2016-09-25 08:39:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כב' אלול*\n *פטירת רבי יהונתן אייבישיץ*\n *לשפוט בצדק*\n\nכבר בילדותו ניכר הגאון רבי יהונתן אייבשיץ בכשרונותיו הנעלים.
2016-09-26 09:03:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כג' אלול*\n*פטירת הרב מאיר יהודה גץ - רב הכותל*\n *שפר התנהגותך*\n\nקשה לתאר את כל החסדים והטובות שעשה הרב גץ בהיותו רב הכותל.\nאל הכותל מגיעים כולם, והוא בעיניו הפיקחות היה רואה את סבלם ומסייע כמידת יכולתו.\n\nפעמים רבות הגיעו לכותל מסכנים ושבורי לב, והרב היה מעודדם ומדריכם. פעמים רבות הכניסם לביתו, והרבנית הייתה מכינה להם מעדנים תוניסאיים.\n\nהרב הקפיד על נקיון הכותל, וכשהיה רואה לכלוך, היה מתכופף להרימו. \nחשוב היה לרב גץ מאד, שכל אדם שיבוא לכותל המערבי ירגיש התעלות וקרבת אלוקים.\n\nיום אחד נכנס אל הרב תייר מצרפת לבוש במכנסיים קצרים, ועל ראשו כיפת קרטון, כשהוא בוכה.\nובצרפתית אמר לרב: "גנבו לי בכותל שלוש מאות דולר ואין לי כסף לחזור לצרפת".\n\nהרגיעו הרב ואמר: "יהודי יקר, לא יתכן שבכותל יגנבו לך, אולי איבדת את הכסף במקום אחר?", תוך כדי דיבור הוציא ממגירת החסד שלו סכום של שלוש מאות דולר, הושיט לתייר והוסיף: "קח וה' יעזור לך, צאתך לשלום, ואל תשכח את הכותל".\n\nליד הרב גץ נכחו תלמידיו, כשראה את פניהם הסביר את מעשהו: "לא רציתי שאותו תייר יצא בהרגשה לא טובה מהכותל, ויתרחק מתוך כך מהיהדות ומארץ ישראל.\nהעדפתי להאמין לדבריו ולתת לו את הכסף והעיקר שלא ימצא תרוץ להתרחק..."\n\nלימים אותו תייר התחתן ועלה עם משפחתו לארץ, התחזק באמונה ואף החזיר לרב את הכסף... ('רב הכותל')\n\nרבים מאיתנו זכו להכנס תחת כנפי השכינה, לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו.\n\nברגע שזכינו להיות עבדי ה' ושומרי משמרתו יש עלינו מחוייבות כפולה ומכופלת - גם לעשות רצונו, גם לקרב ולהיזהר שבעתיים לא להרחיק.\n\nאנו אלו שמייצגים את המלך, אנו שלוחי המלך, ככל שהתנהגותינו תהיה ראויה כך נסחוף עוד אנשים אל המלך, עוד נשמות טועות ימצאו את מקור מחצבתם. יש לנו אחריות!\n\nאך אם חלילה לא נייצג את המלך כראוי ניצור ריחוק, זלזול והרבה לשון הרע.\nזכור! אתה חייל בצבא המלך, מלך מלכי המלכים, חשוב לפני שאתה מתפרץ, מגדף ומתחצף!\nכולם מסתכלים ובוחנים דווקא אותך.\n\nבהתנהגותך אתה יכול לקרב וחלילה להרחיק! השתמש במידותיך הטובות, וותר, העבר, סלח, היה רחוק מכעס ואת פיך שמור.\nלעתיד אתה תראה במוחש כמה אנשים התקרבו בזכות התנהגותך.\n\nאתה יכול ברגע של בלימת פה, ויתור ומחילה להחזיר עוד נשמה אל המלך.\nאשרייך! אתה שומר את משמרת המלך, אתה תזכה להיות גם מרואי פני המלך...\n\nיום טוב ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!
2016-09-27 08:38:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כד' אלול*\n*פטירת רבי ישראל מאיר הכהן - 'החפץ-חיים'*\n *שמירה יתירה*\n\nכנהוג בעיירות השדה, החזיק רבי ישראל מאיר – ה'חפץ חיים' פרה בביתו, לשם אספקת חלב.\nהרב קנה פרה שאינה מועדת להזיק, ובעצמו היה מטפל בשמירתה כראוי - בודק תמיד את דלת הדיר אם סגורה היא, ונזהר מאד לבל תרעה בשדות אחרים.\n\nבאחד הימים יצא ה'חפץ חיים' מביתו למרחקים להביא את ספריו בפני תושבי העיירות, לפתע נזכר כי שכח להזהיר את בני ביתו לשמור היטב על הפרה. מיד שלח שליח מיוחד להזהירם על-כך.\n\nבאותה תקופה, ישב ללמוד בפרישות בעיר הסמוכה וויסילשוק. באחד הימים פגש עגלונים מראדין וביקש מהם למסור מכתב דחוף לאשתו.\n\nהעגלונים שהיו סקרנים פתחו את המכתב, והשתוממו לקרוא את הכתוב... - "אשתי היקרה, אל תאפשרי לפרה לצאת ביום השוק לרחובות העיר, ביום זה עוברות הרבה עגלות של נכרים, והפרה עלולה לאכול מהן קצת תבן או קש, ולהזיקן באכילתה, והיות שדין הגויים לא למחול אפילו על פחות משווה פרוטה, עלולים אנו להכשל בעון גזל..."\n\nכמה דאג ה'חפץ חיים' לא להזיק לרכושו של אדם על-ידי רכושו, כל שכן לא להזיק לאדם עצמו וכל שכן שהוא בעצמו לא יזיק בגופו ובלשונו אדם אחר... \n\nכמה פעמים אנו באמת עצרנו את עצמנו מלהזיק לרכושו של האחר, לסביבתו וכל שכן לאדם עצמו?\n\nלעיתים אנו עוצמים את עינינו מפגיעה בחבר וברכושו. "העיקר שאני ורכושי שלמים" אומרים לעצמנו.\n\nמידי יום נשלחים מזיקים לעולם, הם חולפים על פנינו ולא מזיקים לנו, אך לא לעולם חוסן, לא תמיד אנו ניצולים ולעיתים גם בנו פוגע הרע.\n\nאם אנו נשמור על רכושו של החבר, נשמור מלהזיק לאדם עצמו ניצור לנו חומת מגן על-ידי המצוות הללו.\n\nהכל מכוון מידה כנגד מידה.\nתן דעתך! אם אתה חפץ בשמירה הראה כמה חשוב לך החבר, כמה אכפת לך מרכושו.\n\nאם חברנו ורכושו יהיו חשובים לנו כרכושנו וגופנו נוכל לאהוב כל אדם, אותו ואת הסובב אותו.\nאדם עם אכפתיות כזו יוצר סביבו 'כיפת ברזל' - חומה בצורה וסגורה לכל מיני פורענויות המתרגשות ובאות!\n\nאם תראה אכפתיות לחברך בורא עולם ימרכז אותך אצלו, ישים אותך מולו תמיד, יצור סביבך רשת הגנה, רשת אשר אבניה ברזל.\n\nהיום אתה תשמור על חברך ומחר בורא עולם ישמור כל-כך טוב עליך...\n\nיום טוב ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!
2016-09-30 10:49:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כז' אלול*\n*פרשת - "ניצבים" - ראש השנה*\n *הארת פנים*\n\nבימים שלפני ראש השנה, ניגש יהודי אל הגאון רבי אביגדור מילר זצ"ל ושאלו: "ילמדני רבינו, במה אכין את עצמי כראוי לקראת יום הדין הגדול והנורא?"\nענה לו הרב: "חייך והאר פנים!"\n\nהיהודי חשב שעקב זקנותו לא הבין רבי אביגדור את שאלתו, שהרי לא ביקש ממנו הדרכה לקראת 'פורים' אלא לקראת יום הדין...\n\nלכן שב ושאלו: "כבודו, מהי ההכנה לקראת יום הדין?"\nהרב שוב ענה לו: "חייך והאר פנים..."\n\nראה הרב שהיהודי לא הבין את דבריו והמשיך, "אתה חושב כי לרוב זקנותי לא הבנתי נכון את שאלתך? אסביר לך - אדם היה עומד בראש רשת חנויות המפוזרות ברחבי העיר, עולם כמנהגו נוהג וכל חנות אשר ברשותו מתנהלת על-ידי עובדיו.\n\nסוף השנה הראשונה הגיע, לקח בעל הבית את חשבונותיו ועשה מאזן - רווח והפסד. בחקירתו גילה כי בחנות פלונית יש הרבה עובדים מיותרים, ויש לשלח חלק מהם.\nבמקום אחר צריך לפרסם יותר על קיום החנות, בחנות השלישית צריך להרבות במיני הסחורה נוספים.\n\nבסוף היום המתיש ישב עם יועציו, הראה להם את המאזן, והם יעצו לו: "נראה שעליך לשחרר חלק מעובדיך, אך חוס וחמול על כמה מהם, מכיוון שעצם שהייתם בחנות מביאה לך קונים רבים מחוץ - הם מחייכים ומאירים פנים לכל הבאים לחנות..."\n\nהמשיך הרב ואמר: "כך גם יום ראש השנה, יום בו הקב"ה עורך 'מאזן' – בוחן ובודק את כל הנעשה בעולמו - כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון, פעמים שהוא מחליט לשלח כמה מ'עובדיו' 'מהעסק'...\nאך אלו המאירים פנים לבאי עולם אותם הוא משאיר...\n\nעתה בני, אתה בטח מבין כי עצה טובה והגונה נתתי לך לקראת יום הדין..." ('באר הפרשה')\n\n"כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא... כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ...\n....הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ... וּבָחַרְתָּ, בַּחַיִּים...לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹקיךָ לִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ וּלְדָבְקָה בו..." (דברים ל', יא', יד, יט', כ')\n\nמי לא רוצה לזכות ביום הדין לעוד שנה, לעוד חיים, לעוד טובות, לעוד ישועות?\n\nהעולם הזה עולם יקר הוא עד מאד, אדם שעובד כאן - שיש בו תועלת לצורך העולם, מחזיקים אותו כאן\nכחלק מהעסק הגדול הזה.\nיש פעמים בהם קשה לנו להפיק תועלת, לעבוד את בעל הבית כפי רצונו, אך רק אם נאיר פנים לאחרים, נחייך, ניתן הרגשה טובה, נביא עוד 'לקוחות' לבורא עולם, נזכה להשאר 'בעסק'...\n\n'כי המצוה הזאת לא רחוקה ממך...'\n\nחיוך קטן עם מילה טובה בצידה, הארת פנים והרגשה טובה לאחר יזכו כל אחד מאיתנו לשנה טובה ומתוקה, עשירה בשפע רוחני וגשמי עם קירבת אלוקים, וקירבה לכל אדם...\n\nאתה תאיר פנים לאחרים ובורא עולם יאיר לך שנה שלמה...\n\nיום טוב, שבת שלום ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!\n\n *זמני כניסת ויציאת השבת:*\n\n*ירושלים - 19.00-17.49*\n*תל אביב - 19.02-18.04*\n*חיפה - 19.01-17.55*\n*באר שבע - 19.03-18.07*\n*אילת - 19.03-17.56*
2016-10-02 09:01:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כט' אלול*\n *ראש השנה - קבלה טובה*\n\nאיש עני הגיע לביתו של אדם עשיר בתקוה לקבל ממנו הלוואה.\nשעות חיכה מחוץ לביתו, ניסה להכנס אך משרתיו לא נתנו לו. ביקש שוב אך נדחה.\nלבסוף התייאש והחל להתחנן: "אמרו לי רבותי, מתי והיכן אוכל לפגוש את העשיר?"\nאמרו לו: "כל בוקר הוא מגיע לתפילה, לומד שעה ויוצא, שם תוכל לראותו".\n\nלמחרת הלך האיש אל בית הכנסת וחיכה לצאתו של העשיר. יצא העשיר ומיד פנה אליו העני ושאל: "כבודו, האם תוכל להלוות לי כסף? אני צריך לקנות מזון לחג, בגדים לילדים ועוד..."\n\nאמר לו העשיר: "בשמחה אלווה לך, היום בערב בשעה שמונה תבוא לביתי ואתן לך". שמח העני והלך.\n\nהשעה שמונה הגיעה, אך העני לא הגיע...\nלמחרת שוב הגיע העני לבית הכנסת וחיכה לעשיר.\nשוב פנה אליו וביקש הלוואה.\nאמר לו העשיר בשמחה אתן, אך היכן היית אתמול? תבוא היום בשמונה ואתן לך". שמח העני והלך ולדרכו.\n\nהגיעה השעה שמונה ושוב העני לא הגיע אל בית העשיר.\nלמחרת שוב בא העני לפגוש את העשיר בבית הכנסת וחיכה לו. אמר לו העשיר: "בוא היום בערב ואתן לך את ההלוואה".\nשוב הגיעה השעה שמונה והעני לא בא...\n\nלמחרת שוב הגיע העני בבוקר וחיכה לעשיר. פנה אליו העשיר ואמר: "כבר כמה ימים שאתה פונה אלי לקבלת הלוואה, אני מסכים לתת לך, קובע איתך, אך אתה לא מגיע!" ('החפץ חיים')\n\nבקשות רבות הציפו את בורא עולם השנה - פרנסה, בריאות, זיווג, חכמה ועוד. \nבין המבקשים גם אנו היינו...\nבכל יום, בכל תפילה פנינו לבורא עולם, ביקשנו, התחננו ולא תמיד קיבלנו.\n\nעל בורא עולם נאמר בתפילה: "כי אתה שומע תפילת כל פה".\n\nכל בקשה, כל תחינה, כל תפילה מגיעה לאוזניו של בורא עולם, היו פעמים שהוא הסכים לקבל את מבוקשנו אך כאשר קבע איתנו כדי לתת לנו, אנו לא הגענו...\n\nלא הגענו למקום המפגש - בית הכנסת ובית המדרש...\nבורא עולם רוצה לתת לנו הלוואה לשנה החדשה, הוא קובע איתנו בשיעור תורה, במקומות החסד, בבית הכנסת אך אנו לא מגיעים לקחת...\n\nכולנו רוצים שנה טובה ומתוקה, להרגיש את המתיקות הטוב. אך מה אנו עושים בשביל לקבל?\nקבלה אחת, שינוי אחד בך לעיתים שווים ארבעים יום של סליחות\nתן מעצמך, קבל עליך מצוה, שיעור תורה פעם בשבוע - תגיע למקום המפגש ובורא עולם ימתיק לך את השנה.\nבורא עולם מלא בשפע, הוא רוצה לתת לכולם הכל, מה שעלינו לעשות הוא להיות כלי קיבול ולהגיע אליו...\n\nיום טוב, שנה טובה ומתוקה ובשורות טובות \nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!\n\n *זמני כניסת החג ויציאתו:*\n\n*ירושלים - 18.57-17.47*\n*תל אביב - 18.58-18.02*\n*חיפה - 18.57-17.53*\n*באר שבע - 18.59-18.05*\n*אילת - 18.59-18.05*
2016-10-05 08:40:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... ג' תשרי*\n*צום גדליה - יהודי - תמיד יהודי*\n\nלפני עשרות שנים, היה בחור חכם, אביו, שהיה רב העיירה – נפטר.\nהבחור, מנדל וידר, רצה לרשת את כס הרבנות,\nאולם אנשי העיירה רצו רב מבוגר יותר.
2016-10-06 08:20:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... ד' תשרי*\n *עשרת ימי תשובה - חנופה* \n\nבבית גדול שכנו זה לצד זה חמור וכלב.\nבעל הבית דאג לשניהם למזון - לכלב נתן מאכלים מיוחדים ומזינים ואילו לחמור נתן קש ותבן.\n\nיום אחד פנה החמור אל הכלב ושאלו: "אמור נא לי, מדוע אתה מקבל מבעל הבית פינוקים רבים ואילו אני מקבל רק תבן וקש?"\nענה לו הכלב: "אומר לך מה אני עושה כדי לקבל אוכל טוב - כשמגיע בעל הבית אני רץ אליו, מלקק אותו, מראה לו אהבה, זו הסיבה לדעתי שהוא מתנהג אלי בהתאם".\n\nשמע החמור והחליט ליישם את העצה...\nכשהגיע בעל הבית לתת תבן לחמור, רץ אליו החמור, קפץ עליו וליקק אותו.\nאך מרוב כובדו של החמור נפל בעל הבית ונחבט. תוך כדי-כך הזעיק את ילדיו לעזרה.\nחיש מהר באו ילדיו והחלו להכות את החמור עד זוב דם.\n\nלאחר שבוע של התאוששות הלך החמור אל הכלב וסיפר לו את אשר קרה.\nאמר לו הכלב: "אני סיפרתי לך בדיוק מה אני עושה לבעל הבית כדי לקבל פינוקים, אך כדי לקבל לא דיי בליקוקים והתחנפויות, צריך כנראה להיות כלב... (הרב שבתאי יודלביץ)\n\nאמר דוד המלך: "שָׁוְא יְדַבְּרוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ שְׂפַת חֲלָקוֹת בְּלֵב וָלֵב יְדַבֵּרוּ" (תהילים יב', ג')\n\nקורה לעיתים שאנו לא מחבבים את האדם העומד מולנו, אך מעמידים פנים כאוהבים, מחניפים לו כדי לקבל את שרותיו.\nדע לך! אומר דוד המלך, כפי שאתה חושב בליבך על חברך כך הוא גם חושב עליך.\nלא תעזור לך כל חנופה!\n\nכדי לקבל מהאחר, עליך להיות כמו הכלב - 'כלב' נקרא כך כי 'כולו לב'. כאשר תאהב את האחר תוכל 'לקפוץ וללקק' אותו. רק אז תקבל את מבוקשך.\n\nרוב פניותינו לעזרה וישועה מופנים אל בורא עולם.\nעומדים שעות מתפללים ומבקשים.\nכדי לקבל מבעל הבית פינוקים צריך לעבוד על הלב, לאהוב את בורא עולם, את תורתו ומצוותיו, אז תוכל לקבל ביתר קלות ישועות לרוב.\n\nכולנו מבקשים שנה טובה ומתוקה.\nנפנה מעט מהלב הגדול שלנו ונכניס לתוכו את בורא עולם.\nנקיים בעצמנו את הפסוק: "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ" (דברים ו', ה')\n\nיום טוב ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!
2016-10-07 09:37:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... ה' תשרי*\n *פרשת - "וילך" - תשובה*\n\nבשעה טובה רוני וסיגל התחתנו.\nהחתונה הייתה מפוארת - מאות מוזמנים, אוכל משובח ושמחה גדולה.\n\nכנהוג, הורי החתן והכלה השתתפו בהוצאות הארוע.\nאבי החתן הביא עימו עשרת אלפים שקלים כדי לשלם בסוף הארוע לבעל האולם, הוא שם את הכסף במעטפה ותחב בכיס מעילו.\n\nבמהלך הארוע נסחב אבי החתן אל רחבת הריקודים, הוא הוריד את המעיל והניחו על הכסא.\nכשחזר למקומו הבחין שכספו נעלם.\nמיד החל לערוך חיפוש אך הכסף איננו.\n\nהאב החוויר, פניו התמלאו צער.\nאך עם זאת לא רצה להעכיר את השמחה, הוא שמר את הדבר לעצמו והמשיך לשמוח כאילו דבר לא קרה.\n\nבסיום הארוע ניגש האב אל משפחתו ואמר: "עשרת אלפים שקלים שהיו בכיסי נעלמו, הכל מאת ה', השקענו כל-כך הרבה כסף, עוד עשרת אלפים נוספים לא יהרסו את השמחה שלנו..."\n\nחודש לאחר החתונה סרט הוידאו היה מוכן, שני הצדדים התכנסו בביתם של הזוג לראות את החתונה.\n\nכולם ישבו יחדיו והוידאו הופעל...\nכניסת האורחים, החופה, השמחה והריקודים הנעימו את המשפחה.\nהסרט רץ והנה אבי החתן נסחב אל רחבת הריקודים, פושט את מעילו ורוקד עם החתן, המצלמה החלה להסתובב בכל האולם...\n\nעל המסך נראה אבי הכלה מגיע אל מקום מושבו של אבי החתן, מכניס את ידו אל כיס המעיל, מוציא את מעטפת הכסף ויוצא מהאולם...\n\nהוידאו נעצר, האור נדלק וכל המבטים הופנו אל אבי הכלה שישב המום ומבוייש...\n\nכמה היה נותן אבי הכלה כדי למחוק את הקטע הזה מסרט הצילום? כמה היה משלם כדי לעצור הקרנת הסרט?\nכמה אנו היינו נותנים כדי למחוק כמה קטעים מביכים מחיינו?\nכמה היינו משלמים כדי שלעתיד לבוא לא יקרינו לעיני כל, מעשים בהם אנו מתביישים?\n\nאת העבר לא ניתן למחוק, את ההסטוריה אי אפשר לשנות! מצד הטבע הדבר לא אפשרי אך מעל הטבע הדבר ניתן - אצל בורא עולם!\n\nכל אדם יכול ברגע למחוק את מעשיו, את עברו, לטהר את עצמו, את נשמתו, לנקות את עצמו מכל לכלוך - על-ידי תשובה!\n\n"שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ: קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה'" (הושע יד', ב'-ג')\n\nפונה הנביא אל כל אחד ואחת מאיתנו ומבקש בשמו של בורא עולם - שובו אלי! עשו תשובה, התחרטו על העבר, קבלו קבלה לעתיד ואני מוכן להפוך את הטבע - למחוק לכם את העבר!\n\nכולנו יודעים את נפשנו, מודעים לחסרונותינו ועוונותינו, יש לכולנו הזדמנות למחוק את סרט הצילום, להשמיד אותו כליל, הדבר תלוי אך ורק בנו!\n\nכל מה שעלינו לעשות הוא - תשובה, לשוב אל דרך המלך, אל המלך.\n\nהתשובה היא אוצר ומרפא לכל נשמה. היא תקוה לכולנו לפתוח דף חדש, דף נקי וחלק, דף בו בעזרת ה' יכתבו בו רק זכויות ומעשים טובים שעשינו.\n\nמתנה כזו גדולה שולח לנו בורא עולם, לא ננצל זאת...?\n\nיום טוב, שבת שלום ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!\n\n *זמני כניסת ויציאת השבת:*\n\n*ירושלים - 18.52-17.40*\n*תל אביב - 18.53-17.55*\n*חיפה - 18.52-17.46*\n*באר שבע - 18.54-17.58*\n*אילת - 18.53-17.58*
2016-10-09 09:04:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... ז' תשרי*\n*עשרת ימי תשובה - צור בך אמון* \n \nסוחר מעיירה קטנה הגיע אל העיר הגדולה כדי לקנות סחורה. נכנס הסוחר אל הסיטונאי והזמין אצלו סחורה רבה בהקפה.\n\nאמר לו הסיטונאי: "אין בידי להיענות לבקשתך, בדקתי בספרי ומצאתי שטרם שילמת את חובך אלי מלפני שלושה חודשים, בכל פעם הבטחת לפרוע את החוב מיד כשתשוב לביתך, אך מעולם לא קיימת את הבטחותך!"\n\nהחל הסוחר להסביר לסיטונאי מדוע התקשה לשלם עד כה, "טרדות קשות ועיכובים שונים מנעו ממני לשלם, אך עתה מבטיח שאני שאפרע את החוב!"\nהסכים הסיטונאי והעניק לסוחר סחורה רבה בהקפה.\n\nעבר חודש ולסוחר אין זכר... עברו חודשיים ואין ממנו סימן...\nכעבור שלושה חודשים הגיע הסוחר אל הסיטונאי\nואמר: "שלום עליכם כבודו, אני מעוניין בסחורה בהקפה".\n\nאמר לו הסוחר: "בשום פנים ואופן! גם אם תפרע את חובותיך אתה לא אדם נאמן עבורי יותר! דיבורך דיבור שקרי, ועכשיו צא מחנותי!"\n\nתוך כדי ויכוח נכנס אדם נוסף לחנות, כששמע את דבריהם פנה אל הסוחר ואמר: "שמע לקולי, לקבל אשראי אתה כבר לא תקבל, הרסת את האמון בך.\n \nמה שעליך לעשות הוא לבנות אותו מחדש!\nכדי לבנותו עליך לקנות כמות קטנה של סחורה בהקפה כדי שתוכל לאחר-מכן לפרוע אותה, למה לך לקנות כמות גדולה ולהתחייב בהון רב?\nכך תוכל למוכרה מהר, לפרוע את חובך ולהתחיל להרוויח.\nאט אט יכירו את נאמנותך ותרכוש לעצמך אמון רב, אז תוכל לקבל שוב אשראי גדול..." ('החפץ חיים')\n\nבכל יום ויום מהימים הללו אנו מבקשים מבורא עולם בקשות רבות, רוצים שנה טובה, מבורכת, מוצלחת, בריאה ועם שפע רב.\nכל בקשה של כל אחד ואחת עולה מעלה.\nאך לפני, היא עוברת וועדת קבלה - האם יש לנו בכלל זכויות?\n\nאנו בתמימותינו משיבים: "השנה נשתדל להיות טובים יותר, ראויים יותר, נקפיד על כבוד החבר, נקיים מצוות וניתן צדקה, תנו לנו בהקפה ואנו נחזיר".\n\nאך בשמים טוענים: "הרי כך אמרתם גם בשנה שעברה, וכן לפני שנתיים ושלוש, אך לא עמדתם בהתחייבותכם. כיצד נאמין לכם עתה?!"\n\nעלינו להתחיל לבנות שוב את האמון בנו, להראות רצינות ונחישות. לכן נקבל על עצמנו קבלות קטנות, התחייבויות קלות כדי שנוכל לפרוע ולקיים אותן. כך ניצור אמון.\n\nהננו עומדים רגע לפני יום הכיפורים, בו נחתם לאלתר בעזרת ה' לחיים טובים.\nקבלה אחת טובה, קבלה שנוכל לעמוד בה, תתן לנו שנה טובה ומבורכת, שנה של עוד חיים...\n\nיום טוב ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן
2016-10-10 08:51:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... ח' תשרי*\n*עשרת ימי תשובה - איזו חכם?* \n\nאשת יהודי מבוגר נפטרה לבית עולמה, נותר היהודי לבדו, תחושת הבדידות הייתה כה גדולה עד שהחליט לקנות לו חיית מחמד.\n\nהוא ניגש לחנות החיות הקרובה וראה תוכי גדול ויפה, תוכי ג'קו מדבר. כשראה התוכי את היהודי החל לדבר איתו. היהודי היה המום והחליט לקנותו.\n\nבמשך כמה חודשים לימדו לדבר, לשיר וכשהגיעו ימי אלול לימדו את ניגוני הסליחות.\nהתוכי החכם למד הכל והחל לשיר ולומר יחד איתו את הסליחות.\n\nיום לפני ראש השנה, אמר התוכי ליהודי: "קח אותי איתך לסליחות, אני רוצה גם להתפלל בבית הכנסת".\nענה לו היהודי: "אתה אומר את הפיוטים מצוין, אך אתה עדיין תוכי, לא אוכל לקחתך".\nהתחנן התוכי והיהודי נכנע ולקחו לבית הכנסת.\nנכנסו השניים לבית הכנסת, ראה אותם הגבאי, ניגש אל היהודי ואמר: "כאן זה בית-כנסת, אינך יכול להכניס לכאן תוכי".\nענה לו היהודי: "התוכי הזה תלמיד חכם, הוא יודע את כל הסליחות".\n\nאמר הגבאי ליהודי: "אם התוכי הזה יאמר עכשיו קטע של סליחות ניתן לך להכניסו, ולא עוד אלא כל אדם הנמצא כאן יתן לך מאה שקלים, אך אם הוא לא יאמר תצטרך אתה להביא לכל אדם מאה שקלים".\nהסכים היהודי, הרי הוא יודע כי התוכי שלו יודע את כל הפיוטים בעל-פה.\n\nפנה אל התוכי ואמר: "תן להם את פיוט 'אדון הסליחות' כמו שלמדת".\nהתוכי שתק. "ג'קו, תן להם את הפיוט 'עננו'", והתוכי שתק. \n\n"מדוע אתה שותק" כעס היהודי.\nמיד הורה הגבאי ליהודי לצאת ולשלם לכל יהודי מאה שקלים. עם ראש באדמה חזר היהודי לביתו. \nכאשר נכנסו אמר לתוכי: "למה עשית לי כך? מדוע ביזית אותי לעיני כל וגרמת לי הפסד של אלפי שקלים?"\nענה לו התוכי: "אין לך ראש מסחרי כלל! אני עשיתי לך את זה בכוונה כדי שתיקח אותי שוב לפני יום הכיפורים ואז אפתח את פי ואומר את הפיוטים, אז יהיו הרבה יותר אנשים, אתה תרוויח סכום כפול ומכופל..." (הרב יוסף מוגרבי)\n\n"איזהו חכם? הרואה את הנולד"\nאדם הלומד את כל הש"ס, את כל המקצועות לא יקרא חכם, מיהו הנקרא חכם? זה הרואה את הנולד.\n\nכולנו עברנו שנה, כל אחד לפי שכרו, עשינו בה מצוות וחסדים, אך לעיתים נפלנו ועברנו עברות, נמשכנו אחר תאוותינו.\n\nאדם חכם... רואה את הנולד.\nאם נבין מה צפון לכל אחד ואחת מאיתנו, כמה שכר אנו עתידים לקבל על כל מצוה, על כל פסיעה למצוה, על כל מילה של תורה, נהיה מוכנים להפסיד עכשיו כדי לזכות לשפע עצום אחר-כך.\n\nלעיתים המצוות מתנגשות עם חיינו, השיעור התקיים בדיוק על משחק חשוב, התאווה לעבירה כעת כה מתוקה...\n\nהיה אדם חכם, ראה את הנולד, הפסד מעט עכשיו כדי שתקבל כל-כך הרבה לעתיד לבוא...\n\nיום טוב ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!
2016-10-11 09:03:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... ט' תשרי*\n*יום הכיפורים - מעלתה של מצוה* \n\nיום לפני יום הכיפורים הגיע אדם אל רבו ושאלו: "כבוד הרב, מה אני צדיק או רשע?"\nאמר לו הרב: "אתה בינוני, לא זכאי ולא חייב".\n"אם כן כבוד הרב, מה עלי לעשות כדי להיות זכאי, להיות צדיק?" שאל היהודי.\nענה לו הרב: "כדי להיות צדיק עליך לעשות מצוה אחת, המצוה הזו תטה את כף המאזניים לזכות".\n\nהלך היהודי ולמד שעה שלימה תורה.
2016-10-13 09:54:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... יא' תשרי*\n *לא ללכלך את הבגדים*\n\nביום חורפי למדי הסתובב איש עני לבוש טלאים וקרעים. הקור היה עז והעני חיפש מקום מסתור.\n\nמבעד לחלון ביתו, ראהו איש עשיר והתמלא עליו רחמים. יצא מביתו החמים, ניגש אל העני ואמר: "גש לחנות הבגדים הנמצאת מעבר לפינה, מדוד לך חליפה חמה, ואני אשלם לבעל החנות את דמי החליפה".\n\nעשה העני כמצוותו, נכנס לחנות וחיפש חליפה.\nבעל החנות, בראותו את העני, הכניסו לחדר ההלבשה כדי דעת את מידת החליפה המתאימה לו.\nהמוכר המתין לעני, אך העני לא יצא, המתין עוד אך העני התמהמה. החליט המוכר ונכנס אל חדר ההלבשה.\n\nעם כניסתו הוא ראה מחזה תמוה - העני ניסה למדוד את החליפה החדשה והמצוחצחת על כל בגדיו הבלויים, מנסה בכח להכניס את השרוול והמכנס אך המשימה לא קלה.\n\nאמר לו המוכר: "כדי ללבוש את החליפה החדשה עליך לפשוט מעליך קודם את בגדיך המטולאים והמלוכלכים... רק אז החליפה תשב עליך בצורה יפה ומכובדת..." (המגיד מדובנא)\n\nנמצאים אנו אחרי יום הכיפורים, יום בו פשטנו מעלינו את בגדי החול המלוכלכים בעברות, ולבשנו את בגדי הקודש הנקיים.\n\nחודש אלול שלם, ראש השנה, עשרת ימי תשובה ויום כיפור קדוש, עמלנו כדי לפשוט מעלינו את בגדינו המוכתמים בעבירות, והנה אנו כעת לבושים בגדים נקיים, לבנים מכל רבב.\n\nניתן דעתנו ולא נמהר ללכלך את החליפה החדשה שתפרנו לעצמנו, לא נקפוץ איתה מיד אל תוך בוץ העבירות.\n\nכל-כך הרבה שעות עבדנו כדי לטהר את נשמתנו, טיפשי יהיה מצידנו לטמא אותה כל-כך מהר...\n\nמספיקה מחשבה קטנה, מחשבה לא להפסיד את כל עמלינו בעבור תאווה קטנה, תתן לנו כח לשמור את חליפת הקודש שלנו נקיה.\n\nהחליפה שלך מעוטרת באין ספור מצוות שאגרת בשבועות שעברו, אל תחליפן בעברות שילכלכו את נשמתך המצוחצחת, המשך להישאר נקי...\n\nיום טוב ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!
2016-10-14 10:30:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... יב' תשרי*\n*פרשת - "האזינו" - טעם התורה*\n\nבצעירותו, למד הגאון רבי שמעון שוואב זצ"ל בישיבת "מיר", אליה הגיע מארצות הברית.\nכשהגיעה שעתו לשוב לארצו, החליט לעבור דרך ראדין ולקבל את ברכתו של ה"החפץ חיים".\n\nכשהציג את עצמו לפני הרב, שמח הרב מאד על זכותו לארח בן ישיבה והזמינו לשהות אצלו בשבת.\n\nהייתה זו שבת פרשת "בשלח", בה קראו על ירידת המן.\nבשולחן השבת שאל ה"החפץ חיים" את האברך הצעיר: "ידוע מה שאמרו חז"ל על המן, שכל אחד טעם במן כל טעם שחפץ בו... איזה טעם היה טועם אדם בפיו שלא היה חפץ בשום טעם?"\n\nהאברך חשב ואמר: "לא חשבתי על הדבר הזה מעולם, אין לי תשובה".\nענה הרב: "אדם שאכל את המן ולא חשב על שום טעם... לא היה במן שום טעם...\nואסביר את דברי - משה רבינו הוריד לעם ישראל את התורה מן השמים, ובזכותו ירד המן, לכן נקרא שמו של משה - 'יֶרֶד', על שהוריד תורה ומן.\n\nהמן הוא מזון רוחני, כמו התורה. \nכשם שבמן אדם היה מרגיש כל טעם שרצה, כך בתורה, אדם יכול למצוא בה את כל הטעמים - עיון, פלפול, דרש ואגדה, נגלה ונסתר... כל אחד לפי נשמתו.\n\nאך אם נשים לב..." המשיך ה"החפץ חיים", "יש כאלו היושבים בבית המדרש תוהים ובוהים, לא מוצאים טעם בתורה, היתכן?\nמכאן סברתי היא - מי שלא חשב על כלום גם לא טעם כלום..."\n\n"יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי כִּשְׂעִירִם עֲלֵי דֶשֶׁא וְכִרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב" (דברים לב', ב')\n\nאמר הרב יוסף יעבץ: " 'יערוף כמטר לקחי' - 'לקחי' זו התורה, שנקראת 'לקח טוב', כשם שהמטר, רבים מצטערים ממנו עקב המים הרבים, עם כל זאת ישמח ליבם כי המטר הוא חייהם, ופרנסתם.\n\nכך היא התורה - מרה היא לעיתים בתחילתה, קשה להבנה, מסובכת, מתוחכמת, אך סופה, כאשר אדם ממשיך ונלחם ללמוד אותה, היא מתוקה מדבש..." ('מטעמים לשולחן שבת')\n\nמה לא נמצא בתורתינו הקדושה, הכל מהכל חבוי בה מדע וטבע, אסטרולוגיה ורפואה, עצות ומוסר, דרך ארץ והרבה חכמת חיים.\n\nלעיתים להכנס לעומקה, ללמוד ולהבין קשה מאד, אך אם נכוון את עצמנו לטעם שאנו רוצים לטעום בה, לדבר שאנו נמשכים אליו, נוכל להתחיל לצלול לעומקה, להבין ולראות שטעמה כצפיחית בדבש.\n\nטעמה המתוק ערב לכל אחד, היכנס אליה, טעם ממנה, קבע לך שיעור ותראה כמה היא עריבה.\n\nאת טעמה אתה תטעם היום, ועם זאת תזכה לשכרה העצום, גם בעולם הזה וגם בעולם הניצחי...\n\nכמה מילים של תורה ביום תתנה לך כל-כך הרבה! לא תנצל...?\n\nיום טוב, שבת שלום ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!\n\n *זמני כניסת ויציאת השבת:*\n\n*ירושלים - 18.44-17.32*\n*תל אביב - 18.45-17.47*\n*חיפה - 18.44-17.37*\n*באר שבע - 18.46-17.50*\n*אילת - 18.47-17.51*
2016-10-16 09:14:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... יד' תשרי*\n *חג סוכות - נתינה - שמחה*\n\nהרב מלכוביץ היה מהדר בהרבה מצוות, אך במיוחד היה מהדר במצוות ארבעת המינים.\nהרב השתדל להשיג לחג הסוכות את האתרוג הנאה ביותר.\nבמשך כל השנה חי בדוחק ובדלות וחסך פרוטה לפרוטה.\n\nכשהגיע חודש אלול, היה עובר בין סוחרי האתרוגים כדי לבחור לעצמו את האתרוג היפה ביותר.\nהסוחרים הכירו את ידו הפתוחה ושמרו למענו את האתרוגים הנאים ביותר.\n\nליל אלול אחד, לאחר שהתעייף מחיפושים בין סוחרי האתרוגים, נכנס לאכסניה לנוח מעט ולסעוד את לבו. ליד השולחן ישב בעל עגלה יהודי ובכה.\n\nשאלו הרבי: "מדוע אתה בוכה?"\nענה היהודי: "הסוס שלי מת. אין לי כסף לקנות סוס אחר. והנה החגים מתקרבים, כיצד אפרנס את אשתי וילדי הרכים בלי הסוס?"\n\nחשב לו הרבי מלכוביץ: "מצוות אתרוג מצוה גדולה היא, לא ניתן לברך על סוס כעל אתרוג. אבל גם מצוות גמילות חסדים מצוה חשובה היא..."\n\nהרבי הוציא את כספו שחסך כל השנה ונתן לבעל העגלה ואמר: "לך וקנה לך סוס חדש!"\n\nשמח בעל העגלה ובכה מרוב שמחה. \nכשחזר הרבי לביתו יצאו החסידים לקראתו לראות את האתרוג שהביא. הרבי חייך ואמר: "השנה אברך על סוס..."\n\nחג הסוכות, חג בו כולנו מצווים להיות בשמחה, חג שעיקרו הוא לשמוח.\nכל אחד מתכבד בסוכה נאה, ארבעה מינים מהודרים ושפע של מאכלים כדי ליצור סביבו את כל התנאים לשמחה.\n\nאך לצערינו לא לכולם יש את התנאים לשמוח, לא לכולם יש שפע, סוכה וארבעה מינים מהודרים.\n\nאין שמחה אמיתית כשמחה של מצוה!\nועוד יותר, שמחה בה אנו משמחים אחרים.\n\nאם יש ביכולתך לשמח את חברך, לתת, לתמוך ולעזור, עשה זאת! זוהי שמחה אמיתית!\nשמחת את חברך, שמחת בכך את עצמך.\n\n"ושמחת בחגך" - לשמוח שבעה ימים ברצף זוהי משימה קשה עד מאד, אך אם תשמח בכל יום את סביבתך, אתה תזכה לשמוח בעצמך, גם לך יעזרו לשמוח, לא יתנו לך כל סיבה להיות חלילה בעצב...\n\nיום טוב, חג שמח ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!\n\n *זמני כניסת ויציאת החג:*\n\nירושלים - 18.41-17.30\nתל אביב - 18.43-17.45\nחיפה - 18.42-17.35\nבאר שבע - 18.44-17.48\nאילת - 18.45-17.49
2016-10-18 09:29:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... טז' תשרי*\n*חול המועד סוכות - לדעת להעריך*\n\nערב סוכות בבית משפחת לוי, ברכת מזון מתנגנת ברקע, אדון לוי מברך בקול: "הרחמן הוא יזכנו לישב בסוכת עורו של לויתן".\n\nלאחר הברכה פנה בנו הקטן ושאלו: "אבא, מה הקשר בין סוכות לעורו של לויתן? מה חז"ל רצו לרמוז לנו בכך?"\n\nענה לו אביו: "הלויתן הכחול הוא בעל החיים הגדול ביותר בכדור הארץ. אורכו יכול להגיע לזה של מטוס בואינג ומשקלו יכול להגיע למאה ושמונים טון.\nלבו בגודל של מכונית ולשונו גדולה כל-כך שחמישים בני אדם יכולים לעמוד עליה...\n\nאולם בעל החיים הגדול ביותר, אוכל את בעל החיים הקטן ביותר בעולם - ה"פלנקטון", בעל חיים מיקרוסקופי שהלויתן הכחול אוכלו בכמויות גדולות".\n\nהתפרץ בנו ושאל: "אלו נתונים מדהימים, אך מה הקשר לסוכות?"\nענה אביו: "עכשיו תבין, הלויתן הענק הזה אוכל דווקא את הדגים הקטנים ביותר, לומר לנו - ככל שגדולים יותר כך יודעים להעריך את הדברים הקטנים ביותר..."\n\nחג הסוכות מסמל את הערכת הדברים הפשוטים בחיים, אלה שניראים קטנים, אך בעלי ערך רב.\n\nהאתרוג הוא פרי הדר פשוט ולא נצרך במשך השנה, אך ברגע הוא הופך לבעל ערך עצום.\nסוכה רעועה עם כמה ענפים מעל הופכת לצל האמונה!\n\nעולמנו בנוי מדברים גדולים - ימים, נהרות, הרים, אך בלעדי הדברים הקטנים קיומו לא יתאפשר.\n\nאנו לעיתים שואפים ונותנים את הדעת רק לדברים הגדולים בחיינו ומזניחים את הדברים הקטנים שלעיתים עצומים והכרחיים ביותר.\n\nהגדלות האמיתית היא לדעת להעריך את הדברים הקטנים ולשמוח בדברים הפשוטים.\nאם נשכיל לשמוח גם במעט שיש לנו, נבין שהדברים שיש בנו ולנו כלל אינם פשוטים, הם לעיתים החיים שלנו ממש.\n\nשמח במה שיש לך, הערך את הפשטות שלעיתים סובבת אותך ותזכה להיות תמיד מאושר.\nזכור! אדם גדול מעריך תמיד את הדברים הקטנים!\n\nיום טוב, מועדים לשמחה ובשורות טובות. לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!
2016-10-19 09:25:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... יז' תשרי*\n *חול המועד סוכות - הידור מצוה*\n\nכפרי, קנה לחתנו אתרוג מהודר מסוחר ירא שמים. בדרכו, פגש בו שכנו הבור.\n\nהתפאר לפניו הכפרי על האתרוג המהודר שקנה.\nחברו הבור הפציר בשכנו שיתן לו חצי אתרוג ובתמורה ישלם לו כסף מלא!\nהסכים הכפרי התמים לבקשתו וחתך את האתרוג לשניים... את החצי האחד נתן לחברו, ואת החצי השני הביא לחתנו בשמחה...\n\nכשקיבל חתנו את חצי האתרוג התרגז מאד ואמר: "קח את חצי האתרוג הזה ותשליכהו לציפורים!"\n\nהתפלא הכפרי על חתנו ואמר: "מדוע אתה כועס? והלוא קניתי את האתרוג ממוכר ירא שמים, והוא אמר שהאתרוג מהודר מאוד!" \nהשיבו החתן: "הלוואי והיית מביא אתרוג פשוט אבל שלם, ולא חצי אתרוג "מהודר" כזה שפסול לגמרי..."\n\nרבים מאיתנו זוכים מידי יום להדר במצוות שבין אדם למקום - שבת, תפילין, הפרשת חלה ועוד... אך לא נותנים את דעתנו מספיק למצוות שבין אדם לחברו.\nויש הנותנים את נפשם ומאודם למצוות בין אדם לחברו, אך את המצוות שבין אדם למקום מניחים בקרן זווית..\n\nשני סוגי האנשים הללו הם בבחינת אתרוג מהודר החתוך לחצי... אמנם הוא מהודר אך הוא רק חצי...\n\nאדם הרוצה להיות מהודר במצוות יקיים את שני חצאיו בהידור.\n\nלעיתים אנו נמשכים לחלק מהמצוות ואת החלק הנותר משאירים מאחור.\nחג הסוכות מסמל לנו את אחדות המצוות - מצד אחד סוכה - בין אדם למקום, מצד שני ארבעת המינים וזימון האושפיזין המרמזים על מצוות שבין אדם לחברו.\n\nנשאף לקיים כל מצוה הבאה לידנו בשלמות, גם אם קיומן מתנגש עם חיינו ולכאורה 'מפריע' לשגרת החיים שלנו.\nהרי מי שציווה אותנו לקיימן, נתן לנו גם חיים שלמים לכך..\n\nהיה אדם מהודר במצוות, הדר את עצמך בהן, קשט את נשמתך, עשה מצוה כאן ואל תנח ידך ממצוה שם.\n\nכך תזכה להפוך את נשמתך לאתרוג מהודר ושלם, בו יוכל בורא עולם לקחתו ולנענעו בהידור נפלא...\n\nיום טוב, מועדים לשמחה ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!
2016-10-20 08:43:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... יח' תשרי*\n*חול המועד סוכות - הישאר מלאך*\n *פטירת רבי נחמן מברסלב*\n\nבחור ישיבה ניגש לאחת מהישיבות הטובות בארץ כדי להתקבל ללימודים.\nראש הישיבה בחן את התלמיד בדקדוק רב והתרשם מכשרונו הרב.\nאך יחד עם זאת בליבו של הרב עלה חשש - הבחור אמנם בקיא בתחומים רבים, אך משהו בו אינו מבשר טובות.\n\nאמר הרב לתלמיד: "בעוד שלושה שבועות תקבל תשובה אם התקבלת, בינתיים, האם תרצה להצטרף אלינו למחנה קיץ על חשבון הישיבה?"\n"בשמחה" אמר הבחור.\n\nכבר ביום הראשון התערה בחברה, הכיר חברים והראה את כוחו, שעת התפילה הגיעה אך הבחור לא בא.\n\nלמחרת כשהיו כולם בבריכה הכריז הרב: "בעוד רבע שעה יתקיים שיעור תורה באולם, נוכחותכם חובה!"\nכולם יצאו מהמים אך הבחור המשיך בשחייתו.\n\nניגש אליו בחור אחד ולחש באוזנו: "כדאי לך להיכנס לשיעור אם ברצונך להתקבל לישיבה, גם אתמול לא הגעת לתפילה, והיום אתה מעדיף לשחק באבוב על פני שיעור תורה. דע לך! כל שהותך כאן היא כדי לראות את התנהגותך בתנאי שטח..."\n\nאנו נמצאים שבוע לאחר יום הכיפורים, יום בו הפכנו מאנשים למלאכים, התכסינו בטליתות לבנות, צמנו והתרחקנו מכל תאווה וחטא.\n\nעבר היום הגדול ובורא עולם הכניס אותנו אל שבוע חגיגי, מצוות רבות, משפחתיות וחופש.\nמדוע נצרך המעבר החד הזה?\n\nבורא עולם שם אותנו עכשיו בתנאי שטח. לפני שבוע היינו בתוך בתי הכנסיות, מעוטרים בחשבון נפש ובקשת מחילות. כעת אנו בחופשה, מנוערים מתחושת היראה ועסוקים בשמחה.\n\nבורא עולם בוחן את התנהגותנו, האם אנו כמו שהיינו לפני שבוע, או שחלילה פרקנו עול וחזרנו לחיי ה"הוללות" שלנו.\n\nאנו כעת בתקופת מבחן שאת תוצאותיה נקבל בסיום החג, בהושענא רבה.\n\nהאם אנו מעדיפים לרוץ לתפילה, לשיעור, להושיט יד לחבר כמו שעשינו עד לפני שבוע, או שאנו מעדיפים את האבוב...\n\nנסיונות קשים עומדים לכל אדם, כל אחד מקבל נסיון אחר, נסיון השייך לו, המתאים לנשמתו.\n\nאמר רבי נחמן מברסלב: "זכור תמיד! לעולם לא יושם בפניך מכשול שאין בכוחך להתגבר עליו".\n\nעשה עוד מאמץ, השתדל להיות עם תשוקה למצוות וחסדים כמו לפני שבוע, עמוד בעוד נסיון קטן ותקבל פתקה טובה לשנה מבורכת.\n\nהראה לבורא עולם שאתה מלאך כל השנה ולא רק יום אחד בשנה...\n\nיום טוב, מועדים לשמחה ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!
2016-10-21 09:09:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... יט' תשרי*\n *חול המועד סוכות - כיבוד הורים*\n\nיהושע בן אילם, רב גדול בתורה וביראה. \nלילה אחד בא אליו אליהו הנביא בחלום ואמר לו: "שמח בחלקך, מושבך יהיה בגן-עדן על-יד כסא המוכן לננס, הקצב מעיר קיטור, חלקך כחלקו".\n\nבבוקר קם רבי יהושע נפעם: "מיום שנולדתי וגדלתי אני משתדל תמיד ביראת-קוני, לא עבר עלי יום בלי תורה ומצוות, לא הלכתי ארבע אמות בלא תפילין וציצית, ואני מלמד את שמונים תלמידי חכמה ומוסר, ועכשיו שוקלים את מעשי עם מעשיו של קצב אחד!" \n\nשלח לתלמידיו ואמר: "בשבועה! לא אכנס לבית המדרש עד שאדע, מי האיש ומה מעשהו של זה, שאהיה חברו בגן-עדן!"\n\nנקבצו התלמידים, לקחו צידה לדרך והלכו עם רבם ממדינה למדינה ומעיר לעיר, עד שבאו לעיר קיטור.\nכשנכנסו בשער העיר, שאלו את היושבים בה: "היש אצלכם אדם המכונה ננס הקצב?"
2016-10-23 09:29:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כא' תשרי*\n *שמחת תורה - מעלת התורה*\n\nכשהגיע סליק, בנו של רב כהנא, לגיל חמש, לקחו אביו לראשונה אל תלמוד התורה.\n\nראתה כך אימו וסרבה בתוקף, "טוב שנמות שנינו מאשר נפריד אותו מאיתנו".\nראה כך בעלה ורצה לגרשה.\nאמרה לו אשתו: "מה מום ראית בי שאתה רוצה לגרשני?"\n\nהשיב לה בעלה: "אין מום גדול מזה! למנוע מבני מקור מים חיים, למנוע ממנו ללמוד תורה".\n\nאמרה לו אשתו: "אני מוכנה שילמד תורה אך ורק בתוך הבית!"\nהלך רב כהנא והביא רב מובהק שלימד את בנו עשרים וחמש שנה.\n\nבהיותו בן שלושים, כשהוא גדוש בתורה יצא סליק לראשונה מפתח ביתו והלך אל השוק.\nהדרך עשתה את שלה והוא חש צימאון. ניגש סליק אל מוכר השתיה וביקש כוס שתיה.\n\nאמר לו המוכר: "תן לי שני מטבעות".\nאמר לו סליק: "אני חכם בתורה, לא תשקני מים?!"\nהשיב לו המוכר: "מה אעשה בחכמתך, אם חכמת - חכמת לך!"\n\nסליק ששהה שלושים שנה בביתו לא הבין כיצד המוכר לא מוכן לתת לו שתיה בחינם, "למדתי שלושים שנה תורה, לא תשקני?" המשיך להתעקש.\n\nאמר לו המוכר: "אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת... אותך ברא הקב"ה ללמוד תורה ואותי שואב מים לפרנסתי".\n\nמילים ספורות אלה הדעיכו את שמחתו של סליק בלימודו, עד שהוציאו ממנו בבת אחת את חשקו הגדול ללמוד. הוא הגיע לביתו, קרע את בגדיו ואמר: "כל התלמוד שלמדתי אינו שווה אפילו כוס שתיה! אני רוצה לעזוב את הלימוד וללמוד מלאכה אחרת".\n\nשמע אביו ואמר: "הנה לך אבן יקרה, לך אל השוק והצע אותה למכירה אצל הסוחרים הפשוטים, קבל מהם הצעת מחיר ולאחר מכן לך אל סוחרי האבנים והמרגליות ובקש גם מהם הצעת מחיר תמורת האבן".\n\nלקח סליק את האבן אל השוק, הציע את האבן לסוחרים הפשוטים והם הציעו לו סכום זעום.\nלקחה אל סוחרי האבנים והם הציעו לו סכום עתק.\n\nחזר סליק לביתו ואמר לאביו את השוואת המחירים שעשה. אמר לו אביו: "רואה אתה שסוחרי השוק לא ידעו להעריך את ערכה האמיתי של האבן, רק אנשים מומחים לאבנים יודעים מהי ערכה.\nכך גם ערכה של התורה, לא כל אחד יודע להכיר ולהוקיר את ערכה, אל תתרגש מדבריו של מוכר המים, הוא אינו יודע להעריך את ערכה הלא יסולא בפז של התורה!" ('אוצר המדרשים')\n\nבשמחת תורה כולנו נשמח על שסיימנו את קריאת התורה ומיד באותו היום נתחיל אותה שוב כדי שלא ישאר חלל ריק ללא תורה.\n\nכל זאת כדי להראות לנו מהו ערכה של תורה, שלא נאמר: "סיימנו לקרא בה, אפשר לנוח..."\n\nלו רק היינו מבינים מהו ערכה, כמה היא משפיעה על העולם, על ארצנו ועל עצמנו, ספק אם היינו נחים ממנה.\n\nאמנם ללמוד בה כל היום, הדבר אינו קל, אך אם ניתן דעתינו עליה ונכניס אותה לחיינו, נשלב אותה ביומנו, נעריך את ערכה הרב, נזכה לאושר אמיתי!\nאושר של לימוד מוסר ודרך ארץ, מדרשים וסיפורי מופת, הלכות ודינים. אין ערך לטוב שנקבל על-ידי לימודה.\n\nאם מישהו יבוא וימעיט בערכך על זה שאתה לומד תורה, אל תתרגש, הוא לא מבין באבנים טובות...\nזכור! אתה עוסק בתורה אלוקית, תורה שנתנה לנו מהשמים, שמח בחלקך, חלקך נאה ביותר...\n\nיום טוב, חג שמח ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!\n\n *זמני כניסת ויציאת החג:*\n\n*ירושלים - 18.34-17.22*\n*תל אביב - 18.36-17.37*\n*חיפה - 18.34-17.27* \n*באר שבע - 18.37-17.40*\n*אילת - 18.38-17.41*
2016-10-25 08:17:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כג' תשרי*\n *משיב הרוח ומוריד הגשם*\n\nבחור יהודי החל אט אט להכיר את היהדות, הלך לשיעורי-תורה, שמע הרצאות והתחזק, עד שהגיע לאחת הישיבות בשכונת "גאולה" שבירושלים.\n\nכעבור זמן מה, מצא שידוך, התחתן ולאחר שנה נולד לבני הזוג בן.\nהבחור ניגש אל רבו וביקש ממנו להיות הסנדק, הרב הסכים והברית נעשתה ברוב עם.\n\nכעבור שלוש-עשרה שנה החלו בני הזוג להתכונן לבר המצוה של בנם.\nהם שכרו אולם לשבת החתן והאב הלך אל רבו להזמינו לשבת.\n\nהרב שנשק כבר לגיל שמונים אמר לאב: "אינני יודע אם אוכל להגיע, המרחק רב וכוחי כבר לא כשהיה".\nאמר לו האב: "אני מבין אותך כבודו, אך אם תוכל להגיע זאת תהיה סגירת מעגל, הרי כבודו היה הסנדק של בני".\n\nביום שבת השמחה הייתה גדולה, שירים ליוו את הארוע ואוכל משובח הוגש לאורחים. לפתע נכנס הרב אל האולם.\nכל המוזמנים קפצו ממקומם ונשקו את ידי הרב.\n\nניגש אבי החתן אל הרב ואמר: "תודה רבה שהגעת, אני בטוח שזו הייתה טירחה גדולה לרב ללכת שעתיים ברגל כדי להגיע לשבת בר המצוה".\nהרב חייך והשיב: "הגעתי כי אני חייב לך תודה גדולה!"\nאבי החתן קצת הופתע ומלמל "על-מה תודה...?"\n\nהרב המשיך: "לפני שלוש-עשרה שנה הגעת אלי והזמנת אותי להיות סנדק לבנך, לפני שבוע הגעת אלי שוב והזמנת אותי לשבת בר המצוה של בנך.\nלאחר שיצאת ישבתי עם עצמי וחשבתי... 'כבר עברו שלוש-עשרה שנה?! הזמן עבר כל-כך מהר...' \nבאותו הרגע הרהרתי תשובה - הזמן חולף מהר כל-כך, ואני... האם נצלתי את הזמן כראוי..." (הרצל ישרים)\n\nלפני חמישים ושלושה ימים התחלנו את חודש הסליחות, הגענו מוכנים לראש השנה, התנקנו ביום הכיפורים ושמחנו בחג הסכות.\nאם נסתכל אחורה נראה איך הזמן "טס", כמה עברנו בזמן הזה, כמה ניצלנו את הימים הללו.\n\nהיום "נוחתים" אנו מהימים הקדושים ומלאי המצוות אל השגרה.\nאם נפנים שהזמן עובר מהר, שהימים חולפים ונגמרים, נהפוך את השגרה ה"משעממת" לימים קדושים.\n\nנכניס בכל יום עוד מצוות ומעשים טובים, נלמד עוד כמה דקות תורה ונקדש את היום שלנו.\nנמלא כל יום ברוחניות ונזכה שאותם הימים יבואו ויעידו עלינו טובות.\n\nמהיום אנו אומרים בתפילה: "משיב הרוח ומוריד הגשם" - נשיב לחיינו רוח, ונוריד מהם את הגשם.\nנכניס יותר רוחניות ונוריד מעט את הגשמיות...\n\nיום טוב ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!
2016-10-26 08:07:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כד' תשרי*\n *כף זכות*\n\nבוקר אחד אב ובנו בן העשרים נסעו לביתם ברכבת. הבן ישב ליד החלון והביט בנוף החולף מולו.\n\n"אבא, ראה! העצים הולכים אחורה!" אמר לאביו.\nוהאב חייך חיוך מאושר.\n"אבא, הסתכל, העננים רצים יחד איתנו!" המשיך הבן.\nלידם ישבו בני זוג והחמיצו פנים לנוכח התנהגותו הילדותית של הבן.\n\n"אבא, ראה כמה צבעים יש בחוץ, ומה אלו היצורים ההולכים על ארבע?" שאל הבן בפליאה.\nהאב בהתרגשות אמר לבנו: "אלו כבשים, הן נוהגות ללכת עדרים עדרים".\n\nבני הזוג לא הסתירו את צחוקם ואמרו לאב: "בנך מתנהג כמו ילד קטן לא כמו בחור, אולי הוא זקוק לטיפול, אנו מכירים רופא מומחה שיוכל לעזור לו".\n\nחייך האב ואמר: "תודה על הדאגה, עכשיו חזרנו מבית החולים...\nבני עיוור מלידה, היום בדיוק הוא השתחרר מבית החולים אחרי ניתוח מסובך, היום הוא רואה לראשונה...\n\nבמשך היום אנו שותפים לארועים רבים. לעיתים הם נוגדים את הטבע, נראים לנו בצורה שונה ומוזרה.\n\nאם נכנס באמצע סרט יהיה לנו קשה להבין את המתרחש, האדם הטוב יהיה בעינינו הרע, והרע יהיה הטוב.\nכדי להבין את העלילה עלינו לראות את הסרט מתחילתו...\n\nכך גם בחיים, אנו רואים דברים מהאמצע, ושכלנו יוצר עלילה שלעיתים היא שגויה.\n\nאנו שופטים אנשים ודנים אותם לחובה בלי להבין ולראות את כל העלילה.\nלשפוט אנשים זוהי משימה קלה, ברגע אחד, ללא תואר ראשון כל אחד יכול לחבוש את מגבעת השופט ולדון כל אחד לחובה.\nאך לא כל אחד יכול לשפוט ולדון אנשים לזכות... את זה יכול לעשות רק אדם עם ראייה טובה.\n\nהסתכל בעין טובה על כל אדם, גם אם נראה לך שהוא פשע, אתה, דון אותו לזכות.\n\nהיה אתה זה שמסנגר על ישראל ולא חלילה מקטרג. כך תאסוף זכויות אין ספור, וגם אותך, מידה כנגד מידה ישפטו תמיד לטובה!\n\nיום טוב ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!
2016-10-27 08:12:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כה' תשרי*\n*פטירת רבי לוי יצחק מברדיטשב - מזל*\n\nאל הרב הקדוש רבי לוי יצחק מברדיטשב זיע"א הגיע אחד מחסידיו וסיפר לו על מצבו בעבר ולאן התדרדר היום, "רבי, ירדתי מנכסי, הפכתי לבעל חוב, איני רוצה שיתפרסם הדבר ברבים, עזור לי רבי".\n"לך וקנה כרטיס לוטו", אמר לו הרב, "אתה תהיה זה שיזכה בהגרלה".\n\n"אני מאמין באמונה שלמה בהבטחת הרב", השיב החסיד, "אולם עד לתאריך ההגרלה הגדולה נותרו מספר חודשים, ובנתיים אני צריך להשיא את בתי ואין לי את הממון הדרוש לשם כך!"\n"ה' יעזור, אל דאגה".\nנפרד החסיד מרבו, קנה כרטיס לוטו, ויצא לדרכו בטוח בה' ובישועתו.\n\nבאמצע הדרך עצר החסיד ללון באכסניה. באותו הלילה הגיע לאכסניה שר גדול ונשאר ללון שם את הלילה. נרדם השר ובחלומו הוא רואה שבחדר הסמוך לן יהודי שיש בחיקו את כרטיס הלוטו הזוכה בהגרלה הקרובה.\n\nקם השר בבהלה ושלח את משרתו לבדוק האם נכון הדבר האם לן יהודי בחדר הסמוך.\nבדק משרתו ואכן נמצא כאן יהודי, מיד העירו וקרא לו אל השר.\n\nמבוהל ניצב החסיד לפני השר שחקרו ודרשו הדק היטב, "האם יש בחיקך כרטיס לוטו להגרלה הקרובה?"\n"כן" ענה החסיד בהיסוס.\n"גם לי יש כרטיס כזה, רצוני שנחליף זה עם זה את הכרטיסים, אתן לך עבור ההחלפה כמה מטבעות כסף".\n\nהחסיד, שבטח בהבטחת רבו שכרטיסו עומד להיות הזוכה, לא הסכים בשום אופן לחליפין, ואף כשרצה השר לתת לו סך עצום של אלף זהובים, לא היה מוכן להתחלף עימו.\n\nהשר, שבטח בחלומו שהכרטיס של היהודי הוא שיעלה בגורל, ציווה בחמתו למשרתו לקחת בחזקה את הכרטיס, המשרת עשה כציוויו וחטף את הכרטיס מהחסיד.\n"איני רוצה לגזול אותך, קח לך אלף זהובים וגם את הכרטיס שלי..." והלך לדרכו.\n\nעצב גדול כיסה את פני החסיד, "עכשיו כבר לא אזכה בפרס" מלמל לעצמו.\nאך עד מהרה התעשת, שמח באלף הזהובים שהיו לו לחתונת בתו והודה לקב"ה.\n\nהימים עברו ובהגרלת הלוטו זכה הכרטיס שנתן השר לחסיד בעל כורחו בסך של אלפי זהובים!\n\nקם החסיד ונסע לרב מברדיטשב.\nכאשר בא אל הקודש פנימה חיכה לו הרב ואמר: "ראיתי כי מזלך מושפל עד עפר, לכן הוכרחתי לשלוח את 'בעל החלומות' שידבר על לב הפריץ שיחליף איתך את כרטיסו, ראיתי שכרטיסו יעלה בגורל ולא שלך, ואלף הזהובים שהוסיף לך, משום שאמרת שצריך אתה להשיא את בתך" ('הצמח צדיק' מוויז'ניץ)\n\nלעיתים, הצרות והבעיות נוחתות עלינו יחדיו, המזל שלנו עקום וכל דבר בו אנו נוגעים הופך שחור...\nאנו רוטנים ומתעצבנים, כועסים ומאבדים לעיתים תקוה.\n\nאם נהיה עם אמונה אמיתית, עם בטחון במי שהביא עלינו את הקושי, נבין שמזל הביש שלנו, הקושי והצרה הם המעבר אל ההצלחה.\n\nלא סתם התורה מתחילה באות ב' ולא באות א' הראשונה, לומר לנו שלא מספיקה האמונה בבורא אלא חשוב הבטחון בו!\n\nאדם הבוטח בקב"ה, נותן דעתו שכל הסובב אותו הוא לטובתו, יוצר לעצמו שלווה אמיתית, רוגע ונחת.\nגם אם מזלו לא שפר עליו הוא מבין שהכל לטובה!\n\nהיה עם בטחון ביוצרך, הרי מי שיצר אותך ודאי רוצה אך ורק בטובתך.\nהיה מאושר, יש לך על מי להשען, יש לך במי לבטוח, יש לך אבא בשמים...\n\nיום טוב ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!
2016-10-28 09:10:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כו' תשרי*\n*פרשת - "בראשית" - מעלת השבת*\n\nכשחלה הרידב"ז זצ"ל והיה על ערש דווי, ברגעיו האחרונים, כשליבו אמר דום, קרעו רבים את בגדיהם בבכייה והחלו להערך להלוויתו.\n\nלפתע, חזר הדופק והרב פקח את עיניו וביקש מים.\nשתה הרב ואמר לסובבים: "נשמתי הייתה בבית-דין של מעלה, עמדתי שם, בכיתי והתחננתי, 'בבקשה החזירו אותי מטה, אני באמצע כתיבת ספר, לא סיימתי את ספרי!'\nהדיינים אמרו לי: 'זו לא טענה מספקת כדי להחזיר לך את הדופק, ישנם הרבה צדיקים שיוכלו להשלים את הספר במקומך'.\n\nהמשכתי להתחנן: 'מי יעמוד לימין יתומים ואלמנות אם אני לא אהיה? מי ידאג להם? מי יעזור לצרכי השבת? מי יעזור בציוד וכלי כתיבה לבית הספר?'\n'גם אלו לא טענות מספקות, ישנם צדיקים שיחליפו אותך ויעמדו לימין יתומים ואלמנות' השיבו.\n\nהמשכתי להתחנן על נפשי, 'כל יום חמישי בלילה כבר פרוסה על השולחן מפה לכבוד שבת וביום שישי שעתיים קודם אני ובני ביתי מקבלים את השבת'.\n\nכששמעו הדיינים את הטענה הזו, אמרו לי: 'זו טענה מספקת, בזה חפץ מאד הקב"ה, אתה מורשה לחזור מטה'. ומיד חזר לי הדופק..."\n\nהרב הבריא, עלה לארץ ישראל, נעשה לרבה של צפת וזכה לסיים את ספרו - פירוש על התלמוד הירושלמי.\n וכל זה בזכות מפה לשבת...\n(עלון 'מחנה אפרים')\n\n"וַיְבָרֶךְ אֱלֹקִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹקִים לַעֲשׂוֹת" (בראשית ב', ג')\n\nבורא עולם סיים את מלאכת הבריאה, ברך את היום השביעי וקידש אותו! היום השביעי התקדש מקדושתו של הבורא!\n\nיום כזה מבורך ומקודש, יום שכל הימים חמדו להיות בעצמם יום השבת, יום שהשומר אותו נעשה שותף לקב"ה בבריאת העולם... לא ניתן לו את היחס הראוי ונשמור אותו?!\n\nמעלות רבות ישנן ליום הזה, אדם המעריך את יום השבת, מכבדו ומענגו וטורח למענו, אין קץ לשכרו.\n\nכמו בכל דבר, העולם נמדד מידה כנגד מידה, אדם השומר את השבת השבת תשמור עליו.\nאפילו מפה של שבת יש בה כדי לתת לאדם חיים...\n\nיש לנו יום אחד בשבוע בו כולנו מתאגדים לשולחן אחד, מתענגים באוכל מיוחד, שרים ושמחים ומקשיבים אחד לשני... לא ננצלו? לא ניתן עליו את הדעת יותר?\n\nבורא עולם נתן לנו מתנה כל-כך יקרה, למה שנבזבז אותה על הבלים...\n\nיום טוב, שבת שלום ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!\n \n *זמני כניסת ויציאת השבת:*\n\n*ירושלים - 18.30-17.17*\n*תל אביב - 18.31-17.32*\n*חיפה - 18.30-17.22*\n*באר שבע - 18.32-17.35*\n*אילת - 18.33-17.36*
2016-10-30 08:18:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כח' תשרי*\n *גאווה*\n\nקבוצת תלמידים יצאה לסיור בגן החיות, הם עברו מכלוב לכלוב כשליד כל כלוב הסביר המורה לילדים על החיה שבתוכו.\n\nכשהגיעו לכלובו של הנשר אמר להם המורה: "הנשר הוא מלך העופות, לכן דווקא בו פתחה התורה כשאסרה את העופות הטמאות".\n\nהמשיך המורה ואמר: "עם כל גודלו ומלכותו של הנשר אימתו הגדולה היא מהסנונית, הסנונית היא עוף קטן מאד. הנשר ירא ממנה מפני שהיא נכנסת תחת כנפיו ומפריעה לו במעופו... (שבת עז:)\n\nמכיוון שהנשר הוא עוף גאה, מלך העופות, הניחו הקב"ה תחת כסא הכבוד כדי שלא יתגאה וידע שיש מלכות מעליו (שמות רבה כג', יג')\n\nאחת המידות הגרועות שהאדם נמשך אליה היא הגאווה.\nהגאווה מחדירה לאדם שהוא כל יכול, שאין עוד מלבדו ואפס זולתו, מי יאמר לו מה יעשה ומה יפעל.\n\nאדם המתגאה ומתעלה שוכח לעיתים שיש מישהו מעל, מישהו שמנתב את חייו, שנותן לו את הכח לעשות חיל.\n\n"ידע האדם! למרות שהוא נמצא לפעמים במרום גובהו והכל כביכול הולך לו ואין אחד שיכול לו, אם בורא עולם רוצה להפילו הוא יכול לעשות זאת בדבר קטן, באדם קטן" (המהרש"א)\n\nמטוסי הענק ממריאים עם מאות אנשים, הם גדולים ביותר בעלי מנועים עצומים... פחדם הגדול של הטייסים, הוא מציפורים קטנות שעלולות לחדור לאותם המנועים...\n\nכל אדם, גדול ככל שיהיה, מכובד ובעל מעמד, ידע! הכבוד שיש לך וסביבך ניתן לך מלמעלה, ברצונו נתן לך וברצונו נטל ממך.\n\nהיה צנוע במעשיך, ככל שתצניע את עצמך כך בורא עולם יבליט אותך. אך אם תתגאה יתר על המידה, תתבלט ותדרוך על אחר, בורא עולם ידאג להנמיך אותך על-ידי דבר קטן ביותר...\n\nאדם צנוע היודע שהכל ניתן לו מבורא עולם - ההצלחות, הזכיות, האכזבות וההפסדים, יזכה לנחת ושלווה, ולבסוף יראה איך בורא עולם ישים אותו מעל כולם...\n\nיום טוב ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!
2016-10-31 08:27:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כט' תשרי*\n *פטירת שמעון הצדיק*\n *ערך המשפחה*\n\nהבוקר נתקלתי בלי כוונה באדם זר כשחלף לידי ברחוב.\n"אוי, סליחה אדוני" הייתה תגובתי.\nהוא השיב: "אנא סלחי לי גברתי, לא ראיתי אותך".\nהיינו מנומסים מאד, הזר ואני, נפרדנו לשלום וכל אחד מאיתנו המשיך בדרכו.\n\nמאוחר יותר באותו היום, בזמן בישול ארוחת הערב, בני הצעיר נעמד לצידי בשקט ובלי מילה.\n\nכשפניתי לאחור להוציא משהו מהמקרר, כמעט והפלתי אותו.\n"זוז, אתה מפריע", אמרתי בזעף.\nהוא הלך משם עם לב קטן ושבור. לא הבנתי באיזו חומרה דיברתי.\n\nכשנכנסתי למיטתי באותו ערב, התקשתי להרדם. בעודי שוכבת ערה במיטה, קול שליו בא אלי ואמר: "היום, תוך כדי התמודדות עם זר מוחלט, השתמשת באדיבות בסיסית. אבל לבנך שאת אוהבת, דיברת בזלזול. אם תסתכלי על רצפת המטבח, תמצאי שם כמה פרחים ליד הדלת. אלה הפרחים שבנך הביא לך. הוא קטף אותם בעצמו במיוחד עבורך: ורוד, צהוב וכחול.\nהוא עמד שם בשקט כדי לא לקלקל לך את ההפתעה וחיכה שתסיימי והוא יתן לך אותם במתנה. את אפילו לא ראית את הדמעות שהציפו את עיניו הקטנות".\n\nעצב הציף אותי, והדמעות החלו לשטוף את לחיי. קמתי ממיטתי והלכתי למטבח, ראיתי את הפרחים שהיו על הרצפה ואספתי אותם.\n\nנכנסתי בשקט לחדרו של בני וכרעתי ליד מיטתו, "התעורר, ילד קטן שלי, התעורר" אמרתי, "האם אלה הפרחים שבחרת בשבילי?"\n\nילדי פקח את עיניו, חייך ואמר: "מצאתי אותם, סמוך לעץ. לקחתי אותם כי הם יפים כמוך. ידעתי שתאהבי אותם, במיוחד את הכחול".\nאמרתי בדמעות: "בני, אני מצטערת על הדרך שהתנהגתי היום, לא הייתי צריכה לצעוק עליך".\n\nתשובתו הייתה: "אני אוהב אותך אמא, בכל מקרה".\nהשבתי לו: "בני, גם אני אוהבת אותך, ואני אוהבת את הפרחים, במיוחד את הכחול".\nחיבקתי אותו כמו שלא חיבקתי אותו מימיו והוא נרדם כך בידי עם חיוך על פניו...\n\nאם נעזוב מחר את מקום העבודה, יוכלו בקלות להחליף אותנו שם.\nאם אתה מנהל גדול, גם לך יש תחליף, גם לנשיא, ראש ממשלה ומלך יש מחליף...\n\nלמי שאין תחליף זו המשפחה שלנו - הורינו, ילדינו, אחינו.\n\nלעיתים אנו נוטים לשכוח את חשיבות הקשר המשפחתי, נותנים את כוחינו בלימודים, בעבודה, בקריירה, בצבירת עוד הון ועוד יוקרה, בזמן שאנו מזניחים את העיקר - משפחתנו.\n\nסחף החיים מנתב אותנו להשקיע בכל חוץ ממשפחתנו, אנו מוציאים כוחות רבים על האחר ולא משאירים כוחות ואפילו מועטים לבתינו.\n\nשמעון הצדיק היה משיירי אנשי כנסת הגדולה. הוא אמר: "עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד: עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים" (אבות א', ב')\n\nהעולם עומד על גמילות חסדים, הבית שלך הוא מפעל של חסד, ברגע אחד בבית אתה יכול להעמיד עולם שלם...\n\nתן מזמנך, מכוחך לביתך, היכנס לביתך עם חיוך, עם התייחסות למשפחתך, אתה תעשה אותם מאושרים והם יעשו אותך.\n\nתעריך את מה שנמצא במחיצתך, אותם לא תוכל להחליף, והם לא יוכלו להחליף אותך...\n\nיום טוב ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!
2016-11-01 08:31:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... ל' תשרי*\n *תקוה*\n\nבעיר קטנה גר עשיר מופלג וירא שמים, יעקב שמו.\nמדי יום למד גמרא ומשנה, מקרא ומדרש, הכניס אורחים ונתן צדקה לרוב.\n\nיום אחד, בעת לימוד עם כמה מחבריו, הגיע אליו שליח ואמר: "רבי יעקב, ביתך בוער באש!"\n\nמיד קם רבי יעקב ממקומו ורץ עם חבריו אל ביתו הבוער.\nהמחזה היה מחריד, כל ביתו והונו נשרפו כליל. בחוץ עמדה משפחתו גועה בבכיה.\n\nכל אנשי העיר התגודדו סביב ובכו על האובדן יחד עם המשפחה, הרי חלקם נתמך על-ידי הונו וביתו של רבי יעקב, עתה, ברגע הפך לעני מרוד שרק בגדיו על גופו.\n\nרבי יעקב ביקש מהסובבים מעט מים. רבים נגשו כדי להשקותו פן יתעלף מתוך צער.\n\nרבי יעקב נטל את המים, רחץ את ידיו וברך בקול רם: "ברוך אתה ה' שלא עשני גוי!"\n\nתמיהת הסובבים הייתה גדולה, כמה מהם חשבו שחס ושלום רבי יעקב יצא מדעתו מצער.\n\nלאחר זמן מה פנו אליו כמה סקרנים ושאלוהו: "מדוע ברכת 'שלא עשני גוי' דווקא בשעה קשה זו?"\n\nענה להם רבי יעקב: "חברים יקרים! מה לכם לבכות ולהצטער על הבית שנשרף?! לו הייתי גוי, היה עלי לבכות ולהצטער, כי בעת שריפת הבית היה נשרף גם אלקי שתלוי ועומד בקרן זווית.\nאבל כעת כשברכתי 'שלא עשני גוי', אמנם ביתי נשרף באש, אבל אלקי לא נשרף, אשר הוא חי וקיים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת, ולמה עלי לבכות?\nה' נתן וה' לקח, ואקוה לו, כי ודאי ימלא חסרוני ויתן לי יותר ממה שהיה לי לפני..." ('כסף נבחר')\n\nבריאת העולם החלה כאשר העולם היה בחושך מוחלט.\nהחושך שלט אז בעולם ועדיין מנסה להחשיך לכל אדם את חייו.\n\nלעיתים אנו מכוסים בחושך - בעיות וקשיים מאפילים את חיינו, אכזבות וכשלונות, הפסדים וחולאים מפרים את שלוותינו. ואנו... נכנסים למרה שחורה, מעמיקים את החושך בו אנו נמצאים.\n\nבמקום להמשיך לחפור לך את הבור נסה לחפש את נקודת היציאה אל האור, גם אם האור רחוק חפש בחייך את נקודות האור.\n\nלכולנו יש נקודות של אור שיכולות להאיר את החושך, אך הנקודה המאירה ביותר אצל כל יהודי היא "שלא עשני גוי!"\n\nהתורה מעידה עלינו ואף כל אומות העולם שאנו העם הנבחר - "כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַה' אֱלֹקיךָ בְּךָ בָּחַר ה' אֱלֹקֶיךָ לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה מִכֹּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה" (דברים ז', ו')\n\nאנו בחיריו של בורא עולם, יש לנו אבא ניצחי, יש לנו הבטחות עצומות, יש לכולנו... תקוה!\n\nאם הייאוש מתחזק, החושך גובר, המצוקות נערמות... הסתכל מעלה ואמור: "ברוך שלא עשני גוי!"\n\nיום טוב, חודש טוב ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!
2016-11-02 08:47:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי...* \n *א' מרחשוון*\n *גזל*\n\nשנת בצורת פקדה את ארץ הקודש, תפילות, תחינות ותעניות רבות לא שינו את המצב.\n\nלילה אחד באו בחלום אל הרב חיים שאול דוויק ואמרו: "אם רוצים אתם גשמים בקשו מהחנווני בעל החנות הקטנה שבקצה העיר שיתפלל עבורכם, בזכותו ירדו גשמים".\n\nלמחרת בבוקר כינס הרב את כל תושבי העיר ואמר: "יודע אני שהייאוש מחלחל בכם ואמונתכם לגשם השנה קטנה. אך רבותי, מחר בבוקר על כולכם להגיע לרחבת העיר לתפילה ותענית".\n\nלמחרת הגיעו כולם אל הרחבה, ספרי התורה נפתחו והרב קרא כמה פרקי תהילים. בסיומם הסתובב הרב וקרא לחנווני שישב בקצה: "בוא כבודו, עלה לתיבה והתפלל בעד הציבור לגשמים".\n\nנדהם החנווני ואמר: "מי אני\nשאתפלל בעדכם?"\nהרב חזר על בקשתו והפציר באיש. ציבור האנשים התפלא אף הוא מבקשת הרב אך לא ערער עליו.\nהחנווני הסכים ואמר: "המתינו לי כמה רגעים, אני הולך להביא את הסידור שלי".\n\nלאחר כמה דקות הגיע החנווני כשבידו כף מאזניים ואמר: "זהו הסידור שלי!"\n\nהוא הרים את כפות המאזניים ואמר: "רבונו של עולם, שמך מרומז במאזניים - ראש המאזניים מרמז על האות י', כפות המאזניים על שתי אותיות ה', עמוד המאזניים על האות ו'.\n\nגלוי וידוע לפניך רבונו של עולם שבכף מאזניים זו מעולם לא היה שמץ של גזל, מרמה או עוולה.\nבזכות כף מאזניים, אנו מבקשים ממך שתוריד גשמי ברכה".\n\nסיים החנווני את תפילתו וארובות השמים נפתחו והגשם התחיל לרדת... ('דרך אמונה', 'לבוש יוסף')\n\nאמרו חז"ל: "כשהגשמים יורדים זהו סימן שנמחלו עוונותיהם של ישראל.\nכשהגשמים נעצרים זהו סימן שיש בעם עוון גזל..." (תענית ז':)\n\nגזל פרושו - לקיחת חפץ מבעליו בכוח הזרוע בניגוד להסכמת הבעלים.\nגזל נובע מחמדנות, אדם הגוזל את חברו מראה כמה חמד את הגזילה.\n\nהחמדנותו של האדם מראה עד כמה הוא לא מסופק במה שיש לו, לא מאושר ומחפש את סיפוקו במקום אחר, עד שגוזל את ממון חברו.\n\nגזל הוא חוסר אמונה, חוסר אמונה במה שיש, חוסר אמונה במי שנתן לך.\nאדם חושב שאם יגזול מהאחר יגיע לאושר ועושר.\nיקח מפה יעלים משם ויעשה לו הכנסה קלה.\n\nדע! מחמדנות האחר וגזלתו לא תהיה לך הרווחה! אולי למראית עין יהיה לך עוד ממון, אך עד מהרה יתברר לך כמה הפסדת.\n \nלפעמים מחכים לאדם אושר ועושר, אך חוסר סבלנותו גורמת להם להתמהמה ולעיתים אף לא להגיע.\n\nמגזל האחר נעצרים הגשמים, מאמונה ובטחון, הסתפקות ושמירת ממונו של החבר יורדים גשמי ברכה...\n\nהיה עם אמונה גדולה במי שנתן ונותן לך, סמוך עליו שמה שנתן הוא הכי מתאים לך, אל תסתכל על ממונו של האחר, כי מה שיש לו הכי לא מתאים שיהיה לך...\n\nיום טוב, חודש טוב ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!
2016-11-03 08:11:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי...*\n *ב' מרחשוון*\n *חכם עיניו בראשו*\n\nבוקר אחד, הצטלבה דרכם של האדמו"ר מרוזין והמגיד מזלטשוב.\nהאדמו"ר נסע בכרכרה מפוארת רתומה לארבעה סוסים חזקים. ואילו המגיד ישב בעגלה רתומה לסוס אחד כחוש וחלש.\n\nפנה האדמו"ר למגיד ושאל: "אני נוסע בכרכרה רתומה לארבעה סוסים חזקים שאם אכנס חלילה לבוץ אוכל לצאת בקלות ובלי תקלות. מדוע כבודו נוסע רק עם סוס אחד ועוד כזה חלש וכחוש?"\n\nענה לו המגיד: "אני נוסע עם סוס כזה כדי לזכור שלי אסור להיכנס לבוץ..."\n\nפיתויים רבים סובבים אותנו מידי יום, פיתויים שלעיתים יכולים לסבך אותנו עד הצואר.\nאך אנו בוטחים ביכולותינו, מציבים חומות מגן ובטחונות לבל ניפול ברשת.\n\nאומר לנו המגיד מזלטשוב: "במקום לעשות לך חומות מגן, היה חכם ואל תכנס מלכתחילה למקום סכנה..."\n\nיצר הרע גדל יחד עם האדם מאז שנולד. \nאם אתה חושב שאתה חכם ממנו, שיש ביכולתך לגבור עליו, שהכנת את הכלים לנצחו, טעות בידך! היצר הוא מלאך ואתה בשר ודם! \n\nאמר רבי שמעון בן לוי: "יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש המיתו, ואלמלא הקב"ה עוזרו, אינו יכול לו" (קידושין ל':)\n\nההבדל בין חכם לפיקח, שפיקח לא נכנס למקומות שחכם יודע לצאת מהם.\n\nאל תכניס עצמך למקום סכנה, ממילא לא תצטרך להשתמש בכישוריך כדי לצאת ממנו.\n\nהפיתוי רודף אותך, היצר מחשב בכל יום להפילך, תפקידך לא להגיע אל ביתו, אל מבצרו.\nהיה אתה במבצרך, בקדושתך, שם ליצר יהיה קשה להכנס...\n\nגם עם סוס כחוש אתה יכול להצליח יותר מארבעה סוסים חזקים...\n\nיום טוב ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!
2016-11-04 08:29:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... ג' חשוון*\n *פטירת הרב עובדיה יוסף*\n *פרשת - "נח" - אין יאוש*\n\nיום שבת, הייתי אז כבן חמש עשרה.\nבשכונה כינו אותי 'העבריין'. \nבמהלך משחק כדורגל בעטתי חזק בכדור שיצא מהמגרש ועף לכיוון בית הכנסת.\n\nבאותו הרגע יצא מבית הכנסת הרב, הכדור פגע במגבעתו והפילה לאדמה. חברי ואני 'נקרענו' מצחוק, כל-כך צחקנו כשראינו איך הכובע של ה"דוס" הופך לצלחת מעופפת.\n\nהרב הרים את הכובע והתקדם אלי למגרש. "שבת שלום, כבודו רוצה לעשות לנו קידוש או להצטרף למשחק?" שאלתי אותו בחוצפה.\n\nהרב כלל לא נבהל, הסתכל בי ושאל: "היכן הוריך בחור?"\nעניתי בחוצפה: "הורי מתו בשואה". \nהרב המשיך ואמר: "בוא איתי".\n\nהחלטתי לשחק את המשחק והלכתי אחריו. הגענו לביתו, הוא נכנס ואני אחריו, עשה קידוש, נתן לי לשתות ושאל: "אתה רעב?" \n"מאד רעב" השבתי.\n\nהרב סימן לרבנית שסדרה לי מקום בשולחן. אכלתי כמו אדם שלא ראה אוכל שבוע. \nהרב אכל מעט מאד ורוב הזמן הסתכל בי ודיבר.\nלימים הבנתי שאכלתי אז, את המנה שלו.\n\nכשסיימתי לאכול שאל אותי הרב: "אתה עייף?"\n"אני מת מעייפות" השבתי.\nהרב הלך והציע לי מיטה והלכתי לישון. ישנתי שם כל השבת.\nכשקמתי היה כבר מוצאי שבת. \nהרב שאל אותי: "מה אתה רוצה לעשות?"\nהשבתי לו: "אני רוצה ללכת לסינימה לראות סרט".\n"כמה עולה סינימה הוא שאל?"\n"לירה וחצי" השבתי.\nהוא נתן לי כסף ואמר: "מחר תבוא שוב".\n\nבאתי גם למחרת, אכלתי, ישנתי וקבלתי כסף לסינימה. \nכך יום ועוד יום, הרב מעולם לא התייאש ממני, גם בזמנים קשים…\n\nעם הזמן גיליתי שיש עוד שניים עשר ילדים כמוני, מהרחוב הנמצאים בבית הרב.\n\nהיום אני דיין ברבנות, את כל זה אני חייב לרב, שמו של הרב - עובדיה יוסף...\n\nבורא עולם חתם את דינם של דור המבול למיתה - "וַיֹּאמֶר אֱלֹקים לְנֹחַ קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת הָאָרֶץ" (בראשית ו', יג')\n\nאך לפני שהקב"ה השחית את העולם פנה לנח וציווהו לבנות תיבה במשך מאה ועשרים שנה.\nאת התיבה ניתן היה לבנות בשנה אחת, מדוע צווה נח לבנותה במשך זמן רב כל-כך?\n\nכותב המדרש: "כדי שיראוהו אנשי הדור עוסק בבניית התיבה וישאלו את נח - 'מה אתה בונה כל-כך הרבה שנים?' והוא יענה - 'עתיד הקב"ה להביא מבול לעולם' ואולי כך ישובו מדרכם הרעה".\n\nאף-על-פי שנחתם דינם למיתה חיכה הקב"ה מאה עשרים שנה, אולי יחזרו בתשובה, אולי יתנו מעט את דעתם וישנו את דרכם.\n\nבורא עולם מחכה לכל אחד מבניו, יש לו סבלנות, הוא לא מתייאש מבניו, אף אנו יש לנו ילדים, אחים, קרובים וחברים.\nלעיתים אנו נוטים להתייאש מהם.\nמנתבים להם את הדרך, מקנים להם ערכים, מלמדים אותם והם בוחרים בדרך הנראית להם.\n\nבורא עולם חיכה מאה עשרים שנה לדור שלם, אנו לא נחכה לקרוב אחד?\n\nיאוש הוא הנקודה התחתונה שאליו יכול האדם להגיע, אדם מיואש הוא אדם חסר אמונה.\n\nאין לך להתייאש מעצמך ומאף אדם, לכולם יש תקוה, לכולם יש אפשרות להגיע אל ראש הפסגה, הכל תלוי באמונה!\nהכל מהבורא, הכל נסיון אחד שלם, נסיון שאם תעמוד בו תגיע למקומות נשגבים...\n\nיום טוב, שבת שלום ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!\n\n *זמני כניסת ויציאת השבת:*\n\nירושלים - 17.24-16.11\nתל אביב - 17.26-16.26\nחיפה - 17.24-16.16\nבאר שבע - 17.27-16.30\nאילת - 17.28-16.31
2016-11-06 08:28:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... ה' חשוון*\n *אמצע הדרך*\n\nכפרי תמים חלם חלום.\nבחלומו מוצב סולם ארצה גבוה מאה שלבים, והמלך נמצא במהלך טיפוסו על הסולם בשלב החמישים.\nבבוקר סיפר הכפרי לאשתו וזו יעצה לו ללכת אל המלך ולספר לו את חלומו.\n\nהלך הכפרי וסח את החלום למלך.\nהחלום מצא חן בעיני המלך שראה בו סמל לעליית מלכותו ושגשוגה.\nלאות הוקרה העניק המלך לכפרי חמישים זהובים כמניין מעלות הסולם.\n\nסיפורו של הכפרי התגלגל אל השכנה שפנתה לבעלה ואמרה: "לך אל המלך אף אתה וספר לו שחלמת שהוא כבש וניצח והגיע לפסגת הסולם, כך נקבל מאה זהובים ונתעשר".\n\nחשש בעלה לשקר למלך, אך לחצה של האישה והממון הצפוי פעלו את פעולתם.\n\nבבוקר המחרת צעד האיש אל ארמון המלך וסיפר לו בהתרגשות: "חלמתי על כבוד המלך חלום.\nבחלומי ראיתי את הוד מלכותו מטפס על סולם גבוה בן מאה שלבים, עד שכובש את פסגתו".\n\nאכזבה גדולה אפפה את פני המלך והוא ציווה לסלקו מהארמון.\nתוך כדי שהאיש נגרר אל מחוץ לארמון פנה למלך ושאל: "לפני כמה זמן הגיע אליך כפרי אחד וסיפר לך חלום דומה לשלי, אך הוא ראה את המלך מגיע לשלב החמישים ואילו אני ראיתי שהמלך כבש את הפסגה.\n\nלו הענקת חמישים זהובים ואותי אתה מגרש כעת מארמונך, מדוע כבודו פעל כך?"\n\nהשיב המלך: "בחלום חברך הייתי באמצע הסולם, עולה ועולה, תמיד בעליה, יש לי לאן להגיע ולשאוף.\nעליה מסמלת ברכה, על ברכה מגיע תשורה.\n\nאולם בחלומך אני נמצא בראש הסולם, כך שלא נותר לי מעתה אלא לרדת מטה, ירידה היא סימן לרעה, לכן יוצא אתה כעת ללא כלום..." (הרב יוסף חיים)\n\nיום רודף יום, שבוע אחר שבוע, האם רק הימים התקדמו או גם אנו?\n\nכולנו משבחים את האחרים ואומרים: "איזה מלאך אתה!" אך האמת זהו איננו שבח כי אם גנאי...\n\nאומר הרב יוסף חיים: "המלאכים עומדים במקומם תמיד, לא מתקדמים בצדקתם ולא מתדרדרים ברשעתם, שכן אין להם בחירה אם לעשות טוב או רע.\n\nהצדיקים לעומתם הולכים תמיד מחיל אל חיל, מתגברים על יצרם ומתרוממים ממדרגה למדרגה גבוהה יותר".\n\nאנו גדולים יותר ממלאכים, יש בנו יכולת להתקדם קדימה, לעלות ולהתעלות.\nאך תנאי לכך! אמר רבי ישראל מסלנט: "כל עוד האדם פועל ומתקדם באופן רציף בעבודת ה', בכוחו לדאות ולהעפיל למדרגות גבוהות.\nאך אם יעצור את התקדמותו עלול הוא לצנוח מטה..."\n\nאם נרגיש תמיד שאנו רק באמצע הדרך, שתמיד נותר לנו עוד ללמוד, עוד להתקדם, נהיה תמיד במצב של עליה.\nאך אם נרגיש מושלמים, שהגענו לראש הפסגה,\nהרי שלא נותר לנו אלא... לרדת ('מטעמים לשולחן שבת')\n\nהתקדם קדימה, עשה עוד פעולה, עוד קבלה, עוד מצוה, אל תעצור... אתה עכשיו יותר גדול ממלאך...\n\nיום טוב ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!
2016-11-07 08:19:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... ו' חשוון*\n *בטחון*\n\nאיש עסקים עלה על מטוס הטס לישראל. \nלידו ישבה ילדה בת שמונה ללא מלווה. התפעל האיש מהתנהגותה הבוגרת והרגועה של הילדה לאורך שעות הטיסה הארוכות.\n\nבשלב מסוים שלפה הילדה מתיקה חוברת ציור וצבעים וציירה להנאתה.\nבדרך הארוכה לארץ היו "כיסי אוויר" והקברניט הודיע ברמקול: "אבקש מכל הנוסעים לשבת ולהדק את חגורות הבטיחות".\n\nבמשך יותר מחצי שעה נמשכו \nמערבולות האוויר, המטוס הטלטל, אנשים צעקו ובכו, וחלקם אף התפללו.\n\nאיש העסקים ישב במושבו רועד מפחד, החזיק בידיות המושב והתפלל שהסיוט ייגמר.\nהוא שם לב שהילדה הקטנה עדיין יושבת בשקט במקומה.\nאת חוברת הצביעה הניחה בכיס המושב וישבה נינוחה, על פניה לא ניכרה דאגה.\n\nכשראה כך החמיא לשכנתו הצעירה: "את גיבורה! איך יכולת לשמור על קור רוח ורוגע? בפרט שאת כאן לבד!"\n\nהילדה חייכה בביישנות וענתה: "אין לי כלל ממה לחשוש ולדאוג, הטייס הוא אבא שלי. הוא הטייס הטוב ביותר בעולם והוא לוקח אותי הביתה..."\n\nביטחון הוא מושג נזיל מאד.\nכשהכל מצליח, אין בעיות, אין קשיים, הבטחון בקב"ה הוא עצום.\nאך כשמגיע קושי קטן, זהו מבחן הבטחון, האם גם כשקשה ולא מצליח, כשיש כשלון ובאות צרות, האמונה שלך נשארת באיתנה?\n\nאם נשכיל להבין שאנו מונהגים על-ידי מלך העולם, מלך שהכל בידו, מלך שאנו בניו נוכל להגיע לבטחון ואמונה גם כשמצבנו מראה בדיוק הפוך.\n\nכשילד קטן יודע שהוא בידיים של אבא, הוא מרגיש בטוח... כשיהודי זוכר מי נושא אותו על כפיו, האם יש לו עדיין מקום לדאגה...?\n\nאתה בידיים הכי גדולות בעולם, כל קושי וצרה הם נסיונות, אל לך סיבה לדאגה, בסוף יתברר שהכל היה כל-כך לטובתך...\n\nיום טוב ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!
2016-11-08 08:00:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... ז' חשוון*\n *המפתח בידך*\n\nהמולה גדולה הייתה ליד הבית הקיצוני בעיירה, הנהר עלה על גגותיו, פרץ אך תוך הבית ואיים להטביע את היושבים בו.\n\nהמים עלו בקצב מסחרר, סנטימטר ועוד סנטימטר החלו לכסות את רהיטי הבית ובני המשפחה.\n\nבני הבית נכלאו בתוכו, צעקות לעזרה החרישו את העיר ותושביו מיהרו לסייע ולנסות לפרוץ את דלתות הבית.\nנסיונותיהם הרבים לא צלחו ובינתיים המים עולים ועולים.\n\n"פתחו לנו את הדלת כדי שנוכל לצאת! המים מאיימים על חיינו" צעקו בני הבית.\nהאנשים שמחוץ לבית ענו: "הדלת נעולה היטב, המפתח לדלת לא אצלנו כי אם בפנים! המפתח אצלכם... סובבו אותו ואנו נכנס לחלץ אתכם".\n\nבני הבית המשיכו לצעוק לעזרה ואנשי העיר השיבו המפתח בידכם... כך עבר הזמן והמים... עלו ועלו\n(המגיד מראצקי)\n\nהיום מתחילים לומר: "ותן טל ומטר לברכה". מתפללים לגשמי ברכה, פרנסה ושפע. \nפונים לקב"ה ואומרים: "אבינו מלכנו, פתח שערי שמים לתפילתנו!"\n\nבורא עולם פונה אלינו ואומר: "המפתח לשערי השמים נתון בידים שלכם, אתם תפתחו לי פתח קטן כחודו של מחט ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם".\n\nשלושה מפתחות נמצאים בידו של הקב"ה ואינם נמסרים ביד שליח: "מפתח של גשמים, מפתח הלידה ומפתח של תחיית המתים" (תענית ב'.)\n\nאומר הריטב"א: "מפתח הגשמים לא נמסר בידי שליח כדי שכל העולם ידעו שחיי האדם בעולם הזה תלויים במעשיהם".\n\nכולנו משוועים לישועות, הצלחות ושפע רב, מתפללים לבורא, צועקים, מתחננים ומבקשים, אך לא תמיד נענים.\n\nבורא עולם מצידו פונה אלינו ואומר: "אמנם המפתחות נמצאות אצלי, אך בידכם לסובב אותם ולפתוח את הדלתות, הכל תלוי במעשיכם,\nהמפתח בידכם".\n\nכל מעשה טוב שלך, כל התקדמות, כל קבלה טובה, תוביל אותך אל מקור השפע, תתן לך את היכולת להוריד את השפע אליך.\n\nמפתח הישועות נמצא בידים שלך, אתה רק צריך לסובב אותו לכיוון הנכון ולפתוח את הדלת לישועה שלך...\n\nיום טוב ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!
2016-11-09 07:54:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... ח' חשוון*\n *אחוז במושכות*\n\nאדם עני מרוד וחיגר - ללא רגליים, ישב על אם הדרך לבגדד ואסף צדקה.\n\nבוקר אחד בעודו יושב על אם הדרך עצר לידו יהודי עשיר כשהוא רכוב על סוס מהודר.\n\nנכמרו רחמיו של העשיר על הקבצן החיגר, ירד מסוסו ונתן לו נדבה הגונה.\nהודה הקבצן החיגר לעשיר על מתנת ידו הנדיבה ובקש ממנו אם יוכל לקחתו על סוסו לעיר בגדד, "ברצוני לבקר את משפחתי" אמר.\nהסכים העשיר, העלה את העני על סוסו ונתן לו לשבת קדימה כשהמושכות בידו.\n\nכשהגיעו לעיר בגדד אמר העני לעשיר: "רד אדוני, הגענו ליעד".\n\nבעדינות ובאיפוק רב הסביר העשיר לחיגר כי הוא בעל הסוס והוא רק נוסע שעלה על סוסו.\nאך החיגר נשאר בשלו, "אני הוא בעל הסוס ואתה הנוסע שלי, רד מיד" צעק העני.\n\nבינתיים התאספו אנשים והחלו להצדיק את העני וצעקו על העשיר: "אין ליהודי הזה רגליים והוא אוחז במושכות, ודאי הסוס שלו, עזוב אותו לנפשו!"\n\nללא ברירה ירד העשיר מהסוס, פנה לביתו של רב העיר וביקש את שיפוטו.\nשמע הרב את טענות הצדדים ואמר לעשיר: "אמנם ניכרים דברי אמת בדבריך, אך ברגע שנתת את המושכות בידיו הרי שהודעת קבל עם ועדה שהוא בעל הסוס, שהרי מי שהמושכות בידיו הוא בעל הסוס.\nבמו ידיך הפסדת את סוסך..." (הרב יוסף חיים) \n\nשני יצרים גרים בתוך האדם, יצר הטוב ויצר הרע. יצר הטוב מושך את האדם לקיים מצוות ומעשים טובים ויצר הרע מושכו לתאוות הגוף - מאכל ומשתה שינה ושאר דברים שהגוף זקוק להם.\n\nתחרות יומיומית קיימת בין שני היצרים, כל אחד רוצה לתפוס את המושכות ולהנהיג את האדם.\n\nאם כל חייך יצר הטוב הנהיג אותך ובתחנה הסופית החליפו יצר הרע, כל מי שיראה אותך יבין שהוא זה שהנהיגך כל חייך, וכן להיפך...\n\nלעיתים אנו נמשכים לתאוות גופנו, היצר משתלט ותופס את המושכות ומוליך אותנו שולל.\n\nאך מה שחשוב הוא שבסוף הדרך נחליף את הרוכב, ניתן ליצר הטוב להנהיג אותנו, נזרוק את התאוות ונעטר את גופנו במצוות וחסדים.\n\nלא משנה איך היית עד עכשיו, מי היה הרוכב שלך, זה הזמן להחליפו, לתת את המושכות למישהו אחר, מישהו שינהיג אותך לעולם שכולו טוב...\n\nיום טוב ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!
2016-11-10 08:07:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... ט' חשוון*\n *אבא שלך מחכה לך* \n\nכשהיה רבי נחום יזאר זצ"ל מזקני ירושלים גר ברוסיה, אחד מבניו נפל בידי הקומוניסטים ויצא לתרבות רעה, עד כדי-כך שלא רצה להכיר באביו.\nמה שגרם צער רב ומפח נפש גדול לרבי נחום.\n\nבאחד הימים למד רבי נחום עם תלמידיו בספרו של הרמב"ם שכתב: "כשאדם עושה תשובה, אף-על-פי שאתמול היה רחוק מאד, באותו הרגע נהפך לקרוב, ידיד ואהוב של הקב"ה".\n\nשאלו תלמידיו: "איך זה יכול להיות שבין רגע הכל נשכח כאילו כלום לא קרה? אין הקפדה, אין כעס?"\n\nענה להם הרב: "אם יום אחד יגיע בני, ידפוק על דלתי ויאמר: 'אבא, התגעגעתי אליך, אני רוצה לחזור לבית, לחזור אליך!'\nאתם לא יכולים לתאר איזו אהבה תהיה לי אליו באותו הרגע, איזו התרוממות ושמחה, על-אף התקופה הקשה שעברתי איתו, על-אף שזלזל בי וציער אותי. הכל יעלם ברגע!"\n\nהמשיך הרב ואמר: "והקב"ה, אתם חושבים לא ישכח את מעשיו של בנו ברגע...?"\n\nאם היינו מבינים איזו ערגה, איזו אהבה אוהב הקב"ה את בניו, היינו עושים כל-כך הרבה למענו, אוהבים אותו כמו אהבת בן לאביו ואימו (עלון 'מחנה אפרים')\n\n"מעיד אני עלי שמים וארץ שהקב"ה יושב ומצפה לישראל יותר ממה שמצפה האב לבנו, האם לבעלה" ('תנא דבי אליהו')\n\nבורא עולם מחכה לכל אחד מבניו, אוהב אותם אהבת נפש!\nאל תאמר: "כמה רחוק אני, כמה מלוכלך אני, אין לי פנים להקיש על דלתו של הבורא".\nבורא עולם מחכה לנקישת הדלת שלך.\nברגע אחד הכל יעלם, הכל ישכח!\n\nהרם ראשך מעלה, דבר עם אביך, התקרב אליו, הוא מחכה לך ילד קטן שלו, הוא מחכה שתשוב הביתה...\n\nיום טוב ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!
2016-11-11 08:45:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... י' חשוון*\n *פרשת - "לך לך" - שכר גלות*\n\nבפרוץ מלחמת העולם השניה מצא עצמו רבי יצחק זאב סולוביצ'יק מבריסק, בוורשה המופגזת.\nהעיר נכבשה על-ידי הגרמנים שהחלו לחפש אחר יהודים.\nבעזרת הרבה ניסים, ברח הרב והגיע דרך ליטא לארץ ישראל.\n\nיום אחד, בשבוע של פרשת - "לך לך" הרהר הרב בפירוש הרמב"ם למשניות מסכת אבות, שם נמנים עשרת הנסיונות בהם התנסה אברהם אבינו.\n\nאחד מהם הוא "וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ" (בראשית יב', א')\n\nתמה הרב: "איזה ניסיון זה בכלל? הרי בורא עולם הבטיח לו הבטחות רבות - אעשך לגוי גדול, אברכך, אגדלה שמך. מה הניסיון כאן עם כל הברכות שהוא עתיד לקבל?"\n\n"אף אני", הוסיף הרב, "אף אני, גרתי בשלווה עד שבאו הגרמנים וברחתי לארץ, מה ניסיון יש בכך? הרי שם היו הורגים אותי...?"\n\nחשב הרב ואמר: "מכאן הוכחה שגלות היא גלות, אף אם הולכים לקראת עתיד מזהיר!"\n\nתלמידו שישב לידו שמע ואמר: "מה הניסיון כאן? זו ההצלה שלך!"\n\nענה לו הרב: "שיבח ירמיה הנביא את עם ישראל כשיצאו ממצרים - 'כֹּה אָמַר ה' זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה' (ב', ב')\n\nוכי מה שבח הוא זה? הרי מצרים העבידו אותם והרגו בהם, הרי ברור שכל אחד ירצה לברוח, מה השבח בזה שעם ישראל הלך במדבר?\n\nאין זאת אלא שקשה מאד להפרד מהבית ואפילו שהתנאים שם איומים! וקשה עד מאד לעקור למקום אחר גם כשמצפות לך שם ברכות גדולות!"\n\nאך מה גלות קשורה אלינו היום?\n\nשב אדם לביתו מעבודת יומו, מעמל כפיו, שב לחיק משפחתו, לשעות של מרגוע ומנוחה.\nכמה עונג סובב אותו, והוא... עוזב הכל לשעה של שיעור תורה.\nאישה חוזרת לביתה ויוצאת לעשות חסד.\n\nמלבד השכר העצום, הקדושה והזכויות לאין שיעור, שכר הגלות שגולה מביתו עצום ביותר ('מעיין השבוע')\n\nאמרה הגמרא: "גלות מכפרת עוון, מוחה כל כתם" (סנהדרין לז':)\nומוסיף בעל ספר "החינוך": "צער הגלות שקול כמעט כצער המיתה".\n\nלא נתבקשנו לעזוב את ארצנו, לברוח אל מקום אחר, לא גלות כזו, אך לגלות שעה ביום ללמוד את דרך המלך, זה יש באפשרותנו.\n\nשעה של גלות יכולה לכפר על שנים של עבירות...\n\nיום טוב, שבת שלום ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!\n\n *זמני כניסת ויציאת השבת:*\n\nירושלים - 17.20-16.06\nתל אביב - 17.21-16.21\nחיפה - 17.19-16.11\nבאר שבע - 17.23-16.25\nאילת - 17.24-16.26
2016-11-13 08:30:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... יב' חשוון*\n *נתינה*\n\nמלך אחד חיפש יועץ שיעמוד לימינו.\nהוציא המלך כרוז בו נאמר: "ממלכתי זקוקה ליועץ! אדם החושב עצמו ראוי, בעל מידות טובות ויושר שיגיע למבחנים בשבוע הבא".\n\nעשרות אנשים הגיעו, ביניהם רופאים, עורכי-דין, פרופסורים ונבחרי הממלכה.\n\nנעמד מולם המלך והציג לכל אחד שאלה זהה: "ביום חורפי ביותר אתה נוסע במכוניתך, בדרכך אתה רואה בתחנת אוטובוס שלושה אנשים - זקן חלוש ורועד מקור, רופא מפורסם שבעבר הציל את חייך וחברך הטוב שסייע לך ברגעיך הקשים. \nברכבך יש רק מקום אחד, מי מהשלושה היית מכניס?"\n\nחשבו האנשים ומסרו את תשובתם למלך - אחד אמר הזקן, השני אמר הרופא, השלישי אמר את החבר...\nאת כולם המלך שלל ושלחם לביתם.\n\nעד שהגיע תורו של אדם פשוט שענה: "אני ארד מרכבי ואתן את המפתחות לרופא שיקח עימו את הזקן לביתו ואני אשאר עם חברי הטוב בתחנה..."\n \nפנה המלך לנתיניו ואמר: "אדם המחפש בכל דרך להטיב עם השני, הוא יהיה יועצי.\nאת הזקן חייבים לקחת למקום חמים, ועם הרופא הוא הכיר טובה, וישב עם החבר בתחנה כדי להנעים את ישיבתו בתחנה ולהשתתף במצוקתו, כזה אדם ראוי להיות יד ימיני!"\n\nנתינה לאחר היא יסוד טהרת הלב.\nאדם הנותן מעצמו לאחר, מוריד מעצמו כדי שיהיה לשני, משפשף בכך את ליבו ומטהרו. \n\nרחל אימנו, שאתמול חל יום פטירתה, ויתרה על בחיר האבות, על האפשרות להיות חלק מאמהות העם הנבחר בשביל אחותה.\nרחל זיככה את ליבה והגיעה לנקודה העליונה ביותר של נתינה.\nאין פלא שדמעותיה מתקבלות בשמים, שיש שכר לתפילותיה על בניה.\n\nאדם הנותן לאחר נותן בעצם לבנו של המלך, וכשהמלך רואה כך ליבו נפתח אליו.\n\nמי לא ירצה להיות יד ימינו של המלך, של בורא עולם... הראה למלך כמה הינך נותן מעצמך לבניו, והוא יראה לך כיצד תפילותיך יתקבלו ותהפוך ליד ימינו...\n\nיום טוב ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!
2016-11-14 07:57:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... יג' חשוון*\n *הודיה*\n\nבשעה השלישית נכנס רב בית הספר וסיפר לתלמידיו: "שני אחים עבדו כל החורף לפרנסתם. כשהגיע האביב חזרו שני האחים לביתם כשבאמתחתם צרור כספם.\n\nכשהאח הראשון הגיע סמוך לביתו תקפוהו שודדים, חבטו והיכו בו. התגונן האיש והצליח להבריחם.\nאך חבול ופצוע היה, ובשארית כוחותיו הגיע לביתו.\n\nהאח השני הלך לביתו בשמחה, נכנס לביתו וחיבק בחום את משפחתו".\n \nעצר הרב את סיפורו ושאל את תלמידיו: "מי מהשניים צריך להודות יותר לבורא שהגיע לביתו?" \n\nכל תלמידיו ענו פה אחד: "האח הראשון שקיבל מכות מהשודדים צריך להודות יותר, הרי ניצל בנס והגיע לבסוף לביתו".\n\nאמר להם הרב: "אמר האלשייך הקדוש: 'האח שהגיע לביתו בשלום ללא פגע הוא זה שצריך להודות יותר מהאח שקיבל מכות.\nהוא צריך להודות על שלא עברו עליו צרות, שהוא בריא ולא חבול.\nאמנם גם החבול צריך להודות על שניצל, אך עדיין הוא חבול, לעומת האח השני שהגיע לביתו בשלום'"\n\nהודיה היא הכרת הטוב על מה שקבלנו.\nאך לעיתים אנו מודים רק כשאנו ניצלים ממחלה, ממקום סכנה. פונים לקב"ה ומשבחים, מהללים ומודים.\n\nאומר לנו האלשייך הקדוש שאדם צריך להלל ולשבח, להודות ולקלס לבורא עולם על הטוב שיש עימו כעת! על החיים, על הבריאות, על המשפחה, על הפרנסה ועוד...\n\nלא צריך לחכות לארוע מיוחד כדי להודות לבורא, כל רגע שאתה חי על האדמה, בארץ הקדושה בבריאות איתנה תן הודיה.\n\nאדם הרגיל תמיד להודות על דברים קטנים, להכיר טובה על מה שקיבל יזכה בוודאי לקבל הרבה יותר.\nבורא עולם מחכה להודיה שלך, מחכה להעניק לך הרבה יותר.\n\nזהו שכרו של המכיר תודה...\n\nיום טוב ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!
2016-11-15 10:26:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... יד' חשוון*\n *ויתור*\n\nאדם הגיע לבית דין ואמר: "חברי, גזל יהודי, ואני שלוחו.\nחברי רוצה להחזיר את הגזלה אך אין בידו את כל הסכום כרגע. האם יורשו לו בית דין לשלם בתשלומים?"\n\nבית הדין בראשות הרב בן ציון אבא שאול זצ"ל קראו לנגזל ושאלוהו: "האם כבודו מסכים שחברו של פלוני ישלם לך את הגזל בתשלומים?"\n\nענה הנגזל: "בשום פנים ואופן לא! לא מספיק שציער אותי רבות, גרם לי נזקים רבים ועוד רוצה לשלם בתשלומים?"\n\nענה שליח הגזלן: "חברי מצטער מאד על מעשהו, אך מה יעשה שנפשו חשקה לחזור למוטב ובכיסו אין פרוטה?"\n\nשמע כך הרב בן ציון אבא שאול ואמר לשליח החבר: "נפשי חשקה כרגע בסיגריה כדי להבין את הדין לעומקו, אולי כבודו יוכל לקנות לי מהחנות למטה חפיסת סיגריות?"\n"בשמחה" ענה השליח ויצא מבית הדין.\n\nהדיינים סביב הרב אבא שאול נדהמו, הרי אסור לקבל טובה מבעל דין שמא יטה את הדין לזכותו. אך שתקו וחיכו למוצא פיו.\n\nפנה הרב לנגזל ואמר לו: "אתה לא מבין מה קורה כאן? השליח הזה הוא הגזלן בעצמו, ומפאת בושתו חושש הוא לומר שהוא הגזלן".\n\n"כבוד הדיין", אמר הנגזל, "האיש הזה ציער אותי כל-כך, הוא חייב לדעת זאת!"\n\nענה לו הרב: "הרי כבר אמרת לו כמה הוא ציער אותך!\nועכשיו אני מבקש ממך למחול לו! הוא ביקש מחילה מעומק ליבו.\n\nובקשר לכספך, מכיר אתה את 'תקנת השבים'?\nאת התקנה הזו תקנו חכמים ומשמעותה - אם גזלן חזר בתשובה ורוצה להחזיר את גזלתו אין מקבלים ממנו את הגזלה.\n\nעתה כבודו שמע, אתה יכול לא לשמוע לתקנה הזו ולהתעקש עם הגזלן על כספך, והינך יכול לקבלה ולוותר על כספך".\n\nאמר הנגזל לרב: "כבודו, סכום הכסף גדול מאד, איך אוותר על סכום כזה?"\n\nענה לו הרב: "אדם המקיים את תקנותיהם של החכמים מביא על עצמו ברכה.\nאם תוותר על כספך אנו חברי בית הדין נברך אותך שבורא עולם ימלא את חסרונך".\n\nהסכים הנגזל לדברי הרב. בינתיים חזר הבחור עם חפיסת הסיגריות.\n\nרשות הדיבור נתנה לנגזל שאמר: "אני מוחל בלב שלם לחברך על הצער שעברתי וכן על סכום הגזילה! הוא לא צריך לשלם לי שקל אחד!"\n\nכעבור כמה ימים התהלך הנגזל ברחובות העיר, "היי אדוני" קרא לעברו המוכר בדוכן הפייס.\n"יש בידי כרטיס אחרון של הגרלת הלוטו, אולי תרצה לקנותו?"\n\nניגש האיש לדוכן וקנה את הכרטיס.\nלמחרת הוא זכה בפרס הראשון... (סיפורי-הרב בן ציון אבא שאול)\n\nמעלת הוויתור גדולה היא מאד.\nבהחלטה אחת של ויתור לאחר אדם יכול לזכות לשפע עצום.\nלעיתים אנו מתעקשים על מה שמגיע לנו, יש לומר בצדק, הרי הדבר שייך לנו.\nאך אם ניתן מעצמנו לאחר, נוותר, נסלח לפוגעים בנו, נראה במוחש איך הויתור שלנו היה לעזרתנו.\n\nיש פעמים בהן אנו יכולים לוותר ולסלוח בקלות, אך גאוותינו מושכת אותנו למקומות אפלים ואנו הופכים עקשנים.\nאם נשכיל להבין שהכל נשלח מבורא העולם, שבכל פגיעה בנו, נזק והפסד מהאחר נמצאת ידו של הבורא, יהיה לנו קל יותר לוותר ולסלוח.\n\nאם נוותר ונסלח נראה במוחש את השגחתו של בורא עולם, את הצלחתנו.\nהיום אתה תוותר ותסלח ומחר... מידה כנגד מידה ימחלו לך על פשעיך...\n\nיום טוב ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!
2016-11-16 08:20:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... טו' חשוון*\n*פטירת הרב אברהם ישעיהו קרליץ*\n\n *דרך עקיפה*\n\nכשהיה רבי אברהם קרליץ - ה"חזון איש" ילד בן תשע, ישב עם כל אחיו לסעוד את ארוחת הערב.\n\nאימו שמה לב כי בנה אינו טועם מאומה.\nהיא פנתה לבנה ושאלה: "אברהם ישעיה, מדוע אינך אוכל? האם האוכל אינו ערב לך?"\n\nהילד הקטן אברהם השיב במתק: "אמא, אני בטוח שהאוכל טעים מאד, אך שכחו להביא לי מזלג..."\n\nהאם הרימה את עיניה אל ילדיה וקראה בהפתעה: "אוי אברהם שלי, לא שמתי לב, שכחתי את המנה שלך במטבח..."\n\nכשיש פקק ורבים תקועים בו, מדווחים על-כך בעידכוני החדשות כדי שהאחרים לא ישתלבו באותה הדרך.\nאדם חכם השומע זאת ודאי יחפש דרך חלופית...\n\nמוחו של האדם הוא כמו מסוק החג מעל ומדווח על תקלות בדרכים.\nכשיש בעיה הוא מחפש דרך מילוט.\n\nבחייו של האדם יש הרבה תקלות, אך לעיתים הוא לא מחפש לעקוף אותן אלא לעבור דרכן ואז... נתקע בפקק...\n\nכדי לפתור בעיה, מחלוקת, צריך ללכת בדרך עקיפה, בדרך שלא תפגע באחר.\n\nגם כשאתה רוצה להוכיח את חברך על טעותו אל תפנה אליו באופן ישיר, אלא הראה לו את טעותו בצורה עקיפה. כך יהיה לו קל יותר לקבל ולתקן את טעותו.\n\nאמנם הדרך הישירה היא הדרך המהירה יותר, אך לעיתים דווקא בה יש פקק.\n\nבחר את הדרך הנכונה לפתור מחלוקות, להוכיח את חברך, אל תחפש את הדרך הקצרה אלא חפש את הדרך המועילה...\n\nיום טוב ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!
2016-11-17 08:21:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... טז' חשוון*\n*פטירת הרב אליעזר מנחם מן ש"ך*\n *מסירות נפש*\n\nיום אחד הגיע הרב שטיימן אל ישיבת ליקווד כדי למסור שיחת מוסר בפני התלמידים.\nאת פניו קידם ראש הישיבה, הרב קוטלר.\n\nכששוחחו השניים, שם לב הרב שטיימן שבתוך ויטרינת הספריה ישנו זוג נעלים.\nשאל הרב שטיימן את הרב קוטלר: "מה טיבם של זוג הנעלים בויטרינה?"\n\nענה לו הרב: "הקשב לסיפור הבא...\nכשפרצה מלחמת העולם הראשונה, סבי, הרב איסר זלמן מלצר שלח את כל בחורי הישיבה אל ביתם וסגר את הישיבה.\nכל הבחורים חזרו לביתם.\n\nכשהגיע אחד הבחורים אל ביתו שאלה אותו אימו: 'בני, מדוע אינך בישיבה?'\nענה לה בנה: 'הרב שלח את כולנו מהישיבה משום שהתחילה המלחמה'.\n\nאמרה לו אימו: 'ואתה חושב שהבית שלנו יותר בטוח מהישיבה? גם אם נגזר עליך למות, עדיף שזה יהיה בישיבה. מהר חזור אל הישיבה!'\nארז הבחור את חפציו ושב אל הישיבה.\n\nהמלחמה החלה, הפצצות מכל עבר, תנועת הרכבות פסקה והבחור החל לצעוד ברגליו אל הישיבה.\n\nהמרחק היה עצום, וכעבור ימי הליכה רבים הגיע הבחור לישיבה.\nנקש על דלת הישיבה והרב פתח את הדלת ושאלו: 'בני, מה אתה עושה כאן? הרי אמרתי לכולם לחזור אל בתיהם'.\nענה לו הבחור: 'אני הלכתי לביתי, אך אימי שלחה אותי חזרה לישיבה, הגעתי לכאן ברגל כדי לקיים את רצונה'.\n\nאמר לו הרב: 'אשרייך ואשרי חלקך! יש לי בקשה אליך - אני רוצה לקנות ממך את נעליך המרופטות.\nאלו נעלים קדושות, נעלים עם מסירות נפש!'\n\nנתן הבחור לרב את נעליו, נישק הרב את הנעלים והעביר אותם בירושה הלאה לדורות הבאים כדי ללמד מהי מסירות נפש על התורה".\nסיים הרב קוטלר את סיפורו והרב שטיימן שאלו: "מיהו אותו הבחור?"\n\nענה לו הרב קוטלר: "הבחור הוא הרב אליעזר מנחם ש"ך!"\n\nכדי לזכות לכתרה של תורה אדם צריך למסור את נפשו עליה, לעשותה מרכז חייו.\n\n"זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל..." (במדבר יט', יד)\nהתורה מתקיימת במי שממית עצמו עליה. אדם הממעיט מעצמו כדי לעמול בתורה זוכה לגדולה אמיתית.\n\nשמן כתית הוא השמן הראשון היוצא מהזית, בשמן הזה הדליקו את המנורה בבית המקדש.\nכתית מלשון לכתת רגליים.\nאדם המכתת רגליו, משקיע ומוסר את עצמו על לימוד התורה, זוכה להיות כשמן הראוי להדלקת המנורה.\n\nאך גם אם אינך יושב כל היום ולומד אל ייאשיך יצרך!\nכל עוד אתה הולך בדרך התורה, מקדיש מזמנך ללימוד, לחסד, לזכות עוד יהודי במצוה, לעשות נחת רוח ליוצרך אתה זוכה ותזכה להון עצום.\n\nשוויה של מצוה אחת, פסוק אחד, חסד אחד הוא עצום.\nתן דעתך להשקיע במה שיניב לך כל-כך הרבה עכשיו ובעתיד.\n\nאולי לא יהיו לך נעלים מרופטות אבל בהחלט יהיה לך נצח נצחים...\n\nיום טוב ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!\n\nלחיזוק הרבים בפייסבוק\nhttps://www.facebook.com/%D7%97%D7%99%D7%96%D7%95%D7%A7-%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%99-207450093020579/
2016-11-18 08:54:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... יז' חשוון*\n *פרשת - "וירא" - חסד*\n\nסדום, בחוץ שרב, כל תושבי העיר הסתתרו בבתיהם.\nאל העיר נכנס הולך דרכים עני, החום הכבד התישו והצמאון למים גבר.\nהוא ניגש אל אחד הבתים ונקש על הדלת.\nאת הדלת פתחה נערה והעני ביקש מעט מים ופרוסת לחם קטנה.\n\n"ברצון" אמרה הנערה והגישה לו מים ולחם. אכל העני והחייה את נפשו.\n\nהשמועה החלה להתפשט - נערה הכניסה אורחים, נתנה מזון לעני.\n\nהתכנסו חברי מועצת העיר, דנו במקרה ופסקו: "הנערה עברה על חוקי העיר - 'אין להכניס אורחים, לעשות חסד ולהחיות עניים'.\nגזר דינה - מוות במיתה משונה".\n\nלקחו הדיינים את הנערה, מרחו עליה דבש והניחו אותה על גג בית במרכז סדום כדי שכולם יראו וייראו.\n\nהחום הכבד הביא עימו דבורים רבות שעקצו את הנערה עד מוות (סנהדרין קט:)\n\n"וְאַנְשֵׁי סְדֹם רָעִים וְחַטָּאִים לה' מְאֹד" (בראשית יג', יג')\n\nהתורה מעידה על אנשי סדום שהיו רעים וחטאים.\nאנשי סדום אסרו לתת צדקה, להכניס אורחים, לעשות כל חסד עם האחר.\nחטאם היה בין אדם לחברו, אך את המצוות שבין אדם למקום הם קיימו.\n\nאם כך הם הדברים, מדוע אמרה התורה שהם היו רעים וחטאים לה'?\n\nהרי את מצוותיו קיימו, הייתה התורה צריכה לומר שהם היו רעים וחטאים לבני אדם...\n\nענה הרבי מקוצק: "אדם שרע לזולת בורא עולם מכנהו רע לה'".\n\nאדם יכול לקיים את כל מצוותיו של הבורא - שבת, תפילין, סוכה, מצה ועוד... אך אם הוא רע אל הבריות, אז כולו רע לקב"ה!\n\n"נשמה יורדת לעולם הזה וחיה שבעים-שמונים שנה, כדי לעשות טובה ליהודי פעם אחת, בגשמיות ובפרט ברוחניות״ (הבעל-שם-טוב)\n\nלעיתים תכלית הירידה של נשמה לעולם הזה היא רק כדי לעשות טובה ליהודי!\n\n"יהודי לומד תורה ומקיים מצוות בכל יום ויום במשך שבעים-שמונים שנות חייו... ואף-על-פי-כן אומר הבעל-שם-טוב שירידת הנשמה בגוף יכולה להיות לא בשביל קיום כל התורה והמצוות... אלא כדי לעשות טובה פעם אחת ויחידה – ליהודי שני.\n\nועד כדי-כך, שאפילו אם האדם חי לא רק 'ימי שנותינו בהם שבעים שנה', אלא 'אם בגבורות שמונים שנה' – כל זה הוא כדי לעשות טובה אחת ויחידה ליהודי שני" ('ליקוטי שיחות')\n\nכל מהותו של היהודי הוא לתת יד לחברו, לתמוך, לסייע.\nאם כך הדברים, מי לא ירצה להגשים את עצמו, את נשמתו ולעשות חסד קטן עם חברו...\n\nטובה ליהודי! זוהי לעיתים תכלית החיים...\n\nיום טוב, שבת שלום ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!\n\n *זמני כניסת ויציאת השבת:*\n\nירושלים - 17.17-16.03\nתל אביב - 17.18-16.17\nחיפה - 17.16-16.07\nבאר שבע - 17.20-16.21\nאילת - 17.21-16.22
2016-11-20 09:12:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... יט' חשוון*\n *כוחה של מילה*\n\nבוקר אחד קרא מנהל בית הספר לתלמידו תומס אדיסון. נכנס תומס לחדרו של המנהל וחיכה למוצא פיו.\n \nכשמכתב בידו ביקש ממנו המנהל: "קח את המכתב הזה, מסור אותו לאימך ואמור לה שתקריא לך אותו".\nלקח תומס את המכתב ונתנו לאימו.\n\nפתחה אימו את המכתב, התיישבה והקריאה אותו לבנה: "לגברת אדיסון שלום. בנך ילד מדהים, שנון וחכם מאד, גאונותו הרבה מאפילה על התלמידים האחרים.\nבית ספרנו קטן עליו!"\n\nסגרה אימו את המכתב, חיבקה את בנה ואמרה: "בני היקר, איזה כיף לקרוא כאלו מילים. איזו זכות יש לי, עשית אותי אמא מאושרת".\n\nלאחר כמה ימים הוציאה האם את בנה תומס, הביאה לו מורים פרטיים והוא למד בביתו.\nעברו שנים ותומס אדיסון הקטן גילה את החשמל והמציא את נורת החשמל.\n\nלשנים אימו נפטרה, הגיע תומס לביתה כדי לסדרו.\nניקה, סידר ופינה את הארונות.\nבמהלך פינוי הארונות הוא פתח את אחת המגירות וזיהה את המכתב שכתב מנהל בית ספרו לאימו.\n\nתומס פתח את המכתב וקרא: "גברת אדיסון שלום רב. בנך תומס טיפש גדול, הוא לא מבין כלום מהחומר הנלמד, בית ספרנו לא מתאים לו..."\n\nסגר תומס את המכתב ואמר: "באמת הייתי טיפש גדול, אך מילותיה של אימי הפכו אותי לגאון עצום, כמה חכמה הייתה אימי, איך הפכה את מכתבו של המנהל מהשפלה לגאווה..."\n\nפיו של האדם הוא אוצר, כשם שבאוצר חבויים אבנים טובות, פנינים ומרגליות, כך בפיו של האדם חבויים אוצרות עצומים.\n\nבפיך אתה יכול להעניק אוצרות גדולים לעולם, אתה יכול להעצים את הסובבים בו, אתה יכול להפוך אדם כושל לאדם מצליח.\n\nלגלות את החשמל ולהמציא את המנורה אלו בהחלט דברים גדולים, להפוך אדם כושל למצליח זוהי אומנות, ואולי המצאה גדולה יותר.\n\nהכל בידיים שלך, בפה שלך. את האוצרות שבפיך הענק לסביבתך, אף פעם לא תדע מה מילה אחת שלך עשתה לעולם שלם...\n\nיש קונה עולמו במילה אחת...\n\nיום טוב ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!
2016-11-21 08:21:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כ' חשוון*\n *פחד*\n\nמלך מצרים מינה את הרמב"ם, רבי משה בן מימון, להיות רופאו האישי. אהבתו אליו גדלה מיום ליום, אך חלק מבכיריו ריננו אחר מינויו והחלו להתנגד, "כיצד המלך לוקח רופא יהודי, עליו לקחת רופא ערבי".\n\nשמע זאת המלך, והביא את הרופא הערבי הטוב ביותר במדינה. אמר המלך: "שניכם טובים, אך רק אדם אחד יכול להיות רופאי האישי. לכן, כל אחד יכין רעל קטלני ויתן אותו לחברו. הרופא שיצליח למצוא מרפא לרעלו של חברו וישאר בחיים הוא יהיה רופאי".\n\nהרמב"ם והרופא הערבי נגשו למלאכה ורקחו רעל. פנה הרמב"ם לתלמידיו ואמר: "לאחר שאשתה מהרעל תורידו אותי לרצפה, תשכיבו אותי ותשקו אותי תרופה שאכין מראש".\n\nחזרו השניים אל המלך. המלך עשה הגרלה והרמב"ם עלה בגורל, הוא ישתה מהרעל ראשון. שתה הרמב"ם את משקה רעלו של הרופא הערבי, נפל ואיבד את הכרתו, תלמידיו השקוהו מהתרופה שרקח והוא אט אט חזר להכרתו.\n\nתורו של הרופא הערבי הגיע, הוא בטוח היה שהרמב"ם ימות מרעלו, וכשראה את הרמב"ם על רגליו חשש לחייו שלו. הוא שתה מרקחות רבות של נוגדנים, תרופות מסוגים שונים והרבה חלב. פחדו היה ניכר וגופו רעד.\n\nהוא לגם מרעלו של הרמב"ם וחש לא טוב, שתה כמויות של חלב ותרופות לרוב.\n\nלאחר כמה ימים פגש אותו הרמב"ם ושאלו: "מה לקחת כדי להנצל מהרעל?"\nענה לו הרופא: "שתיתי הרבה חלב".\nאמר לו הרמב"ם: "שתית חלב?!"\nנבהל הרופא הערבי והחל לרעוד מפחד, פחדו הלך וגבר עד שנפטר.\n\nזימן המלך את הרמב"ם לביתו ושאלו: "מה נתת לרופא הערבי לשתות?"\nענה לו הרמב"ם: "אני לא ממית אנשים, הבאתי לו מיץ פירות טבעי".\n"אז כיצד הוא נפטר?" שאל המלך המופתע.\nענה לו הרמב"ם: "לא המשקה הרגו, פחדו הוא זה שהרגו..."\n\nאחד הדברים הגורמים חוסר שקט ואי נחת לאדם הוא הפחד. הפחד לעיתים חודר לאדם ללא סיבה אמיתית.\nהאדם הוא זה המכניס עצמו לפחדים מיותרים.\n\nפחד, דאגה, טירדה הם פועל יוצא של חוסר אמונה, חוסר אמונה במי ששומר עליך תמיד, שהולך איתך יד ביד, בטוב, בקושי ובמצוקה.\n\nאדם המאמין שיש מישהו מעליו, מישהו המשגיח על כל צעדיו, יכול להסיר מעליו את הפחדים והדאגות.\n\nפחד הוא המצאה של הגוף, הוא תוצר של חוסר אמונה.\n"והעיקר לא להתפחד כלל" (רבי נחמן מברסלב)\nלא להתפחד - לא להכניס לעצמך את הפחד.\n\nהסתכל מעליך, יש לך כיפת ברזל עצומה, יד גדולה המגינה עליך מכל רע. תפקידך להאמין בו, כך תחסוך מעצמך הרבה פחדים, חששות וכאבי לב... הכל בידו, וידו סוככת עליך...\n\nיום טוב ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!
2016-11-22 08:25:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כא' חשוון*\n *כוח רצון*\n\nבזמנו של משה רבינו חי מלך גדול שמלך על ערים רבות. שמע המלך על האיש משה ורצה לראותו.\n\nלמחרת שלח המלך צייר אומן לצייר את משה רבינו כדי שיוכל לראות את דמותו.\nהלך הצייר סמוך למחנה ישראל, צייר את דמותו של משה, חזר אל המלך והראה לו את ציורו.\n\nלקח המלך את תמונתו של משה, הראה אותה לחכמיו הבקיאים בתורת הפרצוף ושאלם: "הסתכלו על דמותו של האיש, מה אתם רואים בו? מהן תכונותיו?"\n\nהסתכלו החכמים על התמונה ואמרו: "האיש הזה הוא רוצח, נואף, שקרן, ערמומי ועוד כהנה וכהנה".\nנדהם המלך, "הרי ידוע ומפורסם מהן מעלותיו של משה, כמה ענו ורודף שלום הוא, כיצד אמרו החכמים כך עליו?" מלמל לעצמו.\n\nחשב המלך שכנראה הצייר טעה בזיהויו של משה והלך בעצמו לראותו. כשהגיע סמוך למחנה ישראל ראה שזהו אכן אותה הדמות שצויירה.\n\nפנה המלך אל משה רבינו ושאלו: "כבודו, חכמי ראו את תמונת דיוקנך ואמרו שאתה גנב ושקרן, נואף ורוצח. אך כולם יודעים מי אתה, כמה אתה ההפך הגמור, אולי תוכל להסביר לי זאת?"\n\nענה לו משה: "חכמיך צדקו, בטבע שלי אני כך, אבל בכוח צלם האלוקים שבי, בכח התורה שעמלתי בה, הפכתי את הטבע שלי.\nמגאוותן הפכתי לענו, מנואף הפכתי לפה המדבר עם השכינה" ('תפארת ישראל', קידושין)\n\nהאדם נברא בצלם אלוקים, יש בו כוחות אדירים, הוא יכול להפוך עולמות, לשנות את הטבע, לשנות את עצמו.\nלכל אדם יש טבעים מקולקלים, אך עם רצון ושאיפה לתיקון, עם מוסר ודרך ארץ, עם לימוד והכוונה אדם יכול לשדרג את המידות המקולקלות למידות מבורכות המשפיעות עליו ועל הכלל.\n\nפעמים שאדם נופל לבורות עמוקים, טבעיו סוחפים אותו והוא צולל מטה. להתגבר על הטבע העצמי שלך, על התאוות שלך אלו משימות לא פשוטות, הרי הן חלק ממך. \nאך עם אמונה בעצמך, בכח האלוקי הטמון בך, תוכל ואפילו במעט למתק את מידותיך ולהפוך אותן אט אט מהרסניות לבונות.\n\nגם טבעו של משה היה מקולקל והרסני אך בכח התורה שלמד, האמונה בבורא ועבודה עצמית רבה הפך לאדם היחיד שדיבר עם בורא עולם פנים אל פנים.\n\nגם אתה הקטן יכול להפוך את תאוותיך לאוצרות נפלאים, את יצרך לאבנים טובות, בהן תוכל לבנות את עצמך ואת העולם הסובב אותך.\n\nאל תכניס את עצמך לייאוש, למחשבות שליליות ופריקת עול. נתב עצמך בנתיב הנכון, נתיב אשר יוביל אותך תמיד מעלה...\n\nיום טוב ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!
2016-11-23 08:34:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כב' חשוון*\n *כח הפה*\n\nחכם זקן נסע במונית, כבר מהרגע הראשון הבחין החכם שנהג המונית עצבני - שולח קללות לכל עבר, לא רגוע בדרכים ומרכל עם חביריו על אחרים.\n\nבדרכו הבחין החכם במדבקה שהתנוססה על הרכב שנסע לפניהם ובה נכתב: "נהג! בדקת את הבלמים?"\n\nהחכם עשה עצמו תם ושאל את נהג המונית: "מה פרוש המילה 'בלמים'?"\nהנהג הגיב בפליאה: "כבודו אינו יודע מהם בלמים?"\nהשיב החכם בתמימות: "לא! אינני יודע".\nענה לו הנהג: "בלמים אלו הם מעצורים".\n"ומה כל-כך חשוב בהם? בלעדיהם לא ניתן יהיה לנסוע?" הקשה החכם.\n\nהחל הנהג להסביר לחכם: "כשמכונית נוסעת ללא בלמים - ללא מעצורים, היא מסכנת את כל העוברים והשבים שבכביש, לכן לנוהג בה יש דין של רוצח, הוא מסתובב עם כלי שיכול להרוג".\n\nכששמע החכם את דבריו, חייך ואמר לו: "יפה דיברת! כן הוא גם האדם, אם אין לו מעצורים ובלמים לכעסיו ולמידותיו, לדיבורו ועקימת שפתיו, גם הוא בגדר רוצח היכול להרוג אנשים בהבל פיו, הוא מסתובב עם כלי שיכול להרוג".\n\nפיו של האדם הוא כמו מכונת יריה, בכמה מילים אדם יכול "להרוג" את חברו.\n\n"אַל תִּהְיוּ כְּסוּס כְּפֶרֶד אֵין הָבִין בְּמֶתֶג וָרֶסֶן עֶדְיוֹ לִבְלוֹם בַּל קְרֹב אֵלֶיך" (תהילים לב', ט')\nלסוס ולפרד אין מעצור פנימי, הם זקוקים למעצור חיצוני - "מתג" "ורסן".\n\nאמר דוד המלך: "אל תהיו כמו הסוס והפרד שאין להם מעצור, היו כמו בני הבורא, כמו בני אברהם יצחק ויעקב, לכם יש את הכח הפנימי לעצור!"\n\nאל תהפוך את פיך למכונה "ההורגת" אנשים, הפוך את פיך למכונת הנשמה, מכונה שבכמה מילים יכולה להנשים אדם חסר אוויר, חסר כוחות ורצון.\n\nיש בך כח עצום, כח להביא חיים לעולם, כח לזקוף כפופים, להתיר אסורים... כח להחיות נפש מדממת.\nהרבה מאד תלוי כיצד אתה משתמש בפיך - כמכונת יריה או מכונת הנשמה...\n\nיום טוב ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!
2016-11-24 08:23:00:
*בס"ד*\n*בוקר טוב... חיזוק יומי... כג' חשוון*\n *נסיון*\n\nבוקר אחד הגיע חסיד אל רבו ושאלו: "רבי, מה אעשה עם מידת הכעס? אני מתעצבן מהר, רוטן וכועס. אני לא מצליח להתגבר על הנסיון הזה?"\n\nאמר לו הרב: "בעוד יומיים תשוב אלי ואתן לך תשובה, בינתיים חכה בחוץ כמה רגעים ואז תלך לדרכך". יצא החסיד והמתין בחוץ.\n\nבינתיים קרא הרב לשמשו ואמר לו בקול כדי שגם החסיד היושב בחוץ ישמע: "ביומיים הקרובים תפקידך לעצבן את החסיד, להביא אותו לכעס גדול".\n\nבמשך היומיים הללו ניסה השמש לעצבן ולהכעיס את החסיד - שפך עליו קפה, גרם לו ליפול, עקף אותו בתור למכולת ועוד כהנה וכהנה. אך החסיד לא כעס כלל ושמר על רוח טובה.\n\nכעבור יומיים חזר החסיד אל הרב כדי לקבל ממנו תשובה לשאלתו, איך מתגברים על הכעס.\nאמר לו הרב: "אני לא כל-כך מבין את בעייתך, דווקא שמעתי מהשמש\nשלי שאתה האדם המאופק ביותר שהוא ראה".\n\nאמר לו החסיד: "כבודו לא שם-לב, אך כשדיברת עם השמש הגבהת את קולך, אני חיכתי בחוץ ושמעתי שאתה אומר לו שיכעיס אותי. לכן, בכל פעם שהוא ניסה להכעיס אותי לא כעסתי בכלל כי ידעתי שאתה מנסה אותי, זו לא חכמה גדולה לא לכעוס כשאתה יודע שמנסים אותך..."\n\nאמר לו הרב: "כעת ענית לעצמך את התשובה, אם תבין שכל מה שבא עליך הוא נסיון מהקב"ה תוכל לעמוד בו..."\n\nיום אחר יום אנו עומדים בנסיונות, חלקם פשוטים ואנו עומדים בהם ובחלקם אנו נופלים, מתייאשים ומלקים את עצמנו.\n\nאם נשכיל להבין שכל נסיון נשלח אלינו מבורא עולם הצופה בנו, יהיה לנו קל יותר לעמוד בו.\nאם הכעיסו אותך, עצבנו והוציאו אותך 'מהכלים' אל תמהר ליפול ברשת, עצור, זכור שזהו הנסיון שלך, בורא עולם מביט בך עכשיו.\n\nאדם המבין שכל מה שעובר עליו במשך היום נשלח מהקב"ה יוצר לעצמו חיים טובים יותר, שלווים יותר ונעימים יותר. \n\nעל מה יש לך לכעוס? ואם תכעס, זה יעזור?\n\nאדם מאמין לא אמור להגיע לכלל כעס, שהרי בורא עולם לחש לאדם שהכעיסך לעשות זאת, אתה הרי יודע שהוא שליח...\n\nחזק את אמונתך, זכור שהכל מלמעלה ותגיע להיות האדם השלו ביותר עלי אדמות...\n\nיום טוב ובשורות טובות\nלגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!\n\nhttps://www.facebook.com/%D7%97%D7%99%D7%96%D7%95%D7%A7-%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%99-207450093020579/
2016-11-25 09:43:00:
ממתין להודעה זו
2016-11-27 08:21:00:
ממתין להודעה זו
2016-11-28 08:04:00:
ממתין להודעה זו
2016-11-29 08:08:00:
ממתין להודעה זו