אלפי דברי תורה עם החיזוק היומי

2016-08-01 08:41:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כו' תמוז*\n       *'הקושי הוא מקפצה'*\n\nרבי זאב וולף התלווה פעם לבעל-שם-טוב כשיצא לבקר יהודי כפרי. הכפרי האביון קידם בברכה את פניו של הרב החסיד הגדול בשמחה.\n\n"אני זקוק לתרומה של שמונה-עשרה רובלים למטרה חשובה מאוד", ביקש הבעל-שם-טוב.\n\nלאיש האביון לא היה סכום כה גדול, אולם לאור העובדה כי המבקש היה לא אחר מאשר הבעל-שם-טוב בכבודו ובעצמו, לקח הכפרי כמה מרהיטיו ואת הפרה היחידה שהייתה ברשותו, מכר אותם ונתן את הכסף לבעל-שם-טוב, והשניים נפרדו לשלום מן הכפרי.\n\nלאחר כמה ימים צריך היה הכפרי האביון לשלם את שכר הדירה שלו. הסכום הנדרש לא היה בידו, ובעל הבית השליכו אל הרחוב.\nראה הכפרי כי אין לו כל עתיד בכפר והחליט לנסות את מזלו במקום אחר.\nשכר הכפרי צריף קטן מפריץ בכפר לא רחוק...\n\nלאחר שמכר עוד כמה מחפציו, הצליח הכפרי לקנות פרה, הפרה היוותה כעת את מקור הכנסתו, כך מכר את החלב והתפרנס בדוחק.\n\nלאחר כמה שבועות חלתה פרתו של הפריץ ולא ניתן היה לשתות את חלבה. אחד ממשרתי הפריץ, הלך אל הכפרי וקנה חלב עבור אדונו.\n\nכאשר טעם הפריץ את החלב אמר: "זהו חלב טעים כל-כך! מעודי לא טעמתי חלב שכזה. אמור לבעליה של הפרה שאם יתן לי להיות הלקוח\nהיחיד שלו, אשלם לו במיטב כספי".\nהסכים הכפרי ובכל יום הביא חלב לאחוזת הפריץ.\n\nמיום ליום גברה ידידותם של השניים,\nעד שהפריץ החל להיוועץ בו לגבי עסקיו, ובהדרגה החל לשלוח אותו למשימות שונות. בעל האחוזה סמך עליו בעיניים עצומות.\n\nהפריץ היה חשוך ילדים והחליט להעביר את בעלות האחוזה לחברו היהודי, תחושת בטחון הייתה כעת לפריץ והוא החליט לנסוע לחוץ לארץ לחופשה, שממנה לא חזר...\n\nכמה שנים לאחר-מכן בא רבי זאב וולף לכפרו של בעל האחוזה החדש כדי לאסוף כסף לטובתם של אסירים ובני ערובה יהודים.\n\nכאשר נפגש רב הכפר, שאלו הרב זאב וולף מדוע הוא לבוש בחגיגיות שכזו. ענה לו רב הכפר: "אני הולך יחד עם נכבדי העיר לברך את בעל האחוזה, אולי כבודו יבוא עימנו? הוא יהודי ובוודאי ישמח לתרום למטרה שלשמה אתה מגייס כספים".\n\nרבי זאב הצטרף לרב ולבני לווייתו. בעל האחוזה קידם בחום את פני המשלחת, כשהוא מעניק תשומת לב מיוחדת לרבי זאב. לאחר זמן קצר, בעל האחוזה לקח הצידה את רבי זאב ושאלו: "הינך זוכר אותי?"\nאך רבי זאב לא הצליח להיזכר...\n\nבעל האחוזה הוציא מכיסו שלוש מאות רובלים והעניק אותם לרבי זאב.\n\nכאשר שב אל הבעל-שם-טוב הבין הרב זאב וולף את הסיפור כולו... "שלוש מאות הרובלים האחרונים נתרמו על ידי היהודי הכפרי, אותו כפרי אביון שפעם ביקשנו ממנו שמונה-עשרה רובלים... היום הוא איש עשיר...\n\nהסיבה שביקשתי ממנו סכום עתק בעודו עני מרוד, כי ראיתי שאם הוא יעבור דירה יזרח לו המזל. לא הייתה לי כל ברירה אלא לאלץ אותו למכור את דירתו ומשם... הפך לעשיר..."\n\nלא פעם אנו 'תקועים' במקומות שונים בחיינו, באותן הרמות הרדודות, באותן השאיפות שאולי בכלל לא קיימות אצלנו. אוהבים את השגרה השוחקת את התקדמותינו...\n\nלפעמים בורא עולם רוצה לשפר את מעמדינו, לקדם אותנו, אך הקידום הזה לעיתים מהול בכאב, בנזקים וקשיים.\nבורא עולם רוצה לשנות מציאות בחיינו!\n\nאם הגיע אליך חלילה קושי, דע לך שתפקידו להרים אותך גבוה יותר, לשנות את מעמדך, להזיז אותך למקום טוב יותר עבורך.\n\nזכור! הקושי הוא המקפצה הטובה ביותר, מקפצה להקפיץ אותך רחוק רחוק...\n\nיום טוב ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!

2016-08-03 08:26:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כח' תמוז*\n*פטירת הרב יוסף שלום אלישיב*\n *'קדושת בית הכנסת'*\n\nבקהילה אחת בירושלים הדיבורים בעת קריאת התורה עלו למעלה ראש.\n\nלמרות כל מחאותיו של הרב המקומי, כל מוסר שניסה להכניס ללב האנשים ולפרט בפניהם את גודל האיסור, המשיכו המתפללים בשלהם, ולא היה ניתן להפסיקם מנוהג חמור זה, הם לא פסקו מלדבר ולדבר בבית הכנסת.\n\nשבת אחת, באמצע קריאת התורה, כשהדיבורים היו בשיאם, עלה הרב לבימה, סגר את ספר התורה והכניסו בחזרה לארון הקודש.\n\nכל המתפללים ראו זאת וליבם עצר נשימה, הדבר היה להם לזעזוע גדול ומאז החל שורר בבית הכנסת שקט מוחלט, אין פוצה פה בעת התפילה וקריאת התורה.\n\nלאחר המעשה ניגש הרב אל הרב הגאון יוסף שלום אלישיב זצוק"ל ושאל: "האם עשיתי כדין? הרי באותה השבת לא שמע הקהל את כל קריאת התורה.\nאמנם עונשו של המשיח בבית הכנסת גדול, אך מאידך נמנעה קריאת התורה מהרבים כולם, גם מאלו שלא דברו..."\n\nענה לו הרב אלישיב: "כאשר משה רבנו ירד עם לוחות הברית וראה את העגל מיד עמד ושברם!\nוהרי לא כולם עשו את העגל, ולמה לבטל משאר העם את קריאת הלוחות?\n\nאלא הקריאה של הלוחות כבר הייתה מבוטלת כאשר עשו את העגל!\nכך גם בבית הכנסת שלך, הדיבורים ששררו שם ביטלו הם את הקריאה, אתה ביטלת קריאה שכבר הייתה מבוטלת אצל הקהל, קריאה שהציבור מזלזל בה..."\n\nלעיתים אנו נוטים לזלזל בדברים עקב שגרתם, כל דבר שהוא קבוע אין בו התלהבות ורגש והדבר מאבד מערכו.\n\nלא כך בקדושה!\nאף-על-פי שאנו מתפללים יום יום, נותנים צדקה ועושים חסד, נכניס בשגרה הזו מעט כוונה, מעט רגש.\n\nשגרת האדם וקביעותו בבית הכנסת יוצרת לעיתים חוסר מורא וכבוד, ובית הכנסת הופך לא פעם למועדון חברים - לא רק שאתה לא מתפלל בכוונה אלא מדבר ומפריע לאחרים.\n\n"השיחה בבית הכנסת וכל-שכן בשעת התפילה, מונעת מהתפילות מלהתקבל, לכן אל תתפלא כי כמה תפילות אדם מתפלל ולא נענה..." ('יערות דבש')\n\n"אותן בני האדם העומדים בבית הכנסת, ומספרים בו בדברי הבאי בשעה שהחזן מתפלל... עד אשר בסיבה זו לא נתקבלה תפלתנו על הגאולה זמן ארוך כזה..." ('עוללות אפרים')\n\nלא כל אחד זוכה לפקוד את בית הכנסת יום יום, אם זכית ואתה בן בית בבית הכנסת ובית המדרש, כבד את המקום ואת עצמך, הכנס בך מורא, היה אתה זה שמביא את השכינה ולא חלילה מגרשה.\n\nזכור! אל תהפוך את תפילתך שגרתית, הכנס בה כוונה והתלהבות, כך תזכה שתפילתך תקובל יותר, ותחושת כבוד המקום תעמיק בך יותר...\n\nיום טוב ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!

2016-08-05 09:09:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... א' אב*\n *פטירת אהרן הכהן*\n*פרשת - 'מסעי' - 'עוצמת הדמעות'*\n\nבצעירותו, רבי רחומי נשא אשה צנועה ובעלת מידות טובות.\nהאשה אהבה את רבי רחומי, שירתה וכיבדה אותו מאד.\n\nיום אחד פנה רבי רחומי לאשתו ואמר: "חשקה נפשי ללמוד תורה בעיר אחרת אצל רב גדול, אני יודע שיהיה לך קשה להיות לבד בבית, האם מסכימה את?"\n\nענתה לו אשתו: "יודע אתה כמה אתה חשוב לי, בלעדיך חיי אינם חיים, אך למעלת התורה אין שיעור! לכן הנני נותנת לך רשות ללכת, אך השבע לי, כי פעם בשנה, בערב יום הכיפורים, תשוב לביתך ותשמחנו בימי החגים, ולאחר-מכן תשוב לבית-מדרשך, לעוד שנה".\n\nהיא הכינה לבעלה חליפות בגדים ונפרדה ממנו, ובעוז-רוח נשאה את ימי הבדידות.\n\nרבי רחומי השכים והעריב לבית-מדרשו, ובבוא המועד, נטל רשות מרבו וחזר לביתו.\n\nבערב יום הכיפורים בעלות הבוקר, הגיע במקלו ובתרמילו לביתו, אשתו יצאה לקראתו מקושטת נפלה על צווארו ושמחתה הייתה גדולה.\nכך היה מידי שנה ושנה.\n\nשנה אחת, בראש השנה עסק רבי רחומי בסוגיה קשה, פלפל ותרץ וחידד את טעמה.\n\nערב יום הכיפורים הגיע ורב רחומי לא יכול היה להפסיק את לימודו. במסתרי נפשו התעורר בו קול הקורא לו: "קום! לך מעירך ופקדת את ביתך!"\nאבל אהבת תורה גברה בו והוא נשאר בבית מדרשו.\n\nבעירו ישבה אשתו בביתה וחיכתה לביאתו בכליון עיניים ותרצה לעצמה: "אולי התעכב בעלי בדרך".\n\nהשמש כבר עמדה במרום הרקיע, בעד החלון השקיפה ואמרה: "מדוע בושש אישי לבוא?"\nבין תקווה ופחד ישבה וחיכתה לו כל היום.\n\nהערב ירד ויום הכיפורים נכנס, אפסה כל תקווה לבואו!\nמיד זלגו עינייה דמעות ובכי חרישי נשמע, דמעותיה עלו למרום וגברו על תורת בעלה.\n\nמיד גזרו בשמים על בעלה מיתה! ואכן באותה השנה רבי רחומי נפטר לבית עולמו... (כתובות סב':)\n\n"וַיַּעַל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֶל הֹר הָהָר עַל פִּי ה' וַיָּמָת שָׁם בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּאֶחָד לַחֹדֶש"ׁ (במדבר לג', לח')\n\n"וַיִּרְאוּ כָּל הָעֵדָה כִּי גָוַע אַהֲרֹן וַיִּבְכּוּ אֶת אַהֲרֹן שְׁלֹשִׁים יוֹם כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל" (במדבר כ', כט')\n\nאהרן הכהן הוא האדם היחיד בתורה שזמן פטירתו מצוין, לפי שהיה מקרב איש לרעהו ומאחדם.\nלכן, כשנפטר מציינת התורה שבכו אותו כל בית ישראל - גברים, נשים וטף!\n\nאחרי חטא המרגלים נגזר על בני ישראל למות במדבר בכל שנה בט' באב, הם היו חופרים קברים ונכנסים אליהם, בבוקר למחרת חלקם נופחים נשמתם והשאר היו ממשיכים במסעם במדבר.\nבשנה הארבעים נכנסו האחרונים שנשארו לקבריהם ובבוקר יצאו כולם חיים!\n\nמה גרם להם להשאר בחיים?\n

2016-08-08 08:26:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... ד' אב*\n *'הכל נהיה בדברו'*\n\nיוסי, אדם שקול ומחושב ביותר, מתוכנן כל-כך עד שהיה יודע מה יהיו מעשיו בעוד כמה שבועות.\n\nאך כבר כמה חודשים שיוסי מתכנן דברים והם לא צולחים - בכל פעם תקלה אחרת מקלקלת את תכניותיו, הבטחות שהובטחו הופרו ברגע האחרון...\n\nהוא פנה לרבו כדי לבקש ממנו ברכה.\nרבו שמח לבואו, שמע את רחשי ליבו של יוסי ושאל: "יוסי, אתה מכין לך כוס קפה בבוקר?"\n"כן" ענה לו יוסי.\n\n"שים-לב מה אתה מכניס לתוך הכוס - קפה, סוכר, מים וחלב.\n\nהקפה - מר\nהסוכר - מתוק\nהמים - חמים\nהחלב - קר...\nבתוך כוס הקפה שלך יש דברים שהפוכים זה מיזה...\n\nיוסי, הקפה הוא בדיוק היום שלך - יכול להיות שהוא יהיה מר או מתוק, קר או חם, אתה לא יודע כיצד יתפתח היום שלך.\n\nלפני שאתה שותה אתה מברך - 'שהכל נהיה בדברו' - כל מה שיקרה לך היום זה 'הכל נהיה בדברו' - אתה לא מתכנן את יומך.\nכל מה שיתגלגל עליך במשך היום, מגיע ממנו...\nלכן אתה יכול להכין את יומך, אך הוא לא בידך..."\n\nלתכנן את יומנו, להערך ולהכין, הם דברים מבורכים שמסדרים לנו את המחשבה ואת מהלך היום.\n\nאך לפני שאתה מתחיל את יומך הסתכל בכוס הקפה שלך ואמור: "שהכל נהיה בדברו", הכל ממך בורא עולם, אנא סדר לי את היום כטוב בעיניך, ברך את עסקי ואת דרכי על הצד הטוב ביותר..."\n\nהתחלה כזו של היום תחזק בך את האמונה שהכל ממנו, ובידו לשנות הכל ברגע.\n\nגם אם חלילה יומך החל מר כקפה, הבטחות של אנשים הופרו, אחוז באמונתך שהכל לטובה, עם אמונה כזו בורא עולם יוסיף לך מעט סוכר וימתיק את יומך.\n\nזכור! הכל לטובה, הכל נהיה בדברו, כך יומך יהפוך לקפה מתוק וחמים...\n\nיום טוב ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!

2016-08-09 08:28:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... ה' אב*\n*פטירת רבי יצחק לוריא - האר"י הקדוש*\n *'כוחה של מילה'*\n\nבוקר אחד, בעל-משפחה אסף את משפחתו וחפציו וקבע את מגוריו בעיר הקודש צפת.\nמידי יום היה פוקד את בית הכנסת, מתפלל ושומע שעורי תורה.\n\nפעם אחת, שמע מאחד מרבני העיר שיעור על 'לחם הפנים' שהיה קרב בבית המקדש מידי שבת בשבתו.\nנאנח הרב בדרשתו ואמר: "היום בעוונותינו הרבים אין לנו את 'לחם הפנים'..."\n\nשמע האיש את הדבר ובתום ליבו הלך לביתו והורה לאשתו: "ביום שישי הקרוב תכיני שתי ככרות לחם בדיוק כמו שלמדתי בשיעור - נפי את הקמח שלוש-עשרה פעמים, לושי את הבצק בטהרה ותאפי אותן יפה מבית ומחוץ...\n\nאת הלחם הזה אני רוצה להקריב לקב"ה, אולי יקבלו ממני ואעשה לו נחת רוח".\n\nביום שישי לקח את אותן שתי ככרות הלחם שאפתה אשתו והביאם לבית הכנסת.\nעמד מול ההיכל, התפלל והתחנן לפני בורא עולם שיקבלם ברצון ויגרום לו נחת רוח, פתח את ההיכל והכניסם.\n\nבכל יום שישי היה מגיע שמש בית הכנסת לערוך את המקום לתפילות השבת.\nכשפתח את ההיכל ראה את שתי ככרות הלחם המשובחים ושמח על המציאה.\n\nאמר בליבו: "מי הוא זה ששם ככרות בהיכל? כנראה בשבילי הן כהכרת הטוב על פעלי", נטלם לביתו והתענג עליהן בשבת.\n\nבערב שבת לאחר תפילת ערבית ניגש האיש אל ההיכל, כולו אחוז תקוה שבורא עולם קיבל את מנחתו.\nמשלא ראה את ככרות הלחם שמח שמחה גדולה והלך לביתו.\n\nכשהגיע אמר לאשתו: "הקב"ה קיבל את הלחם שלנו, הוא כל-כך אהב אותם! שבוע הבא נעשה זאת שוב".\n\nיום שישי אחד הביא האיש כמנהגו שתי ככרות לחם וניגש אל ההיכל כדי להכניסם פנימה.\nבאותה השעה נכח שם רב בית הכנסת והכין את הדרשה שידרוש בשבת בבית הכנסת.\n\nהאיש כמנהגו החל את תחינותיו לפני המקום ששוב יקבל את מנחתו בלי ששם-לב שגם הרב נמצא שם...\n\nהרב, שהביט ושמע את מעשיו ותחינותיו, כעס וגער באיש: "שוטה שכמותך! וכי הקב"ה אוכל ושותה? ודאי השמש היה לוקח את הלחם, אתה מאמין וסבור שבורא עולם אכל אותן? הרי אין לו דמות הגוף ואינו גוף!"\n\nלפתע נכנס השמש כמנהגו לקחת את ככרות הלחם.\nהרב כשראה אותו קרא לו ואמר: "ספר לאיש הזה מדוע באת כעת, ומי לוקח מדי שבוע את שתי הלחם שהוא מביא בכל יום שישי!" והשמש הודה...\n\nכששמע האיש את הדברים, החל בוכה ומתאונן, וביקש מהרב שימחל לו, "חשבתי לעשות מצוה ולא עשיתי כי אם עבירה!"\n\nתוך כדי שיחתם, הגיע שליח מיוחד מהאר"י הקדוש וקרא לרב לבוא בדחיפות אל האר"י.\n\nכאשר הגיע הרב אמר לו האר"י: "צו לביתך, כי מחר בזמן שבו אתה אמור לדרוש, מות תמות, וכבר הכרוז יצא והודיע על-כך בשמים!"\n\nהרב נבהל מאד מדברי האר"י ושאלו בפחד: "מה פשעי ומה חטאתי?"\nענה לו האר"י ז"ל: "מיום שחרב בית המקדש, לא היה לבורא עולם נחת רוח כמו באותה שעה שהאיש הזה היה מביא שתי ככרות לחם, בתמימות לבו, ומקריבם.\nסבור הוא היה באמת ובתמים שהקב"ה קיבלם ממנו. ובגלל שבטלת אותו מלהביאם, נגזרה עליך מיתה, ואין שום דרך לבטל את הגזירה!"\n\nהלך הרב לביתו, כתב צוואה, ולמחרת, ביום שבת קודש, בשעה שאמור היה לשאת את דרשתו, נפטר\nלבית עולמו כדברי איש האלקים האר"י... ('משנת החיים')\n\nבורא עולם נתן לאדם מעלה יתרה מהבהמה - כח הדיבור.\nבכל יום אדם מוציא מפיו עשרות אלפי מילים אך לא תמיד הם מופנות למטרות טובות.\n\nיש לך כח עצום בפיך, במילה של תורה אתה יכול לנחול חיי עולם הבא, בעידוד ופרגון אתה יכול להחיות נפש שפלה, ובבזיון ופגיעה אתה יכול להוריד אדם עד שאול...\n\nדע להשתמש בכח שלך להרים את עצמך ואת האחרים, אל תעשה את פיך קרדום לחפור בו בורות.\n\nבורא עולם ברא עולם מושלם רק במילים, אף אתה יכול להחיות, לבנות ולהרים בפיך אלפי אנשים...\n\nיום טוב ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!

2016-08-11 08:24:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... ז' אב*\n *'כוחה של מצוה'*\n\nיהודי רחוק מתורה ומצוות קנה רכב חדש... נהנה האיש ממנו מאד והיה נוסע בו בשמחה גדולה.\n\nבוקר אחר הוא קם, ירד אל החניה ורכבו לא היה שם - הרכב נגנב!\nמיד דיווח למשטרה, נשא תפילה וקיווה לטוב ביותר.\n\nלאחר שעה קיבל שיחת טלפון: "אדוני, רכבך נמצא אצלנו, תגיע לתחנת המשטרה הקרובה לביתך".\nמאושר באדם היה האיש ומיהר לקחת את רכבו.\n\nכשהגיע שאל את השוטר: "מאות מכוניות נגנבות מידי יום, איך דווקא את שלי מצאתם?"\nענה לו השוטר: "הכל בזכות מדבקה שהייתה מודבקת בחלקה האחורי של רכבך שבה כתוב: 'אין עוד מלבדו'.\n\nרכבך הגיע למחסום, שוטר שנכח במקום שם-לב שנהג הרכב הוא ערבי ומאחור מודבקת כזו מדבקה... 'ערבי עם מדבקת 'אין עוד מלבדו'?' הוא חשב לעצמו, ומיד עצר את הרכב".\n\nאמר לו האיש: "אני לא מאמין גדול, אך לפני יומיים הציע לי יהודי לשים מדבקה כזו, האמת, התלבטתי, הרכב חדש לא רציתי ל'כער' אותו, אך האיש שכנע אותי... וזה מה שהציל את הרכב..."\n\nאין אנו יודעים איך יומנו יתגלגל ומה יהיה בסופו.\nאך מה שכן אנו יודעים שמעשינו משפיעים עליו...\n\nכל מעשה שאתה עושה בין טוב ובין פחות טוב משפיע עליך אישית.\nלא תמיד אנו מודעים להשפעה של המעשים ואפילו הקטנים ביותר שאנו עושים...\n\nמעשה קטן, מצוה, הכנסתו של בורא עולם לחייך יכולים לחולל פלאים ולהפוך יום מר למתוק מדבש.\n\nאל תעביר על המצוות, אל תדלג על מעשה טוב שנקרה בדרכך.\nזכור! הדברים שעוברים בדרכך הם לא מקריים, הכל נשלח אליך מלמעלה.\n\nאם בורא עולם שולח לך מתנות בדרך, לא תקח אותם?\n\nמלא את יומך במעשים טובים, אף פעם לא תדע מה המעשה הקטן שעשית היום ישפיע על היום שלך מחר...\n\nיום טוב ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!

2016-08-14 09:57:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... י' אב*\n *תשעה באב - 'תקווה'*\n\nרבן גמליאל, רבי אלעזר בן עזריה, רבי יהושע ורבי עקיבא היו מהלכין בדרך...\n\nבדרכם הם עלו לירושלים והגיעו לפסגת הר הצופים - הר שצופים ממנו אל בית המקדש.\nהם עמדו על ההר, ראו מרחוק את חורבות בית המקדש ומיד קרעו בגדיהם.\n\nהם המשיכו בדרכם אל הר הבית... כשהגיעו אל ההר ראו שועל יוצא מבית-קודש הקדשים ההרוס.\nהתחילו השלושה לבכות ואילו רבי עקיבא החל לצחוק...\n\nשאלו אותו השלושה: "מפני מה אתה צוחק?" \nשאלם חזרה: "מפני אתם בוכים?"\n\nהשיבו לו: "מקום שכתוב בו: 'וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת' (במדבר א', נא') עכשיו נתקיים בו: 'עַל הַר צִיּוֹן שֶׁשָּׁמֵם שׁוּעָלִים הִלְּכוּ בוֹ' (איכה ה', יח') ולֹא נבכה?"\n\nאמר להם רבי עקיבא: 'לכן אני צוחק... כתוב בנבואה: 'וְאָעִידָה לִּי עֵדִים נֶאֱמָנִים אֵת אוּרִיָּה הַכֹּהֵן וְאֶת זְכַרְיָהוּ בֶּן יְבֶרֶכְיָהוּ' (ישעיה ח', ב') וכי מה עניין אוריה אצל זכריה? והלא אוריה במקדש ראשון וזכריה במקדש שני?\n\nאלא תלה הכתוב נבואתו של זכריה בנבואתו של אוריה... באוריה כתוב: 'לָכֵן בִּגְלַלְכֶם צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ וִירוּשָׁלַיִם עִיִּין תִּהְיֶה וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר' (מיכה ג', יב')\nובזכריה כתוב: 'עוֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלָיִם' (זכריה ח', ד')\n\nעד שלא נתקיימה נבואתו זה אוריה הייתי מתיירא שמא לא תתקיים נבואתו של זכריה, אך כעת שראיתי שועל יוצא מקודש הקודשים ונתקיימה בכך נבואתו של אוריה, בטוח אני שגם נבואתו של זכריה על בניית ירושלים ופריחתה תתקיים".\n\nשמעו זאת שלושת החכמים שאיתו ואמרו בשמחה: "עקיבא ניחמתנו, עקיבא ניחמתנו" (מכות כד':)\n\nהעם היהודי עבר ועובר מאורעות קשים - גלויות, רדיפה, ניקור ועוד...\nעם אחר היה מזמן מתייאש וממיר את דתו וזהותו וחובר לעם אחר, לאמונה אחרת...\nאך לא העם היהודי!\n\nמה שמניע את הגלגלים הכבדים והשבורים היא התקוה, התקוה שיהיה בסוף מצוין, שתבוא הגאולה שנזכה להיות ראשים לכולם וכולם יחברו דווקא אלינו... לעם הנבחר.\nאם כל נבואות הזעם התגשמו, נבואות הנחמה ודאי שיתממשו ונזכה לראות בבניין ירושלים ובית המקדש.\nהתקוה והנחמה הן לא רק לעם ישראל בכלל אלא לכל יהודי בפרט.\n\nבורא עולם מילא את התנ"ך במאות רבות של הבטחות לכל אחד מאיתנו, הבקשה שלו מאיתנו שנחבור אליו, אל תורתו ומצוותיו ונקיימם.\n\nאין מושג של 'יאוש' ביהדות, כולנו תמיד צריכים להיות מלאי תקוה, מלאי אמונה.\nגם אם מצבך לא שפיר, חייך מלאים מכשולים ואכזבות אל תגיע אף פעם לייאוש כי אין יאוש!\n\nאם תכניס לליבך ברגע של קושי את התקוה, את האמונה, את הזכות שלך להיות נבחר, הייאוש לא יהיה חלק ממך והקושי אט אט יעלם כלא היה.\n\nגם שרבי עקיבא עמד על חורבות בית המקדש הוא ראה את הטוב שבדבר... תהיה נחמה וגאולה.\n\nאף אתה הסתכל על הטוב שבכל קושי, כי כל קושי הוא תחילתו של הגאולה הפרטית שלך!\n\n"עקיבא ניחמתנו, עקיבא ניחמתנו..."\n\nיום טוב, צום קל ומועיל ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!\n\n *סיום הצום: 19.48*

2016-08-16 08:35:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... יב' אב*\n *'מתן בסתר'*\n\nילד יתום הסתובב ברחובות ללא אוכל וקורת גג.\nפגש אותו יהודי, שאל למעשהו, הכניסו לביתו ודאג לכל מחסורו במשך שנים רבות...\n\nעברו שנים והילד היתום התבגר. היהודי הטוב עזר ליתום לפתוח עסק קטן שיוכל להתפרנס ולצאת אל העולם הגדול, העסק הצליח מאד והיתום עשה חיל בעסקיו והתעשר!\n\nיום אחד התהפך הגלגל, היהודי הרחמן התרושש והגיע לפת לחם. מצבו הנפשי התדרדר ובאין ברירה ובבושה גדולה החליט לגשת אל היתום שגידל ולבקש את עזרתו.\n\nהלך היהודי אל היתום שקיבלו בשמחה גדולה וכבוד מלכים!\nהשניים שוחחו ולבסוף ביקש היהודי בבושה: "זקוק אני לממון, ירדתי מנכסי, התוכל לתת לי מעט כסף להחיות את נפשי?"\n\nהסתכל היתום באביו המאמץ וחשב בליבו כיצד יוכל לעזור לו בדרך מכובדת בלי שירגיש שקיבל ממנו סיוע.\n\nאמר לו היתום: "בשמחה אעזור לך, תן לי שבוע ואארגן לך סכום כסף נאה".\n\nחזר האב לביתו ומיד קרא היתום לאחד מעוזריו ואמר: "גש לחדרך ולבש בגדי עני, לאחר-מכן לך אל ביתו של אבי המאמץ ומכור לו מרגלית יקרה במחיר של דינר אחד".\nהלך העוזר והציע לאב את המרגלית היקרה, מיד קנה האב את המרגלית והניחה בביתו.\n\nלאחר מספר ימים שלח הבן עוזר אחר בלבוש עשיר מופלג אל בית אביו, העשיר הציג את עצמו ושאל אם הגיע לידו מרגלית. האב הוציא את האבן היקרה והעשיר הציע לו תמורתה אלף דינרים...\nהאב נדהם ומיד מכר לעשיר המחופש את המרגלית. כך התעשר האב וחזר אל מעמדו הראשון בדרך של כבוד וללא שידע שבנו המאומץ אחראי לכל עושרו...\n\nעם ישראל ניחן בגמילות חסדים, בכל פינה יש ארגונים טובים המסייעים לכל נזקק, הן בחומר והן ברוח.\n\nהצדקה והחסד המעולים ביותר הם בצורה של 'מתן בסתר', עזרה לאחר בדרך כזו שהוא לא ידע מי הנותן.\nכך המקבל לא יתבייש ויקבל את מצבו בצורה נעימה יותר.\n\nואתה הנותן, אם בורא עולם סלל לך את הדרך להחיות נפש דלה, אל תעשה זאת עם הרבה 'רעש', אל תפרסם את החסדים שלך לכל עובר ושב, שמור זאת לעצמך, בורא עולם יודע את מעשיך!\n\nעשית חסד בסתר? אשריך! לא רק שזכית לשכר עצום, להחיות אנשים, אלא זכית לבטל מעליך ומעל העולם כולו גזרות רבות.\nכמו שאמרו חז"ל: "מתן בסתר יכפה אף", ברגע הזה הסטת את כעסו של בורא עולם!\n\nהיה צנוע במעשיך, הסתר את חסדיך וזכה להיות זה שמעמיד ומציל עולם שלם...\n\nיום טוב ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!

2016-08-18 08:29:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... יד' אב*\n *'בורא עולם תמיד איתך'*\n\nבעיר בריסק החלו כמה יהודים לחלל שבת.\nפנה רב העיר אל כמה ראשי ישיבות והם ארגנו הפגנה גדולה נגד חילול השבת.\n\nבבריסק, עיר של גויים, לא אהבו את הפרות הסדר בעיר והחלו לפזר את האנשים ולבסוף אף עצרו את ראש ההתקהלות והכניסו אותו לבית הסוהר.\n\nערב שבת, ראש הקהל, במקום להיות בביתו ולהתענג על השבת נמצא כלוא בבית הסוהר.\nצער גדול נכנס לליבו, משבר ולחץ היו מנת חלקו. "איך אעביר את השבת במקום הזה?" חשב לעצמו.\n\nלאחר שעה הוא שמע את דלת הכניסה לתאו נפתחת, לפתע הוא ראה מולו את הרב הגאון מהרי"ל דיסקין.\nהרב הגאון הוא זה שהורה לצאת להפגנה, לכן עצרו גם אותו.\n\nראש הקהל שראה את הגאון החל לחייך, המשבר חלף, הלחץ נשכח, הצער פרח.\nחשב לעצמו: "כל השבת אהיה עם הרב לבד, ללא שמשים, ללא תור, הרב איתי כל השבת, איזה עונג... תודה לך בורא עולם! רק שלא תעבור השבת מהר כל-כך..."\n\nאמר הרב מסלונים: "ההרגשה שהרגיש ראש הקהל כאשר הגיע הרב לתאו היא ההרגשה שצריכה ללוות כל יהודי, שהרי בורא עולם בכבודו ובעצמו נמצא כל הזמן איתו".\n\nלא פעם אנו חשים צער, מועקה, קושי והרבה תסכול שנובעים מדאגה מה יהיה עתידנו.\n\nאנו רצים לחפש פתרונות, פונים לרב פלוני, לעזרה מחבר אך לא פונים אל המקור, אל האחד שתמיד עימנו - בורא עולם.\n\nאמר דוד המלך: "גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי" (תהילים כג', ד')\n\nאם נזכור שבורא עולם נמצא איתנו תמיד - ברווח ובהפסד, בשמחה ובצער, באור ובחושך, בכל מצב! לא נגיע כלל לידי כאב, חשש ודאגה כלשהי!\n\nאנו כמו אותו יהודי שרב העיר הגיע אליו לכלא, רק שאיתנו נמצא תמיד בורא עולם!\nאז יש מצב לדאגה? לכאב? לעצב? לחשש?... בורא עולם איתך! זכור זאת! הכל ממנו ובידו!\n\nיום טוב ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!

2016-08-21 08:25:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... יז' אב*\n *כוחו של הפה*\n\nיהודי אחד דיבר על ה'חפץ חיים' לשון הרע, כשהבין שטעה בדיבורו, מיד רץ לביתו של הרב כדי לבקש את מחילתו.\n\nאמר לו הרב: "אני מוחל לך בלב שלם, אין לי עליך הקפדה כלל, הרי אני רק בשר ודם, כבוד אין לי, אך על כבוד התורה שחולל אין אני יכול לסלוח... את זה בשמים יבחנו ויחליטו".\n\nבעצב רב שאל את הרב: "איך בשמים ימחלו לי? תן לי דרך מחילה".\nאמר לו ה'חפץ חיים': "קח דף ורשום בו את כל הדיבורים שדברת עלי, זוהי תחילת התשובה שלך!"\n\nלקח האיש כמה דפים ורשם את כל דיבוריו על הרב והגישם ל'חפץ חיים', "עכשיו כבודו, יש לי תשובה?"\nענה לו הרב: "עדיין לא, עכשיו קח את הדפים וקרע אותם לחתיכות קטנות".\n\nקרע האיש את הדפים בחושבו שעכשיו גם בורא עולם יקרע את גזר דינו ותתקבל תשובתו.\n\nאמר לו הרב: "עדיין תשובה אין לך, קח עכשיו את הדפים הקרועים ועלה אל הגג, שם חכה עד שתגיע רוח חזקה. כשתגיע הרוח זרוק את חתיכות הדפים".\n\nשמח האיש עלה אל הגג וזרק את כל חתיכות הדפים. רץ אל הרב ואמר: "תודה לך, בטח עכשיו התקבלה תשובתי, והקב"ה השליך את מילותי מעלי".\n\nאמר לו הרב: "חכה, עוד דבר אחד יש לך לעשות כדי לכפר על הוצאת המילים מפיך...\nגש אל המקום שאליו זרקת את חתיכות הנייר ואסוף את כולן, כאשר תצליח לאסוף את כולן... תתקבל תשובתך... אך זכור! אם תשאר חתיכה אחת שלא אספת תשובתך לא תתקבל..."\n\n"שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁו" (משלי כא', כג')\n\nכמה נכונים דברי שלמה המלך - אדם מוציא מילה אחת מפיו ולא יודע עד היכן היא יכולה להתגלגל, לאן תגיע, ובמי היא יכולה לפגוע.\n\nאדם המוציא מילה זורקה ברוח שמעיפה אותה לכל מקום... כבר אין לו כמעט סיכוי לאסוף את מילותיו הפורחות באוויר...\n\n"שומר פיו ולשונו" - אדם צריך לשמור את פיו ממאכלים אסורים ואת לשונו מדיבורים מיותרים.\nשמור את פיך ממילים מיותרות, אתה לא מודע לכח שיש לך בפה, לעוצמה שיש לך בלשון.\n\nאם הוצאת מילה מהפה שחצבה בלב חברך יהיה לך מאד קשה להחזירה חזרה אל פיך, כמעט בלתי אפשרי!\nהשתמש באוצר הנפלא שיש בפיך לרומם ולהעצים את האחר ולא חלילה לקבור אותו בעודו בחיים...\n\nהפה שלך הוא אוצר, אם תדע להשתמש בו נכון תזכה בכל הגנוז בו...\n\nיום טוב ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!

2016-08-23 08:44:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... יט' אב*\n *שותף לקדוש ברוך הוא*\n\nיהודי אחד היה מצליח מאוד בעסקיו. \nשמע זאת הבעל-שם-טוב ורצה לדעת מהו סודו של אותו יהודי שכך מצליח.\n\nהלך אל היהודי וראה את הפלא - אין לו זמן לנוח, אנשים נכנסים לחנותו בכל רגע.\n\nחיכה הבעל-שם-טוב עד סוף היום שהחנות נסגרת כדי לדבר עם היהודי.\nפנה אליו ושאל: "ראיתי מחזה שלא ראיתי בעבר, כל היום יש לך לקוחות בחנות, ברכה עד-בלי די, ברור לי שהקב"ה איתך... אמור לי מה הסוד שלך?"\n\nאמר לו היהודי: "כבוד הרב, אני אדם פשוט ביותר אך יש בי אמונה גדולה בבורא עולם.\nכאשר פתחתי את החנות בפעם הראשונה אמרתי לבורא עולם - 'אתה השותף שלי בעסק. אני יעמוד על הדוכן ואמכור, אתה תעשה את הפרסום, אתה תביא את האנשים ותתעסק עם כל הבעיות שיווצרו בעסק. ואני אתן לך את גמולך...'\n\nלכן יש לי בחנות שתי קופות, כל מכירה שאני עושה אני מפריש חצי לי וחצי לקופה של בורא עולם, שהרי הוא השותף שלי.\n\nבסוף השבוע אני הולך אל הרב שלי ונותן לו את הכסף שנצבר בקופתו של הקב"ה... זה הסוד שלי כבוד הרב!"\n\nרַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנָה אוֹמֵר: ״כָּל הַמְקַבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה - מַעֲבִירִין מִמֶּנּוּ עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ. וְכָל הַפּוֹרֵק מִמֶּנּו עֹל תּוֹרָה - נוֹתְנִין עָלָיו עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ״ (מסכת אבות ג', ה')\n\nרוב היום של רובנו גדוש בהרבה חול ומהול במעט קודש.\nבמקום להכניס את בורא עולם לתוך חיינו אנו מדחיקים אותו לצד ומידי פעם 'שואלים לשלומו'...\n\nמבטיח לנו התנא רבי נחוניא, שאמר עליו החיד"א הקדוש שהוא ראש המקובלים: "אם תכניס את הקב"ה לחייך ותעשהו שותפך, תקדיש לו ולתורתו יותר זמן, תקבל עליך מלכותו אתה יכול להשאיר את הדאגות בבית... הרי בורא עולם שותפך!\n

2016-08-25 08:33:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כא' אב*\n*פרשת - 'עקב' - להתחבר למקור*\n\nבחצר ביתו של הרב בנימין זאב חשין זצ"ל גדל עץ רימונים גדול ופורה במיוחד. בכל שנה הוציא העץ מאות פרחים ומהם יצאו רימונים גדולים ועסיסיים.\n\nבאחד מימי האביב נשבה רוח חזקה שהעיפה כמה עשרות פרחים. לאחר מספר דקות שוב נשבה רוח חזקה שהעיפה אף היא עשרות פרחים.\n\nכך התרחש הדבר עוד מספר פעמים וכמעט כל הפרחים הועפו, רק מעטים נשארו על העץ והוציאו לבסוף רימונים.\n\nאמר הרב חשין: "איזה פרח זכה לשרוד ולהוציא לבסוף פרי? זה שהיה קשור היטב היטב אל העץ!\nרק הוא שרד את הרוחות... ('לחנך בשמחה')\n\nרוחות מנשבות לא רק באוויר, עינינו רואות שיש עוד רוחות חזקות שמנשבות בחיינו - רוחות של הסטה וכפירה, של בלבול הדעת והתרחקות ממסורת אבותינו.\n\nרוחות אלו מפילות חללים רבים, מעטים מצליחים לעמוד מולן.\n\nמיהו זה שמצליח? זה שעומד איתן ומתייצב בעוז כנגדם - מי שקשור בטבורו היטב היטב אל העץ - אל עץ החיים - אל התורה והמצוות!\n\n"וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם..." (דברים ז', יב')\n\n'וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם' - מפרש הזוהר, 'אֹתָם' כתוב בלי האות ו' ולכן ניתן לקרוא את הפסוק ועשיתם אתם - אם תשמרו את המצוות - אז ועשיתם אתם - כאילו אתם יצרתם את עצמכם!\n\nעל-ידי קיום המצוות ושמירת התורה אדם מעצב את אישיותו, מעדן את מידותיו - הוא עושה ויוצר את עצמו.\n\nכמה מאיתנו נסחפים ברוחות התאווה, הגאווה והבלבול?\n\nאם אנו רוצים להשאר על העץ, לשמור על מסורת אבותינו, לעצב את אישיותינו ולעדן את מידותינו, אנו חייבים להיות קשורים חזק חזק לעץ - לעץ החיים - לתורה ומצוותיה.\n\nאם נתמיד בדבר, כל רוח חזקה שתגיע לא תפריח אותנו ממקור חיותינו ותבלבל אותנו.\n\nהתורה ומצוותיה מעדנים את מידותיך ומיישרים את אורחותיך, ואף סוללים לך את הדרך להגיע אל החלק המובטח לך לעתיד לבוא...\n\nיום טוב ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!

2016-08-28 08:33:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כד' אב*\n*פטירת הרב יעקב ישראל קנייבסקי*\n *מעלת הסליחה*\n\nלקהל המשתתפים בשמחת בר המצווה של אחד מילדי העיר בני ברק נכונה הפתעה.\n\nבפתחו של אולם השמחות עמדו מספר אברכים לא מוכרים וביניהם דמות בעלת הדרת פנים. כולם החלו ללחוש איש לרעהו וקמו ממקומותיהם, מבקשים לחזות בהדרת פניו של האיש.\n\nלפתע דמות מוכרת. הצדיק, רבי יעקב ישראל קנייבסקי אשר זה זמן רב אינו יוצא מפאת חולשתו מפתח ביתו.\n\nנרגשים במיוחד היו בני משפחתו של חתן השמחה, נרגשים ונבוכים כאחת, אין הם קרובי משפחה של הרב, על מה ולמה זכו הם אפוא, כי הצדיק, ששנים רבות אינו משתתף אף בשמחות משפחתיות יגיע דווקא לשמחתם?\n\nעד מהרה התבררו הדברים... עם היכנסו לאולם השמחות ביקש הרב לשוחח ביחידות עם חתן בר המצווה. נפעם לחלוטין שמע הנער מה בפיו של צדיק הדור. בתום השיחה, עזב האורח הנכבד את המקום.\n\n"מה אמר לך?" הקיפו הנוכחים את הנער, "מה אמר לך הסטייפלר?"\n\nנחנק מהתרגשות הצליח הנער לפלוט: "הוא בא לבקש ממני מחילה..."\n\nלאחר ברור הדבר הובן כי אביו של חתן השמחה נהג להתפלל בבית המדרש "לדרמן" - בו התפלל הסטייפלר.\n\nבעת שהיה הילד כבן שבע שנים, נדמה היה לרב קנייבסקי כי הילד לומד בזמן התפילה.\nמיד הלך הרב וגער בו על כך.\nלאחר המקרה התברר לרב כי סידורו של הילד דומה היה לגמרא, והילד אמנם התפלל ולא למד...\n\nמיד חפץ הצדיק לבקש את מחילתו של הילד, אך לפי שקטנים טרם בר-מצווה אינם בני מחילה - לא יכול\nהיה לבקש את מחילתו.\n\nמיד בירר הרב מה שמו של הילד ומה גילו. שש שנים שמר את הדבר בליבו, ובהתקרב מועד בר המצווה של הנער, ביקש לדעת היכן תיערך שמחת המצווה. ומיד עם צאת הכוכבים, ביום בו מלאו לנער י"ג שנים והוא יצא מגדר "קטן", מיהר הצדיק לבקש את מחילתו ('מעשיהם של צדיקים')\n\nשלוש פעמים ביום אנו מבקשים את סליחתו של הקב"ה -"סלח לנו אבינו כי חטאנו, מחול לנו כי פשענו..."\nאנו מורידים את הראש מול בורא עולם.\n\nאך כאשר אנו צריכים לבקש מחילה מאדם שפגענו בו הדבר הופך למסע תרוצים והסברים מדוע אין אנו צריכים לבקש סליחה.\n\nלהוריד את הראש כלפי בורא עולם זה מובן וברור, אך לכופף את עצמך מול האחר, זה כבר יותר מידי...\n\nאת התפקיד המרכזי תופסת גאוותך ולא משחררת, לא נותנת לך להוריד ראש ולהתנצל.\n\nלהתנצל על מעשיך בפני האחר זו גדולה מאין כמוה, להוריד את הראש ולומר: "טעיתי" זו מעלה.\n\nאל תתן לגאוותך לשלוט עליך, אם חלילה הזקת ופגעת באחר גש ובקש מחילה.\nאם אתה חושב שבכך אתה מקטין את עצמך ההפך הוא הנכון, אתה ברגע הופך לאדם רם מעלה, איכותי ואהוב.\n\nלבקש מחילה מהחבר תוביל אותך לאהבת הזולת ונתינה, אתה הופך לענו וצנוע ובעל-ערך גבוה יותר בעיני אלוקים ואדם. מבקשת מחילה רק תרוויח...\n\nיום טוב ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!

2016-08-30 08:30:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כו' אב*\n *מה יגידו?*\n\nבוקר אחד עמד אדם ברחוב רש"י והתבונן בשני אנשים - אדריכל ובעל-בית שחסמו את המעבר.\n\nבעל הבית נועץ באדריכל איזה שביל גישה הוא יעשה לבית - "האם ארצף את השביל באבן ירושלמית או בשיש גרניט?"\n\nהתלבטו השניים כמה דקות ועקבו את קהל האנשים מלעבור.\n\nאותו אדם שהתבונן בהם שמע את ההתלבטות ואמר: "מה ההתלבטות שלכם בכלל? האם שיש או אבן ירושלמית? זה תלוי איזה ציפוי יהיה לבית".\n"הציפוי יהיה שיש" אמר בעל הבית והוסיף: "אך מה זה עניינך בכלל?"\n\nהשיב האיש: "אם הבית יהיה מצופה שיש אז מובן שגם השביל אמור להיות מרוצף שיש!"\n"אני חוזר ושואל, מה זה עניינך?" תמה בעל הבית.\n\n"מה השאלה?" השיב האיש, "הרי לשם מי אתה מתלבט איזה שביל לסלול? כל מעשיך הינם כדי להרשים את העוברים והשבים ולנקר את עיניהם. אז אני מודיע לך מה אותי מרשים וגורם לי להתפעל... לך על ריצוף שיש..." (הרב גלינסקי)\n\nכולנו בני העולם הזה לעיתים שוכחים את מי אנו עובדים ואת מי צריכים להרשים ולרצות... האם את האנשים סביבנו או את הקב"ה?\n\nיש בתוכנו את הפחד של - "מה יאמרו האנשים".\n\nאנו מתלבשים, עושים סעודות פאר, ארועים מפוארים הכל כדי לרצות את האחרים, העיקר שלא ידברו עלינו, שלא יגידו...\n\nאם תחשוב מעט, תגיע למסקנה שאתה חי בשביל האנשים, מנותב לפי צו האופנה וחי כל היום 'בתחרות' למי יש יותר ומי חי טוב יותר...\n\nעל המלאכים נאמר: "בְּלֶכְתָּם אֶל אַרְבַּעַת רִבְעֵיהֶם יֵלֵכוּ לֹא יִסַּבּוּ בְּלֶכְתָּם כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִפְנֶה הָרֹאשׁ אַחֲרָיו יֵלֵכוּ לֹא יִסַּבּוּ בְּלֶכְתָּם" (יחזקאל י', יא) - "לֹא יִסַּבּוּ בְּלֶכְתָּם" - המלאכים אינם מתבוננים ימין ושמאל בעת שהולכים לקיים את רצונו יתברך! ('מחנה אפרים')\n\nיהודי מאמין יודע היטב מה מטרתו בעולם, את מי הוא צריך לעבוד, בעיני מי הוא צריך למצוא חן ולהרשים - את בורא עולם!\n\nזכור! מה אנשים חושבים או אומרים לא אמור כל-כך לעניין אותך כאשר אתה הולך בדרך האמת, בדרך המלך, בדרכו של בורא עולם.\n\nבכל יום התבונן על יומך - האם הרשמת ומצאת חן בעיני בוראך, אותו אתה עובד ולא אף אחד אחר.\nאל תעשה את יומך מרוץ מרתון עם הסביבה, היה אתה כמו שאתה, כמו שזיכה אותך יוצרך.\n\nהסתכלות כזו תעניק לך נחת ושלווה ותחסוך לך כסף רב...\n\n"אָנָּה ה' כִּי אֲנִי עַבְדֶּךָ אֲ‍נִי עַבְדְּךָ בֶּן אֲמָתֶךָ..." (תהילים קטז', טז')\n\nיום טוב ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!

2016-08-31 08:25:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כז' אב*\n *הכל לטובה*\n\nאביו של נער שהגיע למצוות, הקדים והודיע לגבאי בית הכנסת בו נוהג הוא להתפלל, כי בנו אמור לעלות לתורה בפרשת 'יתרו', ומבקש שיתנו לבנו לקרוא את קריאת התורה לציבור בשבת זו.\n\nהגבאי הסכים, אך מכיוון שההודעה הייתה זמן רב לפני שבת פרשת 'יתרו' נשכח הדבר מזכרונו של הגבאי...\n\nלאחר זמן מה פנה אדם נוסף מהמתפללים, וביקש שבנו יעלה לתורה בשבת 'יתרו' ויקרא את הפרשה, והגבאי הסכים מיד.\n\nשבת פרשת 'יתרו' הגיעה והטעות התבררה...\nהגבאי לא ידע את נפשו - לפניו שני נערים שעמלו והכינו את הקריאה, שניהם סברו בצדק, כי העניין מסודר ומסוכם ומה יעשה עתה?\n\nהוא פנה להורי שני הנערים ופרש בפניהם את טעותו ואת המצב שנוצר וכי אינו יודע כיצד לפתור את הדבר...\n\nאבי הנער הראשון העביר על מידותיו והגיב מיד בטוב לבו: "אני מוותר, בני יקרא בשבת הבאה, פרשת 'משפטים', תן לנער השני לקרוא בתורה בשבת הזו".\n\nהוא פנה לבנו והסביר לו את העניין.\nבנו קיבל זאת בהבנה והחל ללמוד את הקריאה לפרשת 'משפטים'.\n\nלאחר ארבע שנים לפני שבת פרשת 'משפטים', אמו של הנער שוויתר, נפלה למשכב. היא אושפזה במצב קשה בבית החולים, והרופאים בטיפולם לא העלו מזור למחלתה.\n\nבדיוק באותו השבוע חלה אחד מגדולי התורה הנודעים ואושפז באותו בית החולים.\n\nעסקני הרפואה הבכירים שעסקו בטיפול מחלתו של הגאון, טרחו והביאו במיוחד פרופסור מומחה, בעל-שם עולמי מארצות הברית, כדי שיטפל במחלתו של הגאון.\n\nעקב הטיפול הוצרך הגאון לשהות בבית החולים אף בשבת פרשת 'משפטים' ובני ביתו ומקורביו חיפשו "בעל קורא" למנין שארגנו בחדרו.\n\nאותו הנער שלפני ארבע שנים הכין ושינן פרשה זו - לאחר שוויתר לרעהו, הציע את עצמו, מאחר שבין כה וכה שוהה בשבת בבית החולים ופרשה זו כבר שגורה בפיו על כל טעמיה ודקדוקיה.\nהצעתו נתקבלה ואכן זכה לקרוא בתורה במנין מיוחד זה.\n\nהגאון הנודע, נהנה מאד מקריאתו, וכהכרת הטוב התעניין אצלו מי הוא ולשם מה שוהה בשבת בין כותלי בית החולים.\n\nסיפר לו הנער על מצבה של אמו, וכי הרופאים אובדי עצות באשר לטיפול בה.\n\nמיד הורה הגאון לבקש מהפרופסור שהובא מארצות הברית שיבדוק את אמו של הבחור.\nבדק הפרופסור את האמא, וגילה כי הרופאים טעו באבחנה ובטיפול.\nמיד הורה לשנות לחלוטין את דרך הטיפול בה, ובתוך זמן קצר הוטב לה והיא השתחררה מבית החולים והחלימה כליל... ('דרכי החיים')\n\nחיינו מלאים בארועים, חלקם טובים וחלקם פחות.\nאך דבר אחד ברור! לכל דבר שמסובב לך במשך חייך יש סיבה!\n\nאם חלילה נפלת, חלית, פוטרת... אל תהיה בצער, הקושי הזה יסתובב תמיד לטובתך!\n\nועוד יותר... אם ויתרת לחברך, לא היית נוקשה והעברת את הדבר, סלחת ונתת מעצמך, הורדת מגאוותך לטובת השני וכתוצאה מכך הפסדת, אל תיפול אף פעם ברוחך!\n\nקבל את הדבר בשיוויון נפש! אתה עוד תראה במוחש כמה הוויתור שלך היה ההצלה שלך...\n\nכל מה שעובר עליך במשך היום מדוקדק לאלפי פרטים, ותמיד כל הפרטים הללו באים אך ורק לטובתך...\n\nיום טוב ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!

2016-09-02 09:02:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כט' אב*\n*פרשת - "ראה" - ראייה טובה*\n\nבתקופת ההפגנות הסוערות בכביש בר-אילן בירושלים נגד חילול השבת, רב אחד משכונת שערי-חסד היה מגיע בכל שבת להפגנה אך עומד ושותק.\n\nשבת אחת ניגש אליו אחד המפגינים ושאלו: "מדוע אתה מגיע להפגנה?"\nענה לו הרב: "איך אפשר לשבת ולשתוק על חילול שבת?"\n\nהמשיך המפגין להקשות: "אבל אתה עומד סתם כך ושותק! אינך צועק ומוחה!"\n\nענה לו הרב: " לצעוק על יהודי אני לא יכול..."\n\n"וְזֶה, אֲשֶׁר לֹא תֹאכְלוּ מֵהֶם... וְהָרָאָה וְאֶת הָאַיָּה וְהַדַּיָּה לְמִינָהּ "(דברים יד', יב'-יג')\n\n"הָרָאָה" הוא מן עוף שרואה ממרחק רב מאד, עד שאמרו עליה חז"ל: "הָרָאָה עומדת בבבל ורואה נבלה בארץ ישראל" (חולין סג':)\n\nדרכו של העוף הטמא הזה לעמוד בבבל, מקום הטומאה, ולראות את הנבלה דווקא במקום הטהרה, בארץ ישראל...\n

2016-09-05 08:16:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... ב' אלול*\n *תיקון המידות*\n\nאריה אחד רדף אחרי צבי בשדה הפתוח. ראה האריה כי מהירותו של הצבי עולה על שלו ועזבו לנפשו.\n\nלמחרת שוב ראה את הצבי וחשב: "איך אוכל לתופסו". הוא הבין שאם יגרור אותו ליער קרניו יתפסו בעצים וכך יוכל לצודו.\n\nכך עשה והצבי נאחז בקרניו ביער העבות בלי יכולת להחלץ מסבך העצים. כך מידי יום תפס האריה צבי אחר צבי...\n\nלאחר שבוע כינסו הצביים אסיפה כדי לדון בתופעה החדשה ולמצוא פתרון למצב. לאחר מחשבה עמוקה והתייעצות הגיעו למסקנה: "עלינו לעקור את היער כולו! אז יהיה ניתן לברוח בשלום מבלי להסתבך שוב בענפי העצים הרבים העומדים בדרכנו".\n\nמיד החלו בעבודה, רקעו ברגליהם היכו בקרנותיהם כדי להפיל את העצים. שעות ארוכות של עמל...\n\nלמקום הגיע צבי זקן ופיקח ואמר לכולם: "לשווא כל עמלכם, כל שנות חייכם וכל כוחותיכם לא יספיקו לכם כדי לעקור את היער כולו..."\n"אז מה עושים" אמרו הצביים בייאוש.\n\nאמר להם הזקן: "רק פעולה אחת ויחידה יכולה לעזור. אם רצונכם לעבור את היער מבלי להסתבך בענפים עליכם לקצץ את קרנותיכם ולא את העצים. כך תוכלו לעבור בשלום את היער והעצים לא יפריעו כלל" (משלי-עם)\n\nחודש שלם לפנינו בו אנו יכולים וצריכים לשנות ואפילו במעט את מעשינו.\nאך הדרך להגיע אל ראש השנה ויום הכיפורים סבוכה וקשה, מלאה קשיים ופתויים, הפרעות ומכשולים.\n\nכדי לעבור את המכשולים הרבים אין לנו טעם להלחם בהם, הם רבים וגדולים מאיתנו.\nמה שניתן לעשות כדי לא להסתבך הוא פשוט לקצץ לנו את הקרניים. הקרניים הם המידות שלנו...\n\nאדם בעל מידת גאווה וכבוד, קשה לסלוח ורחוק מוותרנות רק מסתבך ביער החיים, ביער המלא מכשולים ומהמורות, הקרניים שלו מסבכות אותו.\n\nהוא נתקע בענפים ובעצים - הקרניים - המידות שלו לא נותנות לו להתקדם ולשנות את דרכו...\n\nבחודש הזה ובחיים בכלל יש לכולנו לקצץ את המידות המסבכות אותנו - מרחיקות אותנו מהסביבה, מרחיקות אותנו מבורא עולם...\n\nכל אחד יודע את נפשו, יודע מהן הקרניים שלו.\nבכל יום עד לראש השנה קצץ מעט ממידה אחת, אל תתן לה לסבך אותך.\n\nאל תנסה לקצץ את הענפים - להלחם בקשיים ובתאוות, המלחמה ארוכה ומתישה, הורד את ראשך, מעט ענווה וסלחנות תעזור לך הרבה יותר...\n\nלימוד מוסר והתבוננות עמוקה על הבלי העולם תעזור לך לקצץ את קרני המידות שתוקעות ומסבכות אותך ולא נותנות לך לעבור את היער הגדול - את החיים!\n\nיום טוב ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!

2016-09-07 08:26:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... ד' אלול*\n*פטירת רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק*\n *תורת אמת*\n\nבאחד החורפים הגשומים בעיר דווינסק עלה הנהר על גדותיו והמים איימו לפרוץ את הסכר ולשטוף את העיר.\nמיד פנו התושבים הגויים אל הכומר כדי שיציל את העיר, אך הכומר בעצמו נזקק לסיוע כדי לצאת מהצפת ביתו...\n\nאמר להם הכומר: "רק אדם אחד יכול לעזור, הרב של היהודים רבי מאיר שמחה".\nמיד דפקו על דלתו של הרב נכנסו וסיפרו לו על הסכנה. עזב הרב את כתיבת ספרו "אור שמח" והלך אל הנהר.\n\nהנהר היה שוצף וגועש.\nעלה הרב על סוללת חול מעל הנהר נשא תפילה לבורא עולם שיחוס על העיר ותושביה וציווה לנהר לחדול מגעשו.\nכעבור כמה דקות החלו המים לשקוע ולהעלם, הנהר כבר לא היווה איום על העיר.\n

2016-09-09 08:52:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... ו' אלול*\n*פרשת - "שופטים" - שלמות*\n\nבפראג, הצטרף למשפחת המלוכה כומר שונא ישראל מובהק שהציב לעצמו מטרה להשניא את היהודים על המלך. מפעם לפעם היה נכנס לויכוחים חריפים עם רבי יהונתן אייבשיץ.\n\nיום אחד התקיים ויכוח נוקב בין השניים שהסתיים כתמיד בנצחונו של רבי יונתן.\n\nקם הכומר ואמר בפני המלך: "בעיקרון הצדק איתי - דת הנצרות הינה הטובה והמעולה שבכל הדתות, אלא שמוחו השנון ופיו החד של הרב אייבשיץ הם שעומדים בעוכרי.\nאך אם תכניסו יהודי פשוט שיעמוד איתי בויכוח נראה בעליל איזו דת נכונה!"\n\nנימנו וגמרו כי היהודי הפשוט הראשון שיחלוף ליד ארמון המלוכה ייקרא פנימה לעמוד בשאלות ותשובות עם הכומר.\n\nלא עבר זמן רב ועגלה רתומה לסוס חלפה ליד הארמון ובה עגלון יהודי לבוש בגדים מרופטים ובידו שוט גדול.\n\nהכניסוהו בפקודת המלך...\n"בבקשה! יש לי להציע לך עסקה", פתח הכומר – "מהיום ואילך מלך אוסטריה יאשר לך משרת 'עגלון' בחצר המלוכה – משכורת גדולה וקבועה, מכאן ולהבא לא תזדקק לחסדם של אנשים.\n\nאתה ובני משפחתך העניים תוכלו להתגורר חינם בסמוך לארמון, תקבל תואר אצילים ומאומה לא יחסר לך – עושר ואושר. נוסף לכך, נדאג לעולם הבא שלך ושל משפחתך.\nבתמורה עליך להסכים שאשפוך עליכם מעט מים ואכריז בשעת הזאת המים – 'אתם נוצרים'!"\n\nהכומר סיים את דבריו ופני העגלון הסמיקו. הוא לפת את השוט בחרדה ובקול נמרץ ותקיף אמר: "לא! לא! לא!"\n\nשאל הכומר: "הסבר לי, מה ההיגיון שבהחלטתך? למה אתה מתנגד לעסקה כזו?"\n\nענה לו העגלון: "כאשר הצעת לי את העסקה נזכרתי באבי המנוח שהיה מדריך אותי על כל צעד ושעל...\n\nלפני מותו ציווני לחיות כיהודי ירא שמים סר מרע, עושה טוב ומקיים רצונו של בורא העולם. מלבד זאת לימד אותי פרק בהליכות חיים – במשא ומתן...\n\nבתוך דבריו הזהיר ואמר: 'אם תיתקל בסוחר סוסים שיציע לך להמיר את סוסך בסוס משובח יותר והוא גם מוכן להוסיף סכום כסף – אל תסכים! הרי לא סתם הוא מוכן לתת לך סוס ועוד לשלם כסף על ההחלפה. הסוס שנראה טוב ומשובח בוודאי סובל ממחלה נסתרת או שיש בו פגם אחר שיתגלה אחר כך...\n\nואם יבוא סוחר ויציע לך סוס תמורת סוסך ללא כל הוספת תשלום מצידו, גם כן אל תסכים, גם במקרה כזה ודאי יש לו חשבון של רמאות והונאה, כי למה לו להחליף סוסים ללא כל טובת הנאה לעצמו?!\n\nאבל אם יבוא סוחר ויאמר לך: 'רבי יהודי, קח סוס כתחליף לסוסך, ובתמורה עליך לשלם כך וכך כסף', כאן טמון מקח הגון. כוונתו של הסוחר ישרה, אז תתחיל להכין עצמך לקראת העסקה...\n\nאדוני הכומר" המשיך העגלון, "אתה הצעת לי עסקה ובה כל טוב שבעולם הזה – בתוספת חיי נצח טובים בעולם הבא, ואינך דורש ממני כל תשלום או תמורה, כל זה הראה לי שסחורתך פגומה. משהו רקוב בה... לכן אני ממאן ומסרב!"\n\nהמלך חייך. הוא ציווה לאחד המשרתים שיעניק לעגלון מתנה יקרת ערך ושילחו לנפשו לשלום...\n\n"תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹקֶיךָ" (דברים יח', יג')\n\nרבים נוטים לטעות שתמימות היא חוסר נסיון ותחכום, אך תמימות היא שלמות.\nמשה מצווה אותנו להיות שלמים עם הקב"ה, ללכת בדרכיו ולהאמין בו בעיניים עצומות...\n\nאך לעיתים אנו מוסטים על-ידי סוחרי סוסים מפולפלים שמציעים לנו שפע של סוסים ללא תמורה ואנו קונים אותם בשתי ידיים...\nאך הסוסים הללו חולים ותשושים, גנובים וחלודים...\nאנו מוכרים את בורא עולם ומצוותיו בעבור כמה תאוות חולות וחלודות...\n\nנלמד ונשכיל מצוואת אבי העגלון לא להחליף את הסוס שלנו באף סוס אחר.\nכל אמונה, דת, תאווה ותשוקה לא שוות רגע אחד של תורה ומצוות.\n\nיצר הרע הוא סוחר פיקח ביותר, אך אם נשים לפנינו תמיד את רצון ה', נלך בדרכו בתמימות נוכל להינצל מקניית סוס פגום...\n\nהסוס שלך הוא סוס מנצח, למה לך להחליפו בחמור...\n\nיום טוב, שבת שלום ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!\n\n *זמני כניסת ויציאת השבת:*\n\nירושלים - 19.28-18.17 תל אביב - 19.30-18.32\nחיפה - 19.30-18.24 באר שבע - 19.30-18.34

2016-09-12 08:19:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... ט' אלול*\n *פטירת רבי צדוק הכהן מלובלין*\n *מעלת התורה*\n\nפעם אחת הגיע אל הצדיק רבי צדוק הכהן מלובלין אברך צעיר - רבי יוסף רוזין הרוגוצ'ובר וביקש לפלפל עם הרב בדברי תורה.\n\nהרוגוצ'ובר, היה ממשפחת חסידים ונודע מצעירותו כגאון מבהיל, עד שמרוב חריפותו לא החשיב כמעט את הלמדנים הרגילים.\n\nכיוון ששמע על רבי צדוק, שהיה מבוגר ממנו בשלושים שנה ונודע כתלמיד חכם מופלג חריף ובקיא מאין כמותו, ביקש הרוגוצ'ובר לפלפל עמו בדברי תורה.\n\nרבי צדוק קיבלו בספר פנים יפות, אך לא רצה לפלפל עמו. "מה ייצא לנו מן הפלפול? הרי אני אשתדל להראות שאני יודע יותר מכבודו, וכבודו ישתדל להראות שהוא יודע יותר ממני, ומה ירוויח הקב"ה מכך?"\n\nאך האברך הצעיר המשיך להפציר בו מאוד, השיב לו הרב: "יודע אני שברכת 'אתה חונן לאדם דעת' שתיקנו אנשי כנסת הגדולה אינה מכוונת למי שיש לו כוח בפלפול.\nאבל אם כבודו בא אלי, אז בוודאי שליחותך היא מהקב"ה.\n\nיכול אני לומר לכבודו שגם אני הייתי עילוי בנעורי וניצחתי את כל הגדולים ממני בפלפול, ובכל זאת ראיתי אחר-כך שאי-אפשר לזכות לכתרה של תורה עד שלא מגיעים אל פתחם של תלמידי הבעל-שם-טוב זצ"ל..."\n\nכל אחד שואף לזכות לכתרה של תורה. אך לא די בכך שאדם יהיה מפולפל ובקי בכל רזי התורה.\nחלק מקניית כתר תורה היא עבודת המידות והמוסר.\n\nהתורה נקנית בארבעים ושמונה דברים אשר ביניהם: השמח בחלקו, אינו מחזיק טובה לעצמו, אוהב את הצדקות והתוכחות ומתרחק מן הכבוד...\n\nככל שתגדל ותחכים אתה תבין איך לתקן את מידותיך, איך לעצב את אשיותך.\nהתורה נותנת לאדם כלים כדי לשנות את מידותיו, להפוך אותו מנגע סביבתי לעונג חברתי.\n\nכך תזכה להיות בעל-כתר תורה - אהוב, אוהב את המקום ואוהב את הבריות.\n\nהיום שלך ארוך ועמוס, הכנס בתוכו כמה מטילי זהב, תורה ומעשים טובים.\nאל תעביר את היום עם סתם מטבעות נחושת שחוקות, הכנס בו חיים אמיתיים, הכנס בו את העולם הבא שלך...\n\nיום טוב ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!

2016-09-14 08:23:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... יא' אלול*\n *סגולה לרפואה*\n\nבוקר אחד הגיע יהודי אל בית החולים כשהוא נאנק מכאבים.\nבדיקות מקיפות נעשו בגופו אך לא נמצא רמז קל לבעיה שממנה הוא סובל.\nעברו שלושה שבועות ולא הגיעה רפואה למחלתו.\n\nלאותו מקום הגיע שליח הרבי מליובאוויטש והציע ליהודי לשלוח מכתב לרבי ולשאול במכתבו: "מדוע לא מוצאים רפואה למכאובי".\n\nשמע היהודי, כתב מכתב לרבי וחיכה לתשובתו.\nלאחר כמה ימים התשובה הגיעה... "יהודי יקר, יש לך טעות בהבנת מיקומך.\nאתה חולה, לכן הגעת אל בית הרפואה לקבל מזור ומרפא.\nאך אם תסתכל בפנימיות של המצב, אתה לא הגעת לשם כדי לקבל! אתה הגעת כדי לתת!\n\nאם בורא עולם שלח אותך לשם עליך להתחיל לתת... לתת לסביבתך.\nתן חיוך כאן, עזור לחולה שם, אמור מילת עידוד וחיזוק, קרב עוד יהודי לאבינו שבשמים...\n\nכאשר תעשה את מטרת שליחותך במקום, יסורו הכאבים ולא תהיה עוד סיבה להמשך שהותך במקום..."\n\nעשה כך היהודי ותוך ימים ספורים היה כבר בביתו... (סיפורי הרבי)\n\nבחיינו הגדושים אנו מוצאים את עצמינו לעתים במקומות שונים בעולם.\nלא תמיד הגענו לשם מרצוננו. לעיתים נגזר עלינו לעבור באותו מקום.\n\nכל יהודי הוא שליח קטן של הקב"ה.\nאם הגעת למקום מסוים נצל את שהותך במקום להשאיר את חותמו של מלך העולם.\n\nאין מקרה, כל מקום שאליו אתה פונה מודרך על-ידי בורא עולם. יש סיבה מדוע הגעת לאותו המקום.\nכולנו רצים לחפש סגולות לרפואה, הרבי מליובאוויטש נתן לנו את הסגולה הטובה ביותר.\n\nאם נבין את מטרת שליחותינו בכל מקום - הכנסת בורא עולם, ונבצע את המטרה, ממילא לא יהיה עוד צורך בנו ונחזור חזרה לביתנו.\n\nזכור! אתה הקטן שליח של מלך העולם.\nתפקידך להודיע על מלכותו לכל יושבי תבל.\nפרסם אותו, תלה כרוזים, הכר אותו לחבריך.\nהיה שליח טוב ונאמן של מלך העולם...\n\nיום טוב ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!

2016-09-16 08:42:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... יג' אלול*\n *פטירת רבי יוסף חיים*\n *פרשת - "כי תצא"*\n *צעד קדימה*\n\nכשהיה ה'בן איש חי' - רבי יוסף חיים, כבן שמונה, התמודד מול אחותו הקטנה על החזקת נר ההבדלה.\n\nכשאביהם, רבי אליהו זיע"א חש בכך, פנה אל בנו בכורו ואמר לו: "אם רוצה אתה להחזיק את הנר למען הנאתו – הרי אחותך קודמת - משום שהיא קטנה וקודמת לענייני הנאה, אך אם אתה מבין בעניין ההבדלה יותר מאחותך, ולכן אתה רוצה להחזיק את הנר – הרי אתה קודם לה".\n\nענה לו בנו: "ההבדלה נעשית דווקא מתוך דעת, כפי שנזכר בנוסח ההבדלה – 'בֵין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים וּבֵין יום הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה' – ואלו עניינים שבהבנה, ובהבנה בוודאי אני עולה על אחותי הקטנה".\n\nרבי אליהו לא הסתפק בזאת והבטיח לבנו שאם יענה על עוד שאלה קטנה יזכה בהחזקת נר ההבדלה.\n\nרבי אליהו שאלו: "חז"ל תיקנו את סדר ההבדלה כך - ברכה ראשונה על היין, ברכה שניה על הבשמים, ברכה שלישית על הנר ורק לבסוף את ברכת 'המבדיל', מדוע לא קבעו את ברכת 'המבדיל' שהיא העיקרית – מיד אחרי ברכת היין?"\n\nאחרי רגע קט של מחשבה, ענה הילד לאביו: "אבא, אתה עצמך לימדת אותי שתפקיד היהודי הוא לשאוף תמיד לעלייה תמידית, ומכיוון שכל מצוות ההבדלה נעשות באיברי הראש – אנו צריכים לעשותם בסדר עולה –\nראשית ביין ששותים בפה, שנית בבשמים שמריחים באף, שלישית בנר שרואים בעיניים, ורק לבסוף את ברכת ההבדלה שהיא מתייחסת לדעת הנמצאת במוח – הגבוה מכולם!"\n\nנדהם אביו מתשובת בנו ונתן לו בשמחה להחזיק את נר ההבדלה... (סיפורי-רבי יוסף חיים)\n\nפרשת "כי תצא" מלאה במצוות.\nסדר המצוות נכתב בחשיבה מעמיקה, לא סתם מצוה נכתבה אחרי חברתה - שילוח הקן ולאחריה מצוות עשית מעקה, כלאי הכרם, לא תחרוש, שעטנז וציצית...\n\nלומר לנו - אדם המקיים מצות שילוח הקן יזכה לבנות בית חדש ויקיים מצות מעקה, ישתול כרם, ויקנה שדה, לאחר מכן יזכה לבגדים נאים... שמצוה גוררת מצוה... ('תנחומא')\n\nאדם נמצא בחייו במסע ארוך, מידי פעם עוצר וחונה ואז ממשיך הלאה במסעו.\n\nיש פעמים בהם אנו מעדיפים להשאר בחניה, לא מתקדמים הלאה. אוהבים את המקום בו אנו נמצאים.\nלעיתים המקום בו אנו נמצאים הוא המקום בו אנו צריכים להיות.\nאך לא כך ברוחניות...\n\nאדם צריך להתקדם כל יום ואפילו כל שעה. לקיים עוד מצוה, ללמוד עוד סוגיה, לקרוא עוד חידוש.\nתמיד להיות בתנועה.\n\nזמן אלול הוא חשבון נפש על השנה שהייתה.\nצריכים אנו להסתכל מה השגנו השנה, היכן נתקענו ונפלנו והיכן התקדמנו והשתדרגנו.\n\nאת הנפילות להפוך לסולם הצלה, את ההשתהויות והחניות להפוך לצעדים קדימה.\n\nזכור! יהודי לא נשאר במקום, תמיד הוא שואף לעלות מעלה, כמו נשמתו המשולה לנר, כשם שהנר תמיד עולה מעלה, כך אתה! בכל רגע חפש היכן אתה יכול להתקדם ולעלות מעלה, להגיע הכי קרוב שאפשר לבורא עולם...\n\nיום טוב, שבת שלום ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!\n\n *זמני כניסת ויציאת השבת:*\n\nירושלים - 19.19-18.08\nתל אביב - 19.21-18.23\nחיפה - 19.20-18.14\nבאר שבע - 19.21-18.25

2016-09-19 08:14:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... טז' אלול*\n *צדקה*\n\nבעיר טלז נשא אברך צעיר נערה חסודה.\nפנה חמיו את חתנו ואמר: "שבו עימי, אני אפרנס אתכם. כל ההוצאות שלכם יהיו עלי. כך יהיה לכם נחת ושלווה ותוכל אתה ללמוד תורה בלי טרדות".\nהסכימו השניים וישבו עימו.\n\nכעבור שנתיים פנה האברך לחמיו ואמר: "כבודו מכבד אותנו מעל ומעבר, אנו חשים אי-נעימות. כל הוצאות הבית עליך, אתה מחזיק אותנו".\n\nאמר לו חמיו: "אני מחזיק אתכם? אתם מחזיקים אותי! אתה לומד תורה, אתה זה שמחזיק אותי, לא אני אותך! אתם לא עוזבים!"\n\nהבין החותן שכנראה הוא לא מעניק מספיק והחל להעריף על הזוג יותר מבעבר.\nכעבור שנתיים נוספות קיבל האברך הצעה להיות רב בעיר פלונית. הוא ניגש את חמיו ואמר לו שהוא ובתו מתכוונים לעזוב... "תמכת בנו די והותר, אני מודים לך מאד".\n\nאמר לו חמיו: "אני תמכתי בכם? אתם תמכתם בי! כמה שהם מציעים לך אני אתן לך כפול, רק השאר עימי".\n\nכעבור שנתיים נוספות קיבל האברך הצעה טובה יותר.\nפנה לאשתו ואמר: "ראי נא, בכל פעם שאנו רוצים לעזוב אביך נותן לנו יותר ויותר, הדבר נראה כאילו בכוונתינו לסחוט אותו. לא נעים לי כל המצב.\nהפעם אנו עוזבים גם אם יתן לנו מלא ביתו כסף וזהב".\n\nהלך האברך ואשתו ואמרו לו פה אחד: "אנו עוזבים, תודה לך על התמיכה והעזרה שנתת לנו במשך שנים".\n\nהבין החותן והוסיף לפני צאתם: "תודה לכם, אתם אלו שהחזקתם אותי!"\n\nעזבו השניים לעיר אחרת וכעבור שבועיים קיבל האברך הודעה: "חמיך נפטר..."\n\nרק אז הבינו השניים מה האבא אמר להם במשך השנים - "לא אני החזקתי אתכם, אתם אלו שהחזקתם אותי... כל זמן שאני נתתי לכם הארכתי ימים... הצדקה שנתתי לכם היא זו שהחזיקה אותי..."\n\nאין אדם שלא מוציא מכיסו ומהונו ונותן לאחר. לעיתים לא בלב שלם, לעיתים בפרצוף חמוץ...\n\nאם נשכיל להבין שהנתינה היא זו שמחזיקה אותנו, היא זו שמצילה אותנו אנו נפתח את הלב והכיס ביד רחבה יותר.\n\nהרי כולנו מקבלים שפע מבורא עולם, אחד יותר ואחד פחות. אדם נותן ממה שקיבל מבורא עולם.\n\nאומר רבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא: "תן לו משלו, שאתה ושלך - שלו" (אבות ג', ז')\n\nוכן אמר דוד המלך: "כִּי מִמְּךָ הַכֹּל וּמִיָּדְךָ נָתַנּוּ לָךְ" (דברי הימים א', כט', יד') - תן מרכושך לצדקה, הרי מה שאתה נותן - לא משלך אתה נותן אלא משלו, שהרי גם אתה עצמך שייך לו - לבורא עולם...\n\nפתח את ידך, יותר ממה שאתה עושה עם העני... העני עושה איתך...\n\nיום טוב ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!

2016-09-21 08:28:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... יח' אלול*\n *קשיים*\n\nעם ישראל בדרכו לארץ המובטחת.\nקרוב מאד לכניסה לארץ, משה רבינו נושא נאום הנמשך שלושים ושבעה ימים.\n\nבנאומו הוא מוכיח את העם על מעשיו, מורה לו מצוות נוספות ומחזק אותם.\n\nלפתע משה רבינו עוצר את נאומו הקולח ואומר: " שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתָּה עֹבֵר הַיּוֹם אֶת הַיַּרְדֵּן לָבֹא לָרֶשֶׁת גּוֹיִם גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִמֶּךָּ עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצֻרֹת בַּשָּׁמָיִם" (דברים ט', א') - עם ישראל היקר, משברים, קשיים, נפילות וירידות הם חלק מחייו של האדם.\nכדי לעבור את הירידות עליכם להאמין שבורא עולם אחד ושמו אחד!\n\nכדי לעבור את הירדן - את הירידות והנפילות עליכם לקרוא 'שמע ישראל'!\n\nכל אחד מאיתנו עובר משברים בחיים - פיטורים,\nשלום בית, הפסדים, חולאים ועוד...\n\nרק אדם שעבר את אותם הרגעים ומרגיש כעת הקלה יכול לומר בבטחה: "הכל לטובה!"\n\nאדם הנמצא באמצע הקושי, באמצע הצער והכאב מאד קשה לו לומר שהכל לטובה... הרי כרגע ממש לא טוב לו!\n\nאז איך עוברים את הירדן? את הנפילה והכאב?\n\nאומרים: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלוקֵינוּ ה' אֶחָד" (דברים ו', ד')\n\nכאשר אדם מאמין שבורא עולם הוא אחד ואין זולתו, הוא היה לפניו והוא יהיה גם אחריו.\nהוא הבמאי של כל ההצגה הנקראת עולם, הרי גם בכאב, בקושי ובצרה הוא יכול לומר בבטחון ואמונה: "הכל לטובה!"\n\nאין בור שאין לו סולם יציאה, אין חושך שאין בצידו אור, אין כפור שאין בסופו חום!\n\nבכל קושי ומכאוב יש נקודת יציאה לאור עצום,\nלישועה. המפתח שלך אליה היא האמונה!\nהאמונה ש... ה' אחד ושמו אחד!\n\nיום טוב ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!

2016-09-23 08:36:00: *בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כ' אלול*\n*פרשת - "כי תבוא" - מעלת התורה* \n\nלפני מספר שנים נסעה משלחת משרד השיכון מטעם חברת 'עמידר' לארצות הברית.\nבמהלך הסיורים במדינה ניסו המארגנים לקיים מפגש עם הרבי מליובאוויטש זצק"ל ולקבל את ברכתו, אך עקב חוסר זמן המפגש לא צלח. \nרצונם העז של חברי המשלחת לפגוש את הרבי נתן להם פתח של תקוה.\n\nשמשי הרב הגיעו למשלחת ואמרו: "בעוד מחצית השעה יגיע הרב לתפילת מנחה, כל אחד ירים את ידו וינופף לו לשלום.\nעד אשר יגיע הרב, יכתוב כל אחד מכם מכתב לרבי - שאלה, בקשה, ברכה או בעיה.\nאת התשובות תקבלו כאשר תגיעו לארץ, לביתכם".\nבין חברי המשלחת היה יונה עלוש, יונה כתב לרבי: "כבוד הרב, שלום הבית שלי במפלה, אני ורעיתי מתווכחים הרבה, ברך אותנו לשלום, נחת ורעות, בתודה - יונה עלוש".\n\nכאשר חזרו חברי המשלחת קיבל כל אחד תשובה מהרבי לבקשתו, גם יונה קיבל מכתב: "יונה היקר, כנס לביתך, המשך מהדלת הראשית אל המסדרון, פנה שמאלה, בדלת שמצד ימין, לא הראשונה, השניה - המזוזה הפוכה, סובב אותה והשלום ישכון בתוככם".\n\nיונה היה מופתע, הוא הלך אל המזוזה, פתח את הבית ואכן! קלף המזוזה היה הפוך!\nרעדה אחזה בגופו! ומפיו יצאו המילים: "אשריהם ישראל!"\nהשלום חזר לביתו, לא מזמן הוא ורעיתו חגגו את חתונת הזהב שלהם... (טובי חדד)\n\n"וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן לְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ וּלְבֵיתֶךָ אַתָּה וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ" (דברים כו' יא')\n\n"'ושמחת בכל הטוב' - אין טוב אלא תורה, השמחה האמיתית והשלימה היא בתורה הקדושה.\nשאם היו בני-אדם מרגישים במתיקות וערבות טוב התורה, היו משתגעים ומתלהטים אחריה, ולא ייחשב בעיניהם מלא עולם כסף וזהב למאומה, כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם!" ('אור החיים')\n\nמי מאיתנו לא רוצה טוב עבורו ועבור משפחתו? הטוב הזה נמצא ממש לידינו - בתורה!\n\nכל הכוחות של הצדיקים, התנאים, האבות הקדושים באו להם רק בזכות התורה!\nהתורה הייתה עריבה להם, מתוקה מדבש ונופת צופים.\n\nגם אתה הפשוט יכול להביא לעצמך טוב, והרבה טוב!\nהקדש מזמנך ללמוד התורה, פתח ספרים, התעניין, תעמיק ותמצא דבש מתוק!\nהתורה תתן לך טוב ועונג בעולם הזה והקרן קיימת לך לעולם הבא...\n\nיש לנו אוצר מלא אבנים טובות ומרגליות, מה שעלינו לעשות זה... לפתוח את המכסה...\n\nיום טוב, שבת שלום ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!\n\n *זמני כניסת ויציאת השבת:*\n\nירושלים - 19.09-17.58 \nתל אביב - 19.11-18.14 \nחיפה - 19.11-18.05 \nבאר שבע - 19.12-18.16\nאילת - 19.11- 18.05