מִצַּוְּרֹנָיִךְ" (שיר השירים ד', ט')\nשאל רבי אהרון ראטה זצק"ל: "מדוע כתוב באחת מעיניך, הרי לאדם יש שתי עיניים?\nאלא אם אדם עוצם את עיניו פעם אחת ממראה לא צנוע הוא מגיע למעלה של זמן נעילה ביום הכיפורים, לעת רצון בו יכול לבקש את רצונותיו.\n\nכיום אנו חשופים בלחיצת כפתור אחת למקומות אפלים, מקומות שברגע יכולים להרוס לנו בנייה עליה עמלנו ימים רבים.\nחכם עיניו בראשו, כשם שהוא שם שומר מחוץ לביתו כך ישים שומר, סנן, ועוד, כדי לשמור על קדושת עיניו.\n\nמשפחת אבוחצירא הקדושים זכו לכל גדולתם מקדושת עיניהם.\n\nבחנוכה יש סגולה עצומה להסתכל על הנרות ולשאוב מהם קדושה, להסתכל עליהם ולבקש בקשות.\nאך אדם שפעם אחד הוריד את עיניו מראייה לא טובה קידש את עיניו יותר מנרות חנוכה, הוא אינו זקוק לנרות, לרבנים כדי לקבל ברכה, הוא בעצמו יכול להתחיל לברך את עצמו ואת חבריו...\n\nאישה השומרת עצמה בצניעות, מקדשת את עצמה, זוכה לשמור את עיניהם של בחורי ישראל, זוכה אף היא לאוצרות עצומים!\n\nראייה טובה אחת, מניעת ראייה אסורה, יכולה להגביה אותך הישר אל ראש ההר במקום לטפס עליו במשך שנים...\n\nיום טוב, חג שמח ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!

2016-12-30 09:01:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... א' טבת*\n*פרשת - "מקץ" - התחלה טובה*\n\nבשבת פרשת "מקץ" הסב הצדיק רבי מאיר מפרמישלן עם חסידיו ליד השלחן הערוך כדרכו בקודש. בתום הסעודה והזמירות, החל רבי מאיר בהשמעת דברי תורה...\n\n"את המעשה הבא שמעתי מפי אבי הקדוש, זכותו תגן עלינו. פעם עלתה נשמתו לגנזי מרומים וראה שהביאו לעולם האמת איש צעיר לימים. אחריו השתרך, אדם זקן ושבע ימים.\n\nנדהם אבי לשמוע, שכינו את האיש הצעיר 'זקן' ואת הזקן המופלג כינו 'קטן'.\nפנה אבי לעומדים סביבו ושאל ברוב מבוכה: 'הרי אנו מצויים כאן בעולם האמת, מדוע התלוצצתם על האנשים האלה?'\nהשיבו דרי מעלה לאבי: "האמת היא, שהאיש הצעיר פעל הרבה בשנותיו המעטות על פני האדמה, כל יום מחייו נחשב לו כשנה. לעומת זאת, מיעט הזקן לפעול בשמונים שנות חייו עלי אדמות. לכן אינו נחשב בעינינו, אלא לילד קטן ומסכן".\n

2017-01-02 08:22:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... ד'טבת*\n *תשובה*\n\nפעם אחת, בן המלך חטא לאביו. המלך כעס על מעשיו והחליט להוציאו מארמון המלוכה.\nבמדינה גר אדם שחיבתו למלך לא ידעה גבולות. הוא מכר את כל מטלטליו בא לעיר המלוכה, וביקש לעבוד בארמון המלך, ולו בעבודה הפשוטה ביותר, על מנת שיהיה קרוב למלך.\n\nכשראו את חיבתו למלך נתנו לו עבודה במרתפי הארמון - להסיק את ההסקה המרכזית של הארמון.\nשמח האיש מאד ועשה מלאכתו נאמנה, הוא דאג שהחימום בארמון יתאים למזג האוויר. הרגיש המלך בשינוי לטובה שחל בארמון ושאל על ה"פועל" החדש וביקש לראותו.\n\nשמח האיש ובפגישה סיפר למלך על אהבתו למלך, ועל מסירות נפשו לבוא ולהיות קרוב למלך. המלך התרגש, ושאל את האיש: "מה תרצה ואעשה בשבילך?"\nאמר לו האיש: "אני מבקש שמעוני יהיה סמוך לחדרו של המלך, אני רוצה להיות קרוב אליך אדוני".\n\nהשיבו המלך: "להיות סמוך אלי אין באפשרותך להיות, אך אתן לך חדר ממול הארמון ובו יהיה חור בו תוכל להשקיף לחדרי בכל זמן שתחפוץ". שמח האיש על-כך מאד.\n\nלימים שמע בן המלך על האיש, נקש על דלת ביתו ואמר: "אני בנו של המלך, אוכל להשתמש בחור שלך כדי לראות את אבי, געגועי אליו רבים מאד". הסכים האיש, וכך חלקו שניהם בחור המשקיף אל בית המלך.\n \nלאחר מספר ימים פנה האיש לבן המלך ואמר: "ראה נא, אני אדם חיצוני, אינני קשור כלל אל המלכות, לכן ניתן לי רק חור להשקיף על המלך, אבל אתה בן המלך, אם רק תתנהג כשורה תוכל לשבת עם המלך בשולחן אחד בזמן סעודתו, אין לך צורך בחור הקטן בזה".\nשמע בן המלך את המוסר שהאיר את עיניו, חזר לארמון, ביקש סליחה מאביו המלך וזכה להיות מרואי פני המלך יום יום...\n\nלעיתים אנו מרגישים מרוחקים מבורא עולם, מתקשים לעשות את מצוותיו, נופלים בעברות, ומלכלכים את נשמתנו הטהורה.\n\nיש לנו לזכור דבר חשוב ועיקרי אחד - כולנו בני מלכים, כמו שציין זאת רבי שמעון מספר פעמים במסכת שבת. לא משנה היכן נהיה, לאן ניפול, כמה נתלכלך, אנו בניו של מלך העולם.\n\nאולי אתה מרגיש מעט מרוחק, אך געגועך אל המלך, אל האמת, גדולים מאד, אתה מחפש חור קטן להביט במלך, חור שיתן לך קשר עם בורא עולם. דע! אתה הבן של המלך, בפעולה אחת קטנה אתה יכול להיות קרוב אל המלך, מרואי פניו.\n\nבורא עולם מחכה לך, בחרטה קטנה על מעשה, בקבלה של מצוה קטנה, בהחלטה טובה אחת אתה יכול להיות קרוב קרוב למלך.\nלמה לך להסתפק ב"חור" קטן, להסתכל בריחוק רב על המלך וממלכתו. התקרב, אין מי שרוצה אותך קרוב אליו יותר מאבא שלך, אבא שמחכה לך יום יום שעה שעה...\n\nיום טוב ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!

2017-01-04 09:01:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... ו' טבת*\n *תפילה בזמנה*\n\nבעיירה אחת היה אדם שהגיע תמיד לכל תפילה באיחור. בבוקר היה נכנס כשהציבור בקריאת שמע, בצהרים הגיע בחזרת השליח ציבור ובערב בדרך-כלל בעלינו לשבח...\n\nבוקר אחד לאחר סיום תפילת השחרית פנה אליו רב העיירה ואמר: "מדוע כבודו אינו מגיע בזמן לתפילות? חשיבות התפילה היא עצומה, כשאתה מגיע לתפילה בזמן אתה מראה בכך רצינות, מראה את חשיבות התפילה בעיניך".\n\nאמר לו האיש: "כבוד הרב, אני משלים את התפילה אחר-כך, ובינינו... מה זה משנה מתי אני מגיע, העיקר שאני בא להתפלל, יש אנשים שגם את זה אינם עושים..."\nניסה הרב לשכנעו אך האיש ביטל את דבריו בתשובות סרק...\n\nלאחר חודש הבחין הרב שהאיש מגיע לבית הכנסת בין העשרה הראשונים, כל יום, כל תפילה. הדבר נמשך כך מספר ימים.\n\nפנה אליו הרב כדי לשבחו על מעשיו ושאלו: "אני שמח על השינוי שחל בך, מה גרם לכך?"\nענה לו האיש: "יש לי נגרייה, בוקר אחד הגעתי לנגרייה לעבודתי. עבדתי כרגיל עד שארע קצר באחת המכונות והיא החלה לעלות באש. ניסיתי לכבות את הלהבות בעצמי אך הם התפשטו מהר. מיד טלפנתי למכבי האש. מכבי האש אחרו להגיע והאש כלתה את כל הנגרייה שלי.\nכשהגיעו מכבי האש צעקתי לעברם: 'מדוע אחרתם? כל דקה הייתה חשובה, עכשיו כל העסק שלי נשרף!'\nענה לי הכבאי: 'אתה צודק, היו עומסי תנועה, אך העיקר שהגענו'.\nכששמעתי את דבריו של הכבאי שמעתי את כבוד הרב מדבר אליי... נזכרתי בדבריך ובתגובתי... 'העיקר שהגעתי לתפילה...' (הרב יוסף מוגרבי)\n\nלעיתים אנו נוטים להשהות את זמננו בכל הנוגע לקיום מצוות, המילים: עוד מעט, כבר, מחר, יוצאות מפינו בנקל ולעיתים דחיית המצוה אף גורמת לפספוס קיום המצוה.\n\nכשהגיע עמלק להלחם בישראל אמר משה ליהושע: "בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק מָחָר..." (שמות יז', ט')\n\nכשאדם אומר: "מחר", זהו עצתו של עמלק... מחר אעשה, מחר אשנה, מחר אתרום... אדם האומר "מחר" גם מחר הוא לא יעשה...\n\nאם אתה רוצה לשנות את דרכך, את מעשיך, לקבל קבלה טובה, אל תאמר: "מחר", עשה זאת עכשיו!\nאל תדחה למחר את מה שתוכל לעשות היום.\nלא העיקר להגיע לתפילה, אלא להגיע אליה בזמן!\n\nיכול להיות שמחר לא יהיו לך את אותם הכוחות לשינוי, אל תתמהמה.\n\nאם חלילה אדם זקוק לטיפול רפואי דחוף, האם יעלה על הדעת לומר לו: "מחר נזמין לך רופא"...? הרי כל דקה חשובה.\nכך גם לעניין מצוות ומעשים טובים, כל דקה חשובה, בכל מצוה יש כח, יש ישועות, יש חיים, יש נצח...\nבורא עולם נתן לנו מצוות רבות כדי לזכות אותנו, אם זכית לקיים מצוה, עשה אותה בשלמות, עם כוונה ראויה ובזריזות. העתיד שלך הוא ההווה, אם ההווה הוא טוב ובעל-ערכים, העתיד יהיה לבטח מצויין...\n\nיום טוב ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!

2017-01-06 09:13:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... ח' טבת*\n*פרשת - "ויגש" - בן מזכה אבא*\n\nבוקר אחד יצא חוטב העצים הממונה על עצי המערכה בבית המקדש ליער כדי לחטוב עצים.\n\nהוא עבר בין העצים השונים וכרת עשרות עצים. כשהגיע אל כרם גפנים ושטח של עצי זית הוא פסח עליהם והמשיך בדרכו אל שאר עצי היער.\n\nלפתע שמע קול קורא אליו, הוא הסתובב וראה שהקול הגיע מעצי הגפן והזית. "מדוע אתה לא לוקח אותנו גם להיות חלק מעצי המערכה?"\n\nאמר להם חוטב העצים: "הייתי לוקח אתכם בשמחה, אך אתם אינכם כשרים לעצי המערכה... 'כל העצים כשרים למערכה, חוץ משל זית ושל גפן' (תמיד כט.)\n"השיבו העצים: "מדוע לא ניטול חלק? מה לא טוב בנו?"\nענה להם החוטב: "אתם עצים טובים, אך בזכות צאצאיכם אתם ניצלים מכריתה..."\n\nאמר רבי יהודה אסאד: "מדוע הגפן והזית לא נשרפים? בזכות צאצאיהם... מהגפן יוצא יין ומעץ הזית יוצא שמן... היין והשמן קרבים עם קורבנות המנחה ובכך מצילים את 'אבותיהם' משריפה.\n\n"וּלְאָבִיו שָׁלַח כְּזֹאת עֲשָׂרָה חֲמֹרִים נֹשְׂאִים מִטּוּב מִצְרָיִם וְעֶשֶׂר אֲתֹנֹת נֹשְׂאֹת בָּר וָלֶחֶם וּמָזוֹן לְאָבִיו לַדָּרֶךְ" (בראשית מה', כג')\nיוסף שלח לאביו מטוב מצרים, מהוא "טוב מצרים"? יין ישן שדעת זקנים נוחה הימנו (רש"י)\n\nמדוע שלח יוסף ליעקב יין ישן? יעקב אבינו חשש שמא ירד לשאול תחתית, לגיהנם. יעקב ידע מהו יופיו של יוסף, וחשש שמא חטא ויצא לתרבות רעה.\nואם יוסף ישלח בסוף ימיו לגיהנם ישלח אף יעקב לשם. כל רצונו של יעקה היה לראות את בנו נראה יהודי ומתנהג כיהודי.\n\nלכן שלח לו יוסף יין ישן, לרמוז לו שכשם שהגפן אינה נשרפת כי יש לה בן צדיק - יין, כך גם אני, בנך צדיק, נשארתי יהודי, והנני מצילך מדינה של גיהנום... (עלון 'זה השער להשם צדיקים יבואו בו')\n\nמהו רצונו של כל הורה מילדיו? שיעשו לו נחת.\n\nמהו נחת? אם הבן יגיע לתארים רבים? מקצוע מכובד? יקבל פרס ישראל? כל התשובות נכונות.\nאך נחת אמיתי הוא מידות וערכים, דרך ארץ ושמירה על מסורת אבותינו.\n\nליעקב אבינו לא היה חשוב שיוסף מלך במצרים, אלא האם הוא שמר על המסורת!\n\nניתן דעתינו לנתב את ילדינו לדרך התורה והמצוות, לערכים, למידות טובות, שם הוא מקור הנחת האמיתי.\n\nכמה נחת ילד יכול לגרום להוריו בעולם הזה, אין שיעור לנחת שהוא יגרום להם בעולם שכולו ארוך וטוב...\n\nיום טוב, שבת שלום ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!\n\n *זמני כניסת ויציאת השבת:*\n\nירושלים - 17.31-16.15\nתל אביב - 17.32-16.29\nחיפה - 17.30-16.18\nבאר שבע - 17.34-16.33\nאילת - 17.35-16.34

2017-01-09 08:31:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... יא' טבת*\n *מעלת השמחה*\n\nבארץ רחוקה היה מלך עצוב מאד. למלך היה משרת עני, אך שמח ומאושר. בכל בוקר העיר המשרת את המלך בשירה עליזה והגיש לו את ארוחת הבוקר.\n\nיום אחד שאל המלך את משרתו: "מהו סוד השמחה שלך?"\n"אין לי שום סוד, אין לי סיבות להיות עצוב, אני שמח במה שיש לי" ענה המשרת.\n\nהמלך התהלך אחוז טירוף, ולא הבין איך המשרת העני מסוגל להיות מאושר בחייו העלובים.\n\nקרא המלך לזקן החכמים, ושאל אותו לפשר הדבר... "הוא מאושר כי הוא מחוץ למעגל הגורם לאנשים להיות אומללים" אמר החכם למלך. \n"ואיך הוא הצליח לצאת מהמעגל?" שאל המלך.\n"הוא מעולם לא נכנס למעגל" ענה החכם.\n"מהו המעגל הזה?" שאל המלך. \n"מעגל התשעים ותשעה!" ענה החכם. \nהמלך החליט להכניס בכוח את המשרת למעגל, "יש דרך לעשות זאת, אך הדבר יגרום לכך שהמלך יאבד משרת מעולה" הזהיר החכם. המלך שסקרנותו גברה עליו הסכים.\n\nהחכם ביקש מהמלך להכין לקראת לילה שקיק ובתוכו בדיוק תשעים ותשעה מטבעות זהב. \nבלילה החכם והמלך הסתתרו ליד ביתו של המשרת, והמתינו שם לזריחה.\n\nאת השקיק עם המטבעות תלו על דלת ביתו ובתוכה שמו פתק בזו הלשון: "האוצר הזה שלך כפרס על היותך איש טוב. תהנה ממנו ואל תאמר לאיש כיצד מצאת אותו".\n\nהבוקר הגיע והמשרת יצא מביתו. כשפנה לנעול את הדלת, הבחין בשקיק התלוי. הוא פתח את השקיק, קרא את הפתק, ובתחתית השק גילה את המטבעות. הוא נכנס נרעד לביתו. החכם והמלך התקרבו בשקט כדי לצפות במחזה...\n\nהמשרת רוקן את שקיק מטבעות הזהב על שולחנו, והחל לספור אותם בערימות של עשר.\nכשהגיע לערימה האחרונה גילה שיש בה רק תשעה מטבעות. "שדדו אותי!", הוא צעק בזעם, והתחיל לחפש על השולחן, על הרצפה, אך לא מצא...\n\n"תשעים ותשעה מטבעות זה הרבה כסף, אך חסר מטבע אחד כדי שזה יהיה מושלם" חשב בלבו.\n\nהמלך ויועצו החכם הביטו מבעד לחלון, וראו שפני המשרת לא כתמול שלשום. המשרת החזיר את המטבעות לשקיק, והחביא אותו בין עצי ההסקה. לאחר-מכן לקח עט ונייר, והחל לחשב כמה זמן יקח לו לחסוך את המטבע מספר מאה.\n\nהוא חשב, שכשיהיו לו מאה מטבעות יהיה עשיר ויוכל להפסיק לעבוד.\nהוא חישב שאם יעבוד ויחסוך את משכורתו, הרי שתוך עשר שנים יצליח לחסוך את המטבע הנוסף.\nעשר שנים נראו לו הרבה מאד זמן, והוא חשב שאולי יבקש מאשתו שתחפש עבודה בכפר לתקופת מה, והוא ישיג לעצמו עבודה נוספת לאחר שעות העבודה בארמון.\nהמלך והחכם שבו לארמון והבינו שהמשרת נכנס למעגל התשעים ותשעה. \nבימים הבאים המשרת היה עצוב וזועף, והמלך החליט לפטר אותו בגלל מצב רוחו העגום...\n\nהדבר היחידי שיכול להוציא אדם ממשברים, קשיים ובעיות זהו השמחה! בכוחה של השמחה לשנות לך את היום, השבוע והחיים בכלל.\n\nאך איך ניתן בכלל להגיע לשמחה אמיתית? המפתח לשמחה הוא האמונה!\n\nכשתאמין שכל הקורה לך במשך היום הוא מבורא עולם, הכישלון, ההצלחה, ההפסד והרווח, יהיה לך קל מאד לשמוח, אין מי שיודע מה טוב לך, יותר מיוצרך.\n\n"עיקר הביטחון הוא אשר הבוטח אינו רואה שום מבוא ומוצא לישועתו בעיני בשר והוא בוטח בה' לבדו, חיזוק הביטחון הוא השמחה" ('אגרות קודש' - הריי"ץ)\n\nנשכיל להבין, שתשעים ותשעה המטבעות שיש לנו הם המאה אחוז בשבילנו...\n\nיום טוב ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!

2017-01-11 09:03:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... יג' טבת*\n *מחלקה ראשונה*\n\nיחזקאל החליט לנסוע ברכבת לראשונה בחייו, הוא הלך בהתרגשות לתחנה וביקש לקנות כרטיס, שאל אותו הקופאי: "איזה כרטיס תרצה? יש כמה מחלקות".\n"אני רוצה את המחלקה הכי טובה, זו הפעם הראשונה שאני נוסע ברכבת וברצוני להנות מהנסיעה" ענה יחזקאל. הוא שילם והקופאי נתן לו את הכרטיס למחלקה הראשונה.\n\nיחזקאל החביא את הכרטיס עמוק בכיסו וביום המיוחל הגיע לתחנה כשהוא מאושר באדם.\nכשהגיע ועלה לרכבת ראה כמה גנבים עולים בריצה ונכנסים מתחת לכסאות. יחזקאל בתמימותו חשב שכך יושבים והתחבא אף הוא מתחת לספסל.\nהגנבים המנוסים הצליחו להתחבא היטב, אך יחזקאל השאיר את רגליו מחוץ לכסא...\n\nכשהגיע הכרטיסן, משך ברגליים של יחזקאל וצעק: "גנב, למה אתה עולה לרכבת מבלי לשלם?"\nיחזקאל המסכן ענה לו: "למה אתה אומר שלא שילמתי, בטח ששילמתי". אמר לו הכרטיסן: "אם כן, הראה לי כרטיס!"\n\nהתחיל יחזקאל להוציא דברים מכיסו עד שהגיע לכרטיס היוקרתי והגישו לכרטיסן הנדהם.\nאמר לו הכרטיסן: "טיפש שכמותך! יש לך כרטיס למחלקה הראשונה ואתה שוכב מתחת לספסלים כאחד הגנבים...?!" (הרב נחמיה וילהלם, שליח הרבי מליובאוויטש, בנקוק)\n\nכל אחד מאיתנו עובר מסעות שונים במשך שנות חייו.\n\n"כל יהודי מקבל בתחילת דרכו כוחות לעבור את כל המסעות בצורה הכי טובה" (הרבי מליובאוויטש)\n\nכולנו מקבלים כרטיס למחלקה הראשונה והבחירה שלנו היא להחליט האם להשתמש בכרטיס המיוחד שקיבלנו ולנצל את הכוחות לעשות את המסע טוב יותר ללא נפילות באמצעות היצמדות להוראות שהקב"ה נתן לנו, או חלילה לבחור במסע עם תקלות רוחניות המפריעות לנו בהגעה אל היעד אליו אנו אמורים להגיע... \n\nיש בידינו כרטיס למחלקה הראשונה, במקום להתחבא מתחת לספסלים נשב במחלקה ראשונה, נקיים את המצוות מתוך שמחה, נקרב אחרים, נשפיע, ונזכה להגיע אל היעד שלנו, הפרטי והכללי - גאולה פרטית וכללית, עולם שכולו ארוך ומדושן.\n\nגם אם נפלת לקשיים, נפלת בעברות, אל תיכנס לייאוש! זכור תמיד, יש בידך את הכוחות לעבור כל מכשול, אתה לא לבד, בורא עולם צועד איתך יד ביד.\n\nכל שעליך לעשות הוא לעמוד איתן מול כל מסיט, מול כל נפילה ולומר: "אלו הם רק נסיונות, מי שהביא אותי לכאן הוא זה שיתן לי את מפתח היציאה". \n\nאתה בן של מלך, המסע שלך מתחיל עם כרטיס למחלקה הטובה ביותר, ליעד הנכסף ביותר... חיי נצח...\n\nיום טוב ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!

2017-01-13 08:52:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... טו' טבת*\n *פרשת - "ויחי" - לשון הרע*\n\nרבי משה מידנר שוחח עם רב בית הכנסת על עזרה לאיש פלוני.\nכששמע הרב את שמו של האיש, עיוות את חוטמו, והראה סימנים של מורת רוח. \nשאלו רבי משה: "האם מותר לדבר לשון הרע?"\n"ודאי שלא" ענה הרב.\nהמשיך הרב: "אם בפה אסור לדבר לשון הרע, אזי בעקימת האף יהיה מותר...?" ('אמרות חכמה על התורה')\n\n"בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר" (בראשית מו', ו')\n\nשמעון ולוי קבלו ביקורת נוקבת מיעקב על מסע ההרג שלהם בעיר שכם. יעקב לא מציין שהרגו את שכם ואביו חמור בחרב כפי שעשו, אלא אומר: "כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִיש", יעקב רמז שבכדי להרוג איש לא צריך חרב, לא מילה החותכת כתער, אלא אפילו עקימת האף יכולה להמית את השני.\n\nכוחה של מילה הוא כח מנצח, תפילה ובקשה מעומק הלב יכולים לקרוע גזרות ולהפוך צרה להצלה.\n\nאך בכוחה של המילה גם להרוס ולהחריב, להמית ולהשמיד. בית המקדש השני נחרב בגלל מילים... (קמצא ובר קמצא)\n\n"לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ..." (ויקרא יט', טז') - "שכן דרך כל הולכי רכיל לקרוץ בעיניהם ולרמוז דברי רכילותן שלא יבינו שאר השומעים" (רש"י)\n\n"קטורת מכפרת על לשון הרע, יבוא דבר שבחשאי ויכפר על מעשה חשאי" (זבחים פח:)\n\nכולנו נזהרים ושומרים את פינו מלשון הרע, אך לעיתים מעקמים את פנינו כששומעים דבר מה על פלוני... גם קריצה בעין ורמיזה קלה דינה כלשון הרע, אם רמיזה יכולה להמיט אסון על אדם, קל וחומר לשון הרע של ממש.\n\nבכל פעם שאתה שומע דבר על אדם אחר, גם אם אתה שומר את פיך, שמור אף את פניך, אל תבליט את סלידתך מהשני, אל תיתן תחושה שאתה מסכים עם דבריו, נהפוך הוא, היה אתה זה שסולד מדיבורו של חברך, מלשון הרע ורכילות היוצאים מפיו.\n\nיש בך כוחות עצומים לבנות, אל תשתמש בהם כדי להרוס...\n\nיום טוב, שבת שלום ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!\n\n *זמני כניסת ויציאת השבת:*\n\nירושלים - 17.36-16.21\nתל אביב - 17.38-16.35\nחיפה - 17.35-16.24\nבאר שבע - 17.40-16.39\nצפת - 17.33-16.32\nאילת - 17.41-16.40

2017-01-16 08:19:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... יח' טבת*\n *פטירת רבי משה כלפון הכהן*\n *לימוד התורה*\n\n"איננו יכולים להמשיך כך", הודיעו גבאי בתי הכנסת באי ג'רבא לרבם הנערץ. "תלמודי התורה ממוקמים בבתי הכנסת, והילדים קורעים פעם אחר פעם את הריפוד של הספסלים. אנו מבקשים לסגור את בתי הכנסת בפני הילדים".\n\nהרב הגאון רבי משה כלפון הכהן שמע את הטענות, וביקש מהגבאים להתלוות עימו אל בית הכנסת. כשהגיעו, פתח הרב את ארון הקודש, ושאל: "מה מונח כאן?"\nהשיבו הגבאים בתמיהה: "ספרי תורה".\n"ובכן, מה ערכם של ספרי תורה, כשהם מונחים בארון והילדים אינם לומדים? קחו את יריעות ספרי התורה ופרסו אותם בבקשה על גבי הספסלים - כדי שהילדים ישבו על ידם וילמדו תורה". הגבאים עמדו נדהמים והבינו מיד את המסר... (הרה"ג רבי מאיר מאזוז)\n\nאנו בניו של מלך העולם, אנו העם הנבחר, אשר מציינים זאת בברכת התורה: "אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו..."\n\nאך מה שווה כל הבחירה הזו, קבלת התורה, מעמד הר סיני, אם אנו לא עוסקים בה ולומדים אותה. התורה לא נמצאת במוזיאון - אלא לראותה בלבד היא נמצאת תחת ידיך, מחכה ליחס שלך.\n\nגדול לימוד התורה יותר מהספר תורה עצמו, עד שאמרה הגמרא: "כמה טיפשים הם הבבליים שקמים מפני ספר תורה, ולא קמים מפני תלמיד חכם, שתלמיד חכם הוא ספר תורה בעצמו" (מכות כב':) - כל מהותו וקיומו של הספר הוא כדי שיקראו בו, יעסקו בתורה, יקיימו את העולם.\n\nכולנו מתפארים במסורת אבותינו, בשקדנותם, בתורתם וגדולתם, תולים אותם על קירות בתינו, אך האם אנו ממשכים את דרכם או משאירים אותם תלויים על הקיר...\n\nלהיות יהודי מרחוק זה נחמד אך לא יעיל, להיות נבחר מכל האומות ולא להבין למה... זו טפשות...\n\nיש לך את האמצעים לא רק להיות נבחר אלא אף להוכיח זאת, להנחיל זאת לדורות הבאים, שאף הם יבינו את חשיבות לימוד התורה, את המטרה שלשמה הם נבחרו להיות העם הנבחר...\n\nיום טוב ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!

2017-01-18 08:28:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כ' טבת*\n*פטירת רבי משה בן מימון - הרמב"ם*\n *תפילה*\n\nהרמב"ם, שהיה בקי בכל רזי התורה רצה ללמוד גם את חכמת הרפואה. במרוקו ובארצות הסביבה היה רופא מומחה בסודות הרפואה, רצה הרמב"ם ללמוד מאותו רופא פרקים בחכמת הרפואה. אלא, שאותו רופא שנא יהודים ולא הסכים בשום אופן ללמדם את סודות הרפואה.\n\nכשראה זאת הרמב"ם עשה עצמו כאילם, בא אל אותו הרופא ובתנועות ידיים הציע עצמו להיות שוליה ועוזר לפרופסור הנודע. הרופא הסיק מתנועותיו של האילם שהוא כבר יודע כמה דברים בעולם הרפואה והרוקחות, אישר את הצעתו ולקח את האיש ה"אילם" ככח עזר. כך התלווה הרמב"ם וראה את שיטות הרפואה השונות. אף נכח בניתוחים כבירים שביצע הרופא והיה לו לעזר בעת פעולותיו.\n\nפעם אחת בעת ניתוח מעיים מסובך, גילה הרופא תולעת מסוכנת במעיו של החולה. אבל לא יכול היה לסלקה בשום אופן. התולעת הייתה קשה, לחתכה לא ניתן, לנתקה בכח לא הצליח ולהרחיב את פצע הניתוח זו סכנה נוראה. חשב הרופא מה לעשות ולא מצא פתרון.\n\nראה הרמב"ם את המצב ואמר: "הביאו לי עלה ירוק!" מיד הביאו את העלה, נטלו הרמב"ם וקירב אותו אל התולעת. ראתה התולעת את העלה, מיהרה לזחול אליו ויצאה מיד מגופו של החולה.\n\nנדהם הרופא מהעצה הגאונית, בקלות הציל עוזרו חולה ממוות בטוח. "איך ידעת שעלה יכול להיות תרופה?"\nענה הרמב"ם: "למדתי זאת מדברי הנביא יחזקאל: "...וְהָיָה פִרְיוֹ לְמַאֲכָל וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה" (מז', יב') – העלה הוא סוג של תרופה.\n\n"היי, אתה מדבר!" אמר הרופא המופתע.\nהשיבו הרמב"ם: "אכן, איני אילם כלל. חפצתי מאד ללמוד רפואה ושמעתי כי אינך מוכן ללמד יהודים. החלטתי שלא אפתח פי בדיבור וכך לא תדע את שורשי".\n\nבוש הרופא מדברי הרמב"ם על שנתגלתה שנאתו העצומה והעיוורת לאומה הנבחרת, והחל ללמדו עוד סודות רפואה רבים.\n\nבורא עולם שתל את כל סוגי הרפואה בעולם, הם מצויים לידינו ובשפע, רק אנו לא מכירים אותם, ככתוב "ועלהו לתרופה".\n\nהרמב"ם הניח את היסודות האיתנים לרפואה כשהוא מפרט את כל סוגי ההנהגות והמאכלים המומלצים בחכמת הרפואה החדשנית - ויטמינים, מינרלים, מזונות, צמחים מרפאים וכל הרפואה המונעת.\n\nבכל צמח הכניס בורא עולם, תכונות נפלאות לבריאות, רפואה, תזונה טובה ועוד...\nבתפילת שחרית אנו משבחים את בורא עולם - "...בעל מלחמות, זורע צדקות, מצמיח ישועות בורא רפואות..."\n\nלכל מחלה שקיימת בעולם יש תרופה, אם בורא עולם יצר את המחלה הוא שתל בעולם גם את רפואתה.\n\nאך לא תמיד אנו יודעים לרקוח את אותה התרופה הנמצאת בטבע, מה שכן אנו יודעים זה להתפלל. \nתפילה היא התרופה הגדולה ביותר, תרופה שהיא מעל הטבע. בכוחנו לרקוח תרופה לכל צרה, מצוקה, בעיה ומחלה. עם כוונת הלב, קבלה אחת טובה ודמעה נוכל לערבב ולרקוח תרופה אמיתית לכל צרה.\n\nאולי אתה לא רופא מומחה אבל יש בידך את התרופה לכל הבעיות... תפילה...\n\nיום טוב ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!

2017-01-20 08:45:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כב' טבת*\n *פרשת - "שמות" - אמונה*\n\nערב אחד נתכנסו בלובלין כמה מראשי הקהילה עם רבני העיר ודנו בעניין חשוב של הצלת נפשות רבות מישראל.\nבסופו של הדיון אמרו אנשי המעשה שבין הנאספים: "העניין הזה כבד מאיתנו. לא נוכל לבצעו בכוחותינו הדלים והצנועים".\n\nכששמע זאת הגאון רבי מאיר שפירא, ראש ישיבת חכמי לובלין קרא בהתרגשות: "בפרשת 'שמות', כשראתה בתיה בת פרעה את התיבה בה הונח משה כתוב: 'וַתִּשְׁלַח אֶת אֲמָתָהּ" (ב', ה') - פרשו חז"ל ששלחה את ידה. אף-על-פי שידה של בת פרעה הייתה קצרה מלהגיע לתיבה באורח טבעי, כיוון שהושיטה את ידה להציל את משה, נעשה לה נס וידה נתארכה אמות רבות... נסיון ההצלה הצליח בידה.\n\nיש לשאול - מה סברה בת פרעה בשעה שהושיטה את ידה לתיבה המרוחקת ממנה מרחק רב?"\n\nהמשיך רבי מאיר שפירא בקולו המלהיב: "מפרשה זו עלינו ללמוד מוסר השכל עצום - לעולם יחתור האדם אל המטרה הנכספת מתוך אמונה וביטחון בקב"ה. ואפילו נראית לו המטרה רחוקה מכדי הישג ידו באורח טבעי, אסור לו להתייאש ולהוריד ידיו בחוסר אונים ובאפס מעשה!\n\nאף אנו, מורי ורבותי, נעשה למען המטרה הקדושה שלפנינו, בכל כוחנו ומאודנו, ובעזרת ה' גם יכול נוכל!"\n\nלכולנו יש מטרות בחיים אותן אנו מציבים מולנו, ועושים מאמצים גדולים כדי להגיע אליהם.\nלעיתים מצפים מאיתנו להגיע רחוק - בלימודים, בעבודה ועוד... אך המטרה הנצבת מולנו היא רחוקה ונראית בעינינו בלתי אפשרית...\n\nבתיה בת פרעה מלמדת אותנו שגם שהמטרה קשה ורחוקה מהישג ידך אל תוותר, אל תרים ידיים, נהפוך הוא, תשלח את ידך, תתאמץ, בסוף אתה תגיע...\n\nכל ברייה בעולם נשלחה לכאן לתקופה זמנית כדי לעשות את שליחותה שנקבעה לה למעלה.\nאף אתה הגעת לעולם כדי לקיים את שליחותך, את מטרתך - לשמור, לעשות ולקיים את כל דברי תורתו של שולחך - בורא עולם.\n\nהייצרים חזקים, התאוות משתלטות, הקשיים מתישים והנפילות לעיתים כואבות... הייאוש מתגבר ומפיל אותך מטה, מסיט אותך ממטרתך...\n\nגם אם נראה בעיניך שאתה מרוחק מהמטרה, שכבר אין לך סיכוי מצד הטבע להרים את עצמך, לגבור על היצר, על תאוותיך, זכור תמיד! אולי מצד הטבע הדבר קשה ביותר, אך עם אמונה וביטחון בבורא עולם הכל אפשרי! אתה רק תשלח את ידך, עשה מאמץ וידך תשתרבב היישר אל המטרה.\n\nאדם חזק הוא לא זה שלא נופל אלא זה שתמיד קם...\nהאמן בבורא עולם, אל תיתן לפחדים שלך להוביל אותך, תן לאומנה שלך את ההובלה... היא תוביל אותך אל דרך המלך...\n\nיום טוב, שבת שלום ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!\n\n *זמני כניסת ויציאת השבת*\n\nירושלים - 17.42-16.27\nתל אביב - 17.44-16.41\nחיפה - 17.42-16.31\nבאר שבע - 17.45-16.45\nצפת - 17.40-16.38\nאילת - 17.47-16.47

2017-01-23 08:49:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כה' טבת*\n *מום שבחברך - לטובתך*\n\nשבת אחת, בבית הכנסת של הרב יחזקאל משינאווא נערכה שבת חתן. שמחה וששון, שירים וכיבוד רב מלאו את בית הכנסת.\nהרגע הגדול הגיע, החתן הטרי עלה לתורה...\n\nכשידיו רועדות, אחז בספר התורה והחל לברך את ברכת התורה. כשהתחיל לברך, היכה הרב יחזקאל בידו מכות רבות ורועשות על השולחן, כשסיים החתן את הברכה הפסיק הרב את המכות ושליח הציבור קרא בספר התורה.\n\nכשסיים שליח הציבור את הקריאה והחל החתן לברך את הברכה שאחרי הקריאה, שוב היכה הרב בידיו על השולחן עד לסיום ברכתו של החתן.\nהדבר היה לפלא אצל תלמידיו ולאחר סיום התפילה פנה אליו אחד התלמידים ושאלו: "רבינו, תורה היא וללמוד אני רוצה, מדוע הקמת רעש כה חזק בעת ברכת החתן על התורה? בקושי שמענו את ברכותיו, רק מעטים ענו אחריו אמן".\n\nענה לו הרב: "כשהגעתי לבית הכנסת פנה אלי החתן ואמר, 'כבוד הרב, אני מאד מתרגש לעלות לספר התורה, לא רק מהמעמד אלא גם כי אני מגמגם, אני מפחד מהבושה שיכולה להיגרם לי'\nעניתי לו שאעשה היסח הדעת כדי שלא ירגישו בגמגומו.\nלכן היכיתי על השולחן כדי לא לגרום לחתן בושה יתרה. העדפתי שהתמיהה של הקהל תהיה עלי ולא על החתן, שאספוג אני אולי בושה מועטה ולא יספוג החתן בושה גדולה עוד יותר..."\n\nיש פעמים שאנו נתקלים במצב בו אנו יכולים להציל אדם מבושה גדולה, אך הדבר יגרום להפנות אלינו מבטים ותמיהות.\nאם רק היינו יודעים מה ההצלה שלנו תגרום לאחר, מה ההצלה שלנו תצילנו בעתיד, היינו מחפשים לעזור, לתת ולהציל אנשים מבושה גדולה על חשבוננו.\n המלבין פני חברו ברבים ומביישו אין לו חלק בעולם הבא, אדם המציל את חברו מבושה זוכה ודאי לחלק נכבד בעולם הנצח!\n\nערנות קטנה שלך לצרכיו של האחר תוביל אותך אל השביל המגיע לעולם שכל כך יחלת לו...\n\nיום טוב ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!

2017-01-25 08:29:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כז' טבת*\n *דאגות? לא שייכות ליהודי*\n\nבעיירה קטנה התגוררה אישה זקנה ולה שני בנים.\nבנה הבכור היה מומחה לעשיית גלידות משובחות, ובנה הצעיר התמחה ביצירת מטריות בשלל צבעים.\n